התחלתי לתרגל פאלון גונג בשנת 1997, ואני רוצה לשתף בכמה מהחוויות הפלאיות שקרו לי במהלך הטיפוח.

באחד הימים בשנת 1997, בעלי הביא הביתה את הספר ג'ואן פאלון כשחזר מנסיעת עסקים והניח אותו על המיטה. באותה תקופה הייתי נורא חולה וחלשה, אז רק עלעלתי בכמה עמודים ונרדמתי. כשהתעוררתי, הפכתי למאוד צלולת דעת, כבר לא הרגשתי יותר את הכבדות וכל כאבי המפרקים שהיו לי נעלמו. הבנתי מיד שהספר הזה הוא יוצא דופן. הרמתי את הספר במהירות וברגע ששלחתי את ידי לעבר הספר, שמתי לב שכתמי הפיגמנטציה (כתמי גיל) שהיו על ידיי ועל זרועותי נעלמו (הייתי רק בת 42 באותו זמן). מאז אותו יום לא עזבתי את הספר. הפקתי תועלת מהדאפא וחוויתי את נפלאותיו, ובעקבות זאת, היכרתי את הפא המרהיב הזה לבני משפחתי ולחברי.

בעבודתי הייתי אחראית על יצירת קשרים עסקיים, ותמיד הבאתי איתי תיק גדול של חומרי הבהרת אמת לחלוקה.

פעם אחת בדרכי הביתה הלכתי לאיבוד, וזה היה מוזר, כי אני מכירה את הכבישים היטב. כשחיפשתי מוצא, נזכרתי לפתע שעדיין נשארו לי בתיק חומרי הבהרת אמת. המורה עזר לי להציל יצורים חיים במקום החדש הזה. הצמדתי את כפות ידיי לפני החזה ואמרתי: "המורה, אני מודה לך על כל היצורים החיים האלו!"

פעם אחרת, הלכתי לאסוף חבר משדה התעופה, ותיכננתי לחלק שם חומרי הבהרת אמת,
אולם לפני שהגעתי לשם, הבטן שלי החלה לכאוב. ניסיתי לחפש מה הסיבה אך לא מצאתי. כשהגעתי לבסוף לשדה התעופה הייתי צריכה להשתמש בשירותים. מיד אחרי שיצאתי מהשירותים, נאלצתי לחזור אליהם, וכך לא יכולתי למצוא הזדמנות לחלק את החומרים. הייתי מתוסכלת שכך שאני מגיעה למקום לעיתים נדירות אך לא יכולה להציל יצורים חיים.
כשחיכיתי שמצבי ישתפר, הרמתי את ראשי וראיתי מצלמות במיקומים שונים. אה! המורה הגן עליי. הייתי מאוד אסירת תודה על עזרתו של המורה. מאוחר יותר חילקתי את חומרי הבהרת האמת בקרבת מקום לשדה התעופה.

ה-13 במאי הוא יום הפאלון דאפא העולמי. יומיים לפני המועד, התחלנו ליצור צוותים ולתלות כרזות להבהרת אמת. זה לא היה קל לתלות כרזה שאורכה שני מטרים, במיוחד בשעות הלילה, אבל כשחשבתי לבקש עזרה מהמורה קרה נס. אני זוכרת שבאחד הלילות הלכנו למקום מרוחק כדי לתלות כרזות ולאמת את הדאפא. העץ היה רחב וגבוה. רציתי לתלות את הכרזה על אחד הענפים, אז בזמן שהכנתי אותה אמרתי בליבי: "המורה בבקשה עזור לי כך שאוכל לתלות את הכרזה הזו בנסיון הראשון". לאחר מכן זרקתי אותה לעבר הענף וכתוצאה מכך, היא נפרשה במלואה ונראתה טוב.

פעם עבדתי על הכנת חומרי הבהרת אמת במשך זמן ארוך מדי. רציתי לסיים להדפיס חמש מאות עותקים של "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" בלילה אחד. אבל הגב שלי החל לכאוב וכאב יותר ויותר. חשבתי, כמה טוב היה לו יכולתי לשכב זמן מה או למתוח את רגליי! ידעתי שזאת היתה רק משאלת לב, כיוון שלא יכולתי להרשות לעצמי לבזבז זמן יקר בסביבה הקשה הזו. חוץ מזה, בקרוב יעלה השחר. אם לא אצליח לסיים ולהוציא אותם בזמן, בעל הבית שלי והשכנים יגלו זאת. התעקשתי שלא להפסיק למרות חוסר הנוחות שלי. בלבי דיקלמתי שוב ושוב: "פאלון דאפא הוא טוב! אמת חמלה סובלנות הוא טוב!" באותו רגע פאלונים קטנים רבים הופיעו בחומרי הבהרת האמת. הם היו בגודל של פולי סויה וזרחו כמו זהב. המורה עודד אותי. אמרתי: "תודה לך המורה. אתה יודע הכל כי אתה נמצא ממש לידי". השפלתי את מבטי כדי שמתרגלים עמיתים לא יראו את דמעותי. זמן קצר לאחר מכן, כאב הגב שלי נפסק. ידעתי שהמורה מסלק עבורי קארמה.

היו ניסים רבים שחוויתי במהלך הטיפוח. הדאפא הוא באמת מופלא ויכול לשנות אדם מהיסוד.