1. שיתוף על התערוכה בטייפה

התערוכה בחלקה הצפוני של טייפה משכה אליה קהל רב במשך כל שעות היום. זה מראה את הטבע האמיתי של אנשים ואת שאיפתם להיטמע בעקרונות האמת, חמלה וסובלנות.

לאחר שהתגייסתי לסיור מודרך, למדתי את התסריט ובהתאם לכך קראתי מאמרים באתרי דאפא שונים. למדתי שהכי חשוב בהדרכת התערוכה זה ללמוד את הפא ולשלוח מחשבות נכונות.

השיחות עם המטפחים המעורבים בסיורים מודרכים חשובות מאד. הן עזרו לנו להבטיח את איכות הסיור המודרך ולמזער את ההפרעות. הבנתי מהן שהתערוכה הנה דרך גדולה להבהרת האמת. לא רק שהקהל לומד על הרדיפה, אלא גם לומד על האומץ ועל טבעם הרחום של המטפחים. הקהל לומד את העיקרון שמעשים טובים מתוגמלים בטוב ושמצוקה היא תוצאה של מעשים רעים.

עלינו להסביר לקהל בבירור את משמעותם החשובה של הציורים. האומנים הנם עמיתנו המטפחים, כל משיכת מכחול כוללת אמת, חמלה וסובלנות. רוב המטפחים אינם מבינים את משמעות הציורים. חשוב להדריך אותם, אחרת נבזבז את המאמץ שהושקע על ידי האומנים/עמיתינו המטפחים.

להבנתי חשוב שנתלבש יפה לקראת האירוע. בחברה רגילה, אנשים שופטים אחרים על פי הלבוש שלהם. אנחנו רוצים להשאיר רושם ראשוני חיובי לקהל לפני תחילתו של הסיור המודרך.

לאחרי כל סיור הרגשנו שעלינו ברמה. עלינו להיות תמיד עם מחשבה חזקה ונכונה, זה מבטיח סיור ללא תקלות. זה קשור ישירות ללימוד טוב של הפא. אני ממליצה למטפחים לשתף בהתנסויותיהם מדי יום ולראות כיצד אנחנו יכולים לשפר את עצמנו כקבוצה. (או כגוף אחד).

"הטיפוח תלוי באדם עצמו והגונג תלוי במאסטר" (ג'ואן פאלון, הרצאה שנייה)

המורה הכין הכל עבורנו, הוא רק מחכה לנו שנציל חיים. האחריות לסיור מודרך גדולה, עלינו להקדיש את עצמנו עם כל הלב. בואו נעשה זה ללא אנכיות.

2. כמה נהדר שיש לנו תערוכה

כמה נהדר שיש לנו תערוכה. גיליתי החזקות רבות בתהליך הכנת התערוכה וסילקתי אותן. זה חיוני מאד כדי שנוכל להעביר לקהל בסיור המודרך מסר טהור.

בהכנת התסריט לסיור המודרך דאגתי מאוד ושאלתי את עצמי אם ההסברים אינם ברמה גבוהה מדי להבנתם של אנשים רגילים. האם אני אפחיד אותם?

קראתי  את ספרו של המורה "מדריך להפלגה" ביומיים והבנתי שהמורה כבר הסביר הרבה פא ועכשיו אני מבין אותו. מה שהמורה מארגן לנו הוא הטוב ביותר.

3. ההזדמנויות הרבות שקיבלנו להגיע ללב הצופים

כל כך התרגשתי כששמעתי שהתערוכה עומדת להתקיים בשיחלין, בחלקה הצפוני של טייפה שבטייוואן. על אף המאמצים שהושקעו בשנים האחרונות להבהרת האמת באזור זה, הרבה אנשים עדיין לא יודעים על הרדיפה בסין. הרעיון להשתמש בתערוכת ציורים להבהרת האמת הוא מצוין. הציור בעצמו מספר סיפור ואנחנו יכולים לספק לקהל פרטים נוספים.

בהתחלת התאכזבתי קצת. אולם התצוגה לא היה באזור הומה אדם והאולם היה רחוק מלהתאים לרמתם העולמית של הציורים. אבל אין לנו אולם טוב יותר באזור הזה. מאוחר יותר שיניתי את דעתי והבנתי שדברים קורים בגלל סיבה כלשהי. בהזמנת אולם לאירוע, אנחנו מבהירים את האמת לצוות ההנהלה.

יום לפני טקס הפתיחה, הגענו מוכנים לתלות את הציורים, אבל הודיעו לנו שהאמן מהתערוכה הקודמת ביקש הארכה ליום נוסף ולכן לא התאפשר לנו לארגן את האולם, אלא ביום התערוכה. בזמנים רגילים, לפני הטיפוח נהגתי להתווכח עם הנהלת האולם כיוון שהחוזה כבר נחתם, אז הטעות נופלת עליהם ולא עלינו. היום כמטפחים, שוחחנו וסיכמנו לדחות את הכנת התערוכה ביום אחד. בינתיים המטפחים נאלצו להעביר את הציורים לחדר אחר. אף אחד לא התלונן או רטן, כמטפחים הצגנו את החמלה שלנו.

חיפשתי פנימה. אפשר היה למנוע מצב זה לו הייתי בקשר רצוף עם הנהלת האולם. זה היה מונע מהמטפחים את הטרחה המיותרת בהובלת הציורים ביום אחד וארגון האולם ביום המחרת. הרגשתי רע עם הדבר הזה בגלל הטעות שלי.

ביום השני, השלמנו את ההכנות ללא בעיות או תקלות. הציורים שלנו זהרו באמת והאולם שינה את צורתו.
צוות האולם נדהם מהשינוי, וגם הקהל אמר שזה מקום מעולה לתערוכה. כמטפחים הבנו שהציורים, שיש להם מסר של אמת, חמלה וסובלנות, באמת זוהרים באולם הזה.

במהלך הסיור המודרך, הקהל נדהם מעבודות האמנות. גם אמנים בקרב אנשים רגילים באו לאחר ששמעו על התערוכה. הזכרנו לקהל שמאחורי כל ציור יש סיפור אמיתי.

מישהו מהצופים סיפר לנו שהציור "קצירת איברים" יותר מדי עקוב מדם כך שלא כדאי להציג אותו לילדים. מיד הסברתי את הסיפור שמאחורי הציור.

הציור מספר על רופא המעורב בקצירת איברים. הרופא ראה שני חפצים על הרצפה: אחד הוא סיכה עם סמל הפאלון גונג והשני, פתק שהנרצחת כתבה לאמא שלה. בפתק נכתב: "יום הולדת שמח, אמא". למרבה הצער, אמה של המתרגלת לעולם לא תזכה לקבל את הפתק. הסיפור משקף מציאות עבור מתרגלי הפאלון גונג תחת שליטת המק"ס.

אנשים רבים בסין איבדו את הערכים הבסיסיים תחת השפעת המק"ס. הם לא קולטים אפילו שהם מבצעים פשעים או מעשים רעים. הציור מבליט את תגובתו הרגשית של הרופא לאחר שקרא את הפתק. הוא לא הרגיש עם זה נוח, התמלא רגשי אשמה. הוא קלט שהוא מבצע פשע, פשע שהוא בלתי נסבל בכל חברה. האם ציור אינו ארון תצוגה לאופיים המוסרי של בני האדם? אני לא חושב שזה עקוב מדם. עם הסיפור האמיתי במקביל לציור, הצופה הניד בראשו לאות הסכמה.

מישהי אחרת מקהל הצופים עמדה על כך שלא תצטרף לסיור המודרך ודחתה את המטפח שניגש אליה. אחר כך היא התמקדה בציור "צער היתום", היא לקחה מצלמה וצילמה. תפסתי שזו ההזדמנות שלי להגיע אליה והסברתי לה את הסיפור שמאחורי הציור. מחנה עבודה זה ידוע לשמצה על הרדיפה שהוא מבצע נגד מתרגלי הפאלון גונג. רבים מתו במחנה העבודה הזה. הילדה הקנטה החזיקה את אפר הוריה, היא לבשה מעיל רחב שהושאר על ידי אביה וזה הרכוש היחיד שנותר לה. לילדה הקטנה לא היה לאן ללכת ולא היה לה על מי לסמוך.

היו לה דמעות בעיניה. הסברתי שזה קורה לעתים קרובות בסין. בשל חוסר מודעות על הרדיפה, האמן החליט להשתמש בציור כדי לעורר את המצפון של אנשים. היא שינתה את עמדתה. היא מאמינה בדת אחרת ועכשיו היא מאמינה שתערוכת ציורים הנה דרך מצוינת לספר את הסיפור. ניצלתי את ההזדמנות להסביר לה שפאלון גונג שונה מכל הדתות האחרות, זה טיפוח תרגול שמשפר את הנפש ואת הגוף. כשהראיתי לה את הספר "ג'ואן פאלון" היא לקחה צעד אחורה ואמרה שהיא יכולה להרגיש שדה אנרגיה חזק. עניתי לה שזה נכון. כל עקרונות הטיפוח, כולם בספר הזה על כן יש לו שדה אנרגיה חזק מאוד. ידעתי שלאלו שיש גורל מראש עם הדאפא יהיה עתיד טוב לאחר ביקור בתערוכה.

התערוכה שלנו היא לתיקון האופי המוסרי של האנושות. הצופים יכירו את עקרונות הטוב והרשע לאחר ביקור בתערוכה. אולם התצוגה נראה אחרת לגמרי בזמן התערוכה ואנשים רבים הגיעו. מנהל האולם קיבל את הספר "ג'ואן פאלון" שנתנו לו ורצה לדעת יותר על פאלון גונג. אנחנו מקווים מאוד שהרבה יצורים חיים לא יחמיצו את ההזדמנות שמצילה אותם ומביאה להם עתיד טוב.