התנסות מהוועידה האינטרנטית השישית לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין

שלום למורה, שלום למתרגלים עמיתים!

התחלתי לתרגל פאלון דאפא יחסית מוקדם. קבלתי את התואר שלי במכללה ועבדתי בתחום הטכנולוגיה אבל לרוב אני מנהל אדמיניסטרטיבי בתפקיד ניהולי ולא היו לי הרבה הזדמנויות לעבודת ידיים. לאחר שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא הרגשתי שכל עוד אני עושה את עבודתי היטב, לא יהיה לי צורך ללמוד כישורים אחרים.

לאחר שרדיפת הפאלון גונג החלה, הייתי מעורב בהקמת אתרי ייצור חומרי הבהרת אמתמקומיים. בזמנו לא הייתי מודע לחשיבות של להיות בעל כישורים במחשב שלא לדבר על שיפור כישוריי. חשבתי שאם משהו לא בסדר עם המחשב, אבקש מהטכנאי לתקן אותו. לא חשבתי על בטיחות או על נושא חסכון בכסף.

מתאם מקומי הציע שאלמד להדפיס ספרי דאפא. בסביבה של הרדיפה האכזרית, לא נמצא מישהו פנוי ללמד אותי. חשבתי לעצמי, יש לי את המורה, יש לי את הפא, לא חשוב מה המטפח בוחר לעשות, מה שיצא, יצא הטוב ביותר. התחלתי ללמוד את הנושא בשקדנות ובסופו של דבר הצלחתי לעשות זאת. יום אחד המתאם הראה לי ספר דאפא שהוכן על ידי מתרגל עמית אחר. העפתי מבט ומיד הצבעתי על בעיה שראיתי. מאחר והדפסת ספרי דאפא היינו דבר רציני, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לעשות טעויות. המתאם שאל אותי אם אוכל להדפיס עשרה ספרי דאפא ביום. עניתי בחיוב.

הדפסתי קודם 11 כריכות לספרים. מתרגל שעמד קרוב אלי שאל אותי :"כיצד אתה יכול לעשות את הדבר הנכון נכון בפעם הראשונה ואחרים לא? חייכתי ואמרתי: "זה פשוט מאד, זה לא רק אני שמדפיס". המתרגל הבין מיד.

העבודה נראית די פשוטה אבל אני זוכר שההתחלה הייתה קשה. עשיתי טעויות באופן קבוע התלוננתי שהמחשב לא טוב והתלוננתי שהמתרגלים העמיתים לא היו זהירים. כלל לא חיפשתי פנימה בתוכי, והתוצאות היו גרועות יותר (החמירו). המורה אמר:

"לכן, במילים אחרות, בכל שדה שבו תהיה כשאתה מסוגל לשפר את הכישורים שלך זו השתקפות של ההתרוממות הקבועה שלך ברמות. ואנשים יכולים לראות שאתה אדם טוב ומישהו או מישהי המטפחים את לבם ומחשבתם. מנקודת המבט של בני אדם אתה הופך לאדם טוב. כתוצאה מלימוד הפא וטיפוח האני הפנימי שלך אתה הולך ומשתפר, ואלוהויות נותנות לך את החכמה המגיעה לך, ונותנות לך השראה כך שתוכל להבין דברים רבים בזמן שאתה לומד, תיצור דברים טובים יותר, תשפר את הטכניקה שלך ותגיע מעבר." ("לימוד הפא בעיר לוס אנג'לס 2006" 25 בפברואר 2006).

מילות המורה עוררו אותי מיד. הבנתי שאם אני רוצה ללמוד טוב את הטכניקה, עלי ללמוד קודם איך לטפח את השין שינג. אשקיט את לבי, אתנהג כאלוהות, ללא מחשבות שמסיחות את הדעת, אשתף פעולה עם המתרגלים העמיתים יותר טוב, ואלמד את לימודי הפאלון גונג היטב. עם שיפור הרמה שלי, החמלה שלי תגבר, הסביבה שלי תשתנה, וכל דבר הסתדר בצורה הטובה ביותר.

בגלל סביבת הטיפוח הקשה בסין, הרבה מטפחים קנו נגניMP3  ו-4MP כדי להקשיב לפא ולצפות בהרצאות המורה. אך זה העלה את סוגיית הבטיחות, כשהנגן היה זקוק לתיקון. אם מישהו יכול היה להוריד את חומרי הדאפא, זה יכול היה להיות בסדר, אבל אם לא, אם טכנאי רגיל היה צריך לתקן אותו, הוא יכול היה למצוא את החומר המיוחס לדאפא. לכן כמה מתרגלים בקשו ממני לתקן את נגני ה- MP3 וה-4MP שלהם. אמרתי, שהייתי שאין לי מושג בכל הקשור לנגנים אלה.

יום אחד המתאם נתן לי נגן 4MP יקר שעלה מעל לאלף יואן. הנגן היה בטעינת יתר ולא הצליח ליצור קשר עם המחשב. המתאם לא יכל לשלוח אותו לתיקון, ושאל אותי אם אוכל ללמוד לתקן אותו. חשתי לא נוח. באמת, לא היה לי כל ידע בסיסי בנושא. אם לא אתקן אותו זה ישפיע על שימושו בידי המתרגל. חיפשתי מישהו אחר, אבל ניראה לי שאני הייתי האדם המתאים ביותר. על אף שהידע העיקרי שלי לא היה באלקטרוניקה, אלא במשהו הקשור לזה, היה לי זיכרון מטושטש על קיבול חשמלי, השראות, התנגדות וטריודה (שפופרת אלקטרונית בעלת 3 אלקטרודות, המת') , אבל שכחתי לגמרי איך להשתמש בידע מוגבל זה.

ברגע זה, עלה במוחי מושג אנושי. אִמרה עממית סופרה פעם : "אל תלמד שיטה אחרי גיל 30". אם התבוננת בחנויות לתיקון מוצרי חשמל, כל הטכנאים היו צעירים. בגלל שהמרכיבים הם כה זעירים, לאדם צריך שתהייה ראיה טובה. מתרגל עמית ניסה לשכנע אותי :"בוא, קח על עצמך את המשימה, אתה היחיד שיש לו ידע בסיסי כלשהו בנושא, את מי עוד נוכל לשאול ? זו תהייה בעיה רצינית של בטיחות אם חומר הדאפא שבנגן יתגלה. זה נגע ללבי. זכרתי את הרצאת המורה:

"כשידה של חשיבה אנושית על העליונה, אדם זה הולך לקראת אנושיות; כשידן של חשיבה אלוהית והמחשבות הנכונות של האדם על העליונה, הוא הולך לקראת אלוהיות." ["לימוד הפא בסן פרנציסקו 2005" (5 בנובמבר, 2005)]

קיבלתי את האתגר.

בהתחלה זה היה קשה. נדהמתי כשפתחתי בזהירות את הנגן ה-4MP. מה כל האלמנטים האלה הארוזים יחד? הייתי כבר מוכן לסגת אבל שוב חשבתי, אני מתרגל, מה שאני עושה היום יכול להיות מיוחס לעתיד. מה תהייה ההתייחסות הזאת?  ללמוד לסגת כשנתקלים בקשיים? מיד החלטתי להתמודד עם הבעיה במקום לסגת ממנה. התחלתי לחקור ולמדתי שהאלמנט הזעיר נקרא משחת אלמנט. מאחר ולמדתי סוג של שיטה זו בעבר, ידעתי מה זה בדיל להלחמה ומה זו משחת הלחמת בדיל. הבנתי את תפקודי מכשיר הבדיקה הרב תכליתי ויכולתי גם לקרוא את דיאגרמת המעגל החשמלי. כל זה סלל לי את הדרך להבנת הטכניקה.

נזכרתי בנגן ה-4MP הראשון שתיקנתי. הבעיה שלו הייתה שלא היה לו צליל יציאה. פתחתי אותו בזהירות וחיברתי את המעגל. חברתי אותו יחד ועשיתי ניסיון, כשאני בוחר את מוזיקת התרגול. שמחתי לשמוע את קול המורה ואת המוזיקה, והחזרתי את המכשיר למתרגלת העמיתה. להפתעתי, המכשיר הוחזר לי למחרת. היא יכלה לשמוע את מוזיקת התרגול אבל לא את הרצאות הפאלון גונג. היא הייתה מאד עצובה, וכך גם אני. הסתכלתי פנימה. לא ידעתי מהו ההבדל בין MP3 ל-4MP האמנתי שברגע שמוזיקת התרגול נשמעת, צריכים גם להישמע הרצאות הפא. גרמתי כל כך הרבה הפרעות למתרגלת העמיתה. לכן הייתי נחוש ללמוד את ההבדל בין נגן MP3 לנגן 4MP.

התחלתי ללמוד מהיסודות, ממעגל החשמלי הפשוט עד למעגלי החשמל המסובכים יותר. למדתי את הידע הבסיסי והתחלתי לתקן. הרבה מתרגלים עמיתים הביאו לי את המכשירים הישנים להתאמן (ללמוד לתקן אותם) עליהם ואחרים השאילו לי ספרי תיקון. ידעתי שזה המורה שמעודד אותי. לפעמים הייתי יושב שעות בלי לזוז. המתרגלים העמיתים התלוצצו על כך: יתכן ולא היית כל כך חרוץ במכללה, נכון? הסכמתי : "אתם צודקים". עודדתי את עצמי, כמתרגל, אם אתה עושה משהו, דאג לעשותו היטב.

כמובן שלא יכולתי להשיג את כל זה בלי ההגנה של המורה. זכרתי שבימים הראשונים, כשמתרגל עמית נתן לי הדגם הטוב ביותר של נגן MP4, והוא לא פעל. מאחר ולא יכולתי למצוא את התוכנה הצרובה במעגלים האלקטרונים לה הייתי זקוק, הייתי חייב ללכת למעבדת תיקונים כדי להשיג אחת. פרמטתי את ה-MP4 וחשבתי שהקבצים שהיו בו לא היו שם יותר. הטכנאי אמר שיעבוד על זה בלילה וביקש ממני לבוא לקחת אותו למחרת. כשחזרתי, הטכנאי אמר :"אני מצטער, לא יכולתי למצוא את התוכנה עליה דברת ובנוסף הנגן לא יוצר קשר עם המחשב". לקחתי את ה-MP4 והפעלתי אותו. המסך הראה "לימוד הפא למתרגלים האוסטרליים". הייתי המום, לאחר הפרמוט, המחשב עדיין שמר על כותרות הקבצים. הבנתי מיד. המורה הגן עלי. לא פלא שהטכנאי לא הצליח לקשר אותו עם מחשב. הייתה לכך סיבה.

בהדרגה השגתי את הידע הנחוץ לתיקון נגני ה MP3 -וה MP4. כשהמתרגלים העמיתים הביאו לי כמה נגנים לתיקון, רובם "תוקנו" מיד . כמובן שעשיתי כל זאת בהתנדבות. המורה נתן לי הכל, כולל חיי.מה שעשיתי קודם היה מעט מאד.

נזכרתי בדבר אחד שזעזע אותי עמוקות. מתרגל א' נתן לי פלאפון נייד עם כיסוי מחליק, לתיקון. זה היה פלאפון יקר. פתחתי אותו ומצאתי את שורש הבעיה, אבל לא הייתי בטוח שאוכל לתקן אותו, והסברתי לו את המצב. הוא פחד, ולכן לקח אותו בחזרה. לאחר כמה ימים, מתרגל ב' נתן לי פלאפון נייד זהה לתיקון. הבעיה הייתה דומה. הסברתי לי את אותו מצב. הוא ענה: "אל תדאג, קדימה תבדוק אותו. אם לא תוכל לתקן אותו, אתה יכול לשמור אותו לעצמך ולעשות בו יותר מחקרים ובדיקות לשיפור שיטות העבודה שלך, וכך בעתיד, תוכל לעזור לאחרים". התרגשתי עמוקות והפסקתי לדאוג. תיקנתי אותו היטב. מתרגל ב' סיפר לי מאוחר יתר: "עשית עבודה מצוינת. הקול ברור עכשיו יותר, אפילו יותר ברור משהיה חדש". ידעתי שזה בגלל שהיה לו שין שינג טוב. מאוחר יותר מתרגל א' שמע זאת ונתן לי את הפלאפון הנייד שלו עוד הפעם. חשתי שהשין שינג שלו לא היה טוב, לא כמו של מתרגל ב', ואני השוויתי ביניהם בזמן תיקון המכשיר. מחשבה זו הפריעה לי, ובטעות שברתי כמה אלמנטים. התחלתי לדאוג. במוחי עלתה מחשבה: "מתרגל א' לא טוב כמו מתרגל ב', זו הסיבה". ידעתי שמחשבה הזו היא לא שלי, וניסתי בכל כוחי להיפטר ממנה. בסופו של דבר, סיימתי את העבודה למחרת היום.

דרך מקרים אלה, הבנתי שהעבודה לכשעצמה אינה טיפוח, אבל מצב הטיפוח ישתקף בעבודת תיקון שלי. שיפור שיטות התיקון שלי אינן המטרה, שיפור רמת השין שינג על מנת להציל יותר יצורים חיים היא המטרה האמיתית. דרך עבודתי הבנתי שמטרתי ברורה, והיא להיטמע בפא, המורה והפא יתנו לי את החוכמה ואז השיטה שלי תשתפר. השיטה שלי יכולה להשתפר בזכות רמת השין שינג לי ולא בגלל שלמדתי היטב את הידע אנושי.

כמה מתרגלים שיבחו אותי באומרם שאני מוכשר. חשבתי, לא חשוב כמה גבוה תואר ההשכלה שלי, לא חשוב איזו סוג של טכניקה מיוחדת השגתי, אפילו אם היה לי את הידע של כל המין האנושי, כל זה קיים עבור תיקון הפא. המורה אמר :

"לחלק יש יכולות חזקות יותר בהיבטים האלה, לחלק יש יכולות חזקות יותר בהיבטים אחרים – אבל אין עליכם להתפרע במחשבתכם בגלל זה. אתה אומר שיש לך את היכולות הכה גדולות, ככה וככה, אבל הפא העניק לך אותן! זה לא היה הולך אם לא היית משיג את היכולות האלה. הצורך של תיקון הפא גרם לחכמה שלך להגיע לדרגה ההיא, לכן אין עליך לחשוב שאתה בעל יכולת." (ביאור הפא בחג הפנסים בשנת 2003 בועידת הפא במערב ארה"ב)

אין בזה דבר שעלי להתפאר בו או להיסחף ולהתגאות בו.

עם התקרב תיקון הפא, הזמן דחוף ומיידי. דאגתי הייתה לעמיתיי המתרגלים אִתם למדתי את הפא ואִִמתתי את הפא לפני ה-20 ביולי 1999, אך בגלל הרדיפה הם סטו מהפא. רציתי לראותם שוב ולעשות את המיטב לעזור להם.

בסופו של דבר פגשתי את עמיתיי המתרגלים מהעבר, בעזרת מתרגלים אחרים. ידעתי שרבים מהם לא למדו את הפא במשך תקופה ארוכה ואחדים מהם היו במצב מבולבל. זה לא הטריד אותי. נזכרנו בימים ההם לפי ה-20 ביולי 1999. התקופה אותה הקדשנו לאימות הפא, והזמן שהקדשנו לעבודת דאפא. חלקם התרגשו עד דמעות. אחד מהם שאל אותי: "עלי להתעורר, נכון?". עניתי ברצינות: "כן".

למעשה, כשהיינו ביחד, דיברתי מעט מאד. הם דיברו הרבה. שפת הגוף שלי דברה אליהם: "דאפא טוב, מעולם לא וויתרתי ואני עדיין מטפח". לא היה לי שום רצון להסתכל עליהם מגבוה, לא חשבתי מעולם שאני יותר טוב מהם ועדיין אני מרגיש כך היום.

המורה אמר:

"בזמן הנוכחי, לא משנה אם תלמידי הדאפא מאמתים את הפא בקבוצה או שאתה מבהיר את האמת לבד, כל זה הצורך של הדאפא. כל עוד תיקון הפא דורש את זה עליך לעשות אותו היטב, ואין על מה לדבר. אל תהפכו ליומרניים בגלל התפקידים שלכם, גם אל תרגישו שאתם שונים מהאחרים. כל אחד מכם הוא חלקיק ובעיניי אף אחד לא יותר טוב מאף אחד אחר, כי את כולכם דליתי באותו הזמן." (ביאור הפא בחג הפנסים בשנת 2003 בוועידת הפא במערב ארה"ב)

כולנו בתהליך הטיפוח ובזמן הטיפוח חלקנו לא כל כך חרוץ, וחלק מאתנו כן חרוץ, זה טבעי. כל עוד תיקון הפא ממשיך, ישנו סיכוי להשתפר. עבור אלה שנשארים מאחור אני מאמין שברגע שיתעוררו ויתחילו להדביק את הקצב, הם עשויים לעשות עבודה טובה יותר ממני. איך אוכל להסתכל עליהם מגבוה?

לאחר שראיתי את המתרגלים לשעבר, קשה היה לי להיפרד מהם. מאוחר יותר גיליתי שהמתרגלים לשעבר המשיכו שוב לקרוא את ספרי הדאפא והתחילו לטפח, חשבתי, כמה רחום הוא המורה, כמה המורה סבל עבורנו. אנחנו לא יכולים לאכזב את המורה.

תודה מורה רחום, מורה דגול. ללא הצלתך הרחומה איך היינו יכולים להיות למה שאנחנו היום! במסלול הטיפוח שלי, אמשיך עם מחשבות נכונות ומעשים נכונים. אהיה יותר נחוש, ואהיה מטפח דאפא אמיתי בתקופת תיקון הפא.