אני עובד בתחום המשפטי. חבר טוב שלי הוא מתרגל דאפא. הוא איש נחמד ואדיב. הוא מתעניין בחוק, ולעיתים קרובות אנחנו מדברים על נושאים משפטיים. אחרי שג'יאנג זמין פתח ברדיפת הפאלון גונג , שוחחנו על ההבנות שלנו בנושא. בחנו שוב ושוב  את הנושא מנקודת מבט משפטית. עיינו גם בספרים רבים. נדהמתי לראות שישנם ליקויים בסיסיים חמורים באופן שבו הממשלה הסינית מנהלת את עניין הפאלון גונג.

הדברים שיופיעו להלן הם כמה ממצאי החקירה שלנו בעניין. אנו מקווים שאנשים בקהילה המשפטית ואלו שאיכפת להם מהמצב הנוכחי של הפאלון גונג יוכלו לדון בסוגייה זו ולהמשיך ולחקור אותה.  בינתיים, ברצוננו להזכיר למוסדות המחוקקים ולענפים מסוימים של אכיפת החוק להפסיק את ה"טעויות" המשפטיות. אנו מקווים גם שמי שעובד באכיפת החוק לא ילך באופן עיוור אחרי האחראי עליו כשהוא מטפל במקרים האלה, אלא ילך בדיוק בעקבות החוק. עליהם לציין את הפרת החוק בפני האחראיים עליהם, ולהתנגד להוראות בלתי חוקיות. מחובתם לא לבצע פקודות בלתי חוקיות. החוק הוא רציני ומקודש. המדינאים אינם יכולים להשתמש בו כבאלה לחבוט באנשים.

1. לפאלון גונג אין מאפיינים של כת רעה

כשמשווים את מאפייני הפאלון גונג עם ההגדרה של "כת רעה" כפי שנקבעה על-ידי בית המשפט העליון ושל האפוטרופוס העליון של הרפובליקה העממית של סין, לא קשה להיווכח בכך שלפאלון גונג אין כל מאפיין של  "ארגון של כת רעה".

ההגדרה של " ארגון כת רעה" שניתנה על ידי  בית המשפט העליון ושל האפוטרופוס העליון של הרפובליקה העממית של סין היא כלהלן:

"ארגונים של כתות דתיות הם ארגונים המבוססים על ניצול של שם של דת, צ'י גונג, או שמות אחרים, והמנהיג מוערץ בכוונה כאל. הארגון מייצר אמונות טפלות ודברי כפירה ומפיץ אותן כדי להוליך שולל אחרים ולפתותם, כדי לגייס חברים ולשלוט בהם ולהזיק לחברה."

פאלון גונג אינו דת, וגם לא ניתן להתייחס אליו סתם כאל "צ'י גונג". זהו "טיפוח תרגול" מסורתי. מר לי הונג ג'י, מיסד הפאלון גונג, אינו אומר באף אחד מכתביו שהוא "אלוהים". באשר ל"בודהא", "טאו" ו"אלוהויות", שמוזכרים בספריו כשהוא פונה לתיאוריות של טיפוח תרגול, אלו הם קונספטים שהיו קיימים במשך מאות שנים בתרבות הסינית המסורתית ואינם יכולים להיות מתויגים כ" הפצת אמונות טפלות כדי להוליך שולל אחרים ולפתותם"

אמונתם של אנשים באלוהיות הייתה קיימת לכל אורך ההיסטוריה. מוחו, לבו ומצפונו של אדם חופשיים. לאזרחים הסיניים יש את החופש והזכות להאמין במה שהם רוצים. בספרים של טאואיזם, בודהיזם, נצרות וקתוליות בסין יש גם נושאים על בודהא. האם זה הפצת אמונות טפלות כדי להוליך שולל אחרים ולפתותם"? האם אין הממשלה הסינית מאפשרת לאזרחים את חופש האמונה? אחרי הכל אמונתו של אדם היא משהו ששיך לאידיאולוגיה. עדיין אין שום סעיף בחוקי המדינה כדי להסדיר אידיאולוגיה.

באשר ל"ארגון בלתי חוקי שמזיק לחברה" אין לזה ולא כלום עם פאלון גונג. האם אמונה של אנשים ב"אמת חמלה סובלנות" מכוננת ארגון בלתי חוקי שמזיק לחברה?  העם הסיני מבין היטב עד כמה חזק הפאלון גונג במונחים של שיפור הסטנדרטים המוסריים של האנשים וריפוי מחלות. ב-1998, המשרד הממלכתי לחינוך גופני ובכירי המנהיגים של הדור הישן ובראשם מר צ'יאו ניהלו חקירות כלל ארציות. מסקנת הדוח שלהם הייתה "הפאלון גונג  מועיל לעם ולמדינה בכל מובן ואינו מזיק כלל". ( קלטת הוידיאו של התחקיר ושל המסמך הנדון נמצאים במשרד הממלכתי לחינוך גופני). ב-1988 ניהל המשרד לביטחון הציבור גם הוא חקירה כלל ארצית על  הפאלון גונג. מסקנתו הייתה " שום דבר מוזר לא נמצא" המסקנות האלה יש בהן די  להוכיח שהפאלון גונג אינן מזיק. נהפוך הוא, הוא טוב לאומה ולאנשיה.

אולם מקץ שנה, תויג הפאלון גוננג כ"ארגון של כת רעה". הפאלון גונג הושמץ במונחים כמו "הריגת אנשים" "מתאבדים" "מציתים את עצמם". כל הפשעים האלה נראים חמורים מספיק, אך למה הם עלו פתאום? למה אף לא אחד מהדברים האלה נמצא בחקירה שניהל המשרד לביטחון הציבור? האין זה מוזר וחשוד?

ב-23 בינואר, בכיכר טייננמאן , התרחשה לכאורה הצתה עצמית של פאלון גונג. הסיקור התקשורתי היה מיידי ומהמם. הם כינו זאת עדות חיה לנזק שגורמת הכת הרעה לאנשים." שהפכה גם לטענה הניצחת של לרדיפת הפאלון גונג. אנשי אכיפת החוק הפכו מבלתי פעילים לכאלו שמצייתים לפקודות רדיפה ודיכוי באופן פעיל. התעמולה זרעה את זרע השנאה בלב האנשים ובמוחם. אנשים רבים גידפו את הפאלון גונג ופיתחו גישה עוינת כלפי מתרגלי הפאלון גונג.

ב-14 באוגוסט 2004 , ביום השנה ה-53 לוועידת זכויות האדם באו"ם, כתב הארגון לחינוך ופיתוח בהצהרה שלו:

" …מכל מקום יש בידינו קלטת וידיאו של התקרית, אשר לעניות דעתנו , מוכיחה   שהאירוע הזה בוים על ידי הממשלה… (הערה: אפשר למצוא את ההצהרה המלאה במסמכים של האו"ם,או באתר הקלירוויסדום – Clearwisdom) ידיעה אובייקטיבית כזו מהאו"ם כמובן אסורה בסין. העם הסיני רואה רק חדשות שסוננו וצונזרו על-ידי הממשלה; אין להם כל גישה לדיווחי חדשות מאוזנים.

2. פעילויות פאלון גונג תואמות לגמרי את החוקה

למתרגלי הפאלון גונג יש את אמונתם, הם מתרגלים את התרגילים, מבהירים לממשלה בכל הדרגים מהו באמת הפאלון גונג, מתאספים ומשתפים את התנסויותיהם בטיפוח תרגול, אוספים ומדפיסים חומרים להבהרת האמת ולחשיפת הרדיפה בסין למתרגלים שמעבר לים.

הבה נתבונן בסעיפי החוק המתייחסים ישירות לזכויות הבסיסיות המובטחות לאזרחים בחוקה הסינית. סעיף 35 של פרק 2 מצהיר שלאזרחי הרפובליקה העממית של סין יש את הזכות לחופש הדיבור, חופש הפרסום, חופש התקהלות ואת החופש לצעוד ולהפגין. סעיף 26 מצהיר שלאזרחי הרפובליקה העממית של סין יש את חופש האמונה. סעיף 37 מצהיר  שהחופש האישי של אזרחי הרפובליקה הסינית לא יופר. סעיף 41 מצהיר שלאזרחי הרפובליקה העממית של סין יש את החופש לבקר כל משרד ממשלתי וכל עובד ממשלה ולתת לו עצות.

כאן עלינו לציין שמעשיהם של מתרגלי הפאלון גונג, איסוף חומר להבהרת אמת אודות הפאלון גונג, הדפסתו והפצתו כמו גם שליחת מידע על הרדיפה לחו"ל, הן פעולות חוקיות שמטרתן לחשוף את העובדה שנעשה להם עוול, שהתעמולה שמפיצים כלי התקשורת הממלכתיים היא לשון-הרע ושקרים, ושיש מתרגלי פאלון גונג המעונים למוות. אולם הממשלה פשוט מתעלמת מהמספר העצום של בקשות הערעור של מתרגלי הפאלון גונג וחוסמת את המידע אודות הרדיפה. אלו הן פעולות חוקיות ובלתי אלימות שאזרחים נרדפים, המקבלים יחס בלתי הוגן, צריכים לנקוט בהן.

3. לבית המשפט העליון ולאפוטרופוס העליון אין את הזכות לפרש את החוק

במהלך רדיפת מתרגלי הפאלון גונג, בית המשפט העליון והאפוטרופוס העליון נקטו פעמיים "בפרשנויות" ("פרשנויות לנושאים אחדים הנוגעים לפשעים של ארגונים ושימוש בארגונים של כתות רעות על-ידי בית המשפט העליון ומיופה הכוח העליון של סין"). בעקבות הסעיפים "בפרשנויות" וסעיף 300 התואם בחוק הפלילי, בית המשפט העליון והאפוטרופוס העליון הטילו עונשים על מתרגלי הפאלון גונג בשנים האחרונות. אולם אנשים מתעלמים מהעובדה שלבית המשפט העליון ולאפוטרופוס העליון אין זכות לפרש את החוק.

בסעיף 67, פרק 3 של החוקה הסינית, נאמר בברור  בחוקה הסינית שהוועדה המתמדת של הקונגרס הלאומי של העם מוציא לפועל את הזכויות הבאות:

מס. 4 מפרט את החוק. בהתאם לסעיף 42 של סעיף 4 בפרק 1 של חוקת הרפובליקה העממית של סין, הזכות לפרש את החוק שייכת לוועדה המתמדת של הקונגרס הלאומי של העם.

מהסעיפים  המצוטטים לעיל מתוך החוקה של הרפובליקה העממית של סין, ברור ש"לבית המשפט העליון ולאפוטרופוס העליון אין את הזכות לפרש את החוק". שתי הפרשנויות שהם נתנו הן החלטות בלתי חוקיות החורגות מזכויותיהם, חסרות כל תוקף משפטי ואי אפשר להוציאן אל הפועל. מלבד זאת הן "פעולות בלתי חוקיות" בעליל. אחריותם המשפטית צריכה להיחקר על הנזקים והאבדות שנגרמו כתוצאה מהם לאזרחים ולרכושם.

4. "בפרשנות לכמה נושאים הנוגעים לפשעים של ארגון ושימוש בכתות רעות על ידי בית-המשפט העליון והאפוטרופוס העליון של הרפובליקה העממית של סין" לא נקבע שהפאלון גונג  הוא ארגון של כת רעה

הפרשנות  שניתנה על-ידי בית המשפט העליון והאפוטרופוס העליון ומתקיימת למעשה מאז ה-30 באוקטובר 1999 אינה אומרת שפאלון גונג היא ארגון של "כת רעה" וגם לא "שעיסוק בפעילויות של פאלון גונג הוא פשע". מאחר שנושא הפשע לא נקבע, איך אפשר להטיל עונשים חוקיים? אולם במהלך ארבע השנים האחרונות, "הפרשנות" והסעיף התואם , כלומר סעיף 300 בחוק הפלילי (שאומר שאלה שמארגנים ומשתמשים באסכולות של שיטות רעות, בכתות רעות, או אמונות טפלות כדי להזיק להוצאה לפועל של חוקת המדינה והתקנות…) נכפה על מתרגלי הפאלון גונג. האם נושא הפשע אינו מוטעה? מנקודת מבט זו העונשים המוטלים על מתרגלי הפאלון גונג כל השנים הללו היו וממשיכים להיות בלתי חוקיים.

במקרים אלה פעולה פלילית אינה מוגדרת בברור על-ידי החוק, אולם העונש מוטל על אזרחים מסוימים. יתר על כן, כוח האדם לאכיפת החוק, מלמעלה עד למטה, מצהיר בתקיפות ובביטחון: "אנו מנהלים זאת בהתאם לחוק". הפרה בוטה וחמורה זו של החוק במערכת אכיפת החוק צריכה להיפסק ולהיחקר.

5. מלבד המוסד המחוקק ובתי המשפט, אין לאף משרד ממשלתי או ארגון זכות להרשיע איש

תיוג הפאלון גונג "ככת רעה" במסמכי המפלגה, ובכלי התקשורת חסרות כל בסיס ותוקף חוקיים. למשרדים אלה אין זכות להרשיע איש . כשבית המשפט העליון והאפוטרופוס העליון כינו את הפאלון גונג "כת רעה" במסיבת עיתונאים, היה זה רק נאום שנשאו בפני כלי התקשורת. אין זו פעולה חוקית של הרשעה.

אנו מקווים שמנגנון החוק בסין ישתפר וישתכלל כך שהחוק  אכן ישרור במדינה. אנו מקווים גם שאנשי החוק יוכלו לעמוד בפני ההפרעות הפוליטיות וישמרו על כבוד החוק.

מסקנה

על אנשי החוק הרבים לחשוב על עניין זה. כל העונשים המוטלים על מתרגלי הפאלון גונג חסרי כל בסיס חוקי מהבחינה המשפטית/חוקית. היחס הבלתי חוקי נוגע לקבוצה כה גדולה, קבוצה של כ-100 מיליון איש, והיא נמשכת כבר כמה שנים. כעת הפכה סוגיית  הפאלון גונג לסוגייה בינלאומית. בארצות-הברית, "הארגון העולמי לחקר רדיפת הפאלון גונג" (WOIPFG) הוקם ב-2003. באותה שנה קיבל האו"ם "רשימה של כ-20,000  עבריינים המעורבים ברדיפת הפאלון גונג." בתנאים אלה, אם יום יבוא והחקירה למציאת הרודפים האחראים תיפתח, האם המשפטנים שלנו לא ימצאו אשמים גם הם?

משפטן

מרס 2004