לוועידת הפא האירופית

למתרגלי הדאפא המשתתפים בוועידת הפא האירופית: ברכות!

ראשית אאחל הצלחה מלאה לוועידת הפא האירופית. באותו הזמן, אומר כמה משפטים לאותם תלמידים שאינם מצליחים לעמוד בציפיות.

למתרגלי דאפא יש אחריות, והם חייבים, ולא משנה מה, להשלים את הנדרים שהביאו אותם לעולם הזה. משום שזה מה שהתחייבתם בנפשכם כאלוהות בעבר ולכן התאפשר לכם להפוך היום לסוג המפואר ביותר של ישות ביקום – תלמיד של דאפא. מספר מתרגלים, בכל מהלך הטיפוח שלהם, תמיד חיפשו החוצה, תמיד חיפשו פתרונות חיצוניים, ותמיד הסתכלו החוצה, [מתמקדים בדברים כמו למשל איך] אחרים אינם מתייחסים אליהם כראוי, אומרים להם דברים בלתי נעימים, פועלים יותר מדי כמו אנשים רגילים, תמיד מקשים עליהם, או לא מקבלים אף פעם את דעותיהם. כתוצאה מכך, אתם מפסיקים לבצע כל דבר שמתרגלי דאפא עושים כדי לאמת את הפא, ואפילו, בהתקף של זעם, מפסיקים לטפח. האם אינכם מבינים באמת עבור מי אתם מטפחים? האם אינכם מבינים באמת שדברים לא נעימים אלה מסייעים לכם לטפח, לסלק את הלב האנושי שלכם ולהיפטר מההחזקות שלכם? האם מסלול חייכם לא השתנה לזה של מטפח ביום שהתחלתם לעסוק בטיפוח? האין זה ששום דבר שנקרה בדרככם אינו במקרה? האם אינכם הולכים בנתיב לקראת אלוהות? האם אתם מאמינים באמת שרק כאשר מה שמגיע לאוזניכם זה דברים נעימים ורק כאשר מתרגלי דאפא אומרים דברים שמתאימים לכם רק אז רוצים לטפח ולתרגל, רק אז יכולים להשתפר? כשאתם מפסיקים ללמוד את הפא, או לבצע את התרגילים בהתקף של זעם, מיהו זה שאתם נאבקים אתו? אלוהויות? המורה? או האם זה, למעשה, אתם עצמכם? לא להיות מסוגלים להתגבר על משהו למשך זמן קצר זה מובן. אבל להיות כזה למשך זמן ארוך זוהי הפרה חמורה של הנדר שלכם, ושאתם לא מצליחים לשאת את חלקכם בתיקון הפא, מה שמשפיע על ההתקדמות הכוללת של הגוף כולו. כפי שאלוהויות רואות זאת, אין דבר חמור מזה. היצורים הרעים הרודפים את מתרגלי הדאפא תוכננו בצורה כזאת על ידי הכוחות הישנים והם נשלטים; לא משנה איזו מין מהומה הם עושים, או איזה רוע הם מבצעים, הם רק מבצעים את מה שאחרים אומרים להם. אולם אם מתרגל פועל בצורה עלובה, אז לא רק הכוחות הישנים, אלא כל האלוהויות ביקום לא יסלחו לו. הזמן דוחק עבורכם, כמו גם עבור אין ספור הישויות החיות ביקום הזה. אולי המאסטר משתמש במילים כבדות, אבל עלי לשאול אותם תלמידים הנמצאים כבר זמן רב במצב של בלבול: האם באמת חשבתם בכובד ראש באיזה מסלול לבחור? אני מקווה רק שהמכה הזאת עם פטיש כבד תעורר אתכם. אני עושה זאת עבורכם, לא עבורי – המורה שלכם – ובוודאי לא עבור אותם מטפחים עמיתים שגרמו לכם לתרעומת. התקדמו במרץ! זהו הנדר שלכם. זוהי האחריות שלכם. וזוהי הדרך שלכם לשלמות המלאה!

לסיום, שוב אאחל הצלחה כבירה לתלמידי הדאפא המשתתפים בוועידת הפא הזו.

לי הונג-ג'י
22 בנובמבר 2009