אני כתב חדשות מדרום סין. עבדתי ככתב שנים רבות. ביולי 1999 זעזעה אנשים רבים סידרת דיווחי חדשות שמשמיצות את פאלון גונג. החדשות הוצגו בטלוויזיה למשך חודש שלם. אנשים רבים האמינו לדיווח. אולם, עמדתי הייתה ניטראלית, מאחר שהייתי כתב חדשות עם הרבה שנות ניסיון, וידעתי שדיווחי חדשות מסוימים מפוברקים. החלטתי לא לנקוט עמדה, אלא אם כן אני מקבל את המקור האמיתי של החדשות.

שנת 2001 הגיעה. אירוע ההצתה בכיכר טיאננמן שודר בטלוויזיה במהלך כל ראש השנה הסיני. מה שראיתי בטלוויזיה שינה את דעתי לגמרי. התמונות הנוראיות זעזעו אותי והציפו את רגשותיי. התחלתי לקחת חלק בצוות תעמולה נגד הפאלון גונג. בזמן ההוא הבוס שלי נתן לי כמה פרויקטים חדשותיים. חבר לעבודה ואנוכי ראיינו כמה אנשים מבוגרים שעשו התעמלות בוקר פה ושם, ודיווחנו על היחס שלהם לאירוע ההצתה העצמית בכיכר טיאננמן.

הזמן עבר מהר, וב-2004 כמה חברים שלי הביאו לי חדשות ממסעם להונג קונג. הם ספרו לי שאירוע ההצתה העצמית בוים. רשויות עם כוונות זדון ארגנו את הכול. הם הסבירו שש נקודות חשודות בשידור ובכיסוי החדשותי של האירוע. אחרי שהקשבתי להם ניתחתי את האירוע בעצמי. לבסוף הבנתי את האמת. אני, עם 10 שנות ותק ככתב, הולכתי שולל.

אני מתחרט מאד על דיווחי החדשות הכוזבים שלי. איך אוכל להסתכל בפניהם של האנשים שהולכו שולל על ידי כתבות אלה? במשך שנה חשבתי איך אוכל לתקן את שגיאותיי. למעלה מ-10 שנות ניסיון בתקשורת גרמו לי להבין שאין חופש עיתונות תחת שליטת שלטון המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס). לציבור אין כל סיכוי לדעת את האמת. כשנזכרים בצעדים הפוליטיים המדכאים של המק"ס במשך העשורים האחרונים, זה לא דבר רגיל, שהנשיא של אתמול יהפוך למחרת "בוגד המפלגה, בוגד בסין וגנב בין פועלים". הכול נעשה להשביע את רצון האדם הנמצא בהווה בעמדת הכוח. אני יודע שליבי לא ישקוט אלא אם כן אפרוש מהמפלגה. עם עזרה מחבר הוספתי את שמי לאתר אינטרנט שמאפשר לאנשים לפרוש מהמק"ס.

בסופו של דבר, אני מקווה שהוידוי המאוחר שלי יכול להביע על התחרטותי. בנוסף, אני מקווה שהאנשים שהולכו שולל על ידי הדיווחים שלי ילמדו את האמת במהירות.