ראיון עם ד"ר גאו דא-וויי, לשעבר ראש מרכז הסיוע הכללי בפרובינציית גואנג-דונג

ד"ר גאו דא-וויי, הדיקן לשעבר של "מכללת התעשייה הקלה והמזון" שבאוניברסיטה הטכנולוגית דרום סין, ומי שהיה בעבר צעיר הפרופסורים באוניברסיטה שזכה ב"מענק מחקר לאומי", משמש כיום כמנהל מחקר ופיתוח בחברה אמריקנית. הוא התחיל לתרגל פאלון גונג בשנת 1994 וכעת הוא מתנדב כדובר "מרכז השירות העולמי לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית הסינית" (מק"ס).

ד"ר גאו דא-וויי

ד"ר גאו דא-וויי, הדיקן לשעבר של "מכללת התעשייה הקלה והמזון" שבאוניברסיטה הטכנולוגית דרום סין, ומי שהיה בעבר צעיר הפרופסורים באוניברסיטה שזכה ב"מענק מחקר לאומי", משמש כיום כמנהל מחקר ופיתוח בחברה אמריקנית. הוא התחיל לתרגל פאלון גונג בשנת 1994 וכעת הוא מתנדב כדובר "מרכז השירות העולמי לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית הסינית" (מק"ס).

בהיותו מדען בולט בתחומו ומתרגל פאלון גונג מסור, מדוע הוא מעורב בעבודת ההתנדבות ל"פרישה מהמק"ס?" האם הוא עוסק בפוליטיקה? מה הוא חושב לאחר שנים כה רבות של תרגול? מה היתה הצורה המוקדמת של הפאלון גונג מנקודת המבט של מי שהיה עד לכמה מהאירועים הגדולים הקשורים לפאלון גונג?

לומד פאלון גונג

כתב: ד"ר גאו, כמדען נודע בתחומי המזון והביוכימיה, כיצד התחלת לתרגל פאלון גונג? שהרי בסין נהוג היה להתייחס לטיפוח כאל אמונה טפלה.

גאו: "נולדתי בדצמבר 1953 במחוז שי-שווי שבפרובינציית גווי-ג'ואו. בעקבות המהפכה התרבותית הגדולה וקשיים כלכליים איתם התמודדה משפחתי נאלצתי לעזוב את בית הספר כבר בכיתה ח'. ב-1977, כשהגעתי לגיל 23, המליצו לי ללכת ללמוד באוניברסיטה".
גאו מספר כי במסגרת לימודיו באוניברסיטה הוא השלים קורסים תיכוניים בתחום המדעים וסיים את לימודיו האקדמיים ואת מבחני המאסטר והדוקטורט. לאחר סיום לימודי הדוקטורט, הוא נשאר במסגרת האוניברסיטה והגיע למספר הישגים ובכללם פרס המדע והטכנולוגיה הלאומי. ב-1990, בגיל 37, הוא קודם למעמד פרופסור והיה לבעל הקביעות הצעיר ביותר באוניברסיטה לטכנולוגיה של דרום סין. לדבריו מאותו שלב, כל מה שחשב עליו היה כיצד להשיג הישגים נוספים וכיצד לבלוט יותר מאחרים. כתוצאה מכך, המאבק למען תהילה, רווח, תאווה וכעס הרס את בריאותו.

"בגיל צעיר סבלתי ממספר מחלות ובכללן דלקת הכבד, דלקת בקיבה, ברונכיטיס, סינוסיטיס, נדודי שינה, צינון כרוני ודלקת מפרקים חמורה בברכיים שהקשתה עלי להשתופף. טופלתי כמעט בכל שיטות הטיפול שהיו זמינות בשוק, כולל אינפרא אדום, אולטרא סגול ומזרן לטיפול מגנטי שעלה אלפי דולרים. נטלתי סוגים שונים של תרופות וניסתי תרגולי צ'יגונג אחרים. אבל אף אחד מהדברים לא עזר והמזג שלי נעשה גרוע יותר ויותר".

באוגוסט 1994, כשהחל לתרגל פאלון גונג בעקבות המלצה של חבר, בהתחלה הוא חשב שמה שהמורה אמר בספר ג'ואן פאלון הוא על טבעי מדי מכדי להאמין בו, אך הוא לא התנגד לכך. הוא חשב כי למרות הישגיו המדעיים, הוא הרי רק תלמיד בתחום הצ'יגונג. בזמנו הוא לא הבין במלואו את מה שהמורה לימד, אך הוא חשב שזה יהיה טוב בשבילו לנהוג על פי "אמת, חמלה, סובלנות" ולכן התמיד בתרגול הפאלון גונג.

גאו מספר כי הייתה זו זכות עבורו להיות נוכח בסמינר האחרון של הפאלון גונג שהעביר המורה לי, הסמינר החמישי של הפאלון גונג בגואנג-ג'ואו. במהלך הסמינר הוא חווה מספר התנסויות על טבעיות.

"פאלון" – צולם ב-1993 בתערוכה
האוריינטלית לבריאות בבייג'ינג

"לדוגמה, בשלושת הימים הראשונים של הסמינר שארך תשעה ימים, כלל לא ירד גשם אך לכל מקום אליו הלכתי הותרתי אחרי עקבות רטובים. פרט לסוליות, הנעליים שלי היו יבשות. שלושה ימים לאחר מכן כבר לא סבלתי יותר מבעיות בברכיים ויכולתי להשתופף ללא כאב. הבנתי שהיה זה המורה לי שטיהר את השליליות הפנימית מגופי. אשתי ואחד מעמיתי לעבודה שישבו לידי התפלאו גם הם מההתנסויות שחוויתי".

"לאחר חודשיים של תרגול, הופיעה פריחה גבשושית על העור שלי באזור הכבד והעור היה אדמדם ומגרד למדי. הייתי מפוחד מעט. מתרגל ותיק עמית אמר לי שרעלנים של הכבד יוצאים החוצה, ושזה עשוי להימשך מספר חודשים. אז לא ייחסתי לכך תשומת לב רבה והמשכתי לקרוא את הספרים ולבצע את התרגילים. שבוע לאחר מכן הפריחה התייבשה והיו לי טעם מר וריח רע מהפה. באותו הזמן, התסמינים של דלקת הכבד, נדודי השינה והתסמינים האחרים נעלמו כולם".

גאו מספר שכל המחלות מהן סבל נעלמו תוך שלושה חודשים מאז שהחל לתרגל פאלון גונג. הוא הרגיש כמו אדם חדש לחלוטין והיה אסיר תודה למורה. במהלך הבדיקה הגופנית השנתית שנערכה לפרופסורים באוניברסיטה, גם הרופא הופתע מבריאותו המחודשת של גאו והוא אמר שנראה כי האיברים שלו ממש נוקו, ושכל כלי הדם נמצאו נקיים מאוד. גאו ידע שהיה זה בזכות הפאלון גונג.

פאלון גונג הוא מדע מתקדם

שדה אנרגיה – צולם על ידי מתרגלים במהלך פעילות להצגת שיטת התרגול

כתב: כמדען, כיצד אתה חושב שהפאלון גונג שינה אותך? מה אתה חושב על הפאלון גונג מנקודת המבט המדעית?

גאו: "כשאנחנו מדברים על מדע, אנחנו מתכוונים בעיקר להתבטאות המערבית של המדע השוללת את תרבות הטיפוח המזרחית. אבל המדע הזה גם הוא מתפתח. התחומים שהמדע הנוכחי אינו מכסה הם לבטח מעבר למה שאנחנו יכולים לראות. הידע של בני האדם הוא מוגבל ואנחנו לא יכולים להגביל את עצמנו עם דרך החשיבה המקובעת שלנו.

קחו לדוגמה את השינוי בגופי. המחלות שלי נרפאו מבלי שלקחתי שום תרופה. עשרות אלפי מתרגלי פאלון גונג חוו כולם התנסויות דומות, ולכל אחד מהם יש סיפור מופלא. האין זו תופעה על טבעית? האין זה המדע העל טבעי שראוי שבני האדם יחקרו?"

שדה אנרגיה – צולם בשעה שמתרגלים ביצעו את התרגילים

בנוסף מספר גאו כי חברים, עמיתים לעבודה וסטודנטים שלו גילו גם הם שינויים גדולים בהתנהגותו ובאמות המידה המוסריות שלו שהשתפרו. למשל, כשהוא רק מונה לתפקיד דיקן המכללה הוא היה עקשן מאוד ומערכות היחסים שלו עם מנהלים אחרים במכללה היו מתוחות. מאוחר יותר, כשלמד על "טרנספורמציה של הקארמה" ואת 'שיפור השין-שינג' בספר 'ג'ואן פאלון', הוא התחיל להתבונן פנימה ולגלות את ההחסרות שלו תוך שימוש באמת המידה של "אמת, חמלה וסובלנות". בהדרגה, הוא פיתח לב חומל ומחשבה רגועה, ויכול היה להתחשב ראשית באחרים, מה שהביא למערכות יחסים הרמוניות בין מנהלי המכללה והמוסד אף הוכר פעם כ"מוסד לדוגמה בפרובינציית גואנג-גונג".

גאו מספר שבחיי היום יום הוא הקפיד לנהוג על פי "אמת, חמלה וסובלנות" במקום להיסחף עם הגאות של החברה הרגילה. הוא סירב לקחת חלק בפעילויות המושחתות הרגילות כמו חנופה לממונים, קבלת ומתן מתנות וכולי. הוא ניצל את הזמן כדי לתרגל את התרגילים ולבצע את עבודתו ואף ביקש מעובדיו ומתלמידיו לבצע היטב את העבודות הרוטיניות ולהיות ישירים בהרכבת אפליקציות ממומנות. כתוצאה מכך, המכללה ואנשיה קיבלו את המעמד הראשון באוניברסיטה, בדיוק כמו שהמורה אומר ב"הרצאה בסידני" אודות "השגה טבעית ללא רדיפה".

גאו מספר כי במחצית השנה הראשונה של תרגול הפאלון גונג הוא חווה את פתיחת העין השלישית, את מיקום המעבר המסתורי שהמורה לימד בספר ג'ואן פאלון והוא גם יכול היה לראות מראות בממדים אחרים. "לפעמים, אחרי שאכלתי בביתי את ארוחת הצהריים, בדרך כלל הייתי לומד מספר פסקאות של הפא. כשנרגעתי, נכנסתי לממדים אחרים וחוויתי כמה יכולות מסתוריות המתוארות בסיפור המיתולוגי 'המסע אל המערב', כמו למשל שגופי מתרחב או מתכווץ. חוויתי גם את ההרגשה שלא היה לי חם או קר, ותחושות מיוחדות אחרות. אלו הן חוויות עצומות שלא ניתן לתאר במלים אנושיות. אנשים רגילים לא יאמינו למה שאמרתי, וגם אני לא הייתי מאמין לכך לפני שהתחלתי לתרגל פאלון גונג. אך כשתופעות על טבעיות כאלו קורות לך שוב ושוב, אתה מפסיק להיות המום".

קבוצת מפיקי התועלת היא המדיה הפעילה הטובה ביותר

מעל עשרת אלפים מתרגלים נכחו בוועידה לשיתוף התנסויות שנערכה ב-1998 באולם ההתעמלות טיאן-הה שבעיר גואנג-ג'ואו

תרגול קבוצתי של מתרגלי גווי-ג'ואו במהלך ועידה לשיתוף התנסויות

כתב: לפני ה- 20 ביולי 1999, אנשים רבים לא שמעו על הפאלון גונג בתקשורת החדשותית. על פי מידע פנימי מלשכת הביטחון של סין, העריכו כי יותר מ-70 מיליון בני אדם תרגלו פאלון גונג באותם ימים. כמתרגל ותיק, מדוע אתה חושב שהפאלון גונג התפשט במהירות רבה כל כך?

גאו ענה כי כיוון שהפיק תועלת רבה כל כך מפאלון גונג, הן בגוף והן בנפש, אך טבעי לחלוק זאת עם בני המשפחה, עם החברים, עם העמיתים לעבודה ועם הסטודנטים. לאחר שהתנסו בתרגול, גם הם חשבו שהוא טוב מאוד. לכן, הם ערכו במכללה עשרות כיתות חינם, בהן הם השמיעו את קלטות הווידאו של הרצאות המורה ולימדו בחינם את התרגילים. באותה תקופה, אנשים רבים באו ללמוד פאלון גונג, ואז הם העבירו את התרגול לבני משפחותיהם ולחבריהם וכך התרגול התפשט במהירות רבה.

בחופשת הקיץ ב- 1996 התארגנו יותר מעשרים מתנדבים ממכללות ומחטיבות הביניים כדי להפיץ את הפאלון גונג בפרובינציית גואנג-דונג. בצ'או-ג'ואו באזור שאן-טואו למשל, מר ג'אנג מנג-יה, חברו לכיתה של הנשיא הסיני הנוכחי הו ג'ינטאו, סייע גם הוא לקדם את הפאלון גונג. המטרה שלנו הייתה מאוד פשוטה: לאפשר לאנשים נוספים בעלי קשר גורלי להפיק תועלת מפאלון גונג.

בדרך כלל היינו שוכרים קודם כל כל אולם כדי לערוך בו את השיעור, ולאחר מכם יוצאים לתרגל בפארק מקומי. כיוון שבסין אנשים רבים מתאמנים בבוקר בפארק, המתרגלים תלו באתר את כרזת הפאלון גונג, חלק הציגו את התרגילים ואחרים חילקו עלונים אודות הפאלון גונג והשיעורים שניתנים.

שבוע לאחר מכן, אנשים רבים באו ללמוד את הפאלון גונג – היו לפחות שישים עד שבעים בכיתה קטנה, ובכיתה גדולה – כמו בעיר שאן-טואו – היו כמה מאות אנשים שהגיעו לשיעור הראשון, ולכן המארגנים נאלצו לשכור מקום אחר.

כשהקימו בעיר כלשהי סמינר לימוד בן תשעה ימים, מספר מתרגלים עמיתים נשארו ללמד את התרגילים ולענות על שאלות של מתרגלים חדשים ומתנדבים אחרים המשיכו לעיר אחרת. כעבור חודש, במזרח פרובינציית גואנג-דונג בלבד הצטרפו קרוב לאלף אנשים לתרגול הפאלון גונג, והוקמו שמונה מרכזי סיוע בהתנדבות של הפאלון גונג.

בפרובינציית גואנג-דונג, העריכו כי כ-5,000 אנשים נכחו בסמינרים של המורה. ארבע שנים לאחר מכן, בשנת 1998 העריכה הלשכה המדינית לספורט ש-200 אלף איש השתתפו על בסיס קבוע בקבוצות התרגול בפרובינציה והמספר עוד הכפיל את עצמו פי 40. למעשה, המספר האמיתי גדול הרבה יותר אם נכלול גם את אלה שקראו את הספר ותרגלו בבית. מעריכים כי בכל המדינה 100 אלף איש נכחו בהרצאות של המורה בין השנים 1992 עד 1994, אך עד 1999 קרוב ל-100 מיליון איש קראו באופן סדיר את הספרים של הפאלון גונג ותרגלו את התרגילים.

מאתיאיסט לאדם המכבד אלוהויות ובודהות

המורה לי הונג-ג'י לימד את הפאלון גונג בעיר וו-האן שבפרובינציית הו-ביי חמש פעמים והוא התקבל בברכה על ידי תושבי העיר. המתרגלים בוו-האן ערכו בעיר קבוצות תרגול גדולות רבות. המבנה המוצג בתמונה הורכב על ידי כחמשת אלפים מתרגלים בשנת 1997

תרגול בוקר בעיר גואנג-ג'ואו שבפרובינציית גואנג-דונג (1998)

מתרגלים בעיר צ'נג-דו שבפרובינציית סי-צ'ואן מתרגלים בשעות הבוקר

כתב: יותר ממאה מיליון מתרגלים תרגלו פאלון גונג – אין זה מספר קטן. פרט לשיפור הבריאות, האם יש לכך סיבות מעמיקות יותר? האם אתה יכול לספר לנו במפורש על חלק מהתחושות והשינויים שחווים לאחר שמתחילים לתרגל פאלון גונג?

גאו ממשיך לספר על הפעילויות לקידום הפאלון גונג שנערכו בחופשת הקיץ של שנת 1996 : "בסוף האירוע, התקיים שיתוף בין כולנו – מרצים וסטודנטים. רבים מהם עסקו בפילוסופיה, במדעים, באמנות או בפוליטיקה, ורבים מהם היו מתרגלים חדשים שלא היתה להם הבנה טובה לגבי הפאלון גונג. הם התנדנדו בין אמונה לחוסר אמונה. אולם, לאחר חודש ראיתי במו עיני אנשים שפשוט חיכו לנו שנלמד אותם את התרגול, אנשים עם התנסויות יוצאות דופן. כל ההתנסויות האלו הדהימו אותם. דוקטורנט אחד אמר כי את החוויה העמוקה הזו ניתן לתאר רק במילים "תחיית הגוף והנפש". הוא הפך מאתיאיסט למטפח יציב של "פא הבודהא".

בנוסף, מספר גאו, כי בזמן שלימדו את התרגול בהתנדבות ברחבי המדינה, הם נתקלו במספר תופעות על טבעיות כגון נשים מבוגרות חסרות השכלה שסיפרו כיצד מספר ימים או אפילו עשורים לפני שפגשו אותם ראו חזיונות עם דיוקנו של המורה לי ואת עטיפות ספרי הפאלון גונג. אנשים סיפרו להם כיצד החלימו בעזרת התרגול מגידולים ומשיתוקים שונים בגוף, וניסים רבים אחרים, בדיוק כמו בתקופה שבה המורה לימד את הפא בסמינרים שערך בעצמו מספר שנים קודם לכן. בזכות התופעות הפלאיות האלו והשיפור בבריאותם לאחר ששמעו רק שתי הרצאות, אנשים רבים חזרו לבתיהם והפיצו את התרגול בקרב כל בני משפחתם. אנשים רבים בעלי קשר גורלי סיפרו בהתרגשות כי המתינו ליום הזה זמן רב.

גאו נזכר כיצד בעיר צ'או-ג'ואו שבפרובינציית גואנג-דונג, שבה נמצא אחד מארבעת המקדשים העתיקים ביותר במדינה, הוא פגש גברת בת 60 לערך שלמדה טקסטים בודהיסטיים ונמנעה מאכילת בשר כבר מצעירותה. היא מעולם לא נכנסה לפארק קודם לכן, אך באותו בוקר כוח מסתורי דחף אותה פנימה לפארק, שם תרגלו שני מתרגלים צעירים על הדשא בעוד שניים אחרים חילקו עלונים. דיוקן של המורה היה תלוי על עץ והיא עמדה מולו המומה למשך זמן רב.

"כשנפתח הסמינר בן תשעת הימים היא הגיעה. ביום הראשון במהלך ההפסקה היא ניגשה אלינו וסיפרה בהתרגשות כי באותו היום בפארק היא ראתה את המורה לבוש בבגדי בודהיסט, מתרגל עם שני המתרגלים על הדשא ושאלה מדוע המורה לא נמצא כאן היום ומדוע בקלטת המורה לובש חליפה?" מאוחר יותר הבנו שהעין השמימית שלה כבר הייתה פתוחה ושהיא יכלה לראות דברים אפילו כשעיניה הרגילות היו פקוחות. אך היא מעולם לא למדה צ'יגונג לפני כן ולא יכלה להבדיל בין הממדים השונים.

גאו מוסיף ומספר כיצד הצטרפו אליהם מתרגלים חדשים שסייעו להם כשעברו ממקום למקום וערכו סמינרים ולימדו את התרגול. לאחר שהמשיכו במסעם למקום הבא, המתרגלים החדשים היו למתאמים המתנדבים באזור. כך, שנה לאחר מכן באזורים רבים עלה מספר המתרגלים מכמה עשרות לכמה אלפים, והתרגול התפשט במהירות גם לאזורים הכפריים. בכל מקום אליו הגיעו כדי להשתתף בועידות לשיתוף התנסויות הם פגשו דוברים רבים וביניהם אנשים חסרי השכלה, פקידי מפלגה בכירים מכהנים ובגמלאות, פועלים, איכרים, סטודנטים ועוד. היו גם אנשים שהצליחו לקבל חיים חדשים כשנרפאו ממחלות, כמו גם פורעי חוק ששינו את דרכם. כולם הודו בנאומיהם למורה ולדאפא, ולעתים קרובות כשהם פורצים בדמעות של הכרת תודה.

ב-1998 ערך האיגוד הפיזי הלאומי (National Physical Association) סקר על הפאלון גונג. כדי לסייע להם מתאמים בפרובינציית גואנג-דונג הזמינו קבוצת מומחים לערוך סקר אקראי על יותר מעשרת אלפים מתרגלים בפרובינציה.

מסקנות הסקר היו כי יעילות הפאלון גונג בריפוי בעיות בריאותיות עמדה על 97%, ושאנשים רבים שסבלו ממחלות חשוכות מרפא הבריאו לאחר שהחלו לתרגל את השיטה. מומחים מאמינים כי הפאלון גונג יכול להביא לאנשים בריאות פיזית ונפשית באמצעות שיפור המוסריות שלהם ובזכות "השפעת קהילת הפאלון גונג". בנוסף, הם הסיקו כי תרגול בעל מוסר כה גבוה יש להפיץ באופן נרחב בחברה, כיוון שיש לו מאה השפעות טובות ואף לא דבר אחד שלילי שהוא מסב לחברה או לפרט.

"על הניהול להיות חופשי… אין לשמור כסף, רכוש " (נספח I – דרישות למרכזי הסיוע של הפאלון דאפא, דרך השלמות הגדולה של הפאלון דאפא)

כתב: אני מבין שהיית מתנדב במרכז הסיוע המרכזי של פרובינציית גואנג-דונג ושיצרת קשר עם מייסד השיטה, מאסטר לי הונג-ג'י בעצמו. האם תוכל לספר לנו מעט על החוויות שלך באותם ימים?

גאו: "כיום, בכל פעם שאני קורא את ספרו של המורה: "יסודות להתקדמות במרץ" ומגיע למאמרים שהמורה כתב למרכזי הסיוע ולסייעים המתנדבים, כל ההתרחשויות עוד חיות ברוחי. למורה תמיד היו דרישות קפדניות ממרכזי הסיוע".

קליגרפיה שכתב המורה לי הונג-ג'י למתרגלי הפאלון גונג בעיר גואנג-ג'ואו שבפרובינציית גואנג-דונג – פאלון דאפא ב(פרובינציית) גואנג-דונג

גאו מספר כי באפריל 1996, בדיוק שנה לאחר שפורסם בבייג'ינג הספר "ג'ואן פאלון" שעמד לזכות בדירוג הספר הפופולרי ביותר על ידי כלי תקשורת רבים, אמצעי התקשורת והתעמולה של המפלגה הקומוניסטית הסינית שיגרו מסמך פנימי שאוסר את פרסום הספר ג'ואן פאלון ואת ספרי הדאפא האחרים, וזאת תחת התיוג "אמונה תפלה". אך כיוון שהם חששו שזה ירגיז את הציבור הרחב הם פרסמו את המסמך פנימית בלבד. אך מאחר שמוכרי ספרים רבים זיהו את הפופולריות הרבה של הפאלון גונג – חלקם עשו זאת למען הרווחים ואילו אחרים למען מטרה טובה, הם המשיכו לפרסם את ספרי הדאפא בחשאי. הם ציינו שהמק"ס תחרים כל דבר שהאזרחים יתעניינו לראות, בעוד שטינופת שהאזרחים לא רוצים לראות, כמו ציטוטים של מאו, דנג או "שלושת המייצגים" של ג'יאנג, נכפים על האנשים תוך שימוש בכספי משלמי המיסים. בהתאם לכך, מרכזי הסיוע בכל רחבי במדינה קנו את הספרים ממוכרים ברחבי המדינה, ומכרו אותם במחיר עלות, לכל מי שרצה לתרגל.

במחצית השניה של שנת 1997, המתרגלים במספר אזורים בסין השקיעו מאמצים רבים מול מוציאים לאור, כדי לפרסם את 'הרצאות המורה בארה"ב', ובמקביל שקלו להפחית את מחירי הספרים אותם יפיצו מרכזי הסיוע, מתוך התחשבות באנשים מיעוטי יכולת.

גאו זוכר כי ביום שחתמו על חוזה עם מוציא לאור, הוא הרגיש שפעל שלא כשורה לאחר שסגן מנהל ההוצאה לאור נזף בו: "אתה אומר שאתה מכבד את המורה שלך, אבל אני חושב שספר כזה צריך להתפרסם במהדורה מפוארת שעולה לפחות 20 יואן לספר. איך אתה מכבד את המורה שלך בכך שאתה מפחית ומוריד את המחיר?"

גאו מספר שכמה ימים לאחר מכן, המורה צלצל אליו פעמיים ואמר, במובן הכללי של הדברים, שכמתרגלי פאלון דאפא, לא רק שעלינו לטפח את עצמנו היטב, אלא שעלינו גם לוודא כי הצורה הכללית היא נכונה, ושכל צעד צריך להיות נכון גם כן. העובדה שמרכזי הסיוע קונים את הספרים ומוכרים אותם אינה חוקית. אפילו שלא הרווחנו אגורה, עדיין עסקנו בכסף. עלינו לאפשר לאנשים רגילים למכור זאת באמצעים רגילים ולאפשר להם להרוויח את כספם שלהם. באותו שלב, חמשת אלפים עותקים כבר הודפסו, וכל מה שיכלו לעשות היה לתת למרכז הסיוע להפיץ אותם. המורה ידע כי המוציא לאור לא הפיק מכך רווח גדול ולכן הוא החליט שלא לקבל תשלומים עבור זכויות יוצרים על הספר. יתרת הספרים הוחזרה אל המוציא לאור כדי שיוכל למכור אותם.

המורה אמר לאגודות הפאלון דאפא כבר מזמן שאין על מרכזי הסיוע לעסוק בכסף בשום פנים ושאין עלינו לעשות דבר הקשור לכסף. כקהילה של מטפחים, הפאלון גונג אינו ארגון חברתי או תאגיד. מאז, הפסקנו להשתתף בהפצת הספרים והנחנו למוציאים לאור לדאוג לזה בעצמם.

"לדרך גדולה אין צורה"

גאו: "יש דבר נוסף שאני זוכר מאוד בבירור. בסוף שנת 1997, מרכז הסיוע בבייג'ינג שלח הודעה לרחבי העולם על פי הצעתו של המורה: לא צריכים להיות מרכזי סיוע מרכזיים, מחלקות וכולי ואין להשתמש בשמות היררכיים. אנחנו גם לא מורשים לערוך רשימות חברים, ומתרגלים יכולים לבוא וללכת כרצונם. יתרה מכך, מרכזי סיוע יש להקים רק לכל אתר תרגול בנפרד, וכל מי שרוצה להביא טייפ לפארק בכל בוקר, לארגן את התרגול, וללמד מתרגלים חדשים את התרגול, יכול להיות מתאם. פאלון גונג הוא "דרך גדולה ללא צורה" (ללמד את הפא בוועידה בסינגפור), והוא דרך טיפוח המתמקדת רק בליבו של האדם. "על הניהול להיות חופשי" (נספח I, דרישות למרכזי הסיוע של פאלון דאפא, דרך השלמות הגדולה של חוק הבודהא של הפאלון).

בזמנו, מספר גאו, נהגנו על פי דרישות המורה ולאחר העתירה של ה-"25 באפריל" בשנת 1999, מנהיג המפלגה במקום העבודה שלו סיפר לו שעל פי הוראות שקיבל מהממונה עליו, הוא ועמיתיו הגיעו לאתר התרגול כדי לרגל אחר המתרגלים. הם זחלו בין השיחים והתחבאו במכוניותיהם או בבניינים סמוכים כדי לראות אילו אנשים באים לתרגל פאלון גונג.

הוא גילה כי בכל שלושת הימים באו אנשים שונים, לא היה אחראי, ורובם היו תושבים מקומיים או סטודנטים מהאזור, לא היו פורעי חוק. כל הפעילות נוהלה בצורה חופשית ולכן הוא לא הבין כלל מדוע לואו גאן רצה לתייג את הפאלון גונג בצורה שלילית וניסה ככל יכולתו למצוא ראיה לכך.

במהלך שבע השנים מאז שהגיע לארה"ב, נסע גאו למקומות רבים מטעמי עבודה וגילה כי זהו המצב גם מעבר לים. מלבד שכירת אולמות לצורך עריכת ועידות לשיתוף התנסויות או מסיבות עיתונאים, לאגודות הפאלון דאפא אין ארגונים הדוקים כפי שאנשים תארו לעצמם.

גאו מוסיף כי גם באשר לכסף ולרכוש היו למורה דרישות קפדניות עבור המתרגלים. גם המורה בעצמו לא קיבל תרומות כספיות או מתנות. כרכזי סיוע, אנו לא נושאים עמנו כסף, וגם איננו משתתפים בפעילויות כשלהן הכרוכות בכספים. ההוצאות עבור הדפסת עלונים ועריכת פעילויות מכוסות באמצעות כספים של מתרגלים שהתנדבו לעשות זאת. אין שום איסוף כספים או הרמת תרומות בפאלון גונג – הכל על בסיס התנדבותי. לאחר שהרדיפה החלה ב-20 ביולי 1999, המק"ס הפיצה שקרים וטענה שהמורה לי "צבר כספים" וכי הפאלון גונג "הרוויח כסף" וכולי. עבור אינספור מתרגלי הפאלון גונג ששמעו או הכירו את חייו המופתיים של המורה ואת הוראתו, והלכו בנתיב הטיפוח, זה היה פשוט שקר גדול שבו הם לעולם לא היו מאמינים. הרי כולם האזינו באופן אישי להוראת המורה וחוו דברים בלתי נשכחים שהראו להם כיצד לפעול בצורה נכונה בטיפוח.

"אנשים רבים שואלים אותי מהי התובנה העמוקה ביותר שהשגתי לאחר שטיפחתי בפאלון גונג במשך שתיים עשרה שנים. עניתי "מורה נכון, פא נכון, דרך נכונה". אנשים בעתיד לבטח יראו שמעשיו של המורה לי הם נכונים, שהפאלון דאפא עומד נכון ושדרכם של מתרגלי הדאפא בחברה האנושית נכונה גם היא. אני מאמין באמת שהאור של "אמת, חמלה, סובלנות" יפזר את כל העננים הכהים ויאיר את כל סין כמו גם את העולם כולו".

(תורגם מאתר האינטרנט של עיתון האפוק טיימס בגרסה הסינית)