האתגר העולמי של דלי הקרח (גיוס תרומות למחקר שימצא תרופה למחלה) – הקמפיין לעורר מודעות למחלת ALS – מחלה קטלנית הפוגעת במערכת העצבים וגורמת לניוון שרירים – היה מוצלח ביותר.

אנשים רבים יודעים כעת על המחלה הזאת, המזוהה על ידי ארגון הבריאות העולמי, כאחת מחמשת המחלות הסופניות הגרועות ביותר. רק 4 אחוזים מחולי ALS שורדים יותר מ-10 שנים. רובם מתים מכשל
נשימתי, לרוב תוך 3 עד 5 שנים מתחילת הופעת תסמיני המחלה.

מעטים האנשים שמכירים טוב יותר את המחלה ממר וואנג ג'-יואן שאובחן כחולה ALS ב-1983.

לוואנג ואשתו, שניהם אנשי מקצוע בתחום הרפואה, היו תקוות גדולות לקרוא תיגר על המחלה, כנגד כל הסיכויים. כדי להציל את חייו של וואנג הצליחה אשתו, נוירולוגית במקצועה, להשיג עבודה בבית הספר
לרפואה בהארוורד, כדי שבעלה יוכל לקבל את הטיפול המתקדם ביותר בעולם.

שלוש שנים לאחר מכן, מר וואנג עבר גם הוא לארה"ב והחל במחקר כלי דם ולב באותו בית ספר לרפואה.

כאשר תסמיני מחלתו התפתחו ובריאותו התדרדרה, הזוג איבד תקווה. בסוף 1997 וואנג לא היה כשיר עוד לעבודה, אחרי שני אירועים של דימומים במערכת העיכול. הוא לא יכול היה לזכור אפילו את כתובת
ביתו, שלא לדבר על ביצוע עבודתו במעבדה. הוא חשב לחזור לסין, מפני שלא רצה למות בארץ זרה.

אחד מחבריו של וואנג סיפר לו על הפאלון גונג. באותה נקודת זמן הוא היה מוכן לנסות כל דבר שיאריך את חייו. הוא למד לתרגל בפברואר 1998 במכון הטכנולוגי של מסאצ'וסטס (MIT) בבוסטון.

תוך שלושה חודשים הוא הבריא לגמרי מהמחלה, נס רפואי שלרפואה המודרנית אין הסבר לגביו. וואנג משתף כאן את סיפורו, בתקווה לעזור לחולי ALS אחרים.

וואנג ג'י-יואן בעצרת פאלון גונג בוושינגטון די.סי ביולי 2014

נאבק לשרוד

וואנג סיים את לימודי התואר שלו באוניברסיטה הצבאית הרביעית לרפואה בסין בשנות השבעים. הוא נמנה על חברי הוועדה הטכנולוגית מדעית הסינית אחרי מהפכת התרבות הגדולה והיה חבר בוועדת המערכת
של העיתון Flight Surgeon.

ב-1983 בזמן שהקריירה שלו הייתה בשיא פריחתה, מצא עצמו וואנג, רופא בכיר שטיפל בחולים רבים, מפתח תסמינים של מחלת ALS הנחשבת למחלה סופנית ברפואה הסינית המסורתית וברפואה המערבית
המודרנית כאחד.

מחלת ALS ידועה גם כמחלת תאי העצב המוטוריים. כפי שמעיד עליה שם זה, החולים בה סובלים מהיחלשות הדרגתית של השרירים ומניוון עקב פגיעה בחוט השדרה. התסמינים מתחילים בגפיים ומתפתחים
הלאה למעלה לשרירי החזה וממשיכים לשרירים הקטנים השולטים בדיבור ובתנועות העיניים. הגוף נראה כאילו הוקפא כולו.

כשהוא בהכרה מלאה, החולה מודע לחלוטין שגופו הולך ומתמוטט בהדרגה. הוא מאבד את יכולת הדיבור או ההבעה. הוא לא מסוגל עוד ללכת, לנשום או לאכול ולבסוף הוא הופך לעור ועצמות. בסופו של דבר,
החולה מת מחנק.

"בפחות משלושה חודשים אחרי שאובחנתי כחולה ALS משקל גופי ירד מ- 75 קילוגרם ל-59 קילוגרם. כמה חלש הייתי? הרגשתי עייף ומסוחרר אפילו בעליית כמה מדרגות", נזכר וואנג.

על אף שהבין היטב את טבע מחלתו, וואנג לא איבד תקווה. רוב חבריו ובני כיתתו היו מנהלים, סגני מנהלים, פרופסורים ומרצים מן המניין בבתי חולים גדולים. אשתו הייתה רופאה אחראית במחלקה נוירולוגית.
אפשר לומר שהייתה לו הגישה הטובה ביותר למדע הרפואה ולטיפול בסין.

אולם אחרי שביקר במרכזים הרפואיים הידועים ביותר בתחום בסין, ואצל המומחים הידועים בתחום, ואחרי שניסה מגוון טיפולים של רפואה סינית מסורתית, תרופות עממיות וצ'יגונג, הוא לא ראה שום שיפור.
נותר לו רק לצפות בשריריו ממשיכים להתנוון.

במהלך כל ההיריון של אשתו, וואנג היה מאושפז בבית החולים ולא יכול היה להיות איתה או לטפל בה. הוא זכה לראות את בנו רק שעתיים לאחר שנולד.

אפילו אחרי ששב הביתה הוא עדיין לא יכול היה לעשות דבר. לא הייתה לו אפילו האנרגיה לשים לב למה שמתרחש בבית. הוא הפך רגזן ומהיר חֵמה, כאילו הפך לאדם אחר. אשתו הייתה מיואשת: "אני התקווה
היחידה למשפחה מעתה ואילך".

חיפוש מרפא בחו"ל לא הניב שום שיפור

אשתו של וואנג שמה את תקותה האחרונה בבית הספר לרפואה בהאוורד, מוסד רפואי מהטובים בעולם, במרחק אלפי קילומטרים. באמצעות עבודה מאומצת זכתה להיכנס לבית הספר, אך עדיין לא מצאה דרך איך
לשרש או לדכא את התקדמות המחלה של בעלה.

ב-1998 הצטרף וואנג לאשתו באותו בית ספר כדי לבצע מחקר בתחום כלי דם ולב. פעמיים סבל מסיבוכים של דימומים במערכת העיכול והוא הלך ונחלש. הדימום השני קרה אחרי שהגיע לארה"ב. לא נתנו לו
עירוי דם מחשש לזיהום ורמת ההמוגלובין שלו צנחה מטה, לפחות ממחצית הרמה הנורמלית.

ההמוגלובין הוא נושא החמצן בדם. הפחתת אספקת החמצן למוחו, גרמה לאבדן זיכרונו של וואנג. לא רק ששכח את הפרטים הנוגעים לעבודתו במעבדה, הוא אף שכח את דרכו הביתה. הוא נשאר בבית ושהה
במיטה כשהוא לא עושה דבר. בני משפחתו וחבריו אמרו כולם שמאחר שהארוורד הוא מוסד צמרת, וכל כך תחרותי, יהיה עליו לחזור חזרה לסין.

"למעשה לא נותר דבר לעשות", אמר וואנג. "תארו לכם איך הרגשתי. כרופא, הבנתי שאין עוד תקווה כלשהי. הייתי על סף התמוטטות".

שיקום והתחדשות החיים והתקווה

בפברואר 1998, עם בואו המוקדם של האביב לבוסטון, תקופת הייאוש הארוכה של וואנג הגיעה לסיומה ומהפך חל בחייו. הוא קיבל מכתב מחברו בסין ששינה את כל מסלול חייו שנראה עד כה בלתי הפיך.

חברו כתב לו: "מצאתי! אני מטפח פאלון גונג במשך חצי שנה. השיטה הזאת לא רק שמשפרת את הבריאות הפיזית, היא מסוגלת גם לטפח אותך לרמה גבוהה ביותר. השיטה הזאת היא דרך טיפוח אמיתית ונכונה
והיא הטובה ביותר". חברו היה להוט אחר שיטות טיפוח סיניות מסורתיות וקיווה שוואנג יוכל להבריא באמצעות תרגול בפאלון גונג.

אחרי שקרא את המכתב וואנג חיפש מיד איך להגיע לפאלון גונג. הוא מצא לבסוף קורס וידיאו של תשעת ימי ההרצאות של הפאלון גונג ב-MIT.

"ביום הראשון צפינו בווידיאו בהרצאת פא של מאסטר לי הונג-ג'י במשך יותר משעה. המתרגלים הוותיקים לימדו אותנו לאחר מכן איך לתרגל את תרגילי השיטה. ברגע שישבתי על הרצפה בישיבת הלוטוס,
הרגשתי זרם חם זורם מראשי עד לבהונות רגליי עם שדה אנרגיה חזק כל כך שלא יכולתי לדמיין אפילו.

"בשמעי את מאסטר מסביר שלהתחיל לטפח צריך להיות אדם טוב, מדוע צריך להיות אדם טוב, איך לטפח את המחשבות שלנו להיות אדם טוב ואיך לתרגל פאלון גונג, חשתי התרגשות עמוקה. דבריו של
המאסטר נגעו עמוק בתוך לבי. לא יכולתי להתאפק ובכיתי עד שהדמעות זרמו על פני ונספגו בבגדי. הייתי צריך לרכון קדימה כדי לתת לדמעות ליפול על הרצפה…"

באותו יום, אחרי שהיה עסוק במעבדה לאורך כל היום, הוא חזר הביתה עם תום השיעור שהסתיים בחצות. "אם זה היה כמו בעבר, לא היה באפשרותי להחזיק מעמד כל כך הרבה זמן. הייתי מופתע כמה מוחי
ערני, כמה בהירות עיני וכמה חדה שמיעתי. הרגשתי נינוח ואנרגטי, הרגשה שכבר שכחתי ממנה יותר מתריסר שנים".

במהלך השיעורים הרביעי והחמישי, נעלמו הכאבים בקיבתו של וואנג שלא מזמן דיממה, נעלם הכאב מכיב בתריסריון שלו, נעלמה דלקת המעיים, האבנים במערכת השתן ועוד. "הרגשתי שאני עטוף בצביר חם
של אנרגיה במשך כל היום והיה לי חם ונוח", הוא סיפר.

אחרי שהשיעור התשיעי הסתיים, וואנג הקשיב שוב ושוב בשקיקה להקלטות של הרצאות הפא של המאסטר. הוא הקשיב תוך כדי הליכה, אכילה ולפעמים הוא תרגל אפילו בחלומותיו. מאוחר יותר החל לקרוא
הרצאה אחת כל יום ב"ג'ואן פאלון" ולפעמים הוא קרא שתיים או שלוש הרצאות ביום. "כשקראתי בספר בפעם השביעית, דבר נפלא קרה לי.

"בכל פעם שפתחתי את 'ג'ואן פאלון', הדפים הקרינו אור אדום שהפך יותר ויותר אדום ככל שקראתי בספר. הצבע נראה כמו גחלים אדומות לוהטות. לפעמים המילים עצמן זהרו באור מוזהב. הבנתי ש"ג'ואן פאלון הוא באמת ספר שמימי", הוא סיפר.

תוך שלושה חודשים מיום שהתחיל לטפח פאלון גונג, כל הסימפטומים למחלתו של וואנג נעלמו והוא העלה במשקל את הקילוגרמים שאיבד ואפילו שקל יותר מאשר לפני שחלה. הזיכרון והאנרגיה שאבדו חזרו
לקדמותם ורעידות השרירים, החולשה והניוון בהם נעלמו כולם. רמת ההמוגלובין שלו חזרה למצב נורמלי. מנקודת מבט רפואית, תוחלת החיים של תאי הדם האדומים היא כ-120 יום, לכן, זה שההמוגלובין שלו
חזר לתקנו אחרי 90 יום בלבד היה כמעט נס.

כאשר החל וואנג לעבוד מאוחר יותר בבית החולים הכללי במסצ'וסטס, הראתה הבדיקה הגופנית הנערכת לעובדים חדשים שהוא הבריא לחלוטין. הוא היה מלא באנרגיה, ולא היה זקוק ליותר מ-5 שעות שינה
בלילה. בהשוואה למצבו הקודם, לאחר 12 שעות שינה הוא עדיין הרגיש מבולבל בראשו. כשכתב ה- Boston Globe בא לראיין אותו, הוא לא האמין למראה עיניו: מר וואנג היה עסוק בריצה.

עולם חדש ומלא חיות ומרץ נגלה לפניו לאחר שהחל לתרגל.

מדע על טבעי

וואנג ג'י-יואן משתף בחוויותיו ובהבנותיו בדאפא בוועידת הפא לשיתוף התנסויות בטיפוח

מאז החלמתו ב-1998 עברו 16 שנים. כאיש מקצוע בתחום הרפואה אמר וואנג בהתרגשות עמוקה: "זהו משהו שהמדע האמפירי הנוכחי אינו יכול להסביר, מכיון שפאלון דאפא הוא מדע על-טבעי. זה כמו כל תגלית מדעית חדשה. בתחילה אנשים לא מבינים אותה, אבל עם הזמן, הם לומדים לקבל זאת. ייתכן שאותו התהליך צריך לקרות כדי שאנשים יבינו את הפאלון גונג״.

מתוך הטיפוח בפאלון גונג הבין וואנג שמחשבה אנושית וגוף חומרי קשורים זה בזה. הגוף האנושי נמצא באופן טבעי בהרמוניה עם הטבע ויש לו היכולת להתנגד לאלמנטים קשים בסביבה החיצונית.

העולם האנושי המודרני גורם לאנשים לחשוב בצורה מסובכת יותר ויותר. כשמחשבותיהם אינן טהורות עוד, המנגנונים התקינים של גופם מקבלים הפרעות ויוצאים מאיזון, ואז הם נעשים חולים. הטיפוח בדאפא
יכול לתקן את המנגנונים של הגוף האנושי ולשקם אותם למצבם הנורמלי או אפילו למצב טוב יותר.

"פאלון דאפא הוא דרך טיפוח אדירה של מוסר גבוה. הוא מלמד אנשים שהעקרונות הבסיסיים ביותר של היקום הם 'אמת-חמלה-סובלנות'. כמו כן הוא מלמד אנשים להיות נדיבים וטובים. זהו טוב לאחרים ולך
עצמך לומר את האמת, להיות נדיב לאחרים, להתחשב באחרים ולטפל בקשיים בסובלנות.

"הבריאות הפיזית של אנשים קשורה קשר הדוק למצבם הנפשי. לאדם בעל לב נדיב, כנה, אופטימי ופתוח תהיה בריאות נפשית ופיזית אמיתית. דאפא מטפח את הגוף הפיזי ואת הנפש ומאפשרת לאדם להשיג
בריאות פיזית ומחשבות אצילות ולהיהפך לאדם טוב באמת, ואף להפוך לאדם עם יכולות בלתי רגילות".

בקרב מתרגלי פאלון גונג, החלמתו המופלאה של וואנג אינה מקרה בודד. אין ספור אנשים מרקעים אתניים שונים, עם מחלות חשוכות מרפא, זכו ללידה מחדש של גופם, נפשם ורוחם, אחרי שהחלו לטפח.

בתחילת ספטמבר 1998, ערך המִנהל הכללי של משרד הספורט בסין סקר על מתרגלי פאלון גונג בצ'אנג-צ'ון. בקרב 12,553 מתרגלים שנסקרו, 77.5 אחוז השיגו החלמה מוחלטת או החלמה בסיסית. 20.4
אחוז מהם שיפרו את בריאותם. שיעור היעילות של ריפוי ושיפור בריאות באמצעות טיפוח בפאלון גונג הגיע ל-97.9 אחוז. תרגול בפאלון גונג חסך יותר מ-21 מיליון יואן בהוצאות רפואיות כל שנה. החיסכון
הממוצע לאדם בכל שנה היה יותר מ-1,700 יואן.