לימוד הפא בוועידה של 2007 בניו יורק

לי הונג- ג'י, 7 באפריל 2007 – מנהטן

אחר צהריים טובים! (מחיאות כפיים) עבדתם קשה! (מחיאות כפיים)

ועידת הפא היא כינוס גדול של תלמידי דאפא, וחלק מכם הנוכחים כאן, נסעתם אלפי קילומטרים כדי לזהות את הפערים וההחסרות שלכם על ידי השתתפות בוועידת הפא, ועקב כך להדביק את הקצב בהיבטים אלה. הטיפוח והשיפור האישי של תלמידי הדאפא הם כבר לא הנושא הבעייתי, גם לא ההגעה של תלמידי הדאפא לשלמות. כרגע, דבר אחד חשוב שיש להתייחס אליו הוא הנושא כיצד להציל יותר יצורים חיים, וזה משהו שתלמידי הדאפא צריכים להשיג במהלך התהליך הנוכחי שלהם של הגעה לשלמות. זוהי המשימה של תלמידי הדאפא, חובה שלא ניתן להתחמק ממנה, משהו שהם חייבים לעשות וחייבים להשלים.

נבואות רבות בעבר אמרו שמספר עצום של אנשים ינופה במהלך עידן מסוים ושרק מעט מאוד אנשים טובים ישרדו. לפני זמן רב, אני עצמי אמרתי "אני רוצה רק את האנשים שלי". במערב, אגדות רבות והתנ"ך מסרו תיאורים שמספרים שביום הדין רק אחוז קטן של אנשים ישרוד. המצב בהתחלה היה שאנשי העולם, כולל כל היצורים החיים בשלושת העולמות, היו עשויים מיסודות חומריים מתוך שלושת העולמות. היסודות החומריים בתוך שלושת העולמות שונים לחלוטין מאלה שבשמים, אז יצורים כאלה לא יכלו לעלות לשמים, ויכלו רק להישאר בתחום הזה. אך מאוחר יותר המצב הזה עבר שינויים גדולים, בעקבות השינויים שהמשיכו להתרחש ללא הרף בהיסטוריה, עד לתקופות המודרניות.

נכנסתי לפרטים של זה לפני כן – יצורים רבים מרמות גבוהות באו אל העולם האנושי הזה והתגלגלו כבני אדם. במילים אחרות, במונחים של הופעה חיצונית הם נראו אנושיים והיה להם מבנה אנושי. אך ברמה הבסיסית, בתוך היסודות המיקרוקוסמיים בחומר השטחי ביותר של העולם האנושי, או מאחורי החומר של פני השטח האנושיים, הם בכל זאת היו מ-מעבר לשלושת העולמות. גופים אנושיים רבים נלבשו – כפי שנלבש פריט לבוש – על ידי אלוהויות אשר ירדו לעולם מרמות גבוהות יותר, לכן הם נראים אנושיים, אך באופן בסיסי הם יצורים מרמות גבוהות יותר. כמובן בלי קשר למי בא, ולא משנה עד כמה גבוהה הרמה שהיצורים או האלוהויות האלה באים ממנה, ברגע שהם מגיעים לעולם האנושי, הם נכנסים לחברה של אשליה ונשלל מהם כל ידע. במילים אחרות, הם כבר לא אלוהויות יותר, אלא רק בני אדם. תחת נסיבות כאלו, לא משנה מאיזה רמה גבוהה הם מגיעים, הצדדים השמימיים שלהם לא יכולים להגיח וחוכמתם נחסמת, מה שמשאיר אותם בדיוק כמו בני אדם. כשמצבה של החברה הוא טוב, הם יכולים ככלל לשמור על רמה של מוסריות שמתאימה למצב הכללי של החברה, וזו לא תחזית כל כך מפחידה בשביל בני אדם או יצורים אחרים. אך אם הרמה המוסרית של החברה מתדרדרת במהירות, או אם כוחות ישנים בכוונה מובילים את החברה האנושית להחליק למטה, אז זהו משהו מפחיד בצורה קיצונית לכל החיים, כולל עבור האלוהויות מהרמות הגבוהות שירדו למטה כדי להיות בני אדם.

למעשה, בחברה הסינית של היום, הערכים המוסריים של האנשים חרגו הרבה מעבר למצב שאותו הציבו אלוהויות כנדרש לאדם בזמן שאלוהויות לראשונה יצרו בני אדם. במילים אחרות, המצב שבני אדם נמצאים בו כבר אינו מצב אנושי. לומר זאת בצורה לא נעימה, הם כבר אינם ראויים להיות בני אנוש. לו היה זה בעבר, ללא העניין הזה של תיקון הפא, הם היו מושמדים. במהלך ההיסטוריה, המין האנושי עבר קטסטרופה אחת אחרי השנייה, והושמד שוב ושוב. הדברים עובדים באותה צורה לגבי היקום הגדול יותר, שיש לו משהו ממש כמו התהליך המטבולי של הגוף האנושי: כשתאים מזדקנים וכבר אינם חסונים, נפטרים מהם ונוצרים חדשים. באזורים שונים של היקום הגדול יותר סוג כזה של אירוע מתרחש לא רק לעיתים קרובות, אלא למעשה באופן קבוע – וזה די נורמלי. אז לגבי בן אדם, החיים שלו הם ברמה הנמוכה ביותר, וכיצור ברמה הנמוכה ביותר, לא משנה כמה טוב האדם חושב שהוא, הוא שווה ללא כלום בעיני אלוהויות, והוא יושמד כשאינו טוב. זה רק בגלל שתיקון הפא וההצלה של כל היצורים החיים ביקום מתרחשים היום, שבני אדם שהתנוונו לא נופו החוצה. זה בגלל שהמצב של המין האנושי עבר שינויים מסוימים, בנוסף לזה שתלמידי הדאפא צריכים לכונן את המוסריות האדירה שלהם באמצעות האירוע הזה, שהאנושות הורשתה לשרוד ולהמשיך קדימה. כתלמיד דאפא, אם כרגע אתה לא יכול להשיג את זה ולהוביל ישויות להצלה, אז תיכשל במילוי הנדרים שנדרת בעבר, ותביא אסון לתיקון הפא, ליקום, וליצורים החיים. לכן אמרתי הרגע שזהו דבר שתלמידי הדאפא חייבים לעשות היטב.

אספר לכם עוד על שלושת העולמות בזמן שאנחנו מדברים על נושא זה. למרות המצב הנוכחי של החברה האנושית, של איך שהיצורים בשלושת העולמות מחשיבים את עצמם כל כך חשובים, של איך שהאנשים חושבים שהם מתקדמים, מצוינים, חזקים ועשירים בחברה, או איך כל אומה, כל ממשלה, או כל אדם שנחשב כביכול לבעל הישגים, יוצאים מן הכל – אני יכול לומר לכם, כל הדברים של המין האנושי היום, כולל כל מה שקרה בהיסטוריה, וההופעה של שלושת העולמות, קיים למען תיקון הפא. במילים אחרות, הכל נוצר למען תיקון הפא הזה, והכל בתוך התהליך הזה נוסד למען תיקון הפא הזה. כל הדברים של המין האנושי – כולל החיים, החומר, כל מה שבן אדם יכול להכיר, לתפוס, ולהגיע להבנה שלו – קיים למען העניין הזה של תיקון הפא, ובשום פנים לא היה מגיע לידי קיום אם לא כן.

לומר זאת בדרך אחרת, שלושת העולמות נבראו כדי שבסופו של דבר כל היצורים ביקום יוכלו להינצל במהלך תיקון הפא, ותלמידי הדאפא יוכלו כך להצליח. אחרת שלושת העולמות לא היו מתקיימים. החברה האנושית היא רק חלקיק בתוך שלושת העולמות – חברה שקיימת על גבי חלקיק קטנטן, משהו יותר מדי חסר משמעות אפילו מכדי להזכירו – ולא משנה עד כמה מחשיבים בני האדם בתוכו את הדברים שלהם לגדולים, לא משנה עד כמה בני האדם חושבים שהדברים של המין האנושי חשובים, לא משנה עד כמה בני האדם מחשיבים את ההישגים שלהם לנפלאים, ולא משנה איך המין האנושי התפתח, אלה כולן דעות שבני אדם הגיעו אליהן על ידי כך שהסתכלו על דברים מנקודת מבט אנושית. כאשר אנשים, בזמן שהם במצב של אשליה, חושבים שהחברה האנושית היא יוצאת מן הכלל, זו תוצאה של העובדה שהם לא יודעים את המצב האמיתי. בני אדם יכולים להגיד מה שיגידו [לגבי עצמם], אך לא כך אלוהויות מסתכלות עליהם. ברגע שכל הישויות ילמדו מהי המטרה האמיתית מאחורי החיים האנושיים והסביבה שבני האדם חיים בה, הם יגיעו להתעוררות פתאומית, שה"התפתחות" של המין האנושי אינה יותר מתהליך בו המין האנושי מעוצב, ומצב שבו החברה האנושית מוחזקת בזמן שמחכים להגעה של האירוע העיקרי הסופי. כל הדברים לא היו יותר מאשר ביטויים ספציפיים בתהליך של שמירת מצב הקיום של המין האנושי, והמטרה האמיתית הייתה לחכות לצעד האחרון הזה – ההגעה של אלוהויות וההתחלה של תיקון הפא.

התחלתי ללמד את הפא כבר ב-1992. בתקופה ההיא תלמידי הדאפא קידמו ללא הרף את הפא בציבור, ועתה, בזמן שהם עוברים רדיפה, תלמידי הדאפא מצילים את כל היצורים בקנה מידה כלל עולמי. ואנשי העולם שתלמידי הדאפא מצילים עברו שינויים בזמנים האחרונים. מה שהמין האנושי חיכה לו ומה שהנבואות חזו הולך ומתגשם. אבודים ומבולבלים, ומונעים על ידי רווח חומרי, מראות שווא, ושקרים, בני אדם לא מעזים להאמין שכל דבר שבשלב הסופי באמת התחיל ונמצא בהתקדמות. נראה שהחברה האנושית עדיין מתפקדת כרגיל, והכל פועל חלק, ביציבות ובאופן נורמלי. אך במציאות, הכל פועל למען תיקון הפא. כשאלוהויות מגיעות לכאן, הן לא עושות מזה הופעה גדולה או תצוגה קוסמית גדולה – "הגעתי, הקשיבו לכל מה שיש לי לומר, ואקח את כולכם לגן עדן ללא תנאי". זה לעולם לא יקרה. על בני אדם לשלם עבור החטאים שביצעו במהלך ההיסטוריה. האם אנשים ראויים לראות אלוהויות זה לא כזה פשוט כמו שבני אדם מדמיינים שזה. האם בני אדם ראויים להשיג את הפא ולעלות לשמים זה משהו שעליהם להיבחן לגביו בזמן שהם באשליה, ולכן אלוהויות לא עומדות להראות את עצמן בצורה זו. כשאלוהויות מגלות את עצמן בחברה האנושית הם ייראו דומה מאוד לבני אדם, אך מה שהן אומרות הוא האמת. זה עניין של האם הבסיס של המוסר האנושי והערכים המוסריים מאפשרים לאנשים עדיין לזהות [את האל הזה] והאם הם עדיין יכולים להזדהות עם הסטנדרטים המוסריים הבסיסיים ביותר שהיקום קבע למען בני האדם – כלומר, הסטנדרט המוסרי הבסיסי של האנשים קובע האם הם יוכלו לזהות את הפא שבא להציל את כל היצורים. אם אתה יכול לזהות את זה, אז אתה תינצל ותיוושע. אם אינך יכול לזהות את זה, אז אתה מעבר להצלה ולא ניתן לשמור אותך. וזוהי תוצאה של התמוטטות הבסיס המוסרי. בלי מוסריות, אדם כבר לא עומד בסטנדרט של להיות בן אנוש. מהזמנים העתיקים עד ההווה, בין אם במזרח או במערב, אנשים תמיד שמו דגש על המוסריות האנושית. בזמנים המודרניים לעומת זאת, כמה אנשים בחברה באמת מעריכים זאת? בסוף, במהלך הזמן בו אלוהויות אמורות להציל אנשים, למרות שמידת המוסריות של האדם אינה נלקחת בחשבון באופן ישיר, ההתדרדרות של המוסריות של עצמך הובילה להתמוטטות הבסיס המוסרי, וזה מה שגרם לך לא להזדהות עם הפא ולא להכיר אותו. האם אין זו הסיבה בגללה אתה לא יכול להיות מוצל ונושע?

בעבר, החברה האנושית תמיד שמרה על מצב בו התייחסו לערכים מוסריים באופן רציני למדי. בזמנים האחרונים, אנשים היו אמורים להשיג את הפא ולהיות מוצלים ונושעים. אך הכוחות הישנים לא רצו לתת לכל כך הרבה אנשים להיות מוצלים, וביקשו לנפות החוצה חלק מהגזע האנושי. אז הם יצרו את המפלגה הקומוניסטית המרושעת בשביל החברה האנושית, ובמיוחד משמעותי זה שהמק"ס המרושעת עשתה רבות כדי לערער את המוסריות האנושית ויצרה תרבות של המפלגה, כמו כן גם שינתה את דרכי המחשבה האנושיות, כשהמטרה של כל זה היא למנוע מאנשים להשיג את הפא כשיגיע הזמן. אז המושגים ששונו מסתכלים על הדברים עם המנטליות שהוחדרה על ידי תרבות המפלגה המרושעת. להשליך לחלוטין את החשיבה האנושית והתרבות האנושית, [כפי שהמפלגה גרמה לאנשים לעשות], שווה להפיכה לישות מעוותת, ולחלק מאלו שיש לנפות החוצה. חמשת אלפים שנים של התרבות הסינית הניחו את הבסיס לכל התרבות, דרכי החשיבה, ודרכי ההתנהגות של המין האנושי, והיו אלה אלוהויות שיצרו את כל זה בצורה שיטתית. אך זה נהרס, נחרב, על ידי המפלגה המרושעת שנתמכה על ידי הכוחות הישנים. במהלך התקופה הקצרה הזו של כמה עשורים, היא שללה ללא הרף את התרבות הסינית העתיקה ורמסה תחתיה את הציוויליזציה הסינית העתיקה. אלוהויות העבירו לבני אדם רעיונות, מוסריות, ותרבות כך שבשלב הסופי בני אדם יוכלו להשתמש בהם להבחין בין טוב לרע, להבין את הפא, ולהינצל. המק"ס המרושעת לא רק חיבלה בכל זה באופן שיטתי ומכוון, אלא גם החדירה באנשים באופן שיטתי ומכוון את התרבות המרושעת של המפלגה. היא קוראת לזה "לחנך אנשים" ו "לשנות אנשים" – מגדירה את זה במונחים שאינם משתמעים לשני פנים – וזה גורם לך אפילו לשנות את השקפת העולם שלך, שינוי שמוביל אותך ללכת על פי דרכי ההתנהגות, דרכי החשיבה והלך המחשבה שנוצרו על ידי המק"ס המרושעת. כשאנשים סינים מסתכלים על דברים עם השקפת העולם שהוחדרה על ידי המפלגה המרושעת, זה באמת קשה להם, אחרי ש"שונו" באופן זה, להבחין בין נכון למוטעה או בין טוב למרושע בעולם האנושי, וקשה עבורם לזהות את הפא או את האמת. פעם, אנשים מבוגרים יותר או אנשים מדורות קודמים חונכו ועוצבו על ידי התרבות האנושית העתיקה, [ותקופתם] קודמת להופעת התרבות של המק"ס המרושעת. למרות שהדברים של המק"ס המרושעת באו לידי קיום בזמנים האחרונים, הבסיס המוסרי של האנשים האלה נותר ללא פגע עד היום, והם יכולים להבחין בין טוב לרע ברמה בסיסית. האומללים ביותר הם הנוער המודרני, שבראשם מושרשים לחלוטין הרעיונות המודרניים של המק"ס המרושעת, ועדיין האנשים האלה חושבים שהם נפלאים ושהם ראו את המהות של כל הדברים. הם חושבים בטעות שהמצב הכאוטי של מערכות היחסים הבין-אישיות, מערכות הערכים, והיחסים האתיים – שהם תוצאה של זה שהמק"ס בכוונה הרסה את הדברים האלה – זה איך שהמין האנושי תמיד היה כל ההיסטוריה, והם חושבים שזה האינסטינקט האנושי להתנהג בדרך זו. בנוסף לזה ישנה התיאוריה האפיקורסית של האבולוציה, לפיה הם באמת מתייחסים אל עצמם כאל חיות, בורים לעובדה שזה התרחש כתוצאה מהפעולות המכוונות של המק"ס. אנשים שכחו בשביל מה המין האנושי חיכה ואת המטרה האמיתית של להיות בן אדם, אבל רוח הרפאים הרעה של המק"ס המרושעת כן יודעת את הדברים האלה, ולכן היא בכוונה השחיתה את בני האדם. סוג הבורות המודרנית חסרת הערך הזו חוסמת אותם לחלוטין מלזהות את האמת של היקום, וזוהי תחזית מצמררת בשביל הדור הזה.

כמובן, זה לגבי תיקון הפא והצלת כל היצורים, ואלים האם אינם כל יכולים? והאם פא הבודהא אינו חסר גבולות? אכן, כוח הפא חסר הגבולות של הדאפא מוצג באופן מלא בתהליך של הצלת יצורים. כשהדאפא הופץ בהתחלה אמרתי משהו על פני השטח: אמרתי שהדלת להצלה לכולם פתוחה לרווחה – כל כך פתוחה שכבר אין יותר דלת. שום טעות שנעשתה על ידי יצורים חיים במהלך ההיסטוריה אינה מוחזקת כנגדם, כיוון שהיצורים מכל הסוגים והמינים ברמות השונות כבר אינם טובים יותר, ואין אף לא רמה אחת שעודנה עומדת בסטנדרט לאותה רמה. זה לא כדי לומר שאלו ברמה הגבוהה אינם עומדים בסטנדרט לרמה נמוכה. אלא, ישות שמימית צריכה לעמוד בסטנדרט של הרמה שבה ישות שמימית נמצאת – זה לא יספיק אם אתה רק עומד בסטנדרט עבור בן אנוש. אם אתה רק עומד בסטנדרט עבור בן אנוש אז אתה אכן בן אנוש. במילים אחרות, הישויות בכל רמה כבר לא עומדות בסטנדרט של הרמות שלהן, וזה כולל את בני האדם שכבר לא עומדים בסטנדרט עבור בני אנוש. אז בנקודה זו, מה ניתן לעשות כדי להציל יצורים חיים?

כולכם יודעים שגם יצורים טובים וגם יצורים רעים קיימים ביקום. היכן שיש בודהות, יש שדים. היכן שיש אלוהויות חיוביות, יש אלוהויות שליליות. הם הפוכים זה לזה כיוון שהם תוצאות בלתי נמנעות של היקום. אז אם מישהו רוצה להציל את כל היצורים, ישנה רק דרך אחת, והיא להתעלם מכל הטעויות שכל היצורים עשו בשעה שחיו את חייהם. הם יכולים להיות מוצלים רק לאחר שהטעויות שכל היצורים עשו במהלך ההיסטוריה יונחו בצד. במילים אחרות, היקום כולו כבר אינו טוב יותר, אז מה הטעם להיות קטנוני לגבי מי קצת יותר טוב ממי? גם אם מישהו הוא קצת יותר טוב מאחרים, הוא עדיין לא עומד בסטנדרט שנקבע על ידי היקום, אז דברים כאלה לא נחשבים כלל בתהליך של ההצלה שלהם. אז על מה מסתכלים? המיקוד הוא על האם כשלאדם מוצעת הצלה הוא מסוגל להכיר את הפא הזה שמציל אותו! בגלל שכל דבר של העתיד נוצר על ידי הפא הזה, יצורים בעתיד יתקיימו בסביבת החיים שהפא הזה מספק עבורם. כל מי שמצליח להיכנס לתוך העתיד יעשה זאת רק לאחר שנוקה על ידי הפא והוטמע לתוך הפא. אם אינך יכול להכיר אפילו את הפא הזה, אז וודאי שאינך יכול להישאר. לאן היית הולך אם היית נשאר? היקום של העתיד נוצר על ידי הפא הזה, אז לא יהיה אף מקום בשבילך, ולא תתקיים יותר.

לומר זאת יותר בבירור, ברגע זה במהלך תיקון הפא, לא משנה כמה גדולים הם החטאים שיצורים חיים בצעו או כמה חמורות הטעויות שהם עשו בעבר, הדבר היחיד שמסתכלים עליו הוא הגישה שיש להם כלפי הדאפא ותלמידי הדאפא במהלך תקופת תיקון הפא. ישנו רק קו ההבחנה הזה. למעשה הקו הזה אינו קו כלל וכלל, זו רק שאלה של האם אתה רוצה להיכנס אל העתיד. בתוך השקרים שרימו את העולם, ובתוך התרבות המרושעת שנוצרה על ידי המק"ס המרושעת, כמה אנשים עדיין מסוגלים לזהות את הנקודה הזאת? כמה אנשים יכולים להבחין בין נכון למוטעה? כמה אנשים מסוגלים לראות בבירור את הזדוניות של המק"ס המרושעת? זה קשה מאוד לעשייה, וזו הסיבה שתלמידי הדאפא מבהירים את העובדות, חושפים את הרוע, ועוזרים לאנשים לראות את המק"ס המרושעת בתור מה שהיא באמת. רק על ידי עשיית הדברים האלה אנשי העולם יכולים להינצל. זה בדיוק מה שעל תלמידי הדאפא לעשות.

יש אנשים שאומרים, "כשאתם מקדמים את תשעת הדיונים או חושפים את המק"ס המרושעת, האם אינכם נעשים פוליטיים?" ובכן, מה זה "פוליטיים"? במחשבתם של מערביים, כל הדברים שנעשים בתחום הציבורי, להוציא פעילויות דתיות, נחשבים לפוליטיים. ככה המילה "פוליטי" מוגדרת בעולם. פעילויות דתיות הן חלק מפעילויותיו של אדם בחברה, מתוך הפעילויות בתחום הציבורי, מלבד הסוג הזה, כלומר פעילויות דתיות, הכל שייך לקטגוריה של פעילויות פוליטיות. מה לא נחשב אם כן לפעילות פוליטית? כשאתה בבית מבשל ודואג לענייני הבית זה לא נחשב פוליטי. אך ברגע שהפעילויות שלך מתערבבות בחברה, הן נחשבות פוליטיות. זה כשמדברים מנקודת המבט של חברה חופשית. אבל זה עדיין לא עניין רציני, גם כשמסתכלים מהזווית המעוותת לגבי "פוליטיקה" שנוצרה על ידי המק"ס. הגרסה המעוותת הזו של "פוליטיקה" היא מקל שמשמש להתקיף אנשים. אבל, אם אנשים יכולים להינצל דרך פוליטיקה, אז אנחנו יכולים לעשות שימוש בצורה הזו – מה יהיה לא בסדר בזה? אמרתי לפני רגע שכל דבר בשלושת העולמות נוצר למען הדאפא, התפתח בשביל הדאפא, והגיע בשביל הדאפא. ללא תיקון הפא הזה, שום דבר של המין האנושי לא היה קיים. אז כשעוברים לדרך אחרת של חשיבה, חישבו על כך: האם כל זה לא ניתן למען הדאפא? האם אין לעשות בכל זה שימוש כדי להציל אנשים? האם אין לעשות בכל זה שימוש למען הטיפוח של תלמידי הדאפא? הם בשביל זה, לבטח! זוהי רק שאלה של מה אני, לי הונג –ג'י, בוחר למען תלמידי דאפא.

כשמדברים על זה מזווית נוספת, איך שתלמידי הדאפא מטפחים זה שונה מכל דרך טיפוח אחרת בהיסטוריה. כתוצאה, החשיבה של הרבה אנשים לא הייתה מסוגלת לעמוד בקצב [ההתפתחויות] והם מרגישים מבולבלים, כיוון שהם משתמשים בדרך החשיבה שהמק"ס המרושעת יצרה בתוכם כדי להתבונן כיצד העבר וההווה מתייחסים זה לזה, וכדי לפרש את הטיפוח שתלמידי הדאפא עושים לאור הטיפוח הדתי של העבר. אנשים כאלה חושבים שהטיפוח של העבר זה איך שבני אדם אמורים לטפח, ושצורות העבר של האמונה יכלו באמת לאפשר לאנשים לחזור לשמים. אך אנשים לא יכלו לחזור לשמים כלל וכלל. עכשיו יותר ויותר אנשים, כולל אנשים בחברה המערבית, הגיעו להבנה, ומבינים לעומק יותר מאי פעם, שבני אדם עוברים גלגולי נשמות. כל עוד מישהו הגיע למקום האנושי הזה, לא היו לו שום אמצעים להתרומם חזרה לשמים. וזה היה מוחלט – אף אחד לא יכל לעלות לשמים. הנשמות המשניות (פו יואן-שן) לא היו בתוך שלושת העולמות, למרות שהיו בקרבת שלושת העולמות. זה דומה לאיך שאני עומד בקרבה לשולחן, אבל לא נכנסתי לתוך השולחן. לכן הנשמה המשנית יכלה להצליח בטיפוח ולחזור לשמים. אבל אפילו במקרים האלה, בגלל שהוא שהה בקרבת שלושת העולמות, ברגע שהוא חזר לשמים האלוהויות של רמות גבוהות יותר הניחו מעטפת סביבו, מפרידים אותו לנצח מהיצורים בשמים. אבל הוא לא יכול לראות את המעטפת. המטרה היא למנוע ממנו מלזהם את השמים ואת היצורים החיים שם. אם לא הייתי מדבר על כך אפילו האלוהויות לא היו יודעות על כך.

במילים אחרות, כל מי שנכנס לשלושת העולמות והגיע למקום האנושי הזה נפל, ולא יכול היה להתרומם שוב לעולם, כי בעבר למין האנושי מעולם לא היה את הפא האמיתי שיכל לאפשר לבני אדם לחזור לשמים. נאמר ששאקיאמוני לימד את ה"פא", וישוע לימד את ה"דרך". אך למעשה, מה שהם לימדו נועד רק לאחת מן הנשמות, הנשמה המשנית, של כל אדם, בעוד שהצד האנושי כאן לא יכול היה להבין זאת, וזה הפך את זה לבלתי אפשרי לאדם שעל פני השטח ולנשמה העיקרית שלו (ג'ו יואן-שן) לשנות את עצמם דרך טיפוח. אנשים מדברים על איך בודהא שאקיאמוני הפיץ את הפא באופן כזה וכזה. כך או כך, הוא ודומיו בסך הכל ייסדו את תרבות המין האנושי. דברתי על הדברים הללו כשרק התחלתי [ללמד את הפא]. כשבני אדם נוצרו לראשונה על ידי אלוהויות, מוחם היה לוח ריק. לא הייתה להם שום יכולת להבין את העולם הזה. לא היה להם כל ניסיון חיים, הם מעולם לא סבלו כל מכשול או קושי, והם אפילו לא יכלו להבדיל בין ארבעת העונות כשהם חיו את חייהם. האדם נזקק לכך שיינתן לו תהליך כדי ללמוד על, ולהבין את העולם – תהליך שמטרתו לייסד ללא הרף צורות מגוונות של תרבות – ועל ידי כך דרכי חשיבה שיטתיות ונכונות ואמונות מוסריות היו צריכות להיווצר למען המין האנושי. דבר שכזה יכול היה להיווצר רק דרך תהליך עצום באורכו של היסטוריה, ולכן המין האנושי היה חייב לעבור דרך כל כך הרבה שנים בהיסטוריה. שלושת העולמות והמין האנושי לא יכולים היו להיווצר בו בזמן שתיקון הפא מתחיל. זה לא היה עובד, אז חייב היה להיות תהליך היסטורי שיאפשר לבני אדם לתפוס דברים ברמת ההיגיון כאשר הם עברו ניסיונות חיים אמיתיים במהלך התהליך הזה בהיסטוריה. רק אז יכלו להיווסד מצב ההוויה, צורת החשיבה, ההופעה החיצונית, האמונות המוסריות, וההתנהגות שיש לבני אדם היום.

אם כן, במשך התהליך הזה של לעבור ניסיונות חיים אמיתיים בעולם הזה ולמידה על העולם, כמובן שצריך היה לספר לבני האדם, בתהליך ההיווסדות של תרבות המין האנושי, על הדברים החשובים ביותר, כגון: מה הם אלים? מה הם בודהות? מה הם טאואים? ומה הם האלים השונים? אם כן, איך נוסדה תרבות המין האנושי? האלים האלה נשלחו אל העולם כדי שהם יוכלו לאפשר לבני אדם ללמוד על הדברים האלה באמצעות התהליך בו הם מוצלים. למעשה, באשר להצלת אנשים, הרגע אמרתי שאלו שהוצלו היו הנשמות המשניות. אף לא אדם אחד היה מסוגל לחזור לשמים – כולם עדיין מתגלגלים בעולם האנושי. בגלל שהנשמה המשנית מושפעת מהצורה החיצונית של האדם, יש לה אותה ההופעה של האדם. אלו עם פוטנציאל מולד טוב להארה עשויים לראות שהוא חזר לשמים, אך הישות השמימית הזאת הייתה רק נשמה משנית של האדם, שהייתה לה אותה הדמות של האדם. אבל, הוא לא היה באמת הגוף העיקרי של אותו אדם, והאדם עדיין צריך היה לעבור גלגול נשמות. ההיסטוריה יוסדה פשוט באופן זה, צעד אחר צעד, היישר עד להווה, והאדם באופן זה גודל להיות אדם עם חשיבה והתנהגות מודרניים, וזה היה כדי שכשההיסטוריה האנושית תגיע לשלב הסופי הזה, בני האדם יהיו מסוגלים לזהות את הפא. במילים אחרות, ההופעה של שאקיאמוני וההופעה של כמה אלוהויות בהיסטוריה הייתה שוות ערך להופעה של תרבויות שנמסרו מידי שמים. ולמעשה זה היה בפני עצמו כדי לייסד לבני אדם דרך חשיבה שתאפשר להם להבין ישויות שמימיות ולייסד תרבות שתהפוך את הרעיון של ישויות שמימיות למובן. אם ההיסטוריה הייתה שונה, כשהייתי בא להעביר את הפא היום זה היה מאוד קשה בשבילי ללמד את הפא הזה, כיוון שלא הייתם יודעים מהו אל, מהו בודהא, או מהו טאו. איך הייתי יכול ללמד את זה אז? הייתי צריך להסביר לכם הכל, כולל איך הם הבודהות, הטאואים והאלוהויות, מה המאפיינים שלהם, מה הם עושים, איך הם מצילים אנשים, מה זה להציל אנשים, מה קורה לאנשים שמוצלים, וכן הלאה. וגם אם הייתי מסביר לכם את כל זה, לא היה לכם ניסיון החיים והידע הנדרש, ולא הייתה אף תמונה במחשבתכם, ולא הייתם עוברים דרך תהליך של הבנת דברים. איך הייתי מעביר את הפא במקרה זה? איך הייתם יכולים להבין אותו? זו הסיבה שצריך היה להשלים את כל זה במהלך ההיסטוריה, ולכן אנשים היום יכולים להבין מה זה אל, מהו הפא, מה זה טיפוח, מה זה הגעה לשלמות, וכן הלאה.

אם כן, מהו טיפוח? רק הטיפוח שנעשה על ידי תלמידי דאפא היום הוא טיפוח אמיתי, כיוון שכאן בני אדם באמת מסוגלים לטפח – דבר שמעולם לא היה כך בהיסטוריה. מה משמעות "הצלת כל היצורים"? למרות שאלוהויות השאירו מאחור את התרבות הזאת למין האנושי, הם לא באמת עשו דבר כזה [כהצלת כל היצורים]. אני, לעומת זאת, עושה זאת ועכשיו אלו אתם גם כן – תלמידי הדאפא –שמצילים את כל היצורים. ואתם עושים זאת למען כל המין האנושי, (מחיאות כפיים) , מצילים אנשים בקנה מידה מקיף. במילים אחרות, בעשיית כל הדברים שתלמידי הדאפא עושים היום – בין אם אתם חלק מאיזה פרויקט, או יוצאים לרחוב ומבהירים את העובדות, מחלקים חומר, או יושבים לפני הקונסוליות והשגרירויות לחשוף את הרוע – אתם מטפחים את עצמכם, מאמתים את הפא, ובתהליך מצילים את אנשי העולם. זה מה שתלמידי הדאפא עושים. למרות שזה נראה רגיל, כל המעשים האלה הם מפוארים, בלתי רגילים, כיוון שכל המקצועות בעולם האנושי וכל המסגרות הם אתר הטיפוח שלכם. עם הטיפוח שנעשה בעבר, להתחיל לטפח משמעו היה ללכת למנזר או להרים. אנשים רבים לא מבינים את שיטת הטיפוח הזו שקבעתי עבור תלמידי הדאפא. הם תוהים, "איך זה שהם מטפחים תוך כדי שהם עובדים? איך זה שהם לא נעשו נזירים?" אפשר להבין אותם. למעשה, לפני זמן רב, שאקיאמוני דיבר על נושא זה. הוא אמר שכשהמלך הקדוש שמסובב את הגלגל ירד אל העולם, אנשים יוכלו לטפח לטאתאגאטה בלי שיצטרכו לעזוב את עולם החולין. אז איך אדם עושה [טיפוח] מבלי שיצטרך לעזוב את עולם החולין? ובחברה כמו זו של היום, איך אדם אמור לטפח?

הרגע אמרתי, ודנתי בכך בעבר, שישנם תלמידי דאפא בכל המקצועות ובכל שכבות החברה, ושהם מצילים יצורים חיים, מאמתים את הפא, וממלאים תפקיד של תלמידי דאפא בכל המקצועות המגוונים. ולמעשה, כשאתם מצליחים תוך שאתם בכל מגוון המקצועות לעשות היטב את כל הדברים שעליכם לעשות, אז אתם למעשה מטפחים. המקצועות המגוונים בעולם האנושי הם כולם אתרי טיפוח שמסופקים לכם. זה חוזר לנושא שהעליתי מוקדם יותר – שכל דבר של המין האנושי בשלושת העולמות נוצר למען הדאפא, נבנה למען הדאפא, ובא למען הדאפא. אדם יכול לטפח תוך כדי שהוא עושה כל דבר או תוך כדי שהוא עובד בכל מקצוע. במילים אחרות, החברה האנושית היא אתר תרגול אחד גדול בשביל הטיפוח של תלמידי הדאפא שלי, ואתם יכולים לטפח לא משנה היכן אתם. זה רק תלוי באם אתם מתקדמים במרץ או לא בטיפוח שלכם, וזה תופס גם לגבי אלה שעושים דברים כסוכנים חשאיים. (הקהל צוחק) כולכם יכולים לטפח ולהציל יצורים חיים. זו רק שאלה של איך אתם מיישרים את החשיבה שלכם ואיזו גישה יש לכם כלפי הפא.

הדברים שזה עתה דברתי עליהם הם דברים שלמעשה העליתי בעבר בלימוד הפא שלי. הפעם אני בסך הכל מדבר אתכם עליהם מזווית נוספת. הייתי רוצה לנצל את פיסת הזמן הבאה לענות לחלק מהשאלות שלכם. (מחיאות כפיים) לא ראיתי אתכם מזה זמן רב, ולאנשים רבים יש שאלות רבות לשאול. אך תמיד ישנם אלו שלא התקדמו במרץ בעבר ועתה הם כן מתקדמים במרץ. עליהם לעבור מחדש את השביל שאחרים כבר עברו, והם ישאלו שאלות שאחרים כבר העלו בעבר (הקהל צוחק). יש גם חלק מהאנשים שלא קוראים את הספרים הרבה. הספרים מכילים את כל התשובות, אבל אנשים כאלה לא קוראים את הספרים, ולכן כשהם רואים אותי הם עדיין רוצים לשאול את השאלות האלו [שהספרים עונים עליהן]. (הקהל צוחק) אבל לא משנה מה, כיוון שהם הצליחו להפוך לתלמידי דאפא ולטפח בדאפא, הם צריכים להיחשב ליוצאים מהכלל. אם יש לכם שאלות, אז קדימה, שאלו אותן. אני המורה שלכם אחרי הכל. כשלתלמידים יש שאלות, ובמיוחד כאלו שקשורות לטיפוח, זה עניין כזה רציני שאני חייב להתייחס לשאלות הללו ולדבר אתכם עליהן. ועכשיו, כשאתם מעלים שאלות עשו זאת על ידי מסירת פתקי נייר כרגיל. וישנו דבר נוסף. יש יותר משלושת אלפים מכם שיושבים כאן, וזה לא כולל את אולמות העזר. אם יהיה פתק שאלה מכל אחד, לא נהיה מסוגלים לעבור על הכול. (המורה צוחק) אז אלו שהם חלק מהוועדה המארגנת של הוועידה עומדים למיין אותם ואז להעביר את אלו שנבחרו.

(המורה מתיישב, התלמידים מוחאים כפיים)

 

תלמיד: מטפחים מהערים וו-האן ושאן-ג'ן שולחים את ברכותיהם למורה! (מחיאות כפיים) ואנחנו נחושים לעשות את שלושת הדברים היטב וללכת היטב את החלק האחרון של המסע שלנו.

המאסטר: אני מאמין בכם. אתם לבטח תעשו זאת! תודה לכם! (מחיאות כפיים)

תלמיד: גיליתי כי מה שעיכב את השיפור שלי הוא למעשה שהאמונה הנכונה שלי אינה מוצקה מספיק, ושישנם אלמנטים ברמה המיקרוקוסמית שאינם מאמינים, אז זה גורם לי להרגיש באמת עצוב. אני, התלמיד שלך, באמת משתוקק לחזור לביתנו עם המורה.

המאסטר: אני כמובן יכול לראות מהפתק שעליו כתובה השאלה, שישנם כמה אלמנטים של החסרות, אבל באותו זמן [אני יכול לראות ש]אתה באמת רוצה לטפח היטב. אני חושב שכל עוד אתה קורא יותר את הפא, תוכל לפתור את מה שמציק לך ובהחלט לטפח היטב. אין אמצעים מיוחדים. אין שום דרך שהמורה יכול ללמד באופן אישי כל אדם ואדם איך לטפח, בהתייחס למספר הרב של אנשים בעולם. לכן לימדתי אתכם תמיד להתייחס לפא כאל המורה. אמרתי שהמורה דחס הכל לתוך הפא, אבל נכון להיום, לא כל כך הרבה מכם הבינו ותפסו את המשמעות והמשקל של מילים אלה. אדבר אתכם על הנושא הזה בעתיד. אם אתה באמת דבק בפא ומטפח, אתה בהחלט תצליח בטיפוח! לכן אתה צריך לקרוא את הספר יותר וללמוד את הפא יותר.(מחיאות כפיים)

תלמיד: אני מעביר ברכות למורה בשם המטפחים מהעיר שן-יאנג! (המורה: תודה לכם) (מחיאות כפיים) כאשר אנו מנקים את השדות הממדיים של עצמנו, האם עלינו להשתמש בתנוחה של ידיים מאוחדות (ג'יה-יין) או בתנוחת כף יד ניצבת (לי-ג'אנג)?

המאסטר: כאשר כפות הידיים מאוחדות, גופך והמחשבה שלך מתנקים, וכאשר כף ידך ניצבת, יש שליחה החוצה. הצורה על פני השטח היא רק כדי לחזק את המחשבה שלך כאשר אתה שולח מחשבות נכונות וגם כדי לעזור לך להתרכז טוב יותר כאשר אתה מבצע משימה זו. למעשה, כאשר המחשבות הנכונות שלך חזקות, המחשבות שלך לבדן יספיקו.

תלמיד: כל תלמידי הדאפא מהערים בֶּנג-בּוּ, הא-פיי והוּאי-נאן במחוז אן-הוי שולחים את ברכותיהם למורה האדיר שלהם! אנו מתגעגעים אליך מאוד. מתי נוכל לראות את המורה הרחום באופן אישי? כעת, בסין, מכריחים את כל הילדים בני השש להצטרף ביחד כקבוצה לתנועת "החלוצים הצעירים", חודשיים לאחר תחילת לימודיהם בביה"ס. האם לפי תרחיש זה ילדים יעמדו בפני סכנת מוות כאשר המפלגה המרושעת תתפורר?

המאסטר: זה לא נחשב לגבי ילדים. זה לא נחשב לגבי ילדים כאשר הם מאולצים להצטרף ל"חלוצים הצעירים". (מחיאות כפיים) זה בהחלט לא נחשב לגבי ילדים בני שש, או צעירים יותר. המק"ס המרושעת רק מסובבת את הגלגלים שלה. (המאזינים צוחקים) לא משנה עד כמה היא [המק"ס] מנסה דבר אחרי דבר, זה לא משנה בכלל. (המאזינים צוחקים)

תלמיד: כל מטפחי הדאפא מטורקיה שולחים ברכותיהם למורה! אנו מודים למורה הגדול והרחום שלנו על ההצלה רבת החסד שלו.

המאסטר: תודה לכם (מחיאות כפיים)

תלמיד: ההפצה של תשעת הדיונים והמאמץ של תלמידי הדאפא להבהיר את העובדות הובילו לשינוי עצום במצב בסין. האם אנו יכולים לשאול את המורה האם אנו יכולים להשתמש בסיבות כמו נסיעות עסקים כדי לחזור לסין?

המאסטר: מוטב שתחכה עוד קצת. (המורה צוחק) כל תיקון הפא מסתער קדימה לקראת פני השטח החיצוניים בשצף קצף, וזה עכשיו מהיר מאוד, כך שהכמות של האלמנטים המרושעים שמושמדים גבוהה למדי, והם מסולקים ומושמדים בקנה מידה רחב בתיקון הפא. בממד שעל פני השטח שאליו תיקון הפא עדיין לא הגיע, כאשר המחשבות הנכונות של מטפחי הדאפא הן חזקות במיוחד, הן גם כן משמידות כמות גדולה של אלמנטים מרושעים. תלמידי הדאפא בכל העולם, כולל אלו שבסין, הורסים במהירות את הישויות של המפלגה המרושעת, כמו גם את השדים המתערבים ומפריעים. ויש לציין שלאחרונה מספר רב של אלוהויות מאתר והורג את הכוחות הישנים בכל החזיתות. באותו רגע שהם נמצאים, הם מושלכים לגיהינום. ואפילו אם אף אחד לא נמצא, האלוהויות מחפשות אותם בכל מקום בכוונה לסלק אותם לחלוטין (מחיאות כפיים), ובדרך, כמה מהגורמים שהכוחות הישנים ארגנו מושמדים גם כן. דבר נוסף שקורה עכשיו הוא שהאלוהויות המפריעות האלה שקשורות לדתות, שעליהן דיברתי לאחרונה, גם הן מסולקות. כך המצב הכללי משתנה במהירות. אבל כל עוד היצורים הרעים לא מסולקים לחלוטין הם יעשו דברים רעים, והם ימקדו את מאמציהם באנשים איומים ובדברים איומים. לכן לעת עתה, אל תהיה יותר מדי להוט [לחזור לסין].

תלמיד: איזה תפקיד תלמידי האקדמיה לאמנויות פיי-טיאן, הנמצאים בסיבוב הופעות, אמורים למלא בתהליך תיקון הפא? האם הם עדיין צריכים להשלים תיכון וקולג'?

המאסטר: האקדמיה לאמנויות פיי-טיאן הוא מוסד מקצועי שנועד לאמן ולהכשיר כשרונות מהמעלה הראשונה, ובוודאי שזה כולל תכנית לימודים אקדמית. כאשר מדובר במקצועות הרגילים, התלמידים משתתפים במבחנים התקניים של אמריקה לתלמידי תיכון, כדי להבטיח שלא יישארו מאחור במקצועות אלה. תלמידי הדאפא עדיין שוקדים בעניין בית הספר, והדברים משתפרים ללא הרף.

התפקידים שממלאים התלמידים באקדמיה לאמנויות של פיי-טיאן באימות הפא הם בהחלט לא קטנים. כאשר מבהירים את האמת זה בלתי אפשרי להגיע לכל כך הרבה אנשים בבת אחת, ואף על פי שתלמידי הדאפא הצילו הרבה אנשים עם מאמציהם בהבהרת האמת, את האפקט הזה קשה להרחיב למיליארדי האנשים בעולם. כולכם ראיתם זאת. כאשר אתם מבהירים את העובדות למישהו, זה בדרך כלל נעשה על בסיס של אחד על אחד, או רק עם מספר אנשים מועט בכל פעם. אבל מופע אחד יחיד מושך קהל של אלפים או לפחות אלף אחד בכל פעם. יש לציין את תוצאות המופעים שהוצגו בכריסטמס האחרון אשר היו מעולים. ברוב המקרים כל האנשים בקהל עברו שינוי מוחלט. בהתחלה כמה סוכנים חשאיים נשלחו כדי לגרום בעיות, והם גרמו לבעיות בשל הפרובוקציה של האלוהויות המפריעות הקשורות לדתות. ננקטו אמצעי זהירות, ולאחר מכן לא היו עוד בעיות מסוג זה. כשעזבו את התיאטרון, עמדתם הראשונית של הצופים במופע כלפי תלמידי הדאפא עברה באופן יסודי שינוי מוחלט – העמדות שלהם כלפי פאלון גונג כולן השתנו. עם שינוי זה במחשבתו של האדם, הגורל שלו – כלומר האם הוא יישאר – נקבע.

תלמידים מהכיתה המתקדמת נמצאים כרגע בסיבוב הופעות, וכאשר סיבוב ההופעות יסתיים, יהיו יותר ממאתיים אלף אנשים שראו את המופע. חשבו על כך: כמה הצליח המאמץ הזה? (מחיאות כפיים) אני חושב שזה היה בהחלט שווה את המאמץ. (הקהל צוחק) אז כאשר הבנו שלהקה אחת של רקדנים אינה מספקת, ייסדנו להקה שנייה, ואחר כך את השלישית. אנחנו מצילים חיים, אחרי הכל. מטפחי דאפא צעירים אלה לא רק עושים דברים כדי להציל חיים, אלא גם מתרוממים באמצעות טיפוח. והם מבססים את עצמם, כי מה שהם עושים הוא בעצמו טיפוח, והדרך שבה הם הולכים היא הדרך לאלוהות.

תלמיד: בגלל אנוכיותם וההחזקות שלהם, הרבה מתאמים בטייוואן סטו מהדרך בזמן שהובילו את המטפחים בעשיית דברים לאימות הפא, ודברים אלה לא היו בקו אחד עם דרישות הפא. שיחות בנושא לא הועילו דבר, גם אחרי פעמים רבות. התלמיד שלך ראה את זה והוא די מודאג. המורה, הייתי רוצה לשאול איך מטפח או מטפחת רגילים אמורים למלא את תפקידם במקרה כזה בלי שיגרמו לפילוג, אלא תוך שיתוף פעולה נכון.

המאסטר: אני חושב [שמה שתיארת] הוא תוצאה של יותר מדי חשיבה אנושית. וכך יתנהלו דברים כאשר אנשים מבצעים את התפקיד של מטפח דאפא עם מצב מחשבה אנושי. אם כל אחד פוסע בדרך שלו היטב ומטפח את עצמו היטב במהלך הטיפוח, הוא יעשה דברים היטב. הסייעים באזורים שונים הם באמת רק אנשים שמתאמים דברים, מלבד מקרים יוצאי דופן כאשר לאגודות הפאלון דאפא או למורה יש משהו שיש לטפל בו, אז יוצרים קשר והם מתבקשים להעביר למטפחים מידע ואת מה שנדרש. כל אחד ואחת מהם צריך לטפח את עצמו היטב, בדיוק כמו כל אחד אחר. כל מטפחי הדאפא, כולל הסייעים, צריכים להסתכל פנימה לתוך עצמם כאשר מתעוררות בעיות. כאשר כל אחד עושה כך, דברים בטוח יתנהלו טוב. זוהי בעיה אם כל העיניים מקובעות על הסייעים, וכולם עוזרים להם לטפח אבל שוכחים שהם עצמם גם מטפחים. יותר ויותר בעיות יצוצו במקרה כזה, כי אתם מסתכלים החוצה, מחפשים כלפי חוץ.

אם, לעומת זאת, הסייעים באמת אינם עושים עבודה טובה, או אם היכולות שלהם לא מספיקות, אז באמת צריך לשקול את החלפתם. זה בגלל שחוסר היכולת שלהם לפעול היטב, אף שהוא קשור לנושאי השיפור הכולל באותו אזור, עלול בכל זאת להפריע למאמצים של תלמידי הדאפא לאמת את הפא. אבל אם כל תלמיד דאפא יצליח להיות אחראי לטיפוח האישי שלו ולדאפא, אני חושב שהתוצאה תהיה כזו שמצב העניינים יהיה מצוין לאזור כולו.

סייע לבטח יעשה שגיאות. שמעתם מה שאמרתי עכשיו, נכון? הוא לבטח יעשה שגיאות. כי אם הוא לא היה עושה, הוא היה אלוהות, והוא לא היה צריך לטפח יותר. אז האם בסייע שעשה שגיאה יש לנהוג באופן יותר מחמיר מאשר באחרים שעושים שגיאות? טיפוח הוא אחיד ומתייחס לכל אחד אותו דבר. במונחים של השפעה, בוודאי שהאחריות שלו יותר גדולה, וסביר להניח שההתנהגות שלו תשפיע על מטפחים אחרים. לכן באופן טבעי למורה יש דרישות גבוהות יותר כלפיו. אבל במציאות, כפרט מטפח, מתייחסים אליו בדיוק אותו דבר. בנסיבות רגילות, סייע לא יכול להיות משוחרר מתפקידו רק בגלל שהוא עושה שגיאה. ובכן, מדוע זה כך? כאשר מטפחי דאפא מטפחים את עצמם בתהליך, הסייעים עצמם מתבססים ומתמתנים, כי הדרך שבה הסייעים של תלמידי הדאפא עושים את עבודתם אינה דומה לשום דבר שניתן למצוא בחברה הרגילה. זה חסר תקדים. אם הוא מסולק בגלל שעשה שגיאה, ואז האדם הבא [שמוצב בתפקיד מיד] יסולק כי גם הוא יעשה שגיאות, אז זה לא מה שאני רוצה. אני רוצה לחשל אותו ולעשות אותו בשל. במילים אחרות, האם זה היה עובד אם כשאתה, תלמיד דאפא, היית עושה שגיאה לא הייתי מרשה לך להיות תלמיד דאפא והייתי מחליף אותך במישהו אחר? (התלמידים צוחקים) ואם כשהאדם הזה היה עושה שגיאה הוא לא היה מורשה לו להיות תלמיד דאפא, והיינו מחליפים אותו באחר – האם זה יעבוד? בעיות חייבות לצוץ בתהליך של טיפוח, וכאשר הן עולות, הדבר החשוב הוא איך כל אחד עוזר לו, עם רצון טוב, להשתנות לטובה, ולא להתייחס אליו כחייב בדין וחשבון כלשהו או לבקר אותו. הגישה שיש לכל מטפח כלפי [מטפחים] אחרים היא השתקפות של הטיפוח שלו עצמו, ועליכם כולכם להיות צלולים בקשר לדברים אלו.

כאשר משהו לא כשורה אצל סייע, האחריות שהוא חייב לשאת בה היא בוודאי יותר גדולה, ואתם כולכם יודעים זאת. למאסטר יש אין-ספור פא-שן המשגיחים על דברים אלה, והם בוודאי לא ירשו לבעיותיו או להזדמנויות לשיפור להישאר ללא התייחסות. אבל אם אתם יותר מדי קשורים לבעיות שלו, הבעיות שלכם עצמן ייחשפו באמצעות אותה פרשה, ויגרמו לכם לראות את הבעיות שלכם עצמכם דרך הפרשה; וזה יכול להוביל לכך שהבעיה שלו לא תיפתר כרגע כתוצאה מההחזקה שלכם שלא סולקה. ואם בכל זאת יותר אנשים מגויסים ונעשים מעורבים בזה, אז בסדר – כל בעיותיכם ייחשפו דרך זה כדי שתוכלו לראות. דברים כאלה יקרו. זה לא שבעיות אמורות להישאר בלתי פתורות, וזה לא שהפא- שנים של המורה לא יתייחסו אליהן.

תלמיד: מרכז השירות הגלובלי לפרישה מהמק"ס מקבל לעתים קרובות שיחות טלפון מאנשים מחוגים שונים בסין, המבקשים מאתנו להעביר את ברכותיהם למורה!

המאסטר: אז אני מודה לאנשים בסין ולישויות החיות! (מחיאות כפיים) ברגע שאנשי העולם יהיו משוחררים משליטת גורמי הרוע, הם יתעוררו וישתמשו במחשבה שלהם עצמם כדי לחשוב על דברים. כאשר אנשים הצהירו את עמדתם או הכריזו הכרזות נגד הדאפא קודם לכן, כאשר היו תחת ההתקפה והדיכוי של הרוע אשר האפיל על השמים וכיסה את האדמה, לא משנה כמה מקרים כאלה היו, זה לא היה האדם עצמו שבאמת אמר את הדברים האלה. היו אלה גורמי הרוע אשר השתמשו בפיות האנשים. אני עושה הבחנה חדה בעניין הזה! אז אני אומר לרוע: הדברים שעשיתם ורצונכם לרדוף אנשים, יטופלו במהלך תיקון הפא ללא הטעות הקלה ביותר.

תלמיד: שלום המורה! אני, תלמידך, ממלא תפקיד של עיתונאי באמצעי התקשורת. אני מרגיש לעתים קרובות שהיכולות שלי מוגבלות ושעשיתי פריצות דרך באיטיות רבה ביותר. לוקח לי הרבה יותר זמן לכתוב מאמרי חדשות מאשר מה שנדרש במקצוע. לכן, אני מאוד מודאג לגבי זה, ומרגיש שזה קשור לשיפור האיטי של השין-שינג שלי.

המאסטר: פריצות דרך יקרו אם תתמיד בלימוד הפא שלך. רק על ידי לימוד הפא היטב אתה יכול לאמת את הפא, ורק על ידי לימוד הפא היטב אתה יכול להשתפר. מטפחים רבים מצאו שהם יכולים לחשוב על דברים שהם לא ידעו לעשות לפני כן באופן יותר יצירתי, באופן יותר מקיף הודות ללימוד הפא, והם יכולים לעשות כל דבר במומחיות רבה. זה מה שקורה כאשר אתה לומד את הפא היטב. עכשיו, אני לא אומר שלא טיפחת היטב. אני מדבר על עיקרון של הפא. קרא יותר את הספר, למד יותר את הפא, ובוודאי תשיג חכמה.

תלמיד: במהלך הבהרת העובדות אני לעתים קרובות נתקל באדם מסוג זה: הוא מזדהה עם פאלון גונג, אבל לא עם עיתון האפוק טיימס. שאלתי היא, האם האופן שבו העיתון מנוהל גורם לאנשים להבין לא נכון את פאלון גונג, או שיש בעיות לגופי המדיה האלה עצמן ?

המאסטר: לפי דעתי זה לא אף אחד מאלה. ישנם כל מיני סוגים של אנשים בעולם: אחד אוהב אוכל מפולפל והשני חמוץ – יש מגוון של טעמים בנמצא. לאנשים יש סוגים שונים של אי הבנות, הכל בגלל שהם הורעלו על ידי השקרים חסרי השחר שהופצו על ידי המק"ס המרושעת. בכל מקום שבו קיימת אצל האדם אי הבנה, שם יצוצו בעיות במובנים של איך הוא מסתכל על דברים, וזה בא לידי ביטוי בצורה של השקפות שונות. בוודאי, זה לא אומר שהמדיה הזאת מנוהלת בצורה אידיאלית. אבל לפחות, אמצעי התקשורת שתלמידי הדאפא מנהלים הם נקיים יותר מאלה של אנשים רגילים. ככלות הכל, הם מצילים אנשים ומועילים להם, ומבחינה זו אמצעי התקשורת הרגילים אינם בני השוואה. אז למה עדיין יש אנשים החושבים בדרך הזו ואומרים דברים שכאלה? זה מעיד על העובדה שאנשים שונים נמצאים ברמות שונות, ויש להם גישות שונות לגבי דברים. בכל מקום שבו האדם מורעל הכי הרבה על ידי המק"ס המרושעת, שם דברים יצופו אל פני השטח. אז אני חושב שזה הכי טוב שאתם תבהירו לו את העובדות ביסודיות בכל עניין שלא יהיה, ותעזרו לו להבין דברים. זה לא שבאמת יש לאפוק טיימס בעיה כזו חמורה.

תלמיד: בהתייחס לכניסתה של תחנת הטלוויזיה של המפלגה המרושעת לקנדה והקמתה של רשת הטלוויזיה "שושלת טאנג החדשה" NTDTV, איך אנחנו יכולים לעשות פריצת דרך?

המאסטר: זה תלוי במטפחי הדאפא איך לעשות זאת. אתם צריכים לזכור דבר אחד: היום, הבמה של המין האנושי מיועדת לתלמידי הדאפא ובהחלט לא למרושעים האלה! (מחיאות כפיים) כל עוד אתם נוהגים היטב וכל אחד יכול להגיע להבנות טובות, לשתף פעולה ולתאם אחד עם השני, ויש לכם מחשבות נכונות חזקות, אז אין דבר שלא ניתן להשלים, כי את נקודת ההתחלה שלכם אי אפשר להשוות לאף אחד – והיא להציל את כל היצורים החיים! שלושת העולמות נוצרו למען ההתרחשויות של היום, לא כדי לספק לאנשים רגילים בילוי ושעשועים, ובוודאי לא בשביל הבידור של אנשים רגילים. לבני אדם אכן יש השעשועים שלהם, אבל זה רק חלק מחיי אדם, וזה מצב שבני אדם מקיימים בזמן שהם ממתינים לפא.

תלמיד: מדוע זה אני, תלמידך, לא משנה כמה חזק אני מנסה, אני תמיד מרגיש שאני לא יכול לעמוד בקצב ההתקדמות של תיקון הפא?

המאסטר: אני חושב שהתובנה שלך די טובה. אם אתה תמיד מרגיש שיש לך החסרות, נסה להתעמת עם זה באופן קבוע, ותשיג את הקצב על ידי יותר לימוד של הפא ויותר עשייה של מה שתלמידי הדאפא אמורים לעשות. זה כל מה שאתה צריך לעשות.

תלמיד: אנו קבוצה שמלקטת ועורכת ספרי לימוד בשפה הסינית. היינו רוצים לשאול את המורה: בתהליך של תיקון הפא במקום שהוא [נמצא] היום, כמה אנרגיה אנחנו אמורים להשקיע ביצירת ספרי לימוד? האם אנו צריכים להשקיע יותר זמן ביצירת ספרי לימוד או בפרויקטים אחרים?

המאסטר: אני חושב שבין אם אתם יוצרים ספרי לימוד בסינית או עושים משהו אחר, אתם צריכים לחשוב כיצד לעשות אותם בצורה מתואמת, ותבדקו האם בתי הספר המופעלים על ידי מטפחי דאפא ישתמשו בספרי הלימוד שלכם. אם לא, ואם כשתסיימו להכין אותם אף אחד לא ישתמש בהם, האם לא בזבזתם את זמנכם? אז זה צריך להיעשות בצורה מתואמת. אם בתי הספר המופעלים על ידי תלמידי דאפא באמת צריכים אותם, אז עשו זאת, ועשו זאת היטב. ברגע שדבר כזה מתחיל זו איננה משימה קלה ולא עניין קטן. [העבודה שלכם] תישאר אחריכם למין האנושי. אם זה רק שאתם עצמכם רוצים ליצור אותם, מה אם כשתסיימו אותם הם יימצאו לקויים או לא מתאימים, ואי אפשר יהיה להשתמש בהם – אז האם לא עיכבת דברים אחרים? לכן אתם צריכים לתאם היטב.

תלמיד: קודם כל אני מבקש להעביר ברכות למורה בשם כל המטפחים מאנגליה! לא פעלנו היטב בהכנות לקראת סיבוב ההופעות העולמי של מופע ראש השנה הסיני של NTDTV. מופע הספקטקיולר לא התקיים באנגליה בגלל הרבה אתגרים שנתקלנו בהם כשחיפשנו מקום מתאים למופע. האם זה בגלל שישנן כמה בעיות עם מטפחים באנגליה כגוף הכולל?

המאסטר: אני חושב שאם אפילו מקום מתאים לא נמצא, זו באמת בעיה. (תלמידים צוחקים) איך דבר כזה יכול לקרות? האם זה בגלל שלא התייחסתם לזה כאל חשוב מספיק ולא שיתפתם ביניכם פעולה היטב? כל שנה מטפחי הדאפא מעלים ביחד מופע לקראת ראש השנה הסיני, ובמשך הזמן זה התפשט גם לאזורים אחרים, ומדינות אחרות אף מעלות מופעים משלהן. למה אנחנו עושים זאת? כדי לשעשע אנשים רגילים? בהחלט לא. כולם ברורים לגבי זה. מה שאנחנו שואפים לעשות, באמצעות מדיום זה, הוא להציג את ההתנהגות של מטפחי דאפא, לחסל את השקרים וההשמצות שהמפלגה המרושעת החדירה בהדרגה לאנשים, ובאותו זמן להציל את כל היצורים החיים ולהבהיר להם את העובדות. היום, אם יש אנשים בכל מקום בעולם, במעמד הבינוני או הגבוה, שאומרים שהם לא יודעים על פאלון גונג, הייתי אומר שהם מעמידים פני בורים. ובמיוחד אם זה מישהו ממשרד ממשלתי שטוען שהוא לא יודע מה זה פאלון גונג, אז הוא בכוונה מציג את עצמו כטיפש – הוא באמת כזה. אז במילים אחרות, באופן בסיסי כל אחד יודע מהו הפאלון גונג, וכולם יודעים שהמק"ס רודפת את הפאלון גונג, ושפאלון גונג זו קבוצה של אנשים טובים ואדיבים המטפחים בהתאם לאמת, חמלה, סובלנות. הם ברורים מאד ביחס לזה.

לכן אני חושב שמאחר שבעיה אכן עלתה, יש צורך ללכת ולהסביר את העובדות. אני חושב שהפתרון צריך להיות על ידי הבהרת העובדות, ובאותו זמן אנו צריכים להבין מה חוסם אותנו. הבעיה הגדולה ביותר היא בעצם שמטפחים לא שיתפו פעולה אחד עם השני היטב. ודאי, יש אזורים שבהם מטפחים ננעלו באין-ספור ויכוחים – אחד רצה לשכור את האולם הזה והאחר רצה אולם אחר – והם שכחו שהם אמורים לאמת את הפא ולא את עצמם.

בשנים קודמות הכל נעשה על ידכם, מטפחי הדאפא. בכל אופן, כל שנה אחרי שצפיתי בזה, הרגשתי בעת ובעונה אחת גם מאושר וגם לא מרוצה. מטפחי דאפא הוציאו המון משאבים כספיים, חומריים וכוח אדם בכל שנה במופע של ראש השנה הסיני, והאנשים המעורבים היו בדרך כלל חברים מרכזיים בפרויקטים שונים. אז אם לא השגנו את התוצאות שרצינו, זה באמת יהיה בסכומו של דבר הפסד נקי ולא שווה את זה. אפילו במהלך המופע שמעתי הערות לגלגניות, ואלה שיצאו מהתיאטרון אמרו כל מיני דברים כשיצאו מהמופע – כלומר שהתוצאה המיוחלת לא הושגה. בוודאי, מטפחי הדאפא מאמתים את הפא, וכשהם הולכים ומבהירים את העובדות הם לא תמיד מצליחים בהבהרת עמדתם. יותר מאוחר חשבתי על כך שוב למשך זמן מה, ותהיתי: "האם אנו צריכים להמשיך ולהחזיק את המופע? אם התוצאות נשארות כמו שהן זה לא יכול להימשך. תלמידי הדאפא לא עשו את כל זה כדי לספק לאנשים רגילים בידור. אם זה לא יכול להציל אנשים לאחר שבזבזנו על כך כל כך הרבה משאבים אנושיים, חומריים וכספיים – וזה נעשה באזורים רבים – אז זה לא יכול להימשך". מאוחר יותר, כששקלתי את העניין בזהירות, ראיתי שבאמת היו כמה אנשים עם כשרון בתחום הזה בין המטפחים שלנו, ושתמיד רצו לאמת את הפא באמצעות היכולת הזו. לכולם הייתה שאיפה דומה. כמובן, אני מדבר על זה ברמה של פני השטח. אז חשבתי: "כיוון שזה המצב, אני פשוט אלך ואוביל את זה". (מחיאות כפיים) או לכל הפחות אני אוביל אותם עד שהם ייעשו בשלים ; אני אוביל אותם למשך כמה שנים, עד לנקודה שהם ידעו איך לעשות דברים.

כמובן, תמיד יותר קל להגיד מאשר לעשות, וברגע שנעשיתי מעורב המהות הבסיסית של זה השתנתה. אתם כולכם יודעים שעל תלמידי הדאפא לאמת את הפא, אז מה המורה עושה? המורה בא כדי לעשות את תיקון הפא. ולכן ברגע שהחלטתי לעשות זאת, הכל השתנה – קהל הצופים לפנינו, האנשים שרציתי להציל, והעניין עצמו שהיה צריך לבצע. אם זה מתבצע היטב, זה לבטח ישיג את התוצאות הטובות ביותר ובאמת יגאל ויציל אנשים. הייתי עושה זאת רק במקרה כזה, וזה היה חייב להיות מושג. כך שלא יכולתי לעשות דברים כמו קודם. לפני כן, מטפחי הדאפא עשו את המופע כעבודה חלקית, ועכשיו, אם זה אמור להתבצע, זה חייב להיות באיכות גבוהה. בוודאי, כמה אנשים אמרו: "כל מה שהמורה עושה, בטוח שייעשה בצורה הכי טובה". אמת! אם זה לא היה הכי טוב, לא הייתי עושה זאת. (מחיאות כפיים) אז בקשתי מאנשים להתחיל לגייס למען הקמת בית ספר לריקוד ולייסד אותו, בחרתי אנשים מוכשרים, וייסדתי תזמורת. רצף האירועים הזה דרש אימון ופיתוח החל מהיסוד, וזה הכל היה חייב להוביל באמת לביצוע מעולה מהשורה הראשונה. המורה היה מעורב בהרבה מהדברים הללו, כולל המרכיבים היצירתיים של המופע והחזרות. כולכם שמעתם על כך.

בכל מקרה, הילדים פעלו היטב בהופעתם. הם באמת עשו עבודה מעולה. זה נדיר לראות קהל צופים מזיל דמעות באירוע של הופעת אמנות. בכל הופעה שהועלתה על ידי להקת האמנויות השמימיות, היו הרבה צופים בקהל אשר הזילו דמעות במשך כל המופע, ועוד הרבה שכל הזמן מחו דמעות מעיניהם. כל מופע היה כזה. אנשים נסערו והתרגשו עמוקות. בממד הזה היו אלה אנשים צעירים אשר הופיעו, בעוד שבממדים אחרים הרבה מגופי החוק שלי והרבה ישויות שמימיות עשו זאת. (מחיאות כפיים)כוח ההשפעה על אנשים, עם השינוי שזה עשה להם, היה מאוד דומה למה שקרה בתקופה מוקדמת יותר כאשר אני אישית לימדתי את הפא. (מחיאות כפיים) כלומר זה גרם לשינויים עצומים אצל אנשים.

זה מופע אמנות אחרי הכל, אז ככל שהרמה תהיה גבוהה יותר, כך יותר אנשים יהיו יותר פתוחים אליו והשינויים שיקרו לאנשים יהיו גדולים יותר. לכן הם צריך להיות ביצועים מושלמים. הם צריכים להיות מושלמים מכל בחינה – ברגע שהמסך עולה, התמונה היפה ביותר צריכה להיות מול העיניים. הדרישות הן כך שהכוריאוגרפיה, התלבושות והאפקטים התיאטרליים, כולם צריכים להיות יפהפיים. אנשים בחברה של היום לא מבינים את זה יותר. החוש האסתטי של אנשים משתנה לפי המגמות בחברה. יום אחד דבר כזה וכזה הוא אופנתי, אז אומרים שהוא טוב ; ואז למחרת משהו אחר נעשה אופנתי, ואז אומרים על המשהו האחר שהוא טוב. רק עקרונות הדאפא הם בלתי משתנים ונצחיים, ואנחנו היחידים שיודעים מהו יופי אמיתי. מאחר שתלמידי הדאפא מטפחים אמת, חמלה, סובלנות, אנחנו מסוגלים לדעת מה באמת טוב – משהו שאף פעם לא משתנה – וכך יש לו תהודה עם הצד הטוב והנפלא של בני אדם. זה משהו שאנשים רגילים לא יכולים לעשות עכשיו. בנוסף, האנרגיה הנשלחת קדימה עם השירים של הזמרים שלנו, עם המוסיקה מהתזמורת, ועם תנועות הרקדנים במופע, היא אנרגיה טהורה ונדיבה, רחומה ובעלת עצמה חזקה ביותר. למעשה, להרבה חברים בקהל נפתרו בעיות הבריאות שלהם בשדה הזה. אלה שצפו במופע לא יודעים זאת עדיין, אבל הם יגיעו להבנה הזאת בהדרגה. בשעה שסיימו לצפות במופע, מחשבותיהם [כבר] טוהרו ובריאותם שוקמה. (מחיאות כפיים) אז אני חושב שלמה שעשינו היו תוצאות מצוינות. וכמובן, רוב המבצעים הם תלמידי דאפא צעירים, כך שזה לא גזל [הרבה] מהמשאבים של תלמידי הדאפא.

תלמיד: מהי המטרה של התחרות הבינלאומית הראשונה לריקוד קלאסי סיני של NTDTV ?

המאסטר: אינני רוצה להסביר זאת במלואו בשלב מוקדם זה, וכך נשאיר לנו משהו טוב לדבר עליו יותר מאוחר. (תלמידים צוחקים) אבל אני יכול לדבר אתכם על כך במושגים שטחיים. המק"ס המרושעת מפחדת מכל מה שתלמידי הדאפא עושים. ההופעות שניתנו על ידי תלמידי הדאפא הם של תרבות סינית טהורה ונכונה, תרבות קדומה, ותרבות אמיתית שהוענקה על ידי אלוהויות. וזה כמובן הורס את התרבות של המק"ס המרושעת, לכן מובן מאליו שהיא מפחדת. לא משנה כמה המפלגה המרושעת עושה שימוש בכל המזימות שלה, זה ממשל שפל שתפס רק את שטח האדמה של סין, ולכן כל מה שהוא עושה מוגבל בתוך גבולותיה של סין. לעומת זאת, כאשר הטלוויזיה של שושלת טאנג החדשה עושה משהו שכזה [תחרות], זה בקנה מידה כלל עולמי – זוהי תחרות בין-לאומית ואירוע בין-לאומי בלי קשר לכל דבר אחר. (המורה צוחק) (המאזינים צוחקים, מחיאות כפיים) המנצחים יזכו בתחרות בין-לאומית.

תלמיד: האם תהיה מוכן בבקשה לדבר על כך האם זה בסדר שבית ספר של מינגהווי ישתמש בסימנים של סינית פשוטה?

המאסטר: תעשה מה שהכי מועיל. אתה יכול לעשות דברים רק לפי המצב העכשווי של האנושות. בתי הספר של מינגווי בטייוואן משתמשים בסימנים מסורתיים, ואלו שבסין משתמשים בסימנים מפושטים [1] של סינית. אינני מתנגד לאף אחד מאלה. העניין הוא לא כשלעצמו איך צריך לכתוב את האותיות. המפתח הוא איך למחוק את התרבות של המפלגה ולהציל ישויות חיות. זה מה שהכי חשוב. אל תתעכבו על דברים פעוטים כאלה.

תלמיד: כמה תלמידים הגרים באזורים מרוחקים לא השתתפו בפרויקט של תיקון הפא שהתרחש לאחרונה אשר בו המורה הוביל תלמידים מצפון אמריקה בביצוע מופע הספקטקיולר לכבוד השנה החדשה. הם מרגישים שהם אולי מפגרים מאחור.

המורה: לא, זה לא כך. לא ביקשתי מכולכם לבוא ולקחת חלק. אפילו [כאשר הערתי על] מכירת כרטיסים למופע הספקטקיולר, זה היה בגלל שתלמידים היו להוטים ובקשו ממני להגיד כמה מילים, לא בקשתי מכולכם לבוא ולהשתתף. רק אמרתי שאלה מכם שיש להם התנאים המתאימים, יכולים לבוא לעזור. אם הנסיבות שלך לא התאימו, לא היית אמור לבוא. אם אתה אומר "אני באמת עסוק כאן ולא יכול לעזוב את הפרויקטים שמאמתים את הפא", אז אל תבוא.

תלמיד: (המאסטר: אדלג על השמות). ברכות למורה מתלמידי הדאפא בפרובינצית ג'ה-ג'יאנג! (המאסטר: תודה לכם!) (מחיאות כפיים) האם הדרישות ממטפחים מקומיים ומאלה שמעבר לים הן שונות? או האם זה כך שכמויות הקארמה הן שונות? או האם זה עקב כך שיש סוגי ידע שונים וקשרים גורליים מסוימים?

המאסטר: זה לא קשור לקארמה שונה או דרישות שונות, וזה בהחלט לא קשור לקשרים גורליים שונים. זה קשור לנדרים השונים שעשיתם בזמנו. תלמידי הדאפא הם גוף אחד, וזה אותו דבר בכל מקום שאתה נמצא – ההתקדמות של תיקון הפא מתואמת בו-זמנית. (מחיאות כפיים) אלמלא מאמצים שנעשו על ידי תלמידי דאפא מחוץ לסין להתנגד לרדיפה, אשר בעוצמה רבה חשפו את הרוע בקנה מידה בין-לאומי, הרוע היה רודף את תלמידי הדאפא בסין אפילו ביותר חומרה ואפילו עם פחות ריסון. כל זה הביא לידי שינויים גדולים, ודברים אלה הם בלתי נפרדים ממה שתלמידי הדאפא מחוץ לסין עשו. אז לגבי שאלה זו [שהעלית], ההבדל היחיד הוא במונחים של מה שאתם עושים. הבעיות שאתם נתקלים בהן הן אותו דבר. אין שום הבדל במונחים של תחומים או של רמות בטיפוח.

תלמיד: כל התלמידים מרוסיה שולחים את ברכותיהם למורה. מספר תלמידים רוסים נאסרו או נעצרו בגלל שהבהירו את העובדות. האם אנו יכולים לשאול איך תלמידים רוסים צריכים לשנות את המצב הזה או את הסביבה הזו?

המאסטר: בדרך כלל בכל מקום שבו ישנה בעיה, שם תלמידי הדאפא צריכים ללכת ולהבהיר את העובדות,ולעשות זאת בלי להרפות. לתלמידים הסינים שלנו יש רושם שבחברה המערבית כל דבר קורה בצורה מסודרת ומאורגנת. לדברים מסוימים פגישות צריך לתאם מראש, ואדם צריך לחכות הרבה זמן עד שדברים ייעשו. אבל מה שקורה לגבי הרדיפה הוא כל כך דחוף, וכאשר אנו מתנגדים לרדיפה – אין זמן לעשות דברים באופן איטי ונינוח שכזה. תלמידים הבינו שזה לא יעבוד. לכן רבים מהתלמידים הסינים שלנו נקטו בגישה משלהם, והלכו בעצמם לפגישות פנים אל פנים, עושים דברים בעקשנות, נחושים להבהיר את העובדות בהיקף המלא ביותר ולגרום לדברים להתבצע. בוודאי, כמה תלמידים מערביים מוצאים שקשה לשאת זאת, שכן הם רגילים לעשות דברים בדרך [ההיא] האחרת. אבל זה לא יעבוד – זה באמת לא. אתם לא יכולים לחכות. יצורים חיים נרדפים, והמוסריות נמצאת בהתדרדרות מהירה. מספר האנשים שעליכם להציל נעשה קטן יותר ויותר, וזה נעשה קשה יותר מאי פעם. לכן איננו יכולים לחכות.

תלמיד: למה משתמשים בסימנים מפושטים של סינית בחומרי לימוד סיניים שאמורים להינתן לעתיד? האם סימנים מפושטים של סינית אינם תוצר של המק"ס?

המאסטר: אכן, סימנים מפושטים של סינית נוצרו בתוך החברה של המק"ס המרושעת. זה בטוח. אבל, היום יותר ממיליארד אנשים משתמשים בסימנים מפושטים בסין. אם בהבהרת העובדות נשתמש בסימנים מסורתיים והם לא יוכלו לקרוא אותם, זה לא יעשה את העבודה. זה לא משהו שאפשר לשנות בין לילה. עשו מה שהכי יעיל כאשר אתם מבהירים את העובדות. זה לא משנה באיזה כתב אנשים משתמשים עכשיו. זו איננה בעיה כל עוד אנחנו יכולים להציל אנשים עם זה. הצלת אנשים היא בעדיפות עליונה! (מחיאות כפיים)

תלמיד: המורה אמר שתלמידי הדאפא זכו בחיים חדשים, המתגלים מתוך היקום הישן ומעקרונות הפא הישנים. האם אנחנו יכולים להבין מזה שהדאפא נתן לכל הישויות הזדמנות לחדש את עצמן, הזדמנות שהיא ייחודית ואין כמוה?

המאסטר: היקום אינו טוב עוד, ואותו דבר נכון לגבי יצורים חיים. אם הם לא היו מתחדשים, היקום היה מפסיק להתקיים. זה המצב. וזה לא מוגבל לבני אדם: מה שאמרתי חל גם על ישויות אלוהיות, ועל השמים, לכל הישויות– זה נכון עבור כל החיים. הפא מתוקן בקוסמוס, לא רק בעולם האנושי. אבל למעשה תיקון פא אמיתי של העולם האנושי עדיין לא החל.

תלמיד: בבקשה ספר לנו: מה הקשר בין הקמת מכללה לבין תיקון הפא?

המאסטר: אם תלמידי דאפא רוצים להקים מכללה, אין בזה שום דבר לא נכון, בתנאי שתוכלו להשתמש בו כדי לאמת את הפא, להבהיר את העובדות, ולהציל יצורים חיים. הנקודה היא לבחון ולראות אם למשימה זו יש איזשהו קשר להצלת יצורים חיים. ואם אין כל קשר, אזי אין הרבה טעם לעשות זאת.

תלמיד: אני רואה הרבה מהאלמנטים של תרבות המק"ס בדרכים שבהן מטפחים עמיתים עושים דברים, אבל אני לא יודע איך למסור להם את זה.

המאסטר: דרכי החשיבה וצורות ההתנסחות של אנשים שהגיעו מסין מורכבות, במידה זו או אחרת, מהמנהגים החברתיים הרעים שנוצרו בסין על ידי המק"ס המרושעת. ככל שתטפח תגיע בהדרגה לזהות דברים אלה. כשסינים חיים בחברה רגילה, המנהגים וההרגלים הרעים שיש להם משתנים במשך הזמן. דברים אלה לא משפיעים על הטיפוח, ולפיכך הם לא יכולים להכשיל אותו, כך שאין זו בעיה. כאשר העברתי את הפא בסין בתחילה, לאנשים רבים הייתה אותה צורת מחשבה, ואף על פי כן הם עדיין יכלו להבין את הפא ולטפח. לעצור את זה אי אפשר. זה שאנחנו חושפים את התרבות המרושעת של המפלגה, זה לחשוף את הטבע המרושע שלה ולגרום לאנשים לראות אותה כמו שהיא, לראות איך היא מרעילה את האנשים הסינים, איך היא הורסת את צו המצפון האנושי, ואיך היא הורסת את התרבות הסינית העתיקה. המטרה העיקרית של הרוע היא להרוס את המין האנושי.

תלמיד: האם ספרי הדאפא בסימנים המסורתיים והמפושטים הם זהים בממדים אחרים?

המאסטר: בממדים אחרים הם לא בסימנים מסורתיים או מפושטים. (הקהל צוחק) הם בכתב של הממדים האחרים. (הקהל צוחק) בשמים יש להם כתב של השמים.

תלמיד: כאשר אני רואה נקודה זהובה בהירה חולפת מול עיני, האם אני יכול לומר "מיה"?

המאסטר: אני אגיד זאת כך: אם אתה חושב שזה לא משהו טוב, אתה יכול לטפל בזה עם מחשבות נכונות. אבל אם זה כן משהו טוב, המחשבות הנכונות שלך לא ישפיעו על זה. זה בגלל ש[המחשבות] שלך הן נכונות, ואם הדבר הזה הוא גם כן נכון, הוא לא יהיה מושפע.

תלמיד: בעתיד יהיו רק הדאפא והשפה הסינית, כלומר האם זה בסדר שילדים שנולדו מחוץ לסין לא ילכו לבי"ס וילמדו רק את הדאפא ואת השפה הסינית?

המאסטר: לא בקשתי מכם לעשות כך. בכל אופן, כאשר בעתיד הפא יתקן את העולם האנושי, איך שיהיו הדברים באותו זמן, זה מצב שלקראתו יצטרכו לנוע בני האדם שיישארו. אם אתה אומר "אני רוצה לעשות עכשיו דברים שנועדו לעתיד", אז אינך יכול לעשות אותם. הכי טוב שתתמקד לעשות היטב את הדברים הקשורים למשימה הנוכחית, שהיא הצלת יצורים חיים. דברים של העתיד הם לא לטיפול תלמידי הדאפא, כיוון שבזמן ההוא יהיה זה המאסטר לבדו שיטפל בדברים.

תלמיד: לא התמדנו בפעילויות באתרי תיירות בהרבה ערים גדולות, שכן רוב המטפחים מעורבים במופע הספקטקיולר של השנה הסינית החדשה, בתזמורת השמימית הצועדת ובפרויקטים אחרים. כך שיש פחות ופחות מטפחים המעורבים בהבהרת העובדות בצורה ישירה.

המאסטר: למען האמת, לאחרונה התזמורת השמימית הצועדת בקושי מתאמנת על קטעים חדשים. לרוב חברי הלהקה מוצאים זמן להתאמן לבדם כיחידים, יש זמן מועט לחזרה קבוצתית. זהו המצב בכל האזורים, כך שזה על פי רוב לא השפיע על פרויקטים אחרים. בהתחלה, כשהתזמורת הוקמה, באמת צריך היה באותה תקופה להקדיש זמן לחזרות ביחד. אבל היום זה בקושי משפיע [על פרויקטים אחרים].

תלמיד: הרדיפה של המק"ס נגד הפאלון גונג הגיעה גם אל מעבר לסין, והיו מקרים שמטפחים גורשו חזרה לסין. איך המדיה שלנו צריכה לטפל בזה?

המאסטר: כאשר הרוע רודף אותנו, אנו מדווחים על כך – זו אינה בעיה. אין עלינו להיות נבוכים כלל, שכן מה שאנחנו מראים לציבור זה הרשעות של המק"ס. תלמידי הדאפא לא יופחדו על ידי הרוע. תלמידי הדאפא התגברו על סערות נוראיות, אז מי מפחד? אם אפילו תלמידי דאפא מסין אינם מפחדים ממנו, מי יפחד ממנו מחוץ לסין? חשפו את הרוע בכל מקום שבו צריך לחשוף אותו, ודווחו על כל מה שצריך להיות מדווח.

תלמיד: אני, תלמידך, רוצה מאד ללמוד בעל פה את הפא, אבל בגלל פרויקטים שונים, הזמן הוא באמת לחוץ.

המאסטר: זה תלוי בך. הדילמה הזאת תמיד התקיימה כי תלמידי הדאפא צריכים לאמת את הפא תוך כדי שהם לומדים היטב את הפא, כך שזמנם בהחלט לחוץ. זהו האתגר שאתה עומד מולו. טפח את עצמך היטב והצל יצורים חיים. שניהם חשובים ללא ספק.

תלמיד: מאז שהמורה אמר לנו בהרצאה בסן-פרנציסקו 2005 שלא התייחסנו לצ'יינה-טאון בהבהרת העובדות שלנו, ניסינו לעשות מאמצים לתקן זאת. עם זאת, הרוע שם עדיין משתולל היום, והמטפחים באזור המפרץ די מודאגים. המורה, בבקשה תן לנו מעט הדרכה לגבי זה.

המאסטר: כמה אנשים באמת הלכו לאזור צ'יינה-טאון של סן-פרנציסקו להבהיר את העובדות? אם לא התמדתם בזה והיו מעורבים בזה רק מעט אנשים, בוודאי שדברים לא ישתנו! בהתחשב בכך שישנם כל כך הרבה תלמידים באזור המפרץ, למה אתם לא נותנים עדיפות לאזור הזה ומשקיעים שם קצת מאמץ?

תלמיד: תלמידי דאפא מאזורים שונים שולחים לך את ברכותיהם! ברכות אלה מגיעות מהעיר פו-שון שבפרובינציה ליאו-נינג, העיר שא-שי מפרובינציה הו-ביי, העיר יאן-טאי, העיר פו-יאנג מפרובינציית הה-נאן, העיר הה-פיי, העיר פינג-ג'יאנג של פרובינציית הו-נאן, העיר ג'ין-נאן,העיר קון-מינג,העיר דאן-דונג של פרובינציית ליאו-נינג, העיר הנג-ג'ואו, פרובינציית פו-ג'יאן,העיר נאן-פינג, העיר מין-ביי, פרובינציית גווי-ג'ואו, העיר ג'ון-יי, העיר פן-ג'ין, העיר הואי-אן של פרובינציית ג'יאנג-סו, העיר צ'אנג-צ'ון, בייג'ינג, טיאן-ג'ין, נאן-ג'ינג, העיר צ'אנג-ג'ואו, העיר גווי-יאנג, העיר שי-הואנג-באנא של פרובינציית יון-נאן, העיר שן-יאנג, העיר נינג-דה, העיר ג'נג-ג'ואו של פרובינציית הה-נאן, העיר ג'ילין, הונג-דו של העיר נאן-צ'אנג, העיר ג'ו-האי, העיר לאי-יאנג, העיר צ'ן-ג'ואו, העיר הנג-יאנג, העיר הנג-נאן, העיר לו-ג'ואו של פרובינציית סי-צ'ואן, אוניברסיטת טיאן-ג'ין, והעיר יי-יאנג של פרובינציית הו-נאן.

המאסטר: תודה לכולכם! (מחיאות כפיים)

תלמיד: תלמידי דאפא הגיעו לעולם האנושי עם הנדרים שהם נדרו למורה. אם בחיים האלה, בהם חיים באשליה האנושית, תלמיד לא הלך בדרך שבה נדר ללכת, האם עדיין יש לו שביל טיפוח שמוביל לשלמות? ובמיוחד, איך זה ישפיע על ילדים?

המאסטר: אם ישות מפרה את נדרה, השמים מתייחסים לזה כעניין רציני. כמובן, אם בזמן שתלמידי דאפא נרדפים הוא לא הלך עם הרוע, לא החמיר את המצב שהיה רע מלכתחילה, לא היה מעורב ברדיפה של תלמידי הדאפא, והוא בינתיים יכל להזדהות עם הדאפא, אז לפחות הוא יורשה להישאר לשלב הבא. בשלב הבא עדיין יהיו אנשים שיטפחו. כמובן, לא יהיו להם הכבוד והתהילה של תלמידי הדאפא בתקופת תיקון הפא, כי המוסריות האדירה הזו היא ללא גבולות. כאשר הפא יתקן את העולם האנושי בעתיד, תהיה קבוצה של תלמידי דאפא, אבל הטיפוח שלהם יהיה מאוד קשה, כל כך קשה שאפילו סטייה קלה במחשבה של מישהו תוביל לכך שהפא לא ייגלה לאדם זה. לאחר שישיגו את הספר, הם יכולים לקרוא אותו כל יום ובכל זאת לא בהכרח להיות מטפחים. אז הם יידרשו לסטנדרטים גבוהים יותר, שכן התמונה האמיתית של כל דבר תוצג בעתיד. במילים אחרות, אף על פי שזה יהיה קשה בעתיד, ההזדמנות לטפח עדיין תהיה קיימת.

תלמיד: בהתייחס להרצאות שלך באזורים מסוימים, שלא הועברו הלאה באופן רשמי על ידי אגודת פאלון דאפא, האם זה בסדר לאנשים באזורים אחרים להקשיב למטפחים אינדיבידואלים שיעבירו אותן?

המאסטר: כמה מטפחים אוהבים לנסות להתבלט, ומדי פעם הם מתפארים על ידי עשייה של משהו חדש או ייחודי. כמו שאמרתי בהרבה מקרים: מה שאני אומר בנסיבות מיוחדות או אומר באירועים מצומצמים, לא צריך להיות מוקלט ולא להיות מועבר סתם כך למטפחים אחרים. אבל אנשים מסויימים פשוט לא מקשיבים, ומתעקשים לעשות זאת. הם מתפארים, מערערים את הדאפא, ומפריעים לטיפוח של תלמידי הדאפא. אתם יודעים, בטיפוח, הסימן הבולט ביותר לכך שאדם מעגן בלבו החזקות אנושיות, הוא שהוא עושה דברים שאינם לאמת את הפא אלא לאמת את עצמו! זה משחק תפקיד הרסני. יש כאלה שלעיתים קרובות עושים דברים בשם המורה באומרם: "המורה ביקש ממני לעשות כך וכך", "המורה אמר כך וכך", או "המורה ביקש ממך לעשות כך וכך". אני אף פעם לא ביקשתי ממישהו לעשות דבר זה או אחר. מי שאומר כך מאדיר את עצמו בשם המורה. אפילו אם אני מדריך מישהו לנקוט בפעולה מסוימת כדי לפתור משהו, ואותו מטפח אומר דברים למטפחים אחרים, הוא עדיין משחק תפקיד הרסני. זכרו את דבריי: כל מי שאומר דברים בשמי, עושה משהו רע. לכל הפחות באותו רגע הוא לחלוטין לא אומר דברים שמטפח צריך להגיד; הוא עוצר אחרים ובונה את עצמו בשם המורה. כמובן, אני יכול לבקש מהמתאמים העיקריים של תלמידי הדאפא למסור את דבריי, ובמקרים אלה אני מבקש מהם לעשות זאת.

תלמיד: ההיסטוריה בת חמשת אלפים השנים של התרבות הסינית הניחה את היסודות למין האנושי להבנת הפא. עכשיו, כאשר תהליך תיקון הפא מתקרב לסופו, אנו צריכים להשקיע הרבה זמן באיסוף ספרי לימוד אשר מלמדים תרבות סינית סטנדרטית ואמיתית ושמתאימים לתלמידי בית ספר יסודי וחטיבת ביניים, כמו גם לתלמידים לא סיניים.

המאסטר: אני חושב שזו משימה שיש לבצע ביחד עם ייסוד בתי ספר בדרך של שיתוף פעולה. אם ביניכם אדם אחד רוצה לעשות זאת והאדם הבא גם רוצה לעשות אותו הדבר, להשקיע משאבים אנושיים, משאבים חומריים, ואנרגיה, טוב, בסוף יתכן שלא יהיה לזה שימוש, אז האם לא עשית זאת לשווא? הבהרת העובדות והצלת אנשים זה באמת נושא דחוף עכשיו. אנשי העתיד יצטרכו לתקן וליישר את הדברים שהם פעם הרסו. זה לא משנה שזה היה הרוע שהוביל אותם לעשות את הדברים האלה, שכן אף על פי כן מעשים רעים אלה נעשו על ידי בני אדם. אנשים יצטרכו לתקן את העוולה שהם פעם עשו. לכן האופן שבו תלמידי הדאפא עושים דברים עכשיו, זה פשוט לתת לאנושות דרך נכונה ללכת בעקבותיה.

תלמיד: בבקשה עזור לנו להבין את החשיבות של הריקוד הסיני הקלאסי.

המאסטר: אין הרבה מה לדבר במונחים של חשיבות. תלמידי הדאפא משתמשים בריקוד הסיני הקלאסי בהופעותיהם. האם אני צריך לדבר כאן על ריקוד סיני? (המאזינים צוחקים) מכיוון שאתם משתמשים בו בהופעותיכם, אומר כמה מילים על כך. "ריקוד סיני" הוא למעשה דרך קצרה להגיד ריקוד סיני קלאסי. וכמובן, ריקוד סיני כולל ריקוד עממי, ריקוד אתני, וכן הלאה. למה הריקוד הסיני הקלאסי נחשב לריקוד קלאסי? בגלל שהוא הועבר מסין העתיקה. לגבי דברים שהועברו, יש למעשה שתי שיטות: אחת היא כאשר תרבויות עתיקות מתקופות שונות מוחדרות לתוך הגנים של האנשים, ביוצרם סוג של התנהגות הקשורה לכל תנועה של אדם ונקראת "התנהגות יון [2] אמצעי אחר הוא דרך מורשת תרבותית, וההעברה של התרבות יכולה להיות מילולית או כתובה מצד אחד, והעברה של תנוחות או צעדי ריקוד מצד שני. לאזורים שונים יש סגנונות שונים של ריקוד, והדברים שמוחדרים לגוף האדם מובילים, בתורם, את התנוחות והתנועות של האנשים להגדיר את הייחוד האתני שלהם; זה מתייחס להתנהגות האתנית שקיימת במה שמרכיב את האדם. זוהי הסיבה שקיים הבדל גדול בכל תנועה שמבוצעת על ידי סיני לעומת אדם מערבי – הרמת הזרוע או ההרמה של הרגל למשל – כמו גם בהבעות הפנים שלהם. למעשה, זוהי "התנהגות יון" אתנית, משהו מאוד קשה ללמידה. ולא חשוב איזו תנוחת ריקוד או תנועה תעשה, כל פשיטת זרוע וכל הנחת רגל שלך מבטאת את ההתנהגות האתנית הזו, וזהו חוט מקשר משותף העובר לאורך ההיסטוריה.

יש שלושה רכיבים עיקריים לריקוד הסיני: "יוּן" פיזי, צורות פיזיות, וטכניקה. ה"יוּן הפיזי" שהריקוד הסיני מדגיש מתייחס לביטוי ההתנהגות האתנית באמצעות ביצוע פיזית. לא הייתה העברה שיטתית של ההיבט של הצורה הפיזית של הריקוד הסיני לאורך ההיסטוריה, אך לעומת זאת הטכניקות כן הועברו, ובצורה טובה באופן יוצא מן הכלל. כפי שאתם יודעים הסימן "וו" במילה "וו-שו" (אמנויות לחימה) והסימן "וו" במילה "וו-דאו" (ריקוד) הם הומופונים [3], דבר שתוכנן באופן מכוון על ידי אלוהויות. ולמעשה, אם היו משתמשים בסימן "וו" [כמו ב-"וו-דאו"] בהקשר רך, זה היה מתייחס לריקוד; אם היו משתמשים בסימן "וו" [כמו ב-"וו-שו"] בהקשר תוקפני, זה היה מתייחס לאמנויות הלחימה. בשושלות שונות בהיסטוריה ובסביבות שונות, החל מחצרות קיסריים ל[סביבות של] אזרחים פשוטים, במקרים רבים כמו חגיגות וסעודות חגיגיות, הריקודים שהוצגו בוצעו על ידי לוחמים, שביצעו ניתורים, סיבובים, ותנועות פרועות שכללו טכניקות של אמנויות לחימה, והם נופפו בחרבות, בחניתות, מקלות וכדומה. לעומת זאת, צורות פיזיות הועברו בעיקר בין האנשים, והן כללו אלמנטים רבים מסגנונות שונים. לשושלות שונות היו גם ריקודי החצר שלהם והנוהג הזה לא פסק מעולם. בכל אופן, רק בתקופות האחרונות האנשים התחילו לקבוע אמות מידה שיטתיות לריקוד הסיני, וייסדו את הלימוד הרשמי ואת הוראת הריקוד הסיני – כלומר, את הוראת הריקוד הסיני באופן שיטתי. עם זאת, [צורת הריקוד] זו בהחלט לא נוצרה בתקופות האחרונות.

לריקוד סיני יש שיטת אימון שלמה משל עצמו לשייף את יסודותיו. יש לו תרגילים הדומים לאלה של בלט, כמו אלה המצריכים מעקה-קיר או אלה המבוצעים על הרצפה. בו בזמן, יש לו גם "יוּן" פיזי, צורות פיזיות וטכניקות. ה"יון" הפיזי של הריקוד הקלאסי שסין משתמשת בו היום מוגבל על ידי השיטה של תרבות המפלגה, וההבנה שם היא למעשה די רדודה. "יון" אינו מתייחס רק לתנועות הריקוד שנראות על פני השטח; זה בעיקר מתייחס לאיכויות הפנימיות של אותו מוצא אתני. למשל, כאשר אדם מערבי ואדם סיני, ששניהם לא למדו אף פעם קודם לכן ריקוד מתחילים ללמוד יחד ריקוד סיני הם בהחלט יפגינו הופעות שונות. הדברים שהועברו דרך התרבות האתנית של מישהו נמצאים בעצמותיו ובתוך ההוויה שלו. הטכניקות המתקדמות בריקוד הסיני כוללות נפילות, קפיצות וסיבובים שהם קשים יותר לביצוע מאשר בלט, והם דורשים שליטה גדולה יותר בטכניקה מאשר (נדרש ב)בלט. ריקוד סיני הוא מקיף יותר מבלט במונחים של תחום פעולה, ויש לו הרבה יותר תנועות.

בבלט יש רק מעט תנועות, ואם אתה מנסה להוסיף עוד אחת, זו לא תהיה תנועת בלט. כך שזה לא יכול להשתנות. לעומת זאת, לריקוד סיני יש כל כך הרבה תנועות שזה קל יחסית לריקוד סיני להציג כל דמות נתונה. הכל יכול להיעשות, לא משנה איזו דמות, תפאורה, או סביבה אמורים להיות מתוארים בריקוד. זה חלק מהכוח שלו, והיצירה שלו היא יחסית קלה. בבלט, לעומת זאת, זה מאוד קשה להמציא יצירה חדשה בגלל מיעוט התנועות שיש בו – זה כל מה שיש בו – וכשאתה הולך מעבר לזה, זה כבר לא בלט. מאחר שריקוד סיני הוא נרחב ומכיל כל כך הרבה, זה קל יחסית ליצור משהו. לכן זה יתרון לתלמידי הדאפא כאשר הם משתמשים בריקוד סיני במופעים של השנה החדשה הסינית. בנוסף, לסין יש חמשת אלפים שנים של תרבות, כך שכל סיפור וכל דבר יכול להילקח ולהיות מתואר על הבמה. זה מספק מקור אין-סופי ובלתי נדלה של חומר. לְמה שווה התרבות המשעממת נורא של המק"ס המרושעת? בשנה שעברה המק"ס המרושעת בזבזה כל כך הרבה כסף וכוח אדם כששלחה יותר משישים קבוצות של מופעי אמנות ברחבי העולם בניסיון להפריע למופעים של תלמידי הדאפא, משתמשים בקשת רחבה של ליצנות, והמופעים הגסים והמבישים שלהם לא עניינו אף אחד. הם היו צריכים לשלם לאנשים כדי שילכו לראות את המופעים שלהם, ולמרות זאת אנשים לעגו להם בלי סוף. הם בזבזו מיליארדים וחזרו הביתה ככישלון מוחלט. והרבה ממבצעי המופעים שלהם ניצלו את ההזדמנות לערוק. בקבוצות השונות של מופעי האמנות התנהלו קרבות מרושעים בגלל פיצוי שחולק בצורה לא שווה; זה עלה להם הון כי אף אחד לא רצה לראות את המופעים שלהם; והקהל מצא בקושי די עלבונות להטיח בהם. כל אלו שהופיעו היו נגועים קשות בהרגלים רעים מתרבות המפלגה, כך שהמפלגה המרושעת לא עושה דבר מלבד לסובב את גלגליה.(מחיאות כפיים)

תלמיד: מופע ה"ספקטקולר" לשנה הסינית החדשה מילא תפקיד חשוב בהצלת יצורים חיים. כמה מתרגלים אמרו שכדי להציל יצורים חיים ולאפשר לאנשים נוספים לבוא ולראות את המופע שלנו, אנחנו יכולים להוריד את מחירי הכרטיסים ולא להתייחס להפסדים הכספיים שזה יגרום למופע. האם החשיבה הזו הייתה נכונה?

המאסטר: לא, היא לא הייתה נכונה. היה עליכם להוריד את המחירים או לתת כרטיסים בחינם כי לא פעלתם היטב, לא השגתם מה שהייתם צריכים, לא הייתה לכם ברירה ועמדתם בפני בעיה דחופה. זאת הסיבה שזה נעשה. זה נבע מכך שלא פעלתם היטב.

תלמיד: כשאני מבהיר את העובדות, אני מוצא שקשה יותר לחלק מהסינים מחוץ לסין לקבל את האמת מאשר לאלו החיים בתוך סין.

המאסטר: זה היה כך קודם, אבל זה כבר לא המצב עכשיו. הדור המבוגר יותר של סינים החיים מעבר לים שעזבו את סין מוקדם יותר הגיעו לחו"ל בדיוק כשהגוש של המפלגה המרושעת והעולם החופשי היו בעימות ברחבי העולם. המדינות בגוש של המפלגה המרושעת, ואפילו האנשים שלהן, באמת זכו ליחס מזלזל מאחרים. זה לא היה בגלל שהאנשים האלו היו מארץ אחרת, אלא כיוון שסין הייתה חברה הנשלטת על ידי המפלגה המרושעת, והתוצאה של זה הייתה שהעם הסיני זכה ליחס מזלזל. בכל פעם שהנושא של סין עלה אף אחד לא גילה אהדה כלפיה, כיוון שסין הייתה מילה נרדפת למפלגה הקומוניסטית המרושעת. לכן, לחלק מהסינים המבוגרים מחוץ לסין הייתה תחושה של בושה והשפלה. כשסין חזקה ומשגשגת הם שמחים, וזה נובע מחוסר היכולת שלהם להבחין בין המק"ס וסין – זה מצב מחשבה מורכב – אף על פי שהם לא בהכרח אוהדים את המק"ס המרושעת. אם סין לא הייתה היום תחת שלטון המק"ס המרושעת והייתה לה ממשלה נורמלית, ואם בו בזמן היא הייתה חזקה ומשגשגת, הם כמובן היו שמחים. אנחנו צריכים לזהות היכן נמצאת הסוגיה המרכזית עבורם. כשאנחנו מסבירים את האמת, אנחנו צריכים להחליט היכן המכשול במחשבתו של האדם.

תלמיד: כמה מההופעות המתארות בצורה ישירה נושאים של דאפא עברו שינויים במשך מופעי ה"ספקטקולר" לשנה הסינית החדשה בניו יורק. האם זה קרה כיוון שלתלמידים לא היו מחשבות נכונות חזקות, או כיוון שהקהל לא יכול היה לקבל את הדברים האלה?

המאסטר: השינויים בתכנית היו דברים מינוריים. אם משהו אינו ממש מתאים, אז יש לשנות אותו. היו הפרעות שכולן הגיעו מסוכנים מיוחדים של המפלגה המרושעת. הם ניסו להפריע לי, אבל זה לא הצליח אפילו קצת. אם אני רוצה לעשות משהו, אף אחד לא יכול להשפיע על כך לא משנה איך הוא מנסה. (מחיאות כפיים) לכן אני אומר לתלמידי דאפא לעתים קרובות: "עליכם להיות צלולים בנוגע למה שאתם עושים. אתם יכולים להקשיב ולשים לב להצעות של אחרים, אבל אם אתם הולכים במסלול הנכון אתם לא צריכים להתנדנד כל הזמן הלוך חזור".

דרך אגב, אני רוצה לומר לכם משהו. אתם כולכם יודעים שבמשך השנים האלו שהמק"ס המרושעת רודפת את תלמידי הדאפא, לא משנה אם אלו סוכנים של המק"ס המפגינים התנהגות מרושעת באינטרנט, או המק"ס המרושעת הממציאה שקרים בכלי התקשורת, הם בהחלט השמיצו אותי ללא הפסק והמציאו שקרים מכל סוג. כמובן, אלו היו הצורות הגרועות ביותר של חטא, כאלו שאין להם כל אפשרות לכפר עליהם; הם יגיעו להבין זאת בעתיד. אבל אני מעולם לא הקשבתי או הסתכלתי על שום דבר מזה. האם קלטתם את זה? מעולם לא הסתכלתי באתרי האינטרנט האלו בכלל –אתם מאמינים לזה? (מחיאות כפיים) ידעתי שהם ישמיצו אותי, אבל לא היה לי עניין לדעת באילו שמות הם מכנים אותי. וכמובן, מתרגלים לא הצליחו לאזור אומץ כדי לומר לי, כך שאף אחד לא חזר על הדברים האלו באוזניי. (הקהל צוחק) מדוע שארצה להסתכל על הדברים האלו? הדברים האלו לא יכולים להשפיע עלי. ידעתי מה אני עושה, וידעתי את ההתחלה והסוף של העניין הזה, וזה מספיק! (מחיאות כפיים) אז לגבי התהליך באמצע, אני מתעלם לחלוטין מכל השינויים הרבים מספור שקרו, לא משנה מה הם היו. כל עוד תלמידי הדאפא שלי הולכים בנתיבים שלהם היטב אני מבטיח שלא יהיו בעיות, זה כל מה שאני דואג לו. (מחיאות כפיים)

תלמיד: המאמר החדש של המאסטר אמר לפורר לחלוטין את האלוהויות המפריעות בשלושת העולמות, הלוקחות חלק בהפרעה לתיקון הפא. למה הכוונה ב"אלוהויות מפריעות"?

המאסטר: אלוהויות מפריעות… הכוחות הישנים וכל מה שמשפיע לרעה על הדאפא נחשבים אלוהויות מפריעות. (מחיאות כפיים)

תלמיד: הדתות הנכונות בהיסטוריה לא יכולות יותר לתת הדרכה בטיפוח ועכשיו הן מפריעות לתיקון הפא. אז איך עלינו להתייחס אליהן?

המאסטר: דיברתי על הדרך שבה יש לטפל בהן. אין עליכם לנקוט שום פעולה מכוונת כלפי דתות, כי אנחנו מכוונים רק ללב האדם. אם אדם רוצה לטפח אז דבר אתו [על הדאפא], ואם הוא רוצה להקשיב לעובדות אז הסבר לו אותן, וזה יהיה בסדר. אין משהו מיוחד שיש לעשותו, ואין עליכם ללכת ולחפש אחר הקבוצה הזו. פשוט חכו שהם יבואו אליכם. אמרתי שכל היצורים יבואו ויקשיבו לאמת, כי הגישה שלהם כלפי הדאפא היא זו שתקבע אם הם יישארו או לא. מדוע על האלוהויות המפריעות השולטות על הדתות להיות מסולקות? זה כיוון שהאנשים [בדתות] האלו צריכים לנקוט עמדה, והאלוהויות המפריעות הללו לא מאפשרות להם ומונעות מהם את ההזדמנויות להיות מוצלים, לכן הן חייבות להיות מסולקות. וזה בגלל שהן הורסות יצורים חיים. למרות העובדה שהן מופיעות כאלוהויות, ישויות רבות [בעלות השתייכות דתית] התגלגלו מרמות גבוהות אפילו יותר [מאלו של האלוהויות ההן] והפכו לבני אדם. הם כל כך הרבה יותר גבוהים מהן עד שהן [האלוהויות המפריעות] לא ראויות להרוס את האנשים האלה. לכן האלוהויות המפריעות חייבות להיות מנוקות, וצריך שלכל היצורים תהיה הזדמנות לנקוט עמדה.

תלמיד: ברכות, מאסטר! אני תלמיד דאפא מבייג'ינג. לפני שעזבנו את סין, מספר תלמידים מבייג'ינג הזכירו לנו שוב ושוב שאם תהיה לנו ההזדמנות לראות את המאסטר לבטח למסור את ברכותיהם. מאסטר חסר לנו מאוד. היום יש לנו סוף סוף הזדמנות למלא את מה שהם הטילו עלינו לעשות, אז בשמם, אני עושה הא-שי ומעביר למאסטר את הברכות! ברכות מאסטר נכבד! ברכות מאסטר נכבד!

המאסטר: תודה לכם! (מחיאות כפיים) אני מודה לתלמידי הדאפא בבייג'ינג! זה לא שתלמידי הדאפא בבייג'ינג לא עושים עבודה טובה. כמו שאתם יודעים, הכמות הגדולה ביותר של הכוחות המרושעים מרוכזת בבייג'ינג, לכן מבחינת היעילות של הבהרת העובדות והמצב של המתרגלים, הדברים שם ללא ספק בפיגור לעומת מקומות אחרים. זה לא בגלל החסרות של מתרגלים, אלא בגלל שהכוחות המרושעים גדולים שם יותר ומרוכזים יותר. עקב הרס מקיף יותר ויותר של הרוע תלמידי הדאפא בבייג'ינג לא יישארו מאחור, לא יהיו פחות טובים ממקומות אחרים. זה בטוח כך. (מחיאות כפיים)

תלמיד: תלמידי דאפא מאוסקה, יפן, שולחים את ברכותיהם למאסטר הכביר שלנו! מאסטר, עבדת קשה! אני מתייסר על חוסר יכולתי לשחרר את העצמי מה שגרם לעיכוב בהצלת יצורים חיים. מלבד ללמוד את הפא יותר, מה עוד עלי לעשות כדי לשפר את יכולתי לעמוד בדרישות מתלמיד דאפא של תקופת תיקון הפא?

המאסטר: מאחר שאתה יודע שלא פעלת מספיק טוב, פשוט תקן זאת והתאם עצמך לדרישות. שלושת הדברים של תלמידי הדאפא צריכים להיעשות היטב. כרגע הדבר החשוב ביותר הוא להציל יצורים חיים, הצל עוד אנשים! זה הדבר החשוב ביותר.

תלמיד: תלמידים מקליפורניה עושים מחוות "הא-שי" למאסטר! מאסטר, בבקשה אמור לנו האם עלינו עדיין להקים "אוניברסיטת רנסנס"? האם מדע הרפואה של העתיד הוא חלק מהטיפוח?

המאסטר: האם להקים את האוניברסיטה תלוי בשאלה האם התנאים בשלים. [אתה שואל על] מדע הרפואה של העתיד? גם מדעי הרפואה הנוכחיים אינם טיפוח, ככל הנראה. (תלמידים צוחקים) תלמידי דאפא יכולים לטפח בעודם עובדים בכל מקצוע, אבל מקצועות אלו אינם טיפוח כשלעצמם.

תלמיד: ברכות למאסטר! תלמידים מהעיר הארבין שולחים את ברכותיהם למאסטר!

המאסטר: אני מודה לתלמידי הדאפא מהארבין.

תלמיד: לאור אופן ההתנהלות של אפוק טיימס באנגלית בתקופה האחרונה, האם מאסטר יוכל לתת הכוונה?

המאסטר: העניינים האלה קשורים לאיך אתם מטפלים בדברים. אתה שואל מדוע יש בעיות? זה משהו שאני צריך לשאול אתכם. (המאסטר צוחק) (תלמידים צוחקים) יש לכם חוסר במשאבי אנוש, במשאבים חומריים ובמשאבים כלכליים, אז האתגרים הם בהחלט מבהילים. אבל האפוק טיימס הסיני התמודד עם הדברים האלו בראשית דרכו גם כן והצליח להתגבר עליהם – הוא פילס את דרכו מבעד לזה. אולי תשקלו לעשות יותר כדי ללמוד מהם ולשאוב מתוך ניסיונם. אבל הפרטים הספציפיים הנוגעים לאיך לנהל את העיתון הם עדיין בידיכם. זה אותו דבר כמו להבין כיצד לטפח היטב.

תלמיד: לפני כמה זמן אתר מינג-הווי הוסיף למאמר הערה שכיום על תלמידים להשתדל ככל יכולתם לא להתחתן עם אנשים שאינם מתרגלים או מתרגלים חדשים. תלמיד דאפא מטייוואן רוצה לשאול על כך בשביל תלמיד דאפא מסין.

המאסטר: המאמר הזה נכתב על ידי תלמיד דאפא, ומה שתלמידי הדאפא כותבים פתוח לדיון ולשיתוף רעיונות. זה לא שהפא דורש מכם לעשות משהו, וזה לא שחייבים לפעול בדרך מסוימת. המאסטר לא אמר את זה והפא לא דורש את זה. אף על פי כן, כשתלמידי דאפא עושים דברים עליהם להשקיע בכך מחשבה נוספת. אתם תלמידי דאפא, אחרי הכל, אז אתם צריכים להיות אחראים לטיפוח שלכם ואחראים לסביבה שיש לתלמידי הדאפא. לכן, אני חושב שאם אתם מצליחים לשקול דברים על הבסיס הזה, אתם תדעו אם דברים מסוימים צריכים להיעשות, ואם כן, איך עליהם להיעשות. אם אתם שמים את עצמכם קודם, סביר להניח שהרבה דברים לא ייעשו היטב ויופיעו בעיות. אם אתם רוצים באמת להיות אחראים לדאפא ולטיפוח שלכם עצמכם, אתם תעשו דברים היטב.

תלמיד: אני צריך לעבוד בזמן שליחת המחשבות הנכונות. האם זה אפקטיבי אם אני שולח מחשבות נכונות בזמן שאני עובד?

המאסטר: תחת נסיבות מיוחדות מאוד, כלומר, כשאתה באמת לא יכול להפסיק עבודה כלשהי באותו הרגע, אתה יכול לסיים את עבודתך ואז לשלוח מחשבות נכונות. אתה יכול לומר: "אני אעבוד בזמן שאני שולח מחשבות נכונות", אבל קשה מאוד לעשות זאת, באמת קשה. כשאתה עובד במקום עבודה רגיל, אתה לא בהכרח צריך להשתמש בתנוחות הידיים, מאחר שאחרים אולי לא יבינו זאת. זה בסדר אם רק תשב שם בשקט, כיוון שהשימוש במחשבה מספיק למטרות של שליחת מחשבות נכונות. אם אתה עובד באותו הזמן, אתה בוודאי לא תצליח לשלוח היטב מחשבות נכונות. אם אתה אומר שבאמת אינך יכול [להפסיק את העבודה], אז זה בסדר שתמשיך בעבודתך ותשלים זאת מאוחר יותר. אבל, עם זאת, כשתלמידי דאפא סביב העולם שולחים מחשבות נכונות יחד באותו הזמן, העוצמה היא ללא גבול. לכן, אם כל אדם היה יכול להתייחס לעניין הזה עם מחשבות נכונות חזקות והיה עושה זאת טוב מאוד מההתחלה, אז אולי לא היה נותר יותר רוע עכשיו. בדיוק בגלל שמתרגלים רבים הופרעו על ידי דבר אחד או אחר זה לא נעשה היטב.

תלמיד: עכשיו 3:30 אחר הצהריים, והמאסטר לימד את הפא קרוב לשעתיים. התלמידים מבקשים מהמאסטר לקחת אתנחתא של לגימת מים.

המאסטר: עוד מעט. (מחיאות כפיים)

תלמיד: מה תלמידי דאפא יכולים לעשות כדי לעזור לתלמיד דאפא הנמצא על ערש מוות?

המאסטר: הדבר הטוב ביותר הוא להקריא לו את הפא. לא משנה אם הוא היה אמור לעזוב בזמן זה, הכול תלוי בו. בנוסף, לא משנה אם תלמידי הדאפא שלי נהרגו כתוצאה מהרדיפה או עזבו את העולם כתוצאה מרדיפה על ידי הכוחות הישנים במשך התקופה הזו, הם כולם הגיעו לשלמות המלאה. (מחיאות כפיים) מדוע זה כך? אתם יודעים שכל היקום מסתכל על תיקון הפא הזה בתשומת לב, והמטרה של יצירת שלושת העולמות היא בדיוק למען תיקון הפא. כל היצורים החיים חיכו במשך כל מהלך ההיסטוריה הארוכה, הכול בשביל תיקון הפא שקורה היום. כל דבר שקורה היום בעולם האנושי הוא באמת בעל משמעות! ובמיוחד משמעותיים האירועים הקשורים ישירות לדאפא, הקשורים ישירות לתיקון הפא, הקשורים ישירות לתלמידי הדאפא. אם מישהו מעז לומר "פאלון דאפא הוא טוב" במשך תקופת הזמן הזו כשהרדיפה מתרחשת – רק על סמך הצהרה כנה אחת זו ובלי לעשות כל דבר אחר – האדם הזה בהחלט יחזור למקום המקורי שלו! (מחיאות כפיים) מה זה אומר? במשך תקופת הזמן הזו ובקרב הסביבה המרושעת, הוא עדיין מעז לאמת את הפא, אז הוא בהחלט יהפוך ליצור אלוהי. כל מי שעושה אפילו מעשה טוב לב קטן או משהו טוב פעוט בשביל תלמידי דאפא במשך התקופה הזו של הרדיפה, לבטח יהפוך לאלוהות! (מחיאות כפיים) זה משום שזהו הרגע המכריע ביותר בהיסטוריה, ואלוהויות צופות בתשומת לב על כל מחשבה בראשו של כל יצור. מספר עצום ואין-סופי של יצורים ביקום צופים באנשי העולם. יש עיניים בכל חלקיק של האוויר – האוויר מלא עד גדותיו באלו הצופים בכל דבר, רואים כל תנודה קטנה [במחשבות ובהתנהגות] של יצורים במקום הזה. זה משום שהמקום הזה כאן הוא נקודת המוקד של תיקון הפא, ו[דברים שקורים כאן] משפיעים על העתיד של כל היצורים ביקום כולו. עיניים אנושיות לא יכולות לראות את הדברים האלה, לכן זה נראה להן ששום דבר בעל משמעות לא מתרחש. אבל אין-ספור אלוהויות, מספרים חסרי תקדים שלהם, צופות בשלושת העולמות בתשומת לב. אם בן-אדם באמת היה יכול לראות זאת, הוא היה מוצא זאת מפחיד כהוגן. אף לא מחשבה בודדת ואף לא רעיון יחיד החולף במוחו עובר מבלי שהוא נצפה על ידי המוני אלוהויות. לכן, כל מה שעושה אדם במשך תקופת הזמן הזו קובע את עתידו. אז באשר לתלמיד דאפא, מישהו שעושה כל כך הרבה דברים שתלמידי דאפא צריכים לעשות, חישבו על זה: אז לאן הוא יגיע בסוף? האם [אדם מסוג זה שהוזכר למעלה] לא נרדף עד מוות פשוט בגלל שהוא תלמיד דאפא? האם הוא איננו תלמיד דאפא? לא רק שהוא ישיג את השלמות המלאה, הוא יקבל את כל הכבוד והתהילה שתלמיד דאפא צריך לקבל. (מחיאות כפיים)

עכשיו כשאני מדבר על נושא זה, משהו עולה. יש לנו מטפחים מסוימים, אי אפשר לקרוא להם סוכנים סמויים, אבל הדברים שעשיתם הם נוראים באמת. אתם עדיין רוצים לטפח, אבל המק"ס אוחזת כנגדכם את הטעויות שעשיתם לפני כן, מנצלת אותן כדי לאיים עליכם. אתם מפחדים שברגע שהמק"ס תחשוף אתכם, תלמידי דאפא יתייחסו אליכם אחרת. אתם מפחדים שהמאסטר יתייחס אליכם אחרת. למעשה, אני כבר מזמן יודע עליכם! בגלל [הפחד] הזה אתם עושים דברים שהרוע רוצה מכם לעשות, נגד רצונכם שלכם. מצד אחד אתה רוצה להיות תלמיד דאפא, אך מצד שני אתה ממשיך לעשות דברים רעים. תגידו לי איך עלי לטפל בכם? כעת יש לכם רק שתי אפשרויות: אתם יכולים באמת לטפח בנחישות ואז הינכם תלמידי דאפא, וכל הדברים שהשלמתם יהפכו למוסריות האדירה שלכם; או, אתם יכולים לעמוד לצד הרוע, ובמקרה זה כל מה שעשיתם ייחשב לכלום ויהפוך לדברים שעשיתם כדי להסוות את העקבות שלכם. כבר הסברתי את הנושא הזה בבירור רב. בנוסף, אני אומר לכולכם שבעתיד הלא כל כך רחוק לכל האנשים מסוג זה לא יינתן עוד זמן. הזמן יגיע בקרוב מאוד! זה יתרחש בקרוב מאוד. במילים אנושיות זה גמול, וזה ממשמש ובא. אבל לא משנה מה אמרתי קודם, אצל אנשים מסוימים זה פשוט נכנס באוזן אחת ויצא מהשנייה. לא משנה אם אתם מאמינים לזה או לא, ברגע המכריע ההיסטורי הזה, [ההחלטה שלכם] היא לא עניין קטן. קראתם את הפא. באשר לאיזה מסלול תיקחו, שקלו זאת והחליטו עבור עצמכם.

תלמיד: איך עלינו להוביל ולהדריך את ילדינו בטיפוח שלהם?

המאסטר: האם אתם, כתלמידי דאפא, באמת צריכים שיגידו לכם מה לעשות? אם הילד שלכם לא יכול לעשות את התרגילים עדיין, אתם צריכים להקריא לו את הפא וללמד אותו לשיר שירים של תלמידי דאפא. ילדים של תלמידי דאפא רבים יכולים לדקלם את "הונג יין". חלק מהם יכולים לדקלם שירים רבים מ"הונג יין" בגיל צעיר מאוד. הם באמת ילדים טובים.

תלמיד: אחרי שטיפת מוח שעברו בידי הרוע, כמה תלמידי דאפא בסין סייעו לרוע לרדוף תלמידי דאפא שהיו במעצר, והפכו את התלמידים האלו לנכים. בני משפחה של הקרבנות רוצים להגיש תביעה על חבלה גופנית נגדם. מאסטר, בבקשה אמור לנו איך לטפל בנושא.

המאסטר: לאנשים רגילים יש כמובן דרכים משלהם להתמודד עם זה. אם אדם גרם לאדם אחר נכות פיזית במהלך הרדיפה, כמובן שהצד הפגוע יחפש אותו. בטיפוח אלו בני אדם שמטפחים, לא אלוהויות. אם אדם ביצע פשעים בין בני אדם, הוא כמובן צריך לשלם על כך. עם זאת, אם [האדם הזה שעבר שטיפת מוח] מסוגל באמת לטפח שוב ולטפח בנחישות, אפשר שדברים רבים ישתנו. אמרתי שהכול נמצא כאן למען הפא, וזה החשוב ביותר והראשון במעלה. אבל אם אתה לא מסוגל לעשות דברים היטב ואם אתה לא יכול לעמוד בסטנדרט, אז אתה אדם רגיל. וכאדם רגיל, אתה צריך להתמודד עם המציאויות שאנשים רגילים מתמודדים אתן.

תלמיד: תלמידים בסן-דייגו שולחים ברכות למאסטר! מאסטר, מה תלמידי דאפא צריכים לעשות לנוכח גל ההתעניינות הנוכחי בלימוד סינית? האם עבודה על הוראה של השפה הסינית תשפיע על פרויקטים אחרים המאמתים את הפא?

המאסטר: אכן, תלמידי דאפא יודעים שלאמריקנים אין הבנה נכונה על הנושא של המק"ס המרושעת. אמריקנים עדיין לא מבינים מהי תרבות המפלגה, למרות המאבק עם המפלגה הקומוניסטית המרושעת כבר שנים רבות. ספרי הלימוד הנוכחיים שהכינה המק"ס המרושעת [מלאים] בתרבות המפלגה. אם אנשים לומדים סינית בעזרת ספרים מסין, האם הם לא יעוצבו להיות אנשים של תרבות המפלגה המרושעת? תלמידי דאפא יכולים לראות זאת מאוד בברור, אז הם חשבו: "האם נוכל להכין כמה ספרי לימוד ולהפוך אותם לזמינים למוסדות החינוך האמריקניים?" במקרה זה, ספרי הלימוד צריכים להיות מאושרים על ידי משרד החינוך של ארה"ב. אם תיכשלו בכך, לא ישתמשו בהם גם אם תיצרו אותם. אם אתם מרגישים שאתם יכולים להצליח בכך, אז עשו זאת, ואם אתם לא יכולים – אז זה לא משנה.

תלמיד: כשתלמידי דאפא קידמו את הכרטיסים למופעים של NTDTV, הם אימצו את הביטוי המקוצר "טווי" ל"קידום" כרטיסים. אלא שבסינית המילה נשמעת דומה למונח שמשמעו "החזרה כדי לקבל החזר כספי" (טווי). אנשים תוהים האם תהיה לכך השפעה שלילית.

המאסטר: אין לכך השפעה שלילית. אבל מאחר של"קידום" כרטיסים ול"החזרה" של כרטיסים כדי לקבל החזר כספי יש צליל דומה, בואו נשנה את הביטוי. לא נקרא לזה "קידום כרטיסים" ונקרא לזה "מכירת כרטיסים" (מאי) – האם זה לא יפתור את הבעיה? (הקהל צוחק) זה נכון – [אתם אמרתם] "קידום כרטיסים, קידום כרטיסים", ובהתחלה לא יכולתי לומר אם אתם עסקתם ב"קידום כרטיסים" או "החזרת כרטיסים כדי לקבל החזר כספי". לקרוא לזה "מכירת כרטיסים" יהיה די טוב, נכון? (הקהל צוחק)

תלמיד: כלי התקשורת כמו טלוויזיית שושלת טאנג החדשה ואפוק טיימס מילאו תפקידים גדולים מאוד בתיקון הפא. מה ניתן לעשות כדי שכלי התקשורת שלנו יעמדו בזכות עצמם מבחינה פיננסית, ולא יהיו להם דאגות כספיות?

המאסטר: זה תלוי בכם איך לעשות. דיברתי על הנושאים האלה פעמים רבות, אבל תמיד יהיה צורך באנשים שיעשו דברים כמו לבקר לקוחות פוטנציאלים ולעשות מכירות ושיווק. כיוון שאתם תלמידי דאפא, כל מה שאתם מתבקשים לעשות – יהיה זה כתיבת מאמרים, הפצת חומרים, או לצאת לרחובות – אתם יכולים לעשות זאת היטב. אבל נראה שאם התבקשתם לבקר לקוחות פוטנציאלים ולבצע מכירות ושיווק, אתם לא רוצים לעשות זאת.

תלמיד: בהרצאות בעבר, המאסטר הנכבד תמיד אמר שהתרבות הסינית היא תרבות חצי-אלוהית. היום אמרת שהיא תרבות שהעניקו האלוהויות.

המאסטר: זה נכון. אלו היו אלוהויות שנתנו לעם הסיני את התרבות, ומה שבא כאן לידי ביטוי זה תרבות שהיא חצי אנושית וחצי אלוהית. זה לא סותר. התרבות הסינית היא תרבות חצי אלוהית, אבל היא הוענקה לבני אדם על ידי האלוהויות.

תלמיד: מה צריכה להיות הגישה שלנו, תלמידי דאפא מחוץ לסין, כלפי מתרגלים בסין שרוצים לבוא לחו"ל? האם עלינו לעודד אותם להישאר בסין?

המאסטראני לא רוצה לדבר באופן אבסולוטי כשמגיעים לנושאים האלו. אחרת, ברגע שאגיד משהו היום, אנשים רבים ילכו לקיצוניות. תלמידי דאפא צריכים להגשים את הדברים שהם אמורים לעשות! לא משנה איפה הם נמצאים. הנדרים שנדרתם בעבר חייבים להיות מוגשמים, והיצורים שאתם צריכים להציל חייבים להיות מוצלים!

תלמיד: בגלל עלייה במספר הפרויקטים של אימות הפא, מספר האנשים המבהירים את העובדות לממשלת ארה"ב פחת, ודברים רבים מתקדמים לאט.

המאסטר: יש כמות מוגבלת של משאבים כלכליים, משאבים חומריים וכוח אדם, ויש כל כך הרבה דברים שאנחנו עוד צריכים לעשות. מאחר שזה המצב, אתם צריכים לבחון אילו דברים הם לא חשובים, אילו הם חשובים, ולהחליט איך לאזן את כולם יחד היטב.

כמה ממשלות באמת לא פעלו היטב, וזה בגלל שהריסון שהכוחות הישנים שמו על הממשלות של כל המדינות הוא עצום. מדוע זה כך? זה בגלל שהם יודעים שתלמידי דאפא צריכים לעשות כל כך הרבה דברים בתיקון הפא והם עומדים בפני אתגרים כל כך גדולים, והמטרה היא לכונן את המוסריות האדירה של תלמידי הדאפא. אם ממשלה בעלת עצמה הייתה אומרת משהו, או שכל הממשלות לא היו מהססות מול המשטר של המפלגה המרושעת, המק"ס המרושעת הייתה מתמוטטת בין רגע והרדיפה לא הייתה יכולה להימשך. במצב שכזה, האם הסביבה שבוחנת את תלמידי הדאפא לא הייתה חדלה מלהתקיים? והאם הם היו יכולים אז עדיין לטפח? לכן הריסון שהכוחות הישנים שמו על כל אחת מהממשלות הוא החזק ביותר. אם מסתכלים על המצב היום, זה ברור שבקרוב מאוד השדים הרקובים של המק"ס לא יוכלו לשלוט יותר על כל אחת מהממשלות. עם הסילוק המסיבי של הרוע שמתרחש עכשיו, היכולת של הרוע לשלוט על בני אדם מצטמצמת במהירות.

תלמיד: אני רואה שיש אנשים דתיים רבים שבאמת רוצים לטפח, אבל האמונה הדתית שלהם חוסמת אותם מללמוד את האמת.

המאסטר: זה לא בגלל הדתות שלהם שהם לא מסוגלים ללמוד את האמת, אלא שאלו הם הגורמים של האלוהויות המפריעות של דתות אלו שיש להן השפעה שלילית. כרגע גורמים מסוג זה הופכים מעטים יותר ויותר; יותר ויותר מהם מושמדים. שינויים גדולים יקרו בהדרגה, אתם תראו. (מחיאות כפיים)

תלמיד: תלמידי דאפא מבלגיה, לונג איילנד בניו יורק, אזור המפרץ של סן פרנציסקו, בסנסון בצרפת, טורונטו ואדמונטון בקנדה, דרום אמריקה, אירלנד, סרי לנקה ודרום קוריאה שולחים ברכות למאסטר!

המאסטר: תודה לכולכם. (מחיאות כפיים)

תלמיד: (שאלה זו היא של תלמיד מערבי) המאסטר אמר שכרגע [מה שאנחנו עושים] אינו טיפוח אישי, אלא הצלת יצורים חיים. האם אוכל לבקש מהמאסטר להסביר בבקשה את הנקודה הזאת יותר לעומק?

המאסטר: השיפור האישי של כל אחד הוא עדיין חשוב ביותר וראשון במעלה. מה שאמרתי זה שבזמן שאתם מאמתים את הפא, מבין הדברים שתלמידי הדאפא צריכים לעשות, הדבר החשוב ביותר הוא להציל יצורים חיים, וזה דחוף מאוד כרגע. תלמידי דאפא ככלל, במסלול של טיפוח, עברו דרך מספר שלבים. לפני ה-20 ביולי 1999, הדבר החשוב ביותר לתלמידי דאפא היה להשתפר בטיפוח האישי. כל דבר אחר היה לא חשוב. בתקופה ההיא, מתרגלים רבים חשו שברגע שהם למדו את הפא ועשו את התרגילים הם התרוממו מעלה כמו טיל, עפים למעלה. פריצות הדרך שהם עשו ברמות היו מהירות ביותר. בין אם ישבתם או עמדתם, עשיתם פריצות דרך – עשיתם פריצות דרך אפילו בזמן הליכה או אכילת ארוחה! בתקופה ההיא זה באמת היה שאם רק הייתם לומדים את הפא הייתם נדחפים למעלה; זה היה מחויב שתלמידי דאפא יידחפו למקומות שלהם תוך פרק זמן מוגבל. בדרך זו הם יוכלו להציל יצורים חיים כשיגיע הזמן, ובדרך זו הם יוכלו להתמודד כשהכוחות הישנים באמת יתחילו לבצע את המעשים הרעים שלהם והרדיפה באמת תתחיל.

אז אחרי ה-20 ביולי 1999 – כלומר במהלך הרדיפה – [השאלה הפכה ל]האם תוכל להפוך לתלמיד דאפא אמיתי, ובמהלך הרדיפה צריך לראות האם אתה באמת היית זהב אמיתי. [זו הייתה שאלה של] האם תוכל לצעוד קדימה והאם תוכל להמשיך לטפח תחת הלחץ של הרוע. האם דתות רבות בהיסטוריה לא נתקלו במצב כזה? האם זה לא היה ברור לחלוטין? אבל בגלל הלב של פחד וכל מיני החזקות כמה אנשים לא החזיקו מעמד. פתאום האדם מצא שחלק זה או אחר [של הדאפא] לא לטעמו. אבל זה לא שהדאפא או דברים שהמאסטר עשה לא היו לטעמו; אלא שהוא בעצמו נעשה מפוחד ומצא תירוצים! הוא לא העז לצאת החוצה, לא העז לקרוא את הספרים, לא העז לטפח בפא, או לא העז לעשות את התרגילים.

כרגע, תיקון הפא ותלמידי הדאפא עמדו ברדיפה תוך כדי שהם מאמתים את הפא; ועם כל צעד זה כבר מתקרב לסיום. האלמנטים המרושעים חוסלו עד לנקודה שבקושי נשארו מהם, והלחץ כבר אינו כה גדול. אם מסתכלים על המצב הכולל, כבר אין השאלה האם תלמידי דאפא יגיעו לשלמות במשך תהליך ההבשלה. הדבר הגדול ביותר שיש לעשותו בזמן הנוכחי הוא להבין איך להציל אפילו עוד מאנשי העולם! להציל את היצורים החיים! זה הפך להיות העניין הכביר של תלמידי הדאפא.

במשך הרדיפה הזו, הרוע רדף לא רק את תלמידי הדאפא, אלא גם את אנשי העולם! אם לאדם יש רעיונות ומחשבות לא נכונים על הדאפא, הוא יחוסל ברגע שהזרם העצום של תיקון הפא יגיע, כיוון שמה שהוא התנגד לו הוא הפא שיצר את כל היקום של העתיד. במקרה כזה, לאן הוא יוכל ללכת? אם הוא לא רוצה להיכנס לעתיד, הוא יכול רק להתפורר ולחדול מלהתקיים. לכן זה קריטי שתלמידי דאפא יצילו את כל היצורים החיים.

תלמיד: אחרי שמתרגלים רבים בסין שמעו [מה שאמרת על טיפוח אישי], הם כבר לא שמו לב יותר מדי לטיפוח שלהם עצמם. האם כך זה צריך להיות? (המאסטר: זאת הליכה לקיצוניות, שהיא כמובן לא נכונה). האין עלינו לפעול להצלת יצורים חיים כשהשיפור העצמי המתמשך בטיפוח האישי הוא הבסיס?

המאסטר: זה כמובן המצב. זה חייב להיעשות בדרך זו. אתם לא יכולים להרפות מהטיפוח האישי שלכם. לא משנה מה אתם עושים, בין אם זה הבהרת העובדות או פרויקטים שמאמתים את הדאפא, אתם קודם כל חייבים לשים בעדיפות ראשונה את טיפוח עצמכם היטב; רק אז הדברים שאתם עושים יכולים להיות יותר קדושים, כי אז אתם תלמידי דאפא, ועושים דברים כתלמידי דאפא כדי לאמת את הפא. אנשים רגילים גם כן יכולים לעשות דברים שתלמידי דאפא עושים, אבל לא יכולה להיות להם המוסריות האדירה של תלמידי דאפא. הם יכולים לקבל רק מזל טוב ודה, ולצבור ברכות לעתיד.

תלמיד: תלמידי דאפא באירלנד שולחים ברכות למאסטר הרחום והכביר שלנו! במהלך מספר השנים האחרונות, עבודת אימות הפא באירלנד נתקלה בקשיים עצומים. אחרי יותר משנה של עבודה קשה של תלמידי הדאפא הצלחנו, ביסודו של דבר, להדביק את ההתקדמות של תיקון הפא. מאסטר, בבקשה אמור לנו האם הקשיים שחווינו היו בגלל חוסר הנחישות של תלמידי הדאפא, או שהם היו תוצאה של תכנונים של הכוחות הישנים והרדיפה המרושעת?

המאסטר: זה היה שניהם. במהלך כמה שנים אחרונות, מספרם של האלמנטים המרושעים היה רב יותר, ועכשיו בתקופה הנוכחית, האלמנטים המרושעים הם מעטים ותלמידי דאפא הופכים יותר ויותר בשלים. יש מספר רב של סיבות. כמובן, הדבר העיקרי ביותר הוא לטפח את עצמכם היטב.

שאלות: תלמידי דאפא בעיר שינבין בפרובינציית ליאונינג, אזור הוואי-רואו של בייג'ינג, מחוז פנגטאי של בייג'ינג, פרובינצית ג'ה-ג'יאנג, מחוז ליאה-פינג של העיר צ'ונג-צ'ינג, העיר לאן-ג'ואו של פרובינציית גאנסו, העיר ג'ינצ'אנג, מחוז גולאנג, העיר הארבין, העיר צ'אנג-ג'ואו, אזור טונג-ג'ואו של בייג'ינג, העיר ג'יאמוסי, המחוז הצבאי של שנחאי, האזור הצבאי של ווהאן, האזור הצבאי של צ'נגדו, האזור הצבאי של גואנג-ג'ואו, מערכת התעופה של סין, פרובינציית ג'יאנג-שי, העיר יונצ'נג בפרובנציית שאן-שי, העיר ג'אנג-ג'יא-קו, העיר לה-צ'אנג בפרובינציית גואנג-דונג, העיר באו-דינג בפרובינציית הא-ביי, העיר ווהאן ופרובינציית שאנג-שי שולחים ברכות למאסטר! (המאסטר: תודה לכולכם!) תלמידי דאפא בעיר פו-יאנג בפרובינציית אן-הואי, העיר ווהאן בפרובינציית הו-ביי, העיר ג'ין-ג'ואו, העיר צ'או-יאנג, העיר שאן-טואו והעיר ג'יה-יאנג בפרובינציית גואנג-דונג, מחוז צ'או-יאנג ומחוז האי-דיאן של בייג'ינג, העיר טיה-לינג בפרובינציית ליאו-נינג, מחוז צ'אנג-דינג בפרובינציית פו-ג'יאן, העיר צ'נגדו בפרובינציית סיצ'ואן, אזור וונג'יאנג בעיר צ'נגדו, פרובינציית הנאן, העיר הואנג-גאנג, העיר הה-דזה בפרובינציית שאן-דונג, מחוז יאן-ליאנג בפרובינציית שאן-שי, העיר ג'אן-ג'יאנג, קהילת האמנויות והבידור בבייג'ינג, העיר בנשי בפרובינציית ליאו-נינג, העיר דאצ'ינג, העיר קון-שאן, שדה הנפט שנגלי, העיר דונג-יינג, העיר גואנג-ג'ואו, העיר באו-דינג בפרובינציית הה-ביי, העיר לאן-ג'ואו בפרובינציית גאן-סו, פרובינציית שין-ג'יאנג, העיר אן-קאי, העיר דה-יאנג, העיר מיאן-יאנג, העיר סאן-טאי, העיר צ'אנג-שא, העיר צ'נג-דה בפרובינציית הה-ביי, אזור שיאנג-הה בעיר צ'יפאנג, פרובינציית יון-נאן, אוניברסיטת צינג-הואה, העיר מא-צ'נג בפרובינציית הו-ביי, המכון הטכנולוגי של בייג'ינג, העיר טאי-אן, אזור שון-שי בבייג'ינג, העיר צ'ונג-צ'ינג, מחוז יאנג-פו בשנחאי, העיר שי-ג'יאה-ג'ואנג בפרובינציית הה-ביי והעיר צ'ינג-דאו שולחים ברכות למאסטר. (המאסטר: תודה לכולכם!)

[תלמידים מ]נורווגיה, גרמניה, אוסטריה, קווינסלנד באוסטרליה, סיאטל בארה"ב, קנדה, העיר מלבורן, ונצואלה, ארגנטינה, פרו, מקסיקו, צ'ילה, הרפובליקה הדומיניקנית, דנמרק, הולנד, אינדונזיה, הרפובליקה הצ'כית, סלובניה, יפן, מונטריאול, שוודיה, פינלנד, סן-דייגו, אוטווה, קובה, בוסטון, הונג קונג, מקאו, אוסטרליה, יוסטון, ניו יורק, לאוס, ניו מקסיקו, מלזיה, ניו זילנד, ישראל, לוס אנג'לס, צרפת, סיציליה באיטליה, וייטנאם, אלבני בניו יורק, הודו, וכל המורים והתלמידים של בית הספר לריקוד פיי טיאן שולחים למורה ברכות.

המאסטר: תודה לכולכם! (מחיאות כפיים)

תלמיד: בני הוא תלמיד בית ספר תיכון. הוא לומד את הפא, אבל הוא אינו חרוץ כפי שהיה בגיל צעיר יותר. כל פעם שהוא מתקרב לדברים הרעים בחברה הרגילה אני נעשה מודאג מאוד.

המאסטר: כן, כשהילדים של תלמידי דאפא היו בגיל כזה שאתם בעצמכם יכולתם לטפל בהם, זה היה נהדר. לימדתם את הילדים לשנן את הפא ולבצע תרגילים כל יום. ברגע שהילדים מתחילים בית ספר, הדברים משתנים. ההשפעה שיש לחברה על ילדים היא באמת גדולה. זה קשור להתדרדרות המוסרית של החברה כולה. לילדים אין דרך להתנגד לזה. ברגע שהם נכנסים לחברה, הם נכנסים לחבית צביעה גדולה. אם אתם יכולים לדרבן את הילדים ללמוד את הפא ולעשות את התרגילים כפי שעשיתם קודם, זה יהיה יותר קשה בשבילם להתדרדר מטה יחד עם החברה. תלמידי דאפא צעירים רבים הלכו לכיוון ההפוך והפכו לדי רעים כשהם גדלו, וזאת הסיבה לכך.

תלמיד: מאסטר, בבקשה דבר על איך לאזן בין הצורך לעשות פרויקט אחד טוב יותר לבין להתחיל פרויקטים נוספים.

המאסטר: זה יהיה תלוי באיך אתם מתאמים דברים ביניכם. איך אתם מאזנים תלוי בכם. כמות האנרגיה שאדם צריך להקדיש לפרויקט כדי לעשותו היטב חייבת להיות גדולה למדי. אם מתחילים פרויקטים חדשים נוסף ל[אלו שכבר יש לכם], הזמן בהחלט יהיה לחוץ. זה לעתים קרובות המקרה. איך להתמודד עם הדברים האלו? לרבים מתלמידי הדאפא שלנו יש אחריות בפרויקטים רבים והדברים באמת קשים למדי. המאסטר יודע על האתגרים שלכם. בעתיד אני אספר לתלמידי הדאפא בסין על האתגרים שהתמודדתם אתם, ואאפשר להם לדעת איך תחת נסיבות כל כך קשות, אימתתם את הפא וריסנתם את הרדיפה המרושעת של הרוע כלפיהם.

תלמיד: תלמידי דאפא הצליחו לעשות דברים רבים, למרות המחסור בכוח אדם, אבל התוצאות של כמה פרויקטים היו פחות מאידיאליות. אני מרגיש שפרויקטים מסוימים דורשים מאתנו להיות יותר מקצועיים, ורק אז הם יוכלו להתקדם בצורה טובה יותר.

המאסטר: זה באמת המצב. [מה שהתייחסת אליו] הוא ממש כמו המופע לכבוד השנה החדשה. במשך כמה שנים תלמידי הדאפא שלנו השקיעו מאמצים רבים בעניין, אך האפקט היה מוגבל כיוון שרמת המקצועיות לא הייתה מספקת. כשזה הגיע לרמה מקצועית, זה כבר היה לגמרי סיפור אחר.

תלמיד: הסדרה "לפורר את תרבות המק"ס", שפורסמה על-ידי דא-ג'י-יואן (אפוק טיימס בשפה הסינית), נותנת ניתוח מעמיק של תרבות המפלגה, אבל לא מספקת שום תשובות ברורות [לבעיה]. האם התשובה צריכה להינתן על ידי תלמידי הדאפא כשהם מאמתים את הפא?

המאסטר: התשובה נמצאת בחמשת אלפי השנים של הציוויליזציה הסינית. התרבות הסינית בת חמשת אלפי השנים היא תרבות אנושית אמיתית ולגיטימית. זאת התשובה.

תלמיד: מאסטר, האם תוכל בבקשה לדבר על החשיבות של תערוכת האמנות "אמת-חמלה-סובלנות" בתיקון הפא?

המאסטר: אתם כולכם יודעים שמספר דברים עיקריים ממלאים תפקיד מוביל בהתדרדרות של החברה האנושית. אחד מהם הוא עבודות שנוצרו [לאחרונה] באמנויות הבמה, והשני הוא העבודות שנוצרו [לאחרונה] בתחום האמנויות היפות. אלה הם הדברים המשפיעים על אנשים באופן הישיר ביותר, ומה שיש לו ההשפעה הגדולה ביותר על המחשבה והתודעה של האנשים, כמו גם על איברי החישה. הם משפיעים ישירות וגורמים לשינויים בסטנדרטים המוסריים של האנשים, והם משחיתים את בני האדם בדרך המהירה והישירה ביותר. לכן, הצורות שאימצו האמנות המודרנית, התרבות המודרנית ואמנויות הבמה המודרניות ממלאות תפקיד מוביל. המין האנושי זנח את הצורות האמיתיות והנכונות של יצירת האמנויות היפות שאלוהויות העניקו לאדם, ויצר כמה דברים שהם מודרניים וספוגים מאוד בטבע הדמוני, כשהוא שולל את הדברים שאלוהויות העבירו לאדם, והפכו לחסרות ערך את הצורות האמיתיות של היצירה האמנותית שהוענקו על ידי האלוהויות.

תלמידי דאפא יודעים שהתרבות האנושית הוענקה לאדם מהשמים ושחוסר האמונה באלוהויות היא הסיבה הבסיסית להתדרדרות המוסר האנושי. לכן תלמידי דאפא לא יכולים לצפות בדברים עם סטנדרט מוסרי מדורדר של האנשים. מה שתלמידי הדאפא יוצרים בוודאי ישחזר דברים שאלוהויות העניקו לאדם. במצב זה, מה שאתם עושים כשלעצמו עוצר ומדכא את האלמנטים המושחתים, וממלא תפקיד מוביל בהחזרת דברים למצבם המקורי. זה בטוח כך. כך שתערוכת האמנות לבדה חושפת את הרדיפה ובאותו הזמן מביאה את האנשים חזרה [למצב הנכון] באמצעות השיטות שמשתמשים בהן ליצור את העבודות; היא מאפשרת להם לחזור לדרך של בני אדם, ועוזרת לאנשים להסתובב ולשוב בחזרה.

כשבני האדם השליכו את השיטות ליצירת אמנויות יפות שאלוהויות לימדו בעבר את האדם, הבעיה הגדולה ביותר היא שאנשים שמו במקום הראשון את צורות המחשבה והרעיונות האישיים שלהם בנוגע ליצירת אמנות, ונטשו את הקווים המנחים שהאלוהויות לימדו את האדם: לבטא אובייקטים בצורה מדויקת. ביצירה של אמנות, תיאור מדויק של אובייקטים הוא הראשון במעלה, ואת זה לא ניתן לשנות. הסיבה היא שהאלוהויות העבירו את זה, וזה הסטנדרט המאמת את רמת השליטה הטכנית של האמן. ברגע שזה משתנה, הדברים הופכים למבולגנים וחסרי עקרונות, וזאת הסיבה מאחורי הופעת הדברים המודרניים. כשאדם, ביצירותיו האמנותיות, לא מצליח להגיע לרמה גבוהה של אותנטיות על ידי תיאור מדויק של הדברים, מה שהוא יוצר זה רק שרבוטים, לא אמנות עדינה. מאחר שבני אדם אינם עומדים יותר בסטנדרטים והסטנדרטים המוסריים שלהם הושחתו, בשעה שהם חסרים מחשבות נכונות, (אז) אלוהויות ויתרו עליהם. הנתיב [שלקחו בני האדם] הופך אז ליותר חסר תכלית מאי פעם, ויותר מסוכן מאי פעם.

תלמיד: תוך כדי ראיונות, מספר עורכי-דין ידועים, פעילי זכויות אדם ואנשים רגילים בסין, ביקשו מאתנו שוב ושוב לשלוח את ברכותיהם למאסטר. הם חושבים שתלמידי דאפא הם התקווה היחידה לעתידה של סין.

המאסטר: אין זו טעות לומר זאת, אבל תלמידי דאפא אינם מעוניינים בכוח פוליטי של אנשים רגילים, והם לא יתערבו בעניינים של אנשים רגילים. אנחנו רק מתנגדים לרדיפה ומצילים אנשים. זו לא טעות בשביל בני אדם לייחס חשיבות גדולה לכוח פוליטי של אנשים, והשאלה איזה סוג של כוח פוליטי ישלוט בעתיד היא חשובה לחברה. תלמידי דאפא הם מטפחים. לפורר את המק"ס המרושעת היא הדרך היחידה הבסיסית ביותר להביא את הרדיפה לסיומה, וחשיפת פשעי המק"ס המרושעת נעשית במטרה להציל את כל החיים שהורעלו על ידה. כל דבר בשלושת העולמות נוצר עבור הטיפוח של תלמידי הדאפא והצלת היצורים היום, והעניינים של תלמידי דאפא הם החשובים ביותר. כשבעתיד הפא יתקן את העולם האנושי, יופיע מצב עניינים חדש בשביל האנושות. במילים אחרות, מה שיקרה בעתיד שייך לעתיד. לכן תלמידי הדאפא צריכים להתרכז רק בעשיית הדברים שהם צריכים לעשות. בעתיד הקרוב אלוהויות יציגו עצמן בפני המין האנושי וכל מה שהמין האנושי לא מאמין בו יוצג בפני האנשים שיישארו, ומצב המין האנושי יחזור לנתיב השייך באמת לבני אנוש.

תלמיד: תלמידי דאפא במא-צ'נג בפרובינציה הוביי מתגעגעים למאסטר מאוד. הם ביקשו ממני לשלוח לך את ברכותיהם.(המאסטר: אני מודה לתלמידי הדאפא במא-צ'נג) אתמול קראתי באתר מינג-הווי שתלמידים בסין עוקבים אחרי שידורי רדיו מינג-הווי ועושים את התרגילים יחד ברחבי סין, והתוצאות היו טובות למדי. מה על תלמידי דאפא מחוץ לסין לעשות?

המאסטר: זה אמור להיות דבר טוב. אני עדיין בוחן את זה ומחכה לראות איך זה יצא בסופו של דבר.

תלמיד: לאחרונה אירחתי כמה אנשים מסין שקראו לעצמם תלמידי דאפא, וצפיתי איך הכוחות הישנים מנצלים את ההחסרות של התלמידים האלו. הם אפילו מאותו אזור, וטענו שבאו לארה"ב לעזור למאסטר בתיקון הפא. אלא שבאינטראקציה שלי איתם אני רואה שהם לא באמת עושים את הדברים שעל תלמידי דאפא לעשות. נוסף להיותם עסוקים בדברים הקשורים לסטאטוס ההגירה שלהם או לעבודתם וכדומה, מצב הטיפוח שלהם לא טוב.

המאסטר: נכון. אני לא רוצה לומר דבר כרגע, והייתי רוצה לא להסיק מסקנות עדיין, כיוון שכל מה שאומר ייצור קשיים לטיפוח שלהם. האם אדם יכול להצליח לא נקבע רק על ידי האם הוא מטפח, אלא תלוי גם בהאם החיים האלה מסוגלים להיות מוצלים. לא משנה מה המקרה, בין אם הם עזבו את סין או נמצאים עדיין שם, הם חייבים לנהל את עצמם כתלמידי דאפא אמיתיים. אחרת זה לא משנה איפה הם נמצאים.

תלמיד: אף על פי שכל בני משפחתי הם תלמידי דאפא, כבר זמן ארוך שאנחנו עדיין לא מסוגלים לפתור קונפליקטים מסוימים. אני מבולבל וגם כאוב בשל כך.

המאסטר: כשתלמידי דאפא מטפחים, קונפליקטים בוודאי יצוצו. אם אתם לא יכולים כולכם לחפש פנימה, אז לא משנה אם אתם שייכים לאותה משפחה או מתרגלים עמיתים רגילים, הקונפליקטים ימשיכו לגדול, ועדיין לא תהיו מסוגלים לעבור את זה אפילו כשהזמן מתארך. אז איך תוכלו לפתור זאת? כולכם חייבים לחפש בפנים. אם אדם אחד יכול להוביל בזה, הוא יגרום לדברים להירגע. אם כולכם מסוגלים לעשות זאת, הדברים ייפתרו.

מהו סוג ההתייחסות שיש לתלמידי דאפא רבים באופן עקבי כלפי בני משפחתם? "הם בני משפחה שלי, אז כשמדובר בדברים שיהיו טובים להם, מה שאני אומר קובע. אני אדאג לכמה דברים בשבילם, כיוון שאחרי הכול אני רוצה בטובתם". זה לא כך. אחרי שהתחלתם לטפח אתם מתרגלים עמיתים, וכל אחד מכם יחזור לממלכה השמימית שלו. כל מי שטיפח היטב יחזור, ואף אחד לא יכול [לטפח] בשביל מישהו אחר. בין אנשים רגילים ייתכן שכשאדם הופך לפקיד רם מעלה, הוא יכול לגרום גם למשפחתו להרוויח. זה יכול לקרות, כיוון שאלו עניינים של אנשים רגילים. אבל בדברים שמעל מצב האנשים הרגילים זה לא ילך. מי שמטפח מרוויח, ואם אדם לא מטפח הוא לא ירוויח – אף אחד לא יכול לטפח בשביל מישהו אחר. מאחר שזה המצב, אתם צריכים להתייחס ברצינות לבעיות ולקונפליקטים המופיעים ביניכם. אתם לא יכולים להתנהג כמו אנשים רגילים שעושים מה שהם רוצים. אם אתם באמת יכולים להתייחס לבני משפחתכם כתלמידי דאפא וכמטפחים עמיתים כשמדובר בטיפול בעניינים של טיפוח, אני חושב שאתם בטוח תצליחו לפתור את הקונפליקטים.

תלמיד: תלמידי דאפא בסין הכינו קמעות עם תמונות של בודהא שקיאמוני, בודהיסאטווה אוולוקיטסווארה ודומיהם. אחרי שהמאסטר פרסם את המאמר "לפורר לחלוטין את כל האלוהויות המפריעות בשלושת העולמות הלוקחות חלק בהפרעה לתיקון הפא", מספר מתרגלים הסיקו שזה בלתי הולם להשתמש באלוהויות האלו על קמעות. מאסטר, בבקשה תן לנו הנחיות בנושא.

המאסטר: כמובן שזה בלתי הולם. הסיבה שהן פעלו עבור אנשים בעבר הייתה שהמאסטר גרם להן לעבוד כי אתם הצלתם אנשים. אבל בשבילכם זה לא היה דבר שנכון לעשותו. תלמידי דאפא צריכים לאמת את הפא, אז איך אתם יכולים לאמת אלוהויות אחרות? מי, בעצם, יציל את האנשים האלה לבסוף? האם זו לא בעיה רצינית? האם זה לא מוביל אנשים להאמין באלוהויות שבעצמן צריכות לנקוט עמדה ביחס לדאפא במשך תיקון הפא? אם [האלוהויות האלו] יוכלו להישאר או לא, זה עדיין תלוי בפעולות שלהן. הקמעות האלו כשלעצמם אין להם שום השפעה – זה המאסטר שגרם להם לפעול. אימות הפא היא המשימה של תלמידי הדאפא ובהחלט לא המשימה של האלוהויות האלו. אתם צריכים להיות ברורים לגבי זה.

תלמיד: לאחרונה ראיתי מתרגלים עמיתים רבים העוברים מבחנים הקשורים לרגשות (צ'ינג).

המאסטר: כן, זה נכון. המק"ס המרושעת רוצה לדחוף את החברה האנושית לעבר הרס, וזאת השיטה שהיא משתמשת בה. מעילות, שחיתות ודברים דומים לא נחשבים במיוחד. בואו נסתכל על כך מזווית שונה. בואו נאמר שאדם מעורב במעילה ושוחד והכסף שהוא מועל בו שייך למק"ס. אם המק"ס נחלשה כתוצאה מהשחיתות שלו, אז הוא למעשה עשה משהו טוב. (הקהל צוחק ומוחא כפיים) כך שזו לא בעיה. הבעיה הגדולה ביותר היא שהמק"ס המרושעת משמידה את המוסר האנושי. היא יודעת שפאלון גונג מלמד ג'ן, שן, רן ומלמד את האנשים להיות טובים, אז היא כתגובה מלמדת את האנשים להיות רעים, במיוחד בנושא של מערכות יחסים עם המין השני. האם אתם מודעים עד לאיזו דרגה החברה הסינית שקעה? היא מושחתת בצורה נוראה – חברה שהפכה למושחתת לחלוטין. נערה טהורה, בחורה טהורה, קשה מאוד למצוא. למה המצב התקלקל עד כדי כך? האין [המק"ס] רוצה פשוט להרוס את האנשים? האין תלמידי דאפא רוצים לטפח חזרה אל המקור? מדוע אינכם נותנים תשומת לב להיבט הזה? האם אתם רוצים להפוך למושחתים מוסרית יחד עם החברה, יחד עם המק"ס המרושעת? האם זה לא עניין חמור? כשמסתכלים על הדברים מנקודת המבט הזאת, האם האנשים בסין עדיין במצב של בני אנוש? האם זה לא [עניין] רציני?! תלמידי דאפא צריכים לעצור את התדרדרות העולם! זה עניין של לא לתת למין האנושי להחליק במדרון, אז מדוע אתם עצמכם, במשך זמן כל כך ארוך, לא הצלחתם לצאת אל מחוץ לזה? אתם בהחלט צריכים לשים לב לעניין הזה!

לא משנה באילו נסיבות, לתלמידי דאפא אסור שיופיעו שוב בעיות בהיבט הזה. אני לא רוצה לראות שמופיעות אצלכם בעיות בהיבטים האלה. נערים ונערות בלהקת אמנויות הבמה בזמנים רגילים אינם מורשים לבוא במגע כך סתם. כמו כן, כיוון שהם כל כך צעירים, אסור להם בהחלט להיות בקשר זוגי. תלמידי דאפא אחרים גם צריכים לשים לב לנושאים האלה. אם בעיות כאלו מופיעות באקדמיה, כל מי שמעורב בכך יישלח הביתה, זה בטוח. כשתלמידי הדאפא עצמם אינם פועלים היטב, הם אינם יכולים להציל יצורים חיים. אם אתם לא מצליחים לפעול היטב בעצמכם, איך אתם יכולים להציל יצורים חיים? כשהמחשבות שאתם מקרינים אינן נכונות, איך תוכלו לבצע את העניין הזה היטב? במצב כזה, זה אותו דבר כמו לסייע לרוע.

תלמיד: חלפה פחות משנה מאז שקיבלתי את הפא. אני משתדל מאוד, בעקביות, לעשות את שלושת הדברים היטב ולהיות חלק מהזרם העצום של תיקון הפא. אילו הצעות יש לך לתלמידים שקיבלו את הפא רק לאחרונה?

המאסטר: זאת שאלה טובה מאוד. לתלמידי הדאפא שרק כעת קיבלו את הפא, אני אומר שאתם כל כך בני מזל. האם אתם יודעים לאיזו קבוצה הצטרפתם? המטפחים האלו הגיעו עד הלום אחרי שעברו את המבחנים הקשים ביותר. כמובן, הרדיפה עדיין לא הסתיימה, אבל הרוע כבר לא כל כך רב ולא כל כך משתולל, והלחץ כבר לא כל כך גדול. אבל זה לא יהיה שבגלל שנכנסתם [לדאפא] רק לאחרונה הסטנדרט של הטיפוח יונמך עבורכם. אז בטיפוח אתם חייבים להשקיע מאמץ לעשות את שלושת הדברים שעל תלמידי הדאפא לעשות היטב, ובאותו הזמן להציל יצורים חיים ולמלא את התפקידים שתלמידי דאפא צריכים למלא. כדי לעשות את הדברים האלה היטב, אתם חייבים ללמוד את הפא היטב. השקיעו מאמצים רבים בלימוד הפא, ותוכלו להשיג את ההתקדמות של תיקון הפא, ובאופן מרשים תהפכו לתלמידי דאפא הראויים לשם הזה, ושהם תלמידים של תקופת תיקון הפא.

זה הכול להיום. (מחיאות כפיים)

המאסטר באמת שמח לראות את כולכם (מחיאות כפיים חמות), במיוחד היום. (מחיאות כפיים) תלמידי דאפא שעברו את הרדיפה הזאת: אתם יוצאים מן הכלל. (מחיאות כפיים) אתם תקבלו את כל הכבוד והתהילה שתלמידי הדאפא יצטרכו לקבל בעתיד. (מחיאות כפיים) הצלחתם לעבור דרך תקופת הזמן המפרכת והקשה ביותר. בזמן המוגבל שנשאר עד לסוף אני חושב שתלמידי הדאפא צריכים למלא את השליחויות ההיסטוריות שלהם אפילו טוב יותר ובאופן נהדר יותר! (מחיאות כפיים ממושכות)

[1] מלשון "פשוט" – simplified

[2] תחושה מעודנת המועברת באמצעות הופעה חיצונית

[3] זהים בהגייה אך שונים בכתיב


עדכון אחרון פברואר 2014