הקלטות וידיאו: דיווחן האישי של המתרגלות רן שו-ג'יה וגאו רונג-רונג על הרדיפה שסבלו במחנה העבודה בכפיה

מאת מרכז שידורי הטלוויזיה FGM

לזכר גאו רונג רונג ורן שו-ג'יה שמתו שתיהן בעינויים

LongShanLaborCamp eng from Artiom Feliksov on Vimeo.

להפעלת הווידאו נא ללחוץ על המסך או על "Play"

 

 

גברת רן שו-ג'יה
גברת רן שו-ג'יה גברת רן שו-ג'יה לפני מותה היתה מאוד חלשה, רזה וסבלה מתת-תזונה

למידע נוסף נא לפנות למאמר באנגלית:
http://www.clearwisdom.net/emh/articles/2005/9/11/64797.html
http://www.clearwisdom.net/emh/articles/2005/7/8/62677.html

 

 

 

גברת גאו רונג-רונג
גברת גאו רונג-רונג לפני הרדיפה
גברת רונג רונג 10 ימים אחרי העינוי

למידע נוסף נא לפנות למאמר:
http://www.falunnews.org.il/articles_p/2005/06/c_01/displayAnArticle_27.htm

 

 

 

 

קבצים להורדה
סרטון בשפה הסינית בפורמט (146Mb – MPEG)
סרטון בשפה האנגלית בפורמט (115Mb – MPEG)

 

תיאור המאורע

שתי הנשים הבריאות והנאות הללו הפכו לרזות מאד לאחר שסבלו עינוי פיזי וסבל נפשי אכזרי בידי רשויות הממשלה הסינית, מהסיבה היחידה שהן מתרגלות פאלון גונג ודגלו באמת-חמלה-סובלנות. הפשעים הנוראים האלו התרחשו במחנה העבודה בכפיה לונג-שאן, הממוקם בעמק למרגלות ההר צ'אנג- באי, 20 ק"מ דרומית מזרחית לעיר שן-יאנג.

 

שמה הוא רן שו-ג'יה. היא בת 42 ובעבר הייתה בבעלותה חנות אריגים בשוק דונג-הו, מחוז יו-הונג, בעיר שן-יאנג, פרובינציית ליאו-נינג. כרגע גב' רן שוקלת פחות מ-40 ק"ג. קשה לתאר שלפני שלוש שנים בלבד היא שקלה 80 ק"ג והיתה בריאה לחלוטין.

שמה הוא גאו רונג-רונג. היא עבדה כרואת חשבון במכון לאמנויות יפות לו-שון בעיר שן-יאנג, פרובינציית ליאו-נינג. בתמונה פניה מלאות בצלקות, אך גוון פניה של גב' גאו היה בהיר וזוהר.

רן שו-ג'יה: "ליו צ'ינג מתחנת המשטרה צ'ונג-קונג של השוק, דונג-הו ופקידים אחרים כבלו את ידי באזיקים מאחורי גבי, וליו צ'ינג סטר על פני. הוא היכה בחלק האחורי של רגלי עם מקלות גדולים, והכריח אותי לשבת שפופה על הרצפה. ליו צ'ינג אמר: "בואו נטעין את האלות החשמליות ואז נחשמל אותה בהן". הם איימו עלי ולאחר מכן שלחו אותי למחנה העבודה בכפיה לונג-שאן".

רן שו-ג'יה נאסרה ונידונה באופן בלתי חוקי לשלוש שנים של עבודה בכפיה. סגן מפקד הגדוד טאנג יו-באו ניסה "לחנך מחדש" את גב' רן, בכך שמנע ממנה שינה במשך שבעה ימים ושבעה לילות. רן שו-ג'יה הייתה גם עדה לעינויים של מתרגלי פאלון גונג אחרים במחנה העבודה בכפיה לונג-שאן.

רן שו-ג'יה: "כשהייתי בקומה הראשונה שמעתי את ווי יאן-שין זועקת בקומה השנייה. זה נמשך יותר משעה. טאנג יו-באו חשמל אותה עם אלות חשמליות, בעט בה והיכה אותה. המתרגלת באי הואה אמרה תחת לחץ מספר דברים בניגוד למצפונה. היא חשה אשמה כי רק היא עצמה ידעה עד כמה לימוד הפאלון דאפא תרם לה ועד כמה היא שיפרה את אופיה. זה היה נורא בשבילה לעבור לחץ קיצוני שכזה. אני זוכרת שכשהוכיתי לראשונה, אנשים ראו עד כמה חסרת רחמים הייתה ההכאה. לאחר מכן, באי הואה הלכה לטאנג יו-באו ואמרה כמה מילים כנות: "לעולם לא אוכל יותר לומר מילים לא נכונות, אפילו אם תכה אותי למוות. אני מרגישה נורא. אני חייבת לנהוג, ואכן אנהג באמת-חמלה-סובלנות. פאלון דאפא הוא טוב". למרות שהלחץ והטרור בתוך מחנה העבודה הוא קשה לתיאור בשביל כל אחד שלא חווה זאת, היא עדיין אמרה את האמת באומץ. היתה סביבה כה מחניקה. זה לא כמו בבית! באי הואה אמרה לי: "כאדם אני מרגישה כל-כך הרבה יותר טוב עכשיו, לאחר שאמרתי את האמת". היא אמרה לי את זה באופן אישי. יותר מאוחר, באי הואה נשלחה למחנה עבודה בכפיה מה-סאן-ג'יה.

מלבד הניסיון לעשות לנו שטיפת מוח, מבצעי העבירות הללו במחנה העבודה לונג-שאן הכריחו אותנו גם לעסוק בעבודת פרך על בסיס יומי. הכנו נרות לייצוא ועבדנו מ-7:00 בבוקר ועד 22:30 בלילה.

רן שו-ג'יה: אכלנו ארוחת בוקר ב-6:30 בבוקר והיינו צריכים להגיע לבית המלאכה לפני 7:00 בבוקר. כל מיכל שעווה לנרות שוקל לפחות 20 ק"ג. השעווה הייתה דחוסה בפחיות בירה גדולות. היינו צריכים לשאת את השעווה במעלה ובמורד המדרגות. יום אחד, הייתי כה תשושה אחרי שסחבתי 40 פחיות שעווה, שכרעתי תחת המעמסה בדמעות. היינו חייבים לעבוד עד השעה 22:30 בערך, ואפילו לא היתה הפסקה בסביבות שעת הצהרים. אם נחנו בשעת הצהרים, נאלצנו לעבוד עד מאוחר יותר באותו הערב. הם ניסו לאלץ אותנו לעבוד ככל שיכולנו. לפעמים סיימנו את העבודה הנדרשת בחצות הלילה. סוג זה של עבודת פרך נמשך זמן רב מאד. לעיתים קרובות לא ניתן לנו די זמן אפילו לסיים את האוכל שבקערות שלנו לפני שאולצנו לחזור לעבוד. לא היה לנו זמן לנוח ולא היה שום חופש. יכולנו רק לעבוד, וזה היה הדבר היחיד במוחנו.

ב-22 ביוני 2003 המשטרה המקומית חטפה את גאו רונג-רונג, עובדת לשעבר במכון לאמנויות יפות לו-שון, בעיר שן-יאנג, בזמן שהיתה מול ביתה. הם לקחו אותה למחנה העבודה בכפיה לונג-שאן. היא התעקשה להתמיד בתרגול הפאלון גונג וסירבה "להתחנך מחדש". ב-7 במאי 2004 ב-15:00 בצהרים, טאנג יו-באו, סגן ראש המחלקה השנייה של מחנה העבודה, ג'יאנג ג'או-הואה, ראש הקבוצה ואחרים קראו לה למשרד וחשמלו את פניה עם אלות חשמליות במשך 7 שעות, משחיתים את פניה באופן חמור. לא הרבה לפני התקרית הזו, טאנג יו-באו ושותפיו לדבר העבירה עינו שתי מתרגלות, וואנג שיו-יואן בת ה-52 ווואנג הונג בת ה-39, עד שהיו על סף מוות. הן מתו ימים אחדים לאחר ששוחררו.

לאחר שחושמלה עם אלות חשמליות במשך 7 שעות, גאו רונג-רונג קפצה מחלון המשרד בקומה השנייה בניסיון לברוח. הרופא איבחן שהיא סבלה משני שברים באגן הירכיים; רגלה השמאלית נסדקה באופן חמור והעקב הימני שלה נשבר. מבצעי העבירה ממחנה העבודה בכפיה לונג-שאן שלחו אותה לבית החולים הכללי הצבאי שן-יאנג ומאוחר יותר העבירו אותה לבית החולים המשטרתי בעיר שן-יאנג. 10 ימים לאחר מכן, בשל בקשותיהם החוזרות ונשנות של משפחתה של גאו רונג-רונג, מבצעי העבירה העבירו אותה למחלקה השנייה של האגף האורטופדי של בית החולים מספר 1 המסופח לאוניברסיטה הרפואית הסינית בעיר שן-יאנג. התמונה הזו צולמה באותה העת.

גאו רונג-רונג: "היום זה ה-25 במאי 2004, אני חבולה באופן חמור, ועכשיו אני במחלקה השנייה בבית חולים מספר 1 באגף האורטופדי המסופח לאוניברסיטה הרפואית הסינית. בעודי מדברת, ארבעה קציני משטרה משגיחים עלי מחוץ לדלת".

ב-5 באוקטובר 2004, מספר מתרגלי פאלון גונג הצילו בהצלחה את גאו רונג-רונג, שהיתה תחת פיקוח צמוד בבית החולים. לואו גאן, ראש מרכז "משרד 610" [1], ארגן באופן אישי נקמה כנגד המתרגלים שהיו מעורבים בהצלתה. תחת פקודותיו של לואו גאן, וועדת המשפטים והמדיניות של פרובינציית ליאו-נינג, "משרד 610", הפרקליטות הציבורית, המשטרה ומשרדים ממשלתיים אחרים השתמשו בכל משאביהם כדי לצותת לקווי טלפון, לזהות, להשגיח ולעקוב אחר מתרגלי פאלון דאפא מקומיים.

המתרגל סאן שי-יואו שלקח חלק בהצלה עונה באכזריות במחלקת המשטרה הפלילית של טיה-שי באגף המשטרתי בעיר שן-יאנג. הם חשמלו את איבריו המוצנעים באלות חשמליות, ותחבו מחטי תפירה גדולות מתחת לציפורניו. גם חמותו, אשתו וגיסתו של מר סאן עצורים כיום בכיתות לחינוך מחדש במחנה העבודה בכפיה בג'אנג-שי.

ב-6 במרץ 2005 נחטפה גאו רונג-רונג שוב. ב-16 ביוני גאו רונג-רונג הסובלת מתת תזונה נפטרה בחדר המיון של בית חולים מספר 1 המסופח לאוניברסיטה הרפואית הסינית. לאחר שסבלה שנתיים של רדיפה היא איבדה את שמיעתה באוזן אחת, ואחרי כן פניה נהרסו מ-7 שעות של הלם חשמלי. על-פי הנתונים הסטטיסטיים שפורסמו באתר האינטרנט קלירויסדום, גאו רונג-רונג היא מתרגלת פאלון גונג ה-54 שעונתה למוות בעיר שן-יאנג, פרובינציית ליאו-נינג. היא הקליטה את מלותיה האחרונות בסרט הוידיאו הזה:

גאו רונג-רונג: "כל אחד ממשפחתי סבל נוראות מהרדיפה הזו. למעשה, כל מתרגלי הפאלון גונג שם  [במחנה העבודה בכפיה] ומשפחותיהם נרדפו בקביעות ונהגו בהם באופן לא אנושי. אסור לנו לדבר אחד עם השני, כולל עם האסירים המשגיחים עלינו; אסור היה לנו להיפגש עם משפחותינו, ואולצנו לעסוק בעבודת פרך. מתרגלים, כולל אלו בשנות ה-50 שלהם, אולצו לשבת על שרפרפים צרים ועבדו ללא הרף מבלי להתחשב במצבם הפיזי. יחס כזה הוא לא אנושי. הם מתייחסים למתרגלי הפאלון גונג, האנשים הטובים שנוהגים לפי אמת-חמלה-סובלנות, באופן כזה, ללא טיפת מצפון. הם פוגעים באכזריות ומענים אותנו ללא כל ייסורי מצפון. אני כאן, ואני מקווה שנוכל להשיג חופש. אני מקווה שאנשים טובי-לב בעולם יוכלו להסב את תשומת ליבם לרדיפה הזאת של פאלון גונג, החל מהחלטתו השרירותית של ג'יאנג זמין [הנשיא לשעבר של סין].

הרצח הבוטה הזה של גאו רונג-רונג, אפילו לאחר השחתת צורת פניה – דווח בכל רחבי העולם, זעזע והכעיס את הציבור הבינלאומי. זה נראה כאתגר בוטה לאנושות. מתרגלי הפאלון גונג ימשיכו לחשוף את הרדיפה חסרת הרחמים הזו ולהבהיר את האמת כל עוד הרדיפה מתקיימת.

[1] משרד 610 : היא סוכנות שהוקמה במיוחד כדי לרדוף את הפאלון גונג, עם סמכות בלתי מוגבלת על כל רמת ניהול במפלגה ובכל המערכות הפוליטיות והשיפוטיות האחרות.


תאריך פרסום: 18/06/2005

הגרסה הסינית נמצאת ב: http://minghui.org/mh/articles/2005/8/18/108624.html
הגרסה האנגלית נמצאת ב: http://www.clearwisdom.net/emh/articles/2005/8/19/64082.html

קטגוריה: סרטי וידיאו