אני פרופסור במכללה ומלמד מדע מודרני. כשהתחלתי לתרגל פאלון גונג לא איזנתי את היחס בין העבודה לבין הטיפוח שלי בשל ההחזקה שלי לשאננות. התייחסתי להוראה כאל עבודה בלבד, אך עם הזמן הבנתי שהגישה הזו מוטעית. לאחר שקראתי את הפא (חוק, דרך) ברצף הבנתי טוב יותר את מה שאמר לנו המורה: הכל למען הפא. המקצוע שלי, ההוראה, גם היא למען הפא אך למרות שהבנתי זאת, עדיין לא היה קל ליישם זאת היטב.

יום אחד, בסיום אחת ההרצאות, החלטתי לדבר בעד הפאלון גונג. בעודי מדבר על המגבלות וחוסר העקביות של המדע המודרני, הסברתי שהפאלון גונג איננו מדע מדומה והתלמידים התעניינו מאוד במה שאמרתי.

לאחר מכן, חששתי מרדיפה בשל מעשי ולכן למדתי רבות את הפא במשך ימים רבים עד שיכולתי לשלוט בפחד שלי. מאוחר יותר, קולגות שלי אמרו לי כי מנהלי המכללה דנו בנוגע להבהרת האמת שלי אך לא הגיעו למסקנה. כיוון שהמחשבות הנכונות שלי לא היו חזקות מספיק, לא הבהרתי את האמת לאחר מכן בשיעורים שלי במשך תקופה מסוימת.

כדי להסביר את האמת בצורה חלקה, צפיתי שוב ושוב בתקליטורים להבהרת האמת ושיננתי הערות כדי ללמוד היטב את כל המידע החשוב. את השיחות להבהרת האמת הכנתי באותה דרך בה הכנתי את ההרצאות שלי שכן הבנתי שההוראה היא למען הפא, ועלי להשתמש בה כדי להבהיר את העובדות על הרדיפה. ישנה אימרה עתיקה: "המורה נועד להפיץ את האמת, להקנות ידע ולפזר את המבוכה הרבה." כמורה, האחריות הבסיסית שלי היא להקנות ידע לתלמידי, ללמד אותם את חשיבות הערכים האתיים, לפוגג את הבלבול ולעזור להם להימנע ממהלכים בלתי מוסריים בחיים.

בהרצאותי, פרט לתכנית הלימודים הדרושה, דיברתי גם על תופעות רעות בחברה שלנו, על סיפורים מסורתיים ועל עבודות קלאסיות, כמו הסיפורים על קונפוציוס, לאו דזה, ומתרגלי הפאלון גונג. כשדנתי בצדק ובערכים המוסריים, הקדשתי תשומת לב גם לרגשות הסטודנטים ותמיד ניסיתי לייעץ ולא להאשים.

אך הבנתי כי אין זה מספיק להפגין חמלה וכי עלי להבהיר להם את האמת, שהיא המפתח להבנת הסיבות לכל האסונות שאירעו לאחרונה. זו הסיבה לכך שהם תלמידי. למחרת, לאחר ששלחתי מחשבות נכונות, חשפתי את האמת לגבי "ההצתה  העצמית בכיכר טיאננמן" וסיפרתי להם כי "אמת, "חמלה" ו"סובלנות" הם הערכים המסורתיים של החברה שלנו. היו כמה תלמידים שלא הגיבו תחילה בגישה חיובית, אולם נרגעו לאחר ששלחתי שוב מחשבות נכונות. כשהמחשבות הנכונות שלי לא היו חזקות מספיק, לא יכולתי להבהיר היטב את האמת בהרצאות. באותן פעמים, יכולתי רק להפגין את החמלה שלי אך לא יכולתי לדבר על הרדיפה.

הבנתי שאני יכול לדבר בדרך הנכונה רק אם אלך בעקבות הפא. כשקראתי מאמרים אחרונים של מתרגלים עמיתים, ראיתי כי כולם נעשים יותר ויותר בוגרים. הם כבר לא מנסים לחקות אחרים, הולכים בחריצות רבה יותר אחר הפא ומסתכלים פנימה כל הזמן. הם לא רודפים יותר אחרי תוצאות שעל פני השטח, אלא פועלים היטב בכל מובן, גם בפרטים הקטנים. והפרטים הקטנים האלה הם אלה שמשקפים את האמונה המוצקה שלהם ואת הכוח שהשיגו בטיפוח.

לאחר שהמורה פרסם את ההרצאה החדשה על טיהור צל הרפאים הקומוניסטי המרושע והצלת אלה שרומו על ידי התרבות הקומוניסטית, הבנתי כי עלי להסביר היטב את היחס בין הבהרת האמת לבין "תשעת הדיונים". אין עלי לדבר רק על הרדיפה של הפאלון גונג ומהו הפאלון גונג, אלא גם להסביר מדוע המפלגה הקומוניסטית רודפת את הפאלון גונג ולהסביר את טבעה המרושע.

המכללה בה אני עובד היא "מכללה פוליטית" בה התרבות הקומוניסטית חזקה מאוד. כדי לדבר על הרדיפה ועל "תשעת הדיונים", עלי לשמור על מחשבות נכונות חזקות, להשתמש בחוכמה שקיבלתי מהפא, ולשים לב ליכולת של התלמידים להבין. בשיעור האחרון, בו דנתי בנושאים כמו "ההצתה העצמית" (http://www.falunnews.org.il/articles_p/2005/05/c_01/59903_25.htm) והתרגול והקבלה של הפאלון גונג סביב העולם, שאלתי מדוע המפלגה הקומוניסטית הסינית רודפת את הפאלון גונג. אחד התלמידים ענה כי זה מכיוון שהפאלון גונג מעורב בנושאים פוליטיים. בתגובה, סיפרתי את האמת על העתירה של ה "25 באפריל" (April 25), 1999, על הקנאה של גי'אנג זמין, על ההיסטוריה הרודנית של המפלגה הקומוניסטית ועל טבעה האכזרי. בסופו של דבר התלמיד הזה הבין והסכים אתי.

הדרך היחידה למלא את המשימה שלנו כמתרגלי פאלון גונג היא באמצעות לימוד הפא יותר ויותר. אם נסלק גישות לא נכונות ונשפר את ההבנה שלנו בפא, נוכל להדביק את תהליך תיקון הפא.