התחלתי לתרגל פאלון גונג באמצע חודש אפריל 1998, כך שאני יכולה לקרוא לעצמי מתרגלת ותיקה. כתלמידה של המורה, במשך העשור שעבר לא הרשיתי לעצמי מעולם להרפות בלימוד הפא, בעשיית התרגילים ובהצלת אנשים על ידי הסברת העובדות, מבלי להתחשב בחומרת הרדיפה.

הרדיפה החלה כשתרגלתי פחות מ-18 חודשים, אבל הרווחתי במידה רבה מהפאלון דאפא. המורה הציל אותי מייסורי מוות. אני לא עושה הרבה, אבל המורה נותן לי הרבה יותר מאשר אוכל אי פעם להחזיר. איני יכולה להביע את הכרת התודה כלפי המורה, אפילו אם אמצה את כל המילים בעולם.

אני רוצה לספר על המצבים המסוכנים בהם נתקלתי במשך השנה הקודמת כשעשיתי את שלושת הדברים. בעזרת ההגנה של המורה ואף על פי שמספר קציני משטרה למדו את האמת, לא הייתי בסכנה ממשית בסופו של דבר.

בחודש מאי האחרון הלכתי בשעה 15:00 אחר הצהריים לשוק העבודה מקומי, כדי להבהיר את האמת על הפאלון גונג. בעודי מסבירה את העניינים לנהג מונית, קצין משטרה הופיע ושאל מה אני נושאת בתרמיל הגב שלי. אמרתי, "מדוע עלי לומר לך?" והוא שאל אותי אם אני נושאת תעודת זהות. השבתי בשלילה. קצין משטרה נוסף הגיע והחל לגרור אותי משם, ואז ראיתי מכונית משטרה מעבר לרחוב. הבנתי שמישהו כנראה דיווח עלי, אבל המחשבה שלי הייתה רגועה מאוד ללא סימן של פחד. שלחתי מייד מחשבות נכונות לסלק את צל הרפאים המרושע של המפלגה ואת הידיים השחורות והרוחות הרקובות של הכוחות הישנים. שיננתי בשקט, "הפא מתקן את היקום, הרוע מסולק לגמרי". צעקתי, "הסתכלו כולם, המשטרה עוצרת שוב אדם טוב חף מפשע". בינתיים ביקשתי מהמורה לחזק את הכוחות השמימיים שלי. השוטרים הדפו אותי לעבר סף המכונית. עמדתי בגבי לדלת ולא אפשרתי להם לסגור אותה. אישה אחזה ברגלי וניסתה לגרור אותי פנימה אבל נאבקתי לשחרר את עצמי. השוטרים הגיעו ומשכו את רגליי ובסופו של דבר הם הצליחו לדחוף אותי בכוח לתוך המכונית.

שוק העבודה היה במרחק של רק כ-300 מטרים מתחנת המשטרה. כשהגענו לשם, הורו לי הקצינים לצאת החוצה מהמכונית. הם התרעמו שהייתי איטית מעט, ואחד מהם סטר על פני. הוא ניסה לסטור לי שוב ברגע שיצאתי החוצה, אבל תפסתי בדש החליפה שלו ושנים מכפתוריו נתלשו מייד.

נכנסנו למשרד. הם ניסו לחטוף את תרמיל הגב שלי אבל דבקתי בו בכל כוחותיי. הם שאלו מדוע אני מסרבת לתת להם את הפליירים של הפאלון גונג שהיו בתוך התיק. אמרתי, "אני לא רוצה שתבצעו פשעים כנגד הדאפא, כיוון שאני רוצה שיהיה לכם עתיד בהיר". הם נסוגו והתחילו לתחקר אותי לגבי שמי וכתובתי. לא אמרתי דבר ופשוט הסברתי כיצד הרווחתי מהפאלון גונג. קצין המשטרה הראשון שדיבר אלי ברחוב אמר: "את יודעת מדוע לא הכיתי אותך? אם הייתי מכה, הייתי יוצר קארמה". אמרתי לו: "מאחר שאתה יודע זאת, כנראה קראת את הספר "ג'ואן פאלון". אתה יודע, המורה לי אומר לנו בספר כיצד להיות אדם טוב, לא להחזיר מכה או עלבון. אנחנו נרדפים, אבל אמת-חמלה-סובלנות הוא חוק היקום שכל אחד צריך ללכת בעקבותיו".

קצין המשטרה שאיבד את כפתוריו אמר, "למה את מדברת על אמת-חמלה-סובלנות? את קרעת את הכפתורים שלי", השבתי: "לא עשיתי זאת בכוונה. אתה הכית אותי ואני פשוט הגבתי לכך. אם אתה יכול למצוא חוט ומחט, אתפור לך את הכפתורים".

הוא עזב את החדר מבלי לומר דבר. אדם גבוה ושרירי הגיע ומשך את התיק שלי ללא מילה. הוא לקח את התיק ואת כל מה שבתוכו. הוא עזב וחזר. כשראה אותי עומדת על-יד הדלת, הוא בעט בי לאורך כל הדרך לקיר הנגדי, אבל לא חשתי כל כאב. ידעתי שהמורה סובל את הכאב עבורי. הם מצאו בתיק שלי פתק הובלה עם שמי וכתובתי מודפסים עליו. הם צלצלו לקצין משטרה מקומי שאחראי לרובע שלי. כשהגיע הוא אמר לשוטרים שם: "אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים עם המקרה הזה. לי לא אכפת".

קציני המשטרה האחרים לא ציפו לתשובה כזאת. הם חשבו על כך ואז איימו לשלוח אותי למרכז מעצר. אמרתי, "אני אלך הביתה עכשיו". אחד הבכירים אמר: "את חושבת שאת יכולה ללכת הביתה רק משום שאמרת כך?" אמרתי: "רק מה שהמורה שלנו אומר נחשב". לאחר זמן מה האיש הגבוה אמר לאחראי למרכזייה לצלצל למשפחתי כדי שיבואו לקחת אותי הביתה. חזרתי הביתה מעט אחרי השעה 20:00.

בוקר אחד בתחילת חודש מארס, שוחחתי עם נערה שמכרה חביתיות. כאשר הסברתי לה מדוע עליה לפרוש מהמפלגה, הופיעו לפתע חמישה אנשים. אחד האנשים, גבר בשנות ה-30 המוקדמות לחייו, נעמד לידי. ניסיתי לתת לו פלייר אבל הוא סירב לקחת אותו. חציתי את הרחוב כדי לדבר עם אישה המנקה את הרחוב וביקשתי אותה לפרוש מהמפלגה. נתתי לה גם סימניה עם המילים אמת-חמלה-סובלנות. המשכתי ללכת וראית אדם זקן. ברכתי אותו, אבל לפני שהצלחתי להוציא מילה, האיש בשנות ה-30 שהלך בעקבותיי, והתברר שהיה חבר במחלקת הביטחון המדיני, דיווח עלי. נלקחתי שוב לתחנת המשטרה. הם לא הצליחו לקחת את התיק שלי, כך שהם הלכו לביתי ובזזו אותו. הם החרימו את הסימניות שהכנתי למתרגלת עמיתה וגם ציור בצבעי מים. למשפחתי נודע על המעצר הבלתי חוקי, והם מיהרו לתחנת המשטרה. הם פגשו בדרכם מתרגלת עמיתה שביקשה מכולם לשלוח מחשבות נכונות. בשעה 15:30 נאמר לי שאני יכולה ללכת הביתה.

עשרה ימים לאחר מכן שוב דיווחו עלי כשהבהרתי את העובדות לפועלי בניין. מישהו שוב דיווח עלי. בתחנת המשטרה הסברתי בשלווה מדוע עשיתי את מה שעשיתי. מיד אחר כך הלכתי הביתה. נעצרתי עוד מספר פעמים אבל בכל פעם שוחררתי תוך שעות ספורות.

בפעם החמישית בתחנת המשטרה, שאלו אותי הקצינים לשמי. אמרתי להם את שמי ואת כתובתי. שעה וחצי לאחר מכן שוחררתי. בזמן שהותי שם עזרתי לקצין אחד לפרוש מהמפלגה.

לפני האולימפיאדה, קציני הביטחון ביחידת העבודה שלי ביקשו מבני, באמצעות תחנת המשטרה, לומר לי ללכת ליחידת העבודה שלי. נגשתי לשם וראיתי שישה קציני משטרה יושבים בחדר הישיבות. כשנכנסתי חייכתי לעברם וברכתי את כולם. אחרי שהתיישבתי דרשו השוטרים שאבטיח לא לצאת לחלק פליירים של הפאלון גונג בתקופת האולימפיאדה. אמרתי, "כולם כאן מכירים אותי ויודעים מה מצבי בשלושת העשורים האחרונים. כולכם הייתם עדים לשינויים המופלאים במשפחתי ובבריאות שלי". הסברתי להם על הכוחות העל-טבעיים של הדאפא ושמתרגלים אינם מתנגדים למפלגה או מתערבים בפוליטיקה בזה שהם מבקשים מאנשים לפרוש מהמפלגה. אנחנו פשוט אומרים לאנשים להציל את חייהם לפני שהאסון יכה. מה שאנחנו עושים זה הדבר הנכון. ציטטתי להם את השיר של המורה:

"החוק הגדול מביט על לבו של האדם
על אנשי העולם להיות צלולים
אלוהות, אנושיות, רוח, חיה, השמדה –
כל אחד קובע את מקומו".
(הונג יין II –"ללא כותרת"- תרגום בלתי רשמי)

לראש המחלקה ולקצינים לא היה מה לומר. חזרתי הביתה ללא תקלה.

כמה תקריות קרו אבל תמיד הצלחתי לחזור בשלום. זה לא מפני שאני יוצאת מן הכלל. זה מפני שהפא של המורה קיים בתוך לבי. המורה אמר:

"הכוחות הישנים לא מעזים להתנגד להבהרת האמת ולהצלת היצורים החיים". ("הרצאת פא בוועידת הפא בבוסטון 2002")

"עליכם תמיד לנהל לב של חמלה וטוב-לב. אז כשאתם נתקלים בבעיה תוכלו לפעול היטב". ("ג'ואן פאלון-פרק רביעי).

הדברים לא השפיעו עלי כשהתעמתי עם הרדיפה ולא היה בי פחד. אני מאמינה בנחישות במורה ובפא. אני מאמינה שהמורה עומד לצידי, ואני עושה כמיטב יכולתי להסביר את העובדות למשטרה, מספרת להם מה אנחנו עושים ואיך הם יכולים להציל את עצמם ולאמץ עתיד מזהיר. אני לא שומרת טינה או תרעומת כלפי השוטרים ושומרת על צורת חשיבה מלאת חמלה. אני יודעת שהגנת המורה והחמלה שלו הם הסיבה לכך שחזרתי הביתה בשלום. המורה עשה הכל, וזוהי הסיבה לכך שיכולתי לברוח מהמצבים המסוכנים ללא שריטה.

המפלגה החריפה את רדיפת הפאלון גונג והיא השתמשה באולימפיאדה כתואנה. מתרגלים רבים נעצרו כתוצאה מכך, והידיעה על כך מכאיבה לי. אני מקווה שההתנסויות שלי יעזרו בדרך כלשהי. אם נישאר שלווים כשאנו עומדים בפני הרדיפה, המורה ידאג לסידורים הטובים ביותר לכל דבר.

הכתוב למעלה הן התנסויות הטיפוח שלי. אנא ציינו כל דבר שאינו הולם.