נולדתי ב-1955. אני גר בקילונג ועובד ביונגהא. אני מתרגל פאלון דאפא כבר למעלה משנה. לפני מספר שנים, הכרתי אנשים ממקדש. הם בקשו ממני והבטחתי לעזור בהדפסה של כתבים בודהיסטיים. שמתי את הכסף הדרוש עבור הדפסה של שני כרכים של כתבים בודהיסטיים עם ציפייה שעשיתי מעשה טוב, סילקתי את הקארמה שלני וצברתי מוסריות (דה). זמן קצר אחרי כן התחלתי ללמוד זן בודהיזם תחת ההדרכה של מר הו. הבנתי ש"טיפוח גוף ונפש" הוא דרך טיפוח ברמה גבוהה, אבל היו לי שאלות רבות שלא היה ניתן לפתור אותן, כמו הנושא של סילוק קארמה. טיפחתי במשך די הרבה זמן אבל הקארמה שלי נשארה. עד שלא למדתי פאלון דאפא, לאחר שמר הו לימד אותו והציע לי, לא הבנתי שאי אפשר לשנות את הגורל של מישהו בלי שיטפח ראשית את השין-שינג.

סבלתי משיגרון. במהלך התקף של המחלה, שתי רגליי כאבו כל-כך שבקושי יכולתי לזוז. תרופות יכלו לגרום להקלה זמנית, בפעמים התכופות שזה קרה. הייתי חייב לשמור על שליטה תזונתית קפדנית, עם הימנעות מפירות ים, איברי חיות ושעועית, דבר שגרם לחוסר נוחות רבה בחיי היומיום. המחלה עינתה אותי במשך שנתיים. היה קשה לדמיין שרק חודשים ספורים לאחר שלמדתי פאלון דאפא, גופי חווה טיהור מובהק פעמיים. הרגליים שלי חוו הרגשות שורפות – התסמין של סילוק קארמה. מאז, במשך השנה שעברה, השיגרון שלי לא חזר. לא הייתי צריך לקחת תרופות או לקבל זריקות. המצב הבלתי פתור נרפא לגמרי.

אחרי שנים של עבודה פיזית ובגילי המתקדם, סבלתי ממחלה אחרת, "כתפיים קפואות". ניסיתי טיפולים שונים, בין אם זה דיקור, מוקסה, משחה תרופתית, טיפול באדים וכו'. עשיתי את זה במשך זמן רק ובזבזתי הרבה כסף. אף אחד מהם לא יכל לספק לי משהו שמעבר להקלה זמנית. דרך לימוד מתמיד של הפא וביצוע תרגילי הפאלון גונג, כל המחלות שלי סולקו אחת אחרי השנייה. המצב הפיזי והנפשי הפך להיות יותר ויותר טוב והראייה שלי השתפרה. כיום אני קם בארבע בבוקר בכל יום כדי לתרגל ואחר-כך אני הולך לעבודה. כל הגוף שלי מרגיש נוח מאוד וללא עומס. פאלון דאפא מאפשר לי להיות באמת בריא.