עבור תלמיד דאפא, הדבר החשוב ביותר כעת הוא להציע הצלה ליצורים חיים, ונראה שהבהרת האמת היא ההיבט הקשה ביותר מבין שלושת הדברים שעלינו לעשות במהלך תקופת תיקון הפא. לפעמים אנחנו מרגישים שהבהרת האמת קשה בגלל שרוב הזמן אנחנו עושים דברים בהתאם לחשיבה האנושית.

הפא של המורה מספר לנו על ההבדל בין אדם לאלוהות. לגבי אדם שאינו מתרגל, כוונת המחשבה שלו מכתיבה לארבעת הגפיים ולאברי החישה לפעול. לגבי מתרגל, כוונת המחשבה (מחשבה נכונה) מכתיבה ליכולות העל-טבעיות לתפקד. לפיכך, אלה הן היכולות העל-טבעיות שלו שפועלות. לגבי אלוהויות ובודהות, כוונת המחשבה שלהם פועלת ישירות תוך זמן קצר ביותר בכול הממדים. אם כן, אם נאמוד את הזמן במרחב שלנו נראה שהדברים נעשים כהרף עין. למעשה, כתלמידי דאפא, כשיש לנו מחשבות נכונות חזקות אנחנו יכולים להפעיל את היכולות העל טבעיות שלנו ככול שנרצה. הדברים באמת ייעשו, אפילו מבלי להניע את ידיו או רגליו של האדם. האם זה בגלל שבזמן זה, האופי שלך עומד באמות המידה של אלוהויות ובודהות ואתה עושה דברים במצב בו הם נמצאים?

מאז שהמורה אמר לנו לראשונה להציע הצלה ליצורים חיים, תלמידי דאפא עושים מאמצים גדולים בהבהרת האמת שלהם. הם יזמו את המאמצים האלה בדרכים מגוונות ופוריות וצברו התנסויות רבות בהבהרת האמת שלהם. אבל הבעיה היא שכול הדרכים וההתנסויות האלו, אינן יכולות למלא את מקומן של שליחת המחשבות הנכונות. הרדיפה האינטנסיבית שנראית השנה בכול רחבי סין, מצביעה על כך. כלומר, יותר ויותר התעלמנו באופן בלתי מודע מהשפעותיהן של היכולות העל טבעיות שלנו ומהמחשבות הנכונות, בתהליך של העשרת דרכי הבהרת האמת שלנו. באורח דומה, זה כאילו שעברנו בהדרגה (באמצעות מיומנות) משימוש "בגפרורים לעקירת שיניים" לשימוש "במכשירי רפואה מערביים מדויקים לקידוח שיניים". במהלך הצלתנו את היצורים החיים, אנחנו מפנים יותר ויותר תשומת לב למגוון סוגים של מכשירי רפואיים מערביים, ובהדרגה יוצרים מושג שהשפעתו של הטיפול תלויה בעיקר בעליונות הציוד, ובאופן תת הכרתי מזניחים את "האדים הצהובים המוקרנים מהתרופה הנוזלית".

עשיית דברים במצב או הלך רוח של אלוהות, במקום מתוך מצב או הלך רוח של בן אנוש היא המפתח לסיום הרדיפה ולהצעת הצלה ליצורים חיים.

אני זוכרת שלאחר שהחלה הרדיפה ב-20 ביולי 1999, כשלמדתי את הפא והייתי פחות במגע עם מתרגלים עמיתים, זמנית לא ידעתי מה לעשות. אחר-כך החלטתי שעלי לנצל את ההזדמנות ללמוד את הפא, לחדש את עצמי מכול מחשבה ולשמור על הלך הרוח הטהור ביותר כדי שהמחשבות הנכונות שלי יתפקדו היטב. אני מאמינה שהדאפא יכול לעשות כול דבר, וכל עוד אשמור על הלך טהור, הדאפא ינחה אותי כיצד לעשות דברים.

לא בזבזתי שום דקה ביום, אפילו כשעשיתי את עבודות הבית. ניסיתי כמיטב יכולתי ללמוד את הפא ולבצע את התרגילים. באותו זמן, בדקתי את מצב החשיבה שלי ואם גיליתי משהו שאינו טוב, נפטרתי ממנו. באותו זמן, נראה היה שבכל רגע הייתי בודקת את המחשבות שלי באופן אוטומטי. בדרך זו במהירות השתניתי והמחשבה שלי התבהרה. הפכתי ליציבה, והמחשבות הנכונות שלי הפכו ליותר ויותר חזקות. אם רוע כלשהו ממרחב אחר התקרב אלי, יכולתי לחוש בו מייד. מיקדתי את המחשבה שלי באותו רגע והדבר הרע ההוא התפורר באותו רגע. בכול יום הג'ו-יואן-שן שלי יצא מגופי והשמיד את הרוע בממדים אחרים. באותם ימים המורה עדיין לא אמר לנו לשלוח מחשבות נכונות חזקות, להפעיל את היכולות העל טבעיות שלנו או כיצד לפורר את הרוע. אבל באמת עשיתי את זה מבלי שידעתי על כך. בכול פעם שחזרתי מממדים אחרים, הייתי כמו כדור שעשוי מהאנרגיה שלי. כול גופי ברמה המיקרוסקופית רתח ובקושי הרגשתי את גופי. יכולתי לשוב למצב הנורמלי שלי רק כעבור זמן מה. לדברים בסביבת גופי הייתה אנרגיה, ואפילו לראייה שלי. כשהבטתי בקיר הוא התכסה בגלים שקופים צבעוניים. כשהסתכלתי על חוט המנורה, הוא עלול היה לרעוד. כשהתמקדתי בתקרה, היו שם הרבה אורות זהובים עם פאלון שקוף, שלפעמים נראה ולפעמים נעלם.

הייתי במצב הזה למעלה משישה חודשים ואז ידעתי שעלי ללכת לעתור בבייג'ינג. בגלל שהייתה לי מחשבה שאיני פוחדת מהכלא (מחשבה לא נכונה) ולא התנגדתי לה, הייתי במאסר במשך חודש ימים. במשך אותה תקופה פגשתי אסירות רבות וסיפרתי להן על הטוב של הפאלון דאפא ועל כך שנרדפתי. רובן, מלבד מספר מסוממות, האמינו לכך וכעבור זמן קצר הן תוגמלו בהתאם. יום לאחר שהשתחררתי פגשתי שכנה לשעבר מתא המאסר. (ההתייחסות שלה לדאפא הייתה מצוינת. היא נידונה לשנים אחדות על הריגת אדם ברשלנות ושוחררה מייד אחר-כך). היא סיפרה לי שאסירה נוספת מתא המאסר שלנו קיבלה קיצור של עונשה ואסירה אחרת ריצתה את עונשה מחוץ לכותלי הכלא וכו'. חשבתי לאחור והבנתי שמידת קיצור תקופת המאסר שלהן הייתה ביחס ישיר להתייחסותן כלפי הדאפא.

אני רק רוצה לומר שכוחו של תלמיד דאפא אינו מתבטא במיומנות או בשיטה בה הוא עושה דברים, שזה רק עוזר. במקום זאת, זה מונח במחשבות הנכונות שלו שאינן ניתנות להשמדה, אשר באות מתוך הפא, מתוך האמונה שלו, מהצטברות ההישגים שלו בטיפוח. ככול שהמחשבות הנכונות שלך חזקות יותר, תוכל לפורר מהר יותר את הרוע ולהיפך. אם המחשבות הנכונות שלנו אינן חזקות, משמעות הדבר היא שאנחנו במצב אנושי או ברמת טיפוח נמוכה.

כשנזכרתי בהתנסויות קודמות שלי, הבנתי שכוחו של הדאפא הומחש לא בגלל שהבנתי את הפא בצורה עמוקה או בגלל שהייתי מאוד מוכשרת או מיומנת בעשיית דברים, אלא בגלל שטיפחתי את עצמי מכול מחשבה שלי, הייתי נחושה לטפל ביצורים חיים עם מחשבה הכי טהורה והאמנתי שהדאפא הוא רב עוצמה ויכול כול. רק בגלל שאני חושבת כך הכוח האין-סופי של הדאפא התגשם.

פא הבודהא חסר גבולות. במקרים רבים אנחנו עלולים לא להבין עד כמה חזק כוחו של הפא. למעשה, אם אינך יכול להרגיש זאת, זה רק בגלל ההחסרות שלך בטיפוח. כשמתרגלים פועלים בחברה האנושית הם עלולים לפתח דרכי פעולה או חשיבה ובקושי יחשבו על הכנסת שינויים. אולם, עלינו לשפר את עצמנו בטיפוח תיקון הפא ולהגיע למצב של בודהות או אלוהות (תוך שימוש במחשבות נכונות וביכולות על טבעיות כדי לבצע דברים בזמן הקצר ביותר). עלינו להתרומם מהמצב הנוכחי שלנו ולהציע הצלה ליצורים חיים ביעילות רבה יותר.