התנסות מהוועידה האינטרנטית האחת-עשרה לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין

ברכות למאסטר! ברכות למתרגלים העמיתים.

אני מתרגלת פאלון דאפא בת-14 מצפון-מזרח סין. כשהיתה בחודש החמישי להריונה איתי, אמי נסעה לביג׳ינג למחות על הרדיפה.

הקשבתי להרצאות של המאסטר כשהייתי צעירה מאד. כמו כן למדתי בעל פה את הפואמות של המאסטר מ"הונג יין" ולמדתי כמה שירים שהולחנו על ידי מתרגלים.

כשהייתי בת שש הגיעה אישה אחת לחנות של אמי. אני שרתי את השיר ״פאלון דאפא הוא נפלא״. היא שאלה אותי מה אני שרה. אמרתי לה ״פאלון דאפא הוא נפלא!״. הסתבר שהיא היתה סוהרת. אמי הבהירה לה את האמת וסיפרה לה על הרדיפה ועל כך שפאלון דאפא הוא טוב, בניגוד לשקרים שהמפלגה הפיצה בכל התעמולה שלה.

הסוהרת פרשה מחברותה באירגונים הקומוניסטים אחרי שהקשיבה להסברים של אמי.

אמי עזרה פעם לאשת שוטר ובנה לפרוש מהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק״ס) ומהאירגונים המסונפים לה. אבל השוטר לא הסכים. יום אחד הזוג הזהה הגיע לחנות שלנו שוב. אמי אמרה לי ״דיברתי עם השוטר הזה כבר פעמיים. הוא לא רוצה לפרוש מהמק״ס. הוא שלך.״ עניתי לה ״בטח״.

שאלתי אותו ״דוד, כמה כסף אתה מרוויח בחודש? (הסינים משתמשים בתואר דוד או דודה ככבוד לאדם יותר מבוגר, המת') אתה כזה בן אדם נחמד. אתה בטח נגררת להצטרף אל המק״ס בגלל שהמק״ס אוהבת לשטות באנשים טובים ואחר כך לנצל אותם כדי להונות אחרים כדי שיאמינו שהמק״ס היא טובה. דמי החבר השנתיים שלך בודאי גבוהים״.

הוא חייך ואמר, ״נכון. בין 600 ל-700 יואן בשנה!״

״דוד, אתה יודע על מה המפלגה הוציאה את הכספים האלו? הם אף פעם לא אמרו לך, נכון? כל כך הרבה שנים. אם היית משתמש בכל הכסף הזה כדי לקנות תפוחים לבנך, הם בודאי היו ממלאים את כל החדר הזה, נכון?״

״הם בטח היו ממלאים אותו. שילמתי הרבה״.

״דוד, המק״ס לא לוקחת רק את הכסף שלך, היא גם מתכוונת לקחת את חייך!״

״כיצד?״

״תחשוב על זה. אנחנו הסינים אומרים שיש אלוהויות מטר מעל ראשינו. אם אנחנו מביעים משאלה והיא מתגשמת, אבל אנחנו לא ממלאים את מה שהבטחנו בתמורה, בטננו תכאב. כשהצטרפת למפלגה, היה עליך להישבע לתת לה את חייך״.

״עכשיו המפלגה משמיצה את הפאלון גונג, ומתנכלת לאנשים תמימים. כשיגיע הזמן לגמול הקארמתי, אתה – חבר המפלגה – תהייה מעורב ותסתבך. האם זה לא ייקח את חייך?״

״כל עוד אתה מצהיר שאתה פורש מהמק״ס ומתיר את הנדר שלך, יחוסו עליך, כי אתה כבר לא תהיה חבר במק״ס. דוד, עשה זאת מהר!״

השוטר ענה, ״את צודקת. יפה אמרת. אני פורש. אני אפרוש מהמק״ס עכשיו״.

כשהייתי בכיתה א׳, המורה שאלה אותי שאלה, ״מה כתוב בספר?״ רפרפתי בספר וראיתי שהוא היה מלא בשקרים של המק״ס.

לא עניתי את התשובה ה״נכונה״. במקום זאת אמרתי ״המורה, אנחנו לא יכולים לאהוב את המק״ס. היא דבר לא טוב. היא רודפת אנשים טובים שמתרגלים אמת-חמלה-סובלנות ומשקרת בטלויזיה״.

המורה היתה המומה והדיבר נעתק מפיה. היא לא יכלה להמשיך את השיעור. החדר היה מאד שקט. אחרי 10 דקות, הפעמון צילצל והשיעור הסתיים.

בית הספר דורש מכל תלמידי בית הספר היסודי לענוד את הצעיף האדום, ה״מדים״ של תנועת החלוצים הצעירים של המפלגה. אם אנחנו לא עונדים אותו, נאסר עלינו להיכנס לשיעורים.

אמרתי לאמי ״אני לא רוצה ללכת לבית הספר יותר. אני לא יכולה לענוד את הצעיף האדום. אני צריכה לשמור על חיי״.

אמי לקחה אותי לבית הספר ושאלה את מחנכת הכיתה שלי ״האין ההצטרפות לחלוצים הצעירים וולונטארית? מדוע את מאלצת את הילדים להצטרף? אנחנו מתרגלים אמת-חמלה-סובלנות ולא לוקחים חלק באירגונים או בפרוייקטים של המק״ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית).

אמי הציעה לדבר עם מנהלי בית הספר אם המורה תחשוב שהיא לא יכולה להחליט בעצמה. המורה אמרה ״איש לא צריך להתערב ולהפריע לחופש האמונה״. אמי ואני הודינו לה.

היא הודיע לכל הכיתה שאני פטורה מהדרישה לענוד את הצעיף האדום ולא אאבד נקודות אם לא אענוד את הצעיף האדום.

כשסיימתי את בית הספר היסודי, המורה כתבה עלי את ההערות הבאות: ״ילדה קטנה וטובת לב, חכמה ומלאה תובנות״. ידעתי שהיא באמת חיבבה אותי.

כשהייתי בכיתה ז׳, ספר הלימוד באזרחות השמיץ את הפאלון גונג. שלחתי מחשבות נכונות במשך זמן ארוך. כמה דקות לפני סוף השיעור, המורה חזר לצטט שוב את השקרים על הפאלון גונג שהופיעו בספר.

מיד נעמדתי והפסקתי אותו, והבהרתי את האמת על הפאלון גונג לכל הכיתה. אמרתי להם ״מה שכתוב בספר הם שקרים. אנשים טובים נרדפים".

תלמידה אחת שאלה, ״איך ספר הלימוד יכול לשגות?״

הסברתי, ״המק״ס אינה טובה. מההתחלה היא העלימה עין מהרציחות. עם המערכות לפגיעה בחפים מפשע, המהפיכה התרבותית, רצח הסטודנטים בכיכר טיאננמן, ועכשיו מתרגלי הפאלון גונג״.

היא צרחה, ״בבקשה תפסיקי! זה מספיק!״

לאחר כמה ימים היא באה אלי כדי ללמוד יותר על הנושא. עניתי על כל שאלותיה. בסוף היא אמרה, ״אני כבר לא נגד הפאלון גונג״.

לאחר זאת, ילדה גבוהה ושקטה בכיתתי אמרה לי, ״אספר לך משהו. סבתא שלי גם מתרגלת פאלון גונג״. הרגשתי מעודדת ושמחה.

בית ספרנו ערך תחרות כתיבה. חברי לכיתה המליצו עלי כדי שאייצג את הכיתה עם עוד תלמידה נוספת. ראיתי את שם התחרות: ״תחרות כתיבה לציון החג הלאומי״. החג הלאומי הוא היום שבו המק״ס תפסה את השלטון בסין.

חשבתי, ״אני תלמידה הגונה של פאלון דאפא. איך אני יכולה לכתוב משהו שמקדם את המק״ס? לא, אני לא אעשה זאת. השם של התחרות צריך להשתנות!״ שלחתי מחשבות נכונות חזקות.

לאחר זמן קצר מורה אחת נכנסה בריצה לכיתה ואמרה ״טעות! טעות! השם של התחרות שגוי. זה לא ציון החג הלאומי. השם השתנה ל״תחרות כתיבה ברחבי העיר״.

חייכתי – עכשיו זה נשמע בסדר.

בחינות הכניסה לבי"ס תיכון הן עניין גדול עבור תלמידים סיניים. אם הציונים שלהם לא מספיק גבוהים, הוריהם עלולים להיאלץ לשלם סכומי כסף גדולים על מנת לשלוח אותם לבתי ספר טובים.

הציונים שלנו בביולוגיה ובגיאוגרפיה אמורים היו להיכנס ולהשתקלל לתוך מבחני הכניסה לתיכון. ציון של 100 יומר ל-40. המורה שלי אמרה לי, ״זה דבר מכריע. לפעמים ההורים נאלצים לשלם 10,00 יואן אם הציונים נמוכים בנקודה אחת.

בלילה שלפני המבחנים, אמי שמעה קולות דנים בציוני. הם אמרו שאני אקבל 100 גם בביולוגיה וגם בגיאוגרפיה.

ירד גשם זלעפות בבוקר הבחינה. אמי הלכה לדלת החנות שלנו ואמרה, ״שמים, בבקשה עצרו את הגשם עוד חמש דקות, בסדר? אני צריכה לרכב על האופניים החשמליים שלי כדי להביא את המלאך הקטן שלי למבחנים. אסור לנו לאחר!״

לאחר שתי דקות יצאתי והצבעתי על הרקיע ואמרתי: ״בשם השמים, הפסיקו את הגשם עכשיו״. הגשם פסק.

אמי ואני חייכנו זו לזו. היא נעלה את החנות, ויצאנו. הגענו לבחינות בית הספר מוקדם.

התוצאות הגיעו שבועיים מאוחר יותר. באמת קיבלתי 100 גם בביולוגיה וגם בגיאוגרפיה. הייתי היחידה בכל הכיתה שקבלה ציון כזה. שמענו שבקרב 4,000 תלמידים, רק 40 קיבלו 100, ואני הייתי אחת מהם.

אני אסירת תודה למאסטר על החוכמה שהעניק לי, שאיפשרה לי להגיע להישגים כה טובים בלימודים, ללא מאמץ גדול. הרבה מהקרובים והחברים שלי יודעים שאני מתרגלת פאלון גונג, והם מעריצים אותי.

אמי ואני הבהרנו להם זאת: אני פיקחית כפי שאני בגלל שאני מתרגלת פאלון גונג. הישגתי את החוכמה שלי מתרגול בפאלון גונג.

תודה, מאסטר!

אנא ציינו כל דבר שאינו הולם בשיתוף שלי.