אתר מינג-הווי מפרסם מאמרים מעת לעת בנוגע לסוגיה של "להיות זהיר בגישתנו למין השני". יש מתרגלים ואני בכללם, שלא נתנו דעתנו לסוגיה הזאת. בעשותנו את שלושת הדברים, בשל העדר כוח אדם, אנו צריכים לפעמים לעבוד עם מתרגלים מהמין השני. במיוחד בסין, שם קיימת גם בעיית בטיחות תחת נסיבות עוינות ואיננו יכולים לשתף פעולה עם אנשים שאיננו מכירים היטב, זה בלתי נמנע שלעתים די קרובות עלינו לעבוד עם מתרגלים מהמין השני.

אולם כשאנו לא מצליחים לתת דעתנו לעקרון הפא המדבר על התייחסות נכונה למין השני, ישנם מתרגלים בעלי איכות הארה עלובה ובעלי החזקות חזקות, שפיתחו מחשבות לא ראויות וכשהרוע מחזק את המחשבות האלה, עשו דברים שמתרגלי דאפא לא צריכים לעשות. כתוצאה מכך, חלק נרדפו, חלק פיתחו תחושת נחיתות עד שלבסוף ויתרו על טיפוח בדאפא, היו שגרמו הפסדים לפרויקטים שהיו מעורבים בהם משום שלא יכלו להמשיך ולעבוד ביחד, והיו כאלה שגרמו למשבר בחיי המשפחה של שותפם/תם לפרויקט.

לעתים קרובות אני שומע אנשים אומרים: "כולנו מטפחים. לא צריכה להיות בעיה כלשהי אפילו אם מתרגל גר עם מתרגלת". ישנם מתרגלים וותיקים או מבוגרים שפועלים כשדכנים למתרגלים רווקים, באומרם שלא צריכה להיות בעיה כלשהי, כל עוד הם לא מקיימים יחסי מין. יש אנשים המאמינים בכך, אבל המציאות היא ההיפך הגמור ולכן יש מתרגלים המתפתים לחיים של אנשים רגילים.

הייתי רוצה לשתף בהתנסות האישית שלי בתקווה שזה ישמש אזהרה לאחרים.

לפני כעשר שנים התגרשתי מאשתי עקב הרדיפה האכזרית של המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית). גרתי לבדי ולא חשבתי להינשא מחדש. חשבתי ששחררתי את כל התאוות ורגשות התשוקה. בשנים האחרונות, משום שהייתה לי החזקה לחבור למישהו שיעזור לי להכין חומרי הבהרת אמת, הכירה לי אחת המתרגלות המקומיות מתרגלת רווקה ממקום אחר, באומרה שהיא רוצה ללמוד כיצד להכין חומרי הבהרת אמת, והייתה רוצה להקים אתר הכנת חומרים במקום מגוריה. כששמעתי זאת, הסכמתי ללמד אותה. אולם מאחר שגרה במקום אחר, לא היה למתרגלת הזאת מקום להתארח בו באזור שלנו והמתרגלת המקומית שהכירה בינינו הציעה לאפשר לה לגור בביתי באחד החדרים הפנויים, ואף הבטיחה שתבוא לשהות עמה. המתרגלת עברה לגור בביתי. היא גם עזרה לי בעבודות הבית כמו בישול וכביסה. בתחילה, המתרגלת המקומית שהתה איתה במשך כ-10 ימים, אבל הזמן עבר והיא הגיעה פחות ופחות ובסופו של דבר היא הפסיקה לבוא.

שלושה חודשים חלפו וכמה מתרגלים הזכירו לי לארגן לה מקום אחר לגור בו. אבל אני לא נתתי דעתי כלל למה שהם אמרו, מפני שהמתרגלת הזאת באמת רצתה ללמוד איך מכינים חומרי הבהרת אמת ורצתה להקים אתר הכנת חומרים בעיר מגוריה. נראה שהיו לה קשיים לזכור את הפעולות שעליה לעשות במחשב. כיוון שלעתים קרובות השתמשה במחשב מאוחר בלילה, כששכחה מה לעשות, הייתה קוראת לי ומבקשת שאראה לה. יום אחד התלוצצתי על כך והפרצה הזאת נוצלה על ידי הרוע. התחלתי לפתח תשוקות שהפכו חזקות יותר ויותר. שלחתי מחשבות נכונות חזקות להשמיד אותן, אבל ללא הצלחה מרובה. כשחשתי מיואש, נהגתי לסטור לעתים קרובות על פניי. בסופו של דבר כשלא יכולתי לשלוט עוד על עצמי, ביקשתי את מאסטר לחזק אותי ולמצוא למתרגלת מקום מתאים לעבור אליו.

זה מראה שעלינו ללכת על-פי עקרון הפא ולהיות זהירים ושקולים בהתייחסות שלנו למין השני. אף על-פי שיש לנו מחשבות נכונות, במשך הזמן, האלמנטים השליליים והחיוביים כאחד, יכולים להשתנות. כל עוד אנו נמצאים בתוך שלושת העולמות, או טרם הגיענו לשלמות המלאה, עלינו לזכור לנהוג בזהירות בסוגיה הזאת. לכן, בין אם אנו שקולים או לא בהתייחסות שלנו למין השני, זהו עניין חשוב מאוד המראה אם אנו אחראיים כלפי הטיפוח שלנו, כלפי מתרגלים עמיתים, כלפי עצמנו וכלפי הפרויקטים שלנו בהצלת אנשים.

כמו כן אנו ישויות אדירות בעלי משימה אדירה לעזור למאסטר בהצלת ישויות חיות. אנו חייבים להתייחס לעצמנו ככאלה. הכוחות הישנים והיצורים הרעים צופים בכל מחשבה ומחשבה שלנו מקרוב, ומנסים לנצל את הפרצות וההחסרות שלנו. שד התאווה הוא חרב מרושעת ואכזרית המנסה לנקב בלבבות המתרגלים האלה שעדיין לא שחררו את ההחזקה שלהם לתאווה. אם ננהג בחוסר זהירות, אפילו מזערי, הלבבות שלנו עלולים לזוז ואנו עלולים להיהרס לחלוטין.

הייתי רוצה לשתף בשתי פסקאות מדבריו של המאסטר ב-"ללמד את הפא בוועידה בשיקאגו ב-2004":

"כאשר מסתכלים על מצב אימות הפא של הגוף הכולל של תלמידי הדאפא, בתקופת תיקון הפא תלמידי הדאפא באופן בסיסי מילאו את התפקיד של תלמידי הדאפא."

"כמובן, ישנם עדיין מעט אנשים שהם יוצאי דופן, ותמיד היו אנשים שאינם שקדנים, מכיוון שאחרי הכל, ישנם שלושה מצבים שונים עם תלמידי הדאפא. הראשון הוא שהם עשו הסכם מוקדם עם המורה לבוא לכאן, והשני הוא זה שבו הם יצרו איתי קשרים קארמתיים בהיסטוריה – האנשים שיצרו איתי קשרים קארמתיים בתקופות היסטוריות שונות. והקבוצה השלישית הם אלה שנכנסו כאשר העברתי את הפא בפעם הזאת והדלת הייתה פתוחה לרווחה. היה להם בסיס טוב, ונדמה היה שהם די טובים ושהם יוכלו להצליח. אך למעשה, הדרך בה הם נהגו לא הייתה משביעת רצון עד כדי כך. גם היום ישנם אנשים שההתנהלות שלהם בחיים האישיים אינה כלל כמו זו של מטפח. באשר לאנשים כאלו, לא משנה כמה דברים אתה עושה, אינך יכול להגיע לשלמות. בשעה שתלמידי הדאפא מבהירים את העובדות, [מספר אנשים] בזבזו את הכסף שתלמידי הדאפא אספו וחסכו לשם הכנת חומרים. תמיד לימדתי אתכם לחשוב קודם על אחרים בכל דבר שאתם עושים, אך האם זה בכלל עובר במחשבתך בשעה שאתה משתמש בכסף וברכוש של תלמידי הדאפא? הרוע מנצל כל פער קטנטן, ונועץ מבט מאיים בכל מילה ומילה ובכל מעשה שלכם. מה שלא יהיה הדבר אליו אתה קשור, זה מה שהיצורים המרושעים יחזקו, וכאשר מחשבתך אינה ערנית הם יהפכו אותך ללא-רציונלי. כולם נותנים מעצמם למען הדאפא ועם זאת אנשים מסוימים מבקשים ללא בושה תשלום מתלמידים אחרים. האם אתם מטפחים? עם מי אתם מתמקחים על תנאים? מדוע אתם מתנהגים לגמרי לא כמו מטפחים? וכיצד תוכלו לבסס מוסריות אדירה של מטפח? האם אתם חושבים שהמורה מוביל אתכם באיזה שהוא דבר פוליטי של אנשים רגילים? ישנם גם אנשים שלא היו צלולים או רגועים, הם אינם ערים לענייני בטיחות, ועוד פחות מזה הם ערים לביטחונם של אנשים אחרים. בזמן ההוא כאשר הקבוצה השלישית הזו של התלמידים הצטרפה לשורותיהם של תלמידי הדאפא, זה היה ידוע שכאשר הם יעברו ניסיונות, כאשר הם יחוו קשיים, וכאשר הקארמה העצומה שלהם תופחת ותושמד, המבחנים שלהם יהיו רציניים. אך זה לא היה ידוע בתקופה ההיא אם הם יהיו מסוגלים לעשות זאת. כמובן, הקבוצה ההיא של האנשים הלא-רציונליים היא קטנה."

זוהי ההבנה שלי ברמתי המוגבלת. אנא ציינו בחמלה כל דבר שאינו הולם.