לפני שלמדתי פאלון דאפא, היו לי סוגים רבים של מחלות בהן לא יכלתי לטפל בעצמי. אושפזתי לפרק זמן ארוך; הטיפול היה יקר מאוד ושום דבר לא עבד עלי. בעלי נאלץ לטפל בי ולעשות את כל עבודות הבית, בנוסף לעבודה שלו בשעות היום. חשתי באמת מדוכדכת. אבל אז, הייתי מספיק בת מזל כדי להשיג את הפאלון דאפא ובריאותי המנטלית והפיסית השתפרה רבות אחרי כן.

בערב ה-10 ליוני 2003, חשתי כאב בבטן. שלחתי מחשבות נכונות מיד כדי לחסל את הרדיפה של הרוע. בסביבות ארבע בבוקר המחרת, כשהלכתי לשירותים, קריש-דם באורך של 24.5 ס"מ ובמשקל של בערך 2 קילוגרם הופרש יחד עם דם.זו הייתה למעשה ציסטה שחלתית. ביום שלמחרת, חברתי, אחות במקצוע בבית החולים המחוזי, באה לבקר אותי. סיפרתי לה על החוויה שלי והראיתי לה את הציסטה. היא הייתה המומה ואמרה: "עכשיו אני מאמינה בכוח העצום של פאלון דאפא! זו היא ציסטה טיפוסית. באופן נורמלי היא ניתנת להסרה רק בעזרת ניתוח, והפרשה טבעית היא בלתי אפשרית מנקודת המבט של הרפואה המודרנית!" היא בהתה בי לזמן מסוים ואמרה: "את נראית ממש בסדר, לא כמו אדם חולה!" עניתי לה: "זכרי, אני מתרגלת דאפא." היא חייכה.

נחתי בבית במשך יומיים וחזרתי לעבוד, הכל היה בסדר. אנשים ששמעו על הסיפור שלי אמרו כולם שהדאפא הוא טוב ועצמתי.