ביאור הפא בפגישה עם מתרגלים מאסיה פסיפיק

לי הונג-ג'י, 12 באפריל 2004 – ניו יורק

שאלה: כמה מתאמים אינם מסוגלים להקשיב לדעות שונות. הם הפכו להיות כמו הבירוקרטים שניתן למצוא בין האנשים הרגילים.

המאסטר: מתאמים צריכים להיות מוכנים ומסוגלים להקשיב לדעות שונות. אבל אם אתם מסתכלים על המתאמים, הם גם מטפחים והם לא מושלמים. יש מתרגלים שתוהים "מדוע איננו בוחרים במי שהכי חכם ובמי שמטפח הכי טוב באזור שלנו להיות המתאם?" (הקהל צוחק) זה לא עובד כך. ומדוע אינני יוצא לעשות את הדברים באופן ישיר בעצמי? אני רוצה להשאיר לכם את ההזדמנות להגיע לשלמות ולחשל מוסריות אדירה. אילו הייתי אני עושה הכול, או שהייתי אומר לכם כיצד לטפל בכל דבר ספציפי ואתם רק הייתם הולכים בעקבות ההוראות שלי, ברור שהמתאמים היו טובים, כי [הייתם חושבים]: "זה מה שהמאסטר אמר לנו. אין שום "אם" ואיןשום "אבל" בנוגע לכך. בואו פשוט נלך בעקבות המאסטר". אבל האם תהיה לכם מוסריות אדירה אז? מה הייתם מחשלים? האם הייתם הולכים בדרך שלכם אל מול אתגרים וקשיים? רק כאשר אתם מוצאים דרכים לעשות דברים היטב כשאתם מאמתים את הפא ונתקלים באתגרים, ורק כאשר ההצלחה שלכם מגיעה מהמאמצים שלכם עצמכם – רקזה יוצא מהכלל.

המתאמים שבין תלמידי הדאפא הם למעשה רק מתאמים, נקודות קשר, ואנשים המעבירים מידע. אל תחשבו עליהם כעל מאסטר, ושלא יהיו לכם ציפיות כה גבוהות שתסתמכו עליהם בזמן שאתם מטפחים ותצפו מהם לטפל בכל דבר בדיוק כמו שצריך. אין זה כך. אם המתאם היה באמת כמו המאסטר, או שהיה מסוגל להתייחס לדברים מכל הזוויות ולעולם לא לטעות, אז הרבה אנשים באותו אזור לא היו יכולים לטפח בהצלחה, כיוון שאם המתאם יחשוב על הכול היטב כל כך, לא יישאר בשבילכם שום דבר לחשוב עליו. אם הוא היה עושה הכול נכון, לא הייתה לכם הזדמנות להראות את האיכויות האדירות שלכם. אתם מבינים את הרעיון, נכון?

למעשה, לפני זמן רב אמרתי למתאמים האזוריים לנהל את הדברים באופן רפוי, ושלמעט כשזה מגיע למאמצים קבוצתיים המצריכים תיאום, אין עליהם להגביל את המסלול שכל תלמיד דאפא לוקח כאדם פרטי המאמת את הפא. אז חוץ ממקרים של משהו רע לדאפא בהם המתאם צריך לעצור את זה, כל תלמיד דאפא צריך למלא באופן מלא את תפקידו ולעשות באופן פעיל את מה שעליו לעשות כתלמיד דאפא. בשעה שאתם מאמתים את הפא, כל מה שאתם חושבים, רואים, פוגשים, או יכולים לזהות – קדימה, לכו ועשו את זה, ורק אז אתם הולכים בדרך של עצמכם ומחשלים את המוסריות האדירה של עצמכם. האם זה לא עובד באופן זה? (מחיאות כפיים)

באשר למספר מתרגלים, אני מוצא שהם עדיין מקובעים על המתאמים, וחושבים: "כיצד זה שמתאם זה אינו עומד בסטנדרטים?" (המאסטר צוחק) אם המתאם אכן היה באמת טוב והיה יכול לחשוב על הכול לפני הזמן, אז אני חושב שלמתרגלים אחרים באזור הזה באמת לא תהיה כל דרך להביא את המיומנויות והיכולות שלהם לכלל פעולה. אם אזור מסוים פועל היטב, אז זה בהחלט משהו כזה: המתאם רק אומר שמשהו צריך להיעשות, ותלמידי דאפא, ביוזמתם הם, מתאמים זה עם זה ומתגברים על האתגרים יחד, משתמשים באופן מלא בחוכמה של תלמידי הדאפא, כדי לעשות את זה היטב ובדרך אידיאלית יותר. אפילו כאשר המתאמים לא חושבים על הדברים לעומק יותר מדי טוב או אפילו אם הם התעלמו ממשהו, תלמידי הדאפא יהפכו את זה למושלם במהלך הדרך – וזוהי המוסריות האדירה שלכם. אל תפתחו תרעומת כאשר המצב קשה, ואל תחשבו שאתם צריכים שאנשים אחרים יראו מה אתם עושים. המאסטר יכול לראות כל דבר שאתם עושים, וכך גם כל האלוהויות. כאשר אתם פועלים היטב זוהי המוסריות האדירה והנצחית של עצמכם.

בטיפוח שלכם אתם לא יכולים תמיד להסתכל על אחרים. עליכם להסתכל על עצמכם ולטפח את עצמכם. כאשר יש בעיה, בחנו את עצמכם ונסו למצוא מה הבעיה אצלכם. כאשר אתם רואים שמשהו חסר, בחנו כיצד יכולים אתם לעשות כל דבר היטב, שימרו על המחשבה שלכם נכונה לאורך הדרך, והפגינו את המחשבות הנכונות והפעולות הנכונות של תלמיד דאפא אל מול האתגרים – ובכן, זה יוצא מהכלל. וכתלמיד דאפא, זהו אימות הפא שלך בעזרת מחשבות נכונות, ורק אז אתה באמת ראוי להיות תלמיד דאפא.

שאלה: למספר ארצות באזור אסיה-פסיפיק יש קשרים הדוקים עם הרוע, וההבדלים באופן שפעלנו להציל ישויות חיות הם עצומים.

המאסטר: פשוט עשו עד כמה שאתם יכולים, ועשו דברים במסגרת היכולות שלכם, והיכן שהתנאים בשלים. במקומות בהם הרשע משתולל אל תילחצו – זה בסדר וזו לא אשמת התלמידים שלנו. כמובן, בכל מקום בו אין תלמידי דאפא יהיה קשה לישויות חיות להינצל בעתיד; כתלמידי דאפא יכול להיות שכבר חשבתם על כך. עשו דברים בהתאם למצב, עשו עד כמה שאתם יכולים, ובאשר לדברים שאינכם מסוגלים לעשות, נראה מה נוכל לעשות מאוחר יותר.

שאלה: כאשר אין לנו כלל מושגים [מוקדמים] או תוכניות מראש, ההשפעה של אימות הפא היא מעולה, וכאשר ההפך הוא הנכון, ההשפעה דלה.

המאסטר: כן, בנוגע להרבה דברים שאתם עושים, כאשר אתם חופשיים ממושגים אנושיים, ההחזקות שלכם לא יתערבבו פנימה. אם חוץ מהיותכם אחראים על הפא, לא תערבבו פנימה כל החזקות אנושיות, כל דבר משלכם, וכל גורם אישי שלכם, אז בטוח שתעשו את הדבר הזה היטב. ואילו מרגע שאתם מערבבים פנימה את הגורמים של עצמכם, אז אינכם מסוגלים לעשות את הדבר הזה היטב.

יש משהו שאתם חייבים לשים אליו לב: אתם מאמתים את הפא, לא מאמתים את עצמכם. האחריות של תלמיד דאפא היא לאמת את הפא. אימות הפא זה טיפוח, ומה שאתם מסלקים בתהליך הטיפוח הוא בדיוק ההחזקה לעצמי; אינכם יכולים במקום זאת ללכת ולהחמיר את הבעיה של האימות העצמי – אפילו אם אתם עושים זאת שלא ביודעין. כאשר אתם מאמתים את הפא ומטפחים, זהו תהליך של סילוק העצמי, ורק כאשר אתה עושה את זה, אתה באמת מאמת את עצמך. זה משום שבסופו של דבר עליך לוותר על כל הדברים האנושיים, ורק אחרי שתוותר על כל ההחזקות האנושיות שלך תוכל לצאת מהאנשים הרגילים.

אתה מטפח, אז אתה צריך שתהיה לך מוסריות אדירה. ומאין מגיעה המוסריות האדירה שלך? האם איננה מגיעה מוויתור על העצמי ומהיותך חסר אנוכיות בסביבה המפרכת הזו, והיותך אחראי באופן שלם כלפי הפא כתלמיד דאפא? האם אין זו, כשלעצמה, מוסריות אדירה? ויתרה מכך, עשיתם את זה בסביבה מפרכת. ככל שאתה שם את עצמך בעדיפות הראשונה ומערבב פנימה [מרכיבים של] העצמי, כך יש לך פחות מוסריות אדירה, וזו הסיבה שיהיה יותר קשה להצליח בדברים או לעשות אותם היטב. הדברים של הדאפא צריכים להיות הכי קדושים, וזו הסיבה שככל שיש לך פחות מושגים משל עצמך וככל שאתה מערב פחות גורמים של עצמך, אתה יכול לטפל בהם טוב יותר, וסביר יותר שתצליח.

שאלה: בלוחות הפוסטרים הגדולים בהם אנו משתמשים להציג את האמת בנוגע לדאפא, האם נוכל לכלול תמונות של המאסטר מבצע את התנועות של התרגול?

המאסטר: אני לא חושב שזו בעיה אם הכוונה היא להבהיר את האמת – והאם לא עשיתם את זה כבר? (הקהל צוחק)

שאלה: (המאסטר: אני לא אקרא בקול רם את כל המילים האדיבות שלפני השאלה, בסדר?) כלי התקשורת הטלוויזיוניים שנוצרו על ידי תלמידי דאפא צריכים כוח אדם, משאבים חומריים וכסף כדי לתפקד בטווח ארוך. כיוון שאני תלמיד טייוואני, מטפחים עמיתים בתחנת הטלוויזיה לעתים קרובות אומרים לי: "יש בין 300 ל-500 אלף אנשים בטייוואן המטפחים בדאפא, אז כאשר תחנת הטלוויזיה צריכה עזרה, לא אמור להיות לנו תמיד קשה כל כך למצוא אנשים".מאסטר, האם טייוואן יכולה להתמקד יותר במדיום של הטלוויזיה כדי להבהיר את האמת?

המאסטר: אלה שמכירים את הטכנולוגיה או שיש להם מיומנויות מיוחדות, בין אם הם מטייוואן או ממקום אחר, בדרך כלל מתקבלים בברכה, זה בטוח.

שאלה: כאשר ההתקדמות בתרגום נתקעת, האם זה בגלל הפרעות?

המאסטר: בדרך כלל הדברים הספציפיים שתלמידי דאפא עושים קשורים לטיפוח האישי שלהם, ובאותו הזמן, הם קשורים לנסיבות שלהם. בנוגע לדברים ספציפיים כמו זה, אתם עדיין צריכים לדון יחד ולהבין כיצד לטפל בהם טוב יותר ולצעוד בנתיב שלכם עצמכם. אף אחד מספרי הדאפא בשפה זרה לא תורגם על ידי (המאסטר צוחק, הקהל צוחק), וכל תלמיד דאפא המעורב לוקח על כתפיו מחויבויות שונות. עבודת התרגום איננה משימה שמוטלת על ידי מישהו. היא כולה נעשית על ידי אנשים הדנים באופן פעיל [כדי להגיע לתרגום הטוב ביותר שלהם] ומתאמים זה עם זה. אז פשוט הבינו יחד כיצד לעשות זאת טוב יותר. בכל דבר שאתם עושים אתם מאמתים את הפא ומטפחים את עצמכם, וכל אלה הם דברים שעליכם לעשות.

שאלה: האם עלינו להיות בררנים בנוגע לקבלת תלמידים לבתי ספר של מינג-הווי? (הקהל צוחק) מאסטר, בבקשה תן לנו הדרכה בנושא.

המאסטר: מה שאני חושב זה, אתם מפעילים עכשיו בית ספר, אז אל לכם להיות בררנים בנוגע לקבלה. למעשה, אתם יודעים, הדאפא נוגע בטיפוח בלבד – בדאפא אין דבר למעט טיפוח. ואף על פי שהיום מסלול הטיפוח שתלמידי דאפא לוקחים הוא שונה – כדי להבהיר את האמת, להציל יותר מאנשי העולם, לרסן את הרדיפה, וכן הלאה, מספר תלמידים התקבצו יחד והתחילו כלי תקשורת או עשו כך או אחרת – שום דבר מזה איננו חלק מהדאפא עצמו. אלו הם מקרים של תלמידים ההולכים במסלול של עצמם באימות הפא, ואלו הם דברים הנוצרים על ידי התלמידים עצמם. אז זה, גם כן, מעצב את המוסריות האדירה שלכם. וזה יוצא מגדר הרגיל.

היות שאין זה חלק מהדאפא, אז זה חייב להיות חלק מהחברה הרגילה, ולכן זה צריך להתאים לחברה הרגילה. מי שאתם מצילים הם החיים בחברה הרגילה, אז על אחת כמה וכמה אתם צריכים להתקרב יותר לחברה הרגילה ולהפוך את כלי התקשורת שלכם למשהו שהציבור הכללי אוהב לראות ולשמוע. רק בדרך זו תוכלו להשיג השפעה טובה יותר.

זה נכון גם לגבי בתי ספר של מינג-הווי. לדאפא עצמו אין בתי ספר, אבל תלמידי דאפא מצילים ישויות חיות ומבהירים את האמת, הם משאירים את הדברים הטובים ביותר עבור אנשי העתיד, הישויות של העתיד, והם מגדלים ומטפחים תלמידי דאפא חדשים וצעירים. אז בסופו של דבר, מה שאתם עושים הם כולם דברים טובים. אז משום שאתם עושים דברים טובים עבור הישויות החיות, אינכם יכולים לעשות הבחנה מי יכול להיכנס ומי לא. האם זה לא יהיה טוב יותר לקבל אנשים רבים יותר מהחברה הרגילה? לומר זאת מהיבט אחר, אם אתם רוצים להגיע לכך שיהיה לכם מחזור חיובי, אם כל הזמן תלמידי דאפא יממנו את זה – זה מדלדל. אז עליכם להיות מושרשים בחברה ולהיכנס למחזור חיובי. רק זוהי הדרך בה יש ללכת.

שאלה: האם נוכל להקים כיתת מינג-הווי בתוך מערכת החינוך ובתוך בית ספר קיים?

המאסטר: פשוט עשו זאת בהתאם לנסיבות שלכם, ואיך שלא תעשו זאת זה בסדר. אין כל הגבלות או תוכניות קבועות כאשר זה מגיע לעשיית דברים טובים עבור הישויות החיות. בין אם זה הקמת בית ספר מינג-הווי או ניהול כיתות מינג-הווי בעצמכם, או אולי אתה מורה ואתה מלמד תלמידים בהתאם לג'ן-שן-רן בכיתה, אין שום בעיה עם אף אחד מהדברים האלה. וכמובן, הקמת בית ספר מינג-הווי זה פשוט דבר גדול. עכשיו משהם הוקמו, אני מקווה שתנהלו אותם טוב יותר ויותר, תרחיבו אותם יותר ויותר, ותקימו עוד ועוד מהם. עבור כל הישויות הם ברכה, ועבור הישויות הרעות – זה מסלק אותם.

שאלה: לעתים קרובות יש אנשים שבאים ללמוד פאלון גונג כדי להגיש בקשה למקלט. כיצד עלינו לטפל בדברים אלה?

המאסטר: (צוחק) למעשה, זו באמת חרפה לממשלה הסינית. איך זה שאין אלו אנשים ממדינות אחרות המגישים בקשה למקלט? (הקהל צוחק) מדוע יש אנשים רבים כל כך מסין המגישים בקשה למקלט? האם סין אינה טוענת שהיא "חזקה"? האם שמעתם אי פעם על אומה חזקה שיש לה כל כך הרבה אנשים הבורחים ממנה כדי לבקש מקלט? נשמע שה"חזק" הזה הוא מזויף.

כשמסתכלים על זה בדרך אחרת ומניחים הצדה את כל המניעים, אם אנשים רוצים הזדמנות להישאר בארה"ב או במדינה מפותחת אחרת, הדרך הקלה ביותר כרגע היא להגיש בקשה למקלט תוך שימוש בשם של פאלון גונג. שמעתי שיש סמינרים בצ'יינה-טאון שבעיר ניו יורק, בנושא של הגשות בקשה למקלט, והם (הקהל צוחק) מלמדים שם באופן ספציפי כיצד ללמוד פאלון גונג. כמובן, הם לא באמת מלמדים אנשים פאלון גונג. הם אומרים לאנשים כמה תנועות יש, כמה תרגילים, ואילו ספרים יש בפאלון גונג, כמו גם מה ישאלו שוטרי ההגירה במבחן (הקהל צוחק). זה מה שהם עושים.

בכל מקרה, מרגע שמישהו פונה בבקשת מקלט בשם הפאלון הגונג, הוא נותן את העתיד שלו לפאלון גונג. זה משום שהוא משנה את הגורל שלו תוך שימוש בשם של הפאלון גונג – בין אם הוא מודע לכך או לא. זה אם לדבר על זה מנקודת המבט של אנשים רגילים. האמת היא, כל אחד בא לכאן בשביל הדאפא, ואם העולם כולו הגיע בשביל הדאפא, אז כמובן זה לא עניין גדול אם הם מפיקים מעט תועלת מהדאפא. אז קדימה, אם כן (המאסטר צוחק). כל עוד הממשלה המקומית איננה מתנגדת, גם אנו לא נתנגד.

אולם, אם מישהו זכה במקלט פוליטי תוך שימוש בשם הפאלון גונג, הוא חייב לפאלון גונג, משום שזה שינה את הגורל שלו. אז האדם הזה בשום אופן אינו יכול להיות נגד הפאלון גונג, או שהוא יכרות לעצמו את עתידו. אין שום דבר מסוכן יותר. אז עם אנשים כמוהו, זה בסדר אם הם באים ללמוד את השיטה או לעשות את התרגילים, אבל במהלך הדרך עליכם לספר להם מה עומד על הכף: "ודא שאינך נעשה מעורב ברדיפת הפאלון גונג, אפילו אל תחשוב לעשות את זה. זה לטובתך. אני אומר לך את זה רק בגלל שאתה רוצה להשתמש בפאלון גונג. אחרת לא הייתי אומר כלום".

שאלה: אני, תלמיד [דאפא], הייתי רוצה לכתוב בצורה של שירה כדי לעזור למאסטר בתיקון הפא. הייתי רוצה לשאול את המאסטר, כיצד אוכל לשפר את היצירתיות ומיומנויות הכתיבה שלי?

המאסטר: למעשה, אני יודע שמה שאתה רוצה לשאול זה כיצד תוכל להעשיר את התבונה שלך כדי להגיע להשפעה טובה באימות הפא. אם יש לך הבסיס הנדרש, אתה תהיה מסוגל לחבר יצירות טובות, זה בטוח, ואילו אם חסר לך לחלוטין בסיס, תהיה לך כמות מסוימת של קשיים בהתחלה. למשל, אם היית רוצה לכתוב שירים בסגנון טאנג אז אתה צריך ללמוד תחילה על דברים כמו מהי שירת טאנג, [או באופן דומה] מהי חריזת סונג, או מהן דרמות וחריזות יואן, ולאחר מכן אתה יכול לנסות לחבר משהו. כיוון שאתה תלמיד דאפא, ייתכן שכאשר באמת תרצה לעשות זאת, אתה תהיה מסוגל, והיטב, ואתה בהחלט תתחיל מהר יותר ותגיע לבשלות מהר יותר מאחרים, זה בטוח. יש תלמידי דאפא אחדים שכותבים שירה מהר מאוד וללא מאמץ רב; כאשר הם רוצים לחבר משהו הם יכולים פשוט לחבר את זה מיד. עבור אנשים רגילים, לעומת זאת, זה מאמץ גדול לחבר משהו, ועליהם להיכנס למצב הרוח הנכון ולחשוב על גישה זו או אחרת. אבל עם תלמידי דאפא על הדברים ללכת מהר, ולא משנה מה הם. כאשר אתה מוותר על העצמי אפילו יותר, התבונה שלך לאימות הפא תתבטא באופן טבעי.

שאלה: לאחרונה ציינת שמילים מסוימות בכתבים שלך צריכות להשתנות. האם נוכל להדביק ישירות את המילים הנכונות על הישנות במקום לגרד את המלים הישנות?

המאסטר: למעשה, כל עוד אתם מתקנים אותן זה בסדר בכל צורה שתעשו את זה. לתלמידים בסין אין האמצעים לעשות זאת. אני יודע שבעבר רוב הספרים שהודפסו בסין נעשו מנייר עיתון וזה היה די עבה, כך שזה לא ייפגע אם תגרדו את זה בקלילות עם סכין דקה. אני רק נותן לכם רעיון. אתם לא חייבים לעשות זאת בדרך זאת (הקהל צוחק).

שאלה: מספר ממשלות אסיאניות מעמידות פנים, מתוך אינטרסים כלכליים, שאינן רואות את הרדיפה המתרחשת בסין. האם עלינו להשקיע יותר מאמצים כדי לעזור להם לראות את האמת בנוגע לכלכלה של סין?

המאסטר: אתם יכולים לעשות הכול כל עוד זה מועיל לישויות החיות. אנשים חושבים על דברים באופן שונה, ויש להם נורמות שונות שעל פיהן הם חיים. יש אנשים שאולי אינם מחשיבים רווחים חומריים כחשובים כל כך, ואתם תקבלו תוצאות טובות לאחר שהם ידעו את העובדות. אולם אני יודע שבני אדם נוטים להתפתות על ידי אינטרסים חומריים.

אז אדבר מעט בנוגע לאנשים בעולם הזה. אינטרסים חומריים הם בהכרח הכוח המניע עבור החיים של העבר, שהם אנוכיים. אנשי העולם פשוט חיים למען אינטרסים אישיים ומונעים על ידם, ואינטרס אישי, יותר מכל דבר, יכול לגרום לאדם להרגיש אושר או להתייסר – אבל אפילו אם מישהו מספק את התשוקות שלו, מה שהוא מרוויח אינו דבר שיימשך לנצח עבורו, או משהו מוצק ואמיתי. חוץ מזה, לא משנה כמה קשה בני אדם נלחמים עבור דברים כאלה, זה לא באמת בידיהם, כי כל החיים של אדם בעולם הזה נקבעו זמן רב מראש, ואלוהויות שולטות בכל צעד שאדם עושה. לא משנה מה אדם רוצה, זה לא נחשב, אבל רדיפות של אדם יכולות להיהפך להחזקות. אנשי העולם תמיד יפעלו מתוך אינטרס אישי למרות שהם לא מסוגלים באמת להשיג את מה שהם רוצים. כך הם בני האדם. בלי קשר לאם בני האדם מסוגלים להשיג משהו, הם יפעלו על פי זה, וזוהי התנהגות אנושית. וזה לא יעבוד אם הם רק היו יושבים שם ומחכים שדברים טובים יפלו לחיקם – בני אדם צריכים לעשות דברים. כאשר זה משהו ששייך לאדם, עליו לעבוד כדי להשיג את זה, וכאשר זה משהו שאינו שייך לו, הוא יתאמץ להשיג את זה בדיוק באותו אופן מתוך ההחזקות . ככה הם בני האדם. האמת היא, שבני האדם יכולים רק להיות קשורים לכך, ומעבר לכך הם אינם מסוגלים לקחת את גורלם בידיהם בכלל כשהם חיים בעולם הזה. אין שום דרך שהם יכולים להשיג את כל מה שהם רוצים. כדי שאדם ישיג משהו, זה חייב להיות משהו שנקבע מראש כחלק מחייו; אם זה לא נקבע מראש עבורו, לעולם לא יהיה לו את זה. אמרתי בעבר ששני דברים יכולים לשנות את חייו של בן אנוש. האחד הוא טיפוח, והשני הוא שהאדם הזה יתחיל להתדרדר. דברים אלה יכולים לשנות את חייו של האדם. מלבדם אין שום דרך אחרת עבור אדם לשנות את חייו.

אם כן, מהי משמעות החיים עבור בן אנוש? היא לחוות את ההרגשה שיש לו מההחזקה לאינטרס האישי ומההנאה ממסלול החיים האנושיים, להיות ספוג ברגשות. חישבו עד כמה זה מעורר רחמים, ואיזו מין הרגשה זו באמת. הם מאושרים כאשר הם מרוויחים משהו ואומללים כאשר הם מפסידים אותו; כאשר הם אוכלים בשר הם מוצאים שהוא טעים, וכאשר הם אוכלים ממתקים הם מוצאים שהם מתוקים… אולם בעולם האנושי יש גם מרירות, עוקצנות ודברים כואבים, יש את ההרגשות שיש לאנשים צעירים הנובעות מהחזקות רגשיות, ויש גם את הרגשות שיש לאנשים במעמדות חברתיים שונים כאשר הם רודפים, מרוויחים, או מפסידים דברים במהלך חייהם – למרות שהרווחים וההפסדים הללו אינם משהו שבאמת נובע ממאמץ. כך הם בני האדם כאשר הם חיים בעולם הזה. אנשים הם כל כך מעוררי רחמים! ובכל זאת אנשים פשוט אינם יכולים לראות מבעד למה שמכונה "מציאות", והם גם אינם רוצים.

עכשיו בנוגע לאלוהויות, אם הן הולכות לגרום שכל הרגשות שיש לבני האדם בעולם הזה יוגברו, חייבים להיות מעורבים מספר מרכיבים. למשל, הן יַצרו רגשות וריגושים עבור בני האדם, הן נתנו להם זוג עיניים שאינן מסוגלות לראות את התמונה האמיתית של היקום, ואת האשליה של הדברים החומריים; וכמובן יש גורמים רבים אחרים. רק אז הן יכלו לגרום שלאנשים תהיה החזקה להנאה מהרגשות האלה, רגשות שהאלוהויות נתנו רק לאדם, ולחזק רגשות כאלה. אז כדי שהאנשים יחוו רגשות חזקים שכאלה, היה זה גם הכרחי לגרום לאנשים לחשוק בהרגשה הזו שיש לאדם כאשר הוא משיג את מה שהוא רוצה. לומר זאת בפשטות, החיים שבני האדם מנהלים הם באמת פשוט מונעים מאינטרס אישי – האינטרס האישי הוא שממשיך להניע את האדם. מתוך אינטרס אישי שני אנשים יילחמו; מתוך אינטרס אישי שתי אומות יצאו לקרב; ומתוך אינטרס אישי מלחמת עולם יכולה לפרוץ. זה משום שלבני אדם יש ההחזקה הזאת, התשוקה הזאת, לאינטרס אישי. ובדיוק משום שהגורמים האלה קיימים, זה קל לאלוהויות לשלוט בדברים.

האם בני אדם לא מדברים על זכויות אדם, חופש האמונה, ועל מה לא בימים אלה? תלמידי דאפא ראו – כמטפחים כולכם יכולים לראות בבהירות – ששום דבר כאן בעולם האנושי אינו אמין, וכאשר האינטרס האישי מעורב הערכים הללו פשוט מושלכים לפח. האם אין במערב מדינות רבות הפועלות למען דמוקרטיה, חופש אמונה, וזכויות אדם? זה נראה כמו סימן של התקדמות המודרניות, אבל אז כאשר הן מפותות על ידי אינטרס אישי, כמה מתוך הממשלות מדברות בגלוי כנגד הגנגסטרים השפלים בסין שרודפים את תלמידי הפאלון גונג? מה שראינו זה שהם לא מעזים להתמודד עם הנושא, למרות שתחומים רבים שתמיד נחשבו כסממנים של "קִידמה" – כמו זכויות אדם, חופש אמונה, וכן הלאה – מופרים. כאשר אינטרס אישי מעורב הם הופכים כה חסרי חיים וחלשים, הם מתעלמים ממה שהם רואים, והם לא מעזים לדבר בגלוי. כל הדיבורים האלה על דמוקרטיה, חופש אמונה, ו… כל הדברים האלה שהאנשים מייחסים להם ערך רב כל כך ודוגלים בהם בחוזקה, הופכים בִּן-רגע לחסרי משמעות כאשר רווחים חומריים עומדים על הפרק.

כתלמידי דאפא, אתם צריכים להיות ברורים יותר בנוגע לזה: אנחנו לא יכולים שיהיו לנו החזקות לשום דבר בעולם הזה. אנו מטפחים תוך התאמה עד כמה שאפשר לחברה הרגילה, ואפילו כאשר אנחנו מבהירים את האמת כעת באמצעות דברים כמו זכויות אדם וחופש האמונה, זה עדיין להציל ישויות חיות, זה הכול. בעבר כאשר הקומוניזם הופיע, האם אנשים לא היו פנטיים לגבי זה במשך זמן מה, והאם אנשים רבים לא חשבו שזוהי התקדמות של החברה? כמטפח, זה לא מספיק בשבילך רק להיות מנותק מהדברים האנושיים כאן – אתה צריך גם להיות מפוכח לגביהם.

אני לא אומר שאתם צריכים להתנגד לדברים האלה. זה צריך להיות ברור לתלמיד דאפא. מה שאני עושה זה מעביר לכם, מספר לכם, אמת של הפא. בתור המין האנושי, להצליח להגיע לנקודה הזאת היום ולהצליח להפחית את הסבל של האנשים באופן רציונלי – מנקודת המבט של האנשים עצמם זאת לא טעות. אבל ככלות הכול, מה אנשים יכולים באמת להשיג? למעשה, להיות חסר רציונליות כאשר אינטרס אישי מעורב זה גם משהו תחת השליטה של אלוהויות. וזאת הסיבה שכאשר אתם מבהירים את האמת לממשלה או למגזר העסקי, תקבלו את ההרגשה שאנשים בהחלט שמים את האינטרס האישי המעשי שלהם בעדיפות, אנשי עסקים בהחלט יחשבו על המצב הכלכלי של החברות שלהם עצמם, משום שעבורם הדברים האלה הם החשובים ביותר. כאשר אתם הולכים ומבהירים להם את האמת, הם לא רוצים להקשיב כאשר הדברים שעל הכף משפיעים על האינטרס האישי החיוני שלהם. אני ראיתי את זה גם כן. אולם אנשים הם שונים, וכפי שבדיוק אמרתי, יש אנשים שחיים על פי עקרונות שונים. ככה זה. אתם יכולים ללכת ולעשות [סוג זה של הבהרת אמת] אבל אתם צריכים להיות ברורים לחלוטין בנוגע לדברים, ואתם צריכים לדעת איך הוא המין האנושי.

שאלה: כתלמיד שלך, הייתי רוצה לשאול, מדוע זה אורגן בהיסטוריה שהונג קונג ומקאו יתקיימו בסין תחת הצורה של "מדינה אחת, שתי מערכות?" מהו המקור ההיסטורי של מקומות אלה?

המאסטר: מבחינת המקור ההיסטורי שלהן, הן חלק מהטריטוריה של סין. בנקודה הזאת, אתם לא יכולים לומר שהן טריטוריה של מדינה אחרת. בנוגע ל"מדינה אחת, שתי מערכות", היות שכולם יודעים שהמפלגה הזאת היא לא טובה, והם עצמם אפילו יודעים שכולם חושבים כך, ובכן, בזמן שהם רצו לקחת את הטריטוריות חזרה, ושיישַלטו על ידי המפלגה, הם גם ידעו שהונג קונג ומקאו לא יסכימו לכך, וגם העולם לא יסכים, אז התוצאה של זה הייתה: "מדינה אחת, שתי שיטות" ( הקהל צוחק). זה באמת דבר מביש. איך זה שכאשר למדינות אחרות הוחזרה טריטוריה הם לא שמרו על שתי מערכות? האם זה לא בגלל שאנשים לא אוהבים את הדברים האלה שלכם?

שאלה: האם המטרה האמיתית בכך שיש "מדינה אחת, שתי מערכות" היא לתת לעם הסיני הזדמנות ללמוד על המצב האמיתי?

המאסטר: כמובן ששום דבר אינו קורה במקרה, ושום דבר אינו קורה רק מסיבה אחת. כאשר אלוהויות מארגנות משהו הן לא חושבות כמו בני אדם. כאשר הן מארגנות משהו, הסוגיות המעורבות הן ענקיות ומקיפות הכול. כאשר בני אדם מסתכלים על העולם, הם עושים זאת מתוך רמה אחת של חלקיקים. לדוגמה, העולם הזה שבני אדם רואים הוא בין שני סוגים של חלקיקים – מולקולות וכוכבים – והם מסתכלים על העולם הזה מתוך החלקיקים שמורכבים ממולקולות. אלוהויות הן שונות. אלוהות מסתכלת, במסגרת הטווח של היכולות שלה, על התוצאות של מה שיקרה עם כל החלקיקים בקוסמוס ביחס לאיזה שהוא דבר. הן מסתכלות על דברים ברב-ממדיות ומכל נקודות המבט, וזו הסיבה שמטרות רבות מושגות על ידי הדברים שהן מארגנות.

בנוסף לכך, גם אם הדברים הם כפי שהם, בני אדם אינם מורשים לראות הכול אפילו בעולם הזה שנוצר על ידי הרמה הזו של חלקיקים. הסיבה היא שאילו אפשרו לבני אדם לראות הכול, יהיו הרבה דברים שהמדע לא יוכל להסביר, ואז אנשים יאמינו באלוהויות אפילו אם לא תרשו להם. אז כדי למנוע מבני אדם לראות את העולם הזה בבהירות מושלמת, היה צריך ליצור עבור בני האדם זוג עיניים כאלו. עיניים של בני אדם שמורכבות מחלקיקים מולקולריים, אז מדוע זה שהם עדיין אינם מסוגלים לראות דברים שמורכבים מחלקיקים מולקולריים ובתוך הטווח הזה? זה משום שהציבו מכשולים רבים לאדם. המטרה האמיתית של שתי המערכות היא כדי לענות על הצרכים המתוכננים של העולם בתקופה ההיסטורית הזו. דיברתי על הדברים האלה בעבר.

שאלה: לעתים קרובות אני משתמש בשירה כדי לכתוב מאמרי הבהרת אמת לאתרי הדאפא, ולעתים, כדי לבטא את המשמעות הפנימית של אימות הפא, לא הקפדתי לפעול על פי החוקים והצורות של כתיבה קלאסית של שירה. האם זה היה מוטעה לעשות כך? אם זה נעשה כדי לבטא באופן מדויק משמעות פנימית, אז אין זה הכרחי לדבוק בקפדנות בכללים ובצורות של כתיבה קלאסית של שירה או לדבוק במוסכמות – האם הבנה זו נכונה?

המאסטר: אתה רוצה להפר את החוקים שלהם – האם זה מה שאתה אומר? למעשה, זוהי בדיוק המנטליות של האדם המודרני לאחר שהמוסריות שלו התדרדרה – זאת אומרת, לצאת נגד המסורת ומה ששמרני. אני לא מדבר כאן עליך. אני אומר שמבחינת הפא זהו המקום בו נמצא המין האנושי כרגע. האמת היא, המין האנושי מסתחרר כלפי מטה ובורותו הולכת וגדלה. התרבות הסינית היא משהו שאלוהויות העבירו מטה לאדם, והתרבות של כל שושלת, כולל השירה שלה – בין אם זו שירת טאנג, חריזת סונג, או דרמת וחריזת יואן – הן כולן צורות של תרבות שגופים קוסמיים שונים הביאו לבני האדם כאשר הם באו ליצור קשרים קארמתיים. אז אם אתם רוצים לחבר את הדברים האלה, הטוב ביותר הוא לציית לחוקים שלהם. אם אתה אומר: "אני לא אוהב חריזה", ובכן, אם אתה לא אוהב חריזה אז יש בימינו שירה פרוזאית, אז אתה יכול לכתוב שירים בפרוזה. באלה אין הרבה מדי דרישות שיש למלא, והם עולים בקנה אחד עם צורות מודרניות. אבל למעשה, אני סבור שהשירים הללו תפלים מדי ואין בהן כל משמעות עמוקה. השירים שכותבים בצורות עתיקות, לעומת זאת, הם משהו שניתן להתענג עליו.

שאלה: הייתי רוצה לשלוח לך ברכות בשמם של תלמידי דאפא מצ'ונג-צ'ינג ולהעביר את מחשבותיהם. הם ביקשו ממני לוודא שהם יועברו אליך.

המאסטר: תודה רבה לכולם (מחיאות כפיים). המאסטר מודע באופן מלא. אמור להם שהמאסטר מודע באופן מלא.

שאלה: מספר תלמידים הולכים לכיוונים מוטעים לאחר שנכלאו במחנה עבודה, ותלמידים אחרים די לחוצים ומודאגים בנוגע למצבם. כיצד עלינו לעזור להם?

המאסטר: אם צריך לעזור להם, עיזרו להם. שקרים קל לחשוף. איזו "חרטה"? לאן ה"חרטה" הזו תוביל? האם כל זה לא הונאה בלבד? לאחר שיחזרו לחברה ויחשבו על הדברים מחדש בלב שקט, הכול יהפוך ברור. באשר לכל אלה שלכאורה עברו "טרנספורמציה", האם הדברים לא התבהרו להם זמן לא רב לאחר שהשתחררו? כמה מהם נשארו מעורפלים במחשבתם במשך כל הזמן הזה? לגבי אלו שלא יכלו להגיע לאמת המידה במשך כל הזמן הזה, זה משום שהם מרגישים שהם עשו יותר מדי דברים רעים, הם יודעים שהם טעו, והם מבוישים מכדי לעמוד אל מול [עמיתיהם] מתרגלי [הדאפא], וכעת יש להם החזקה לבושה הזו. זו הסיבה.

שאלה: האם זה בסדר שהמתרגלים שלנו יוציאו כסף כדי לשכור מקום לעבודת הבהרת אמת?

המאסטר: למעשה, כאשר זה מגיע להבהרת האמת, תלמידי הדאפא תמיד השתמשו בחסכונות ובמשכורות שלהם עצמם כדי לעשות דברים. אבל אתם אכן צריכים לקחת בחשבון את איך שאתם חיים: לא רק שאתם צריכים לקחת בחשבון את איך שאתם חיים, אלא גם איך משפחתכם חיה, ולקחת בחשבון אחרים. אם אתם לא יכולים לנהל את חיי המשפחה או החיים שלכם היטב, זה יקשה עליכם להבהיר את האמת. או מנקודת מבט אחרת, אם החיים שלכם אינם יציבים ואפילו יש לכם קושי להאכיל את עצמכם, אז יהיה עליכם להסיט את תשומת הלב שלכם לזה, והאם זה לא ישבש למעשה את עבודת הבהרת האמת שלכם? אז עליכם לקחת בחשבון את הנסיבות שלכם. אני יכול לראות את הלב שלכם. פשוט עשו מה שאתם מסוגלים.

שאלה: האם המאסטר יוכל לדבר מעט יותר על העתיד של היקום והמין האנושי?

המאסטר: בדיבור עכשיו על העתיד אין משמעות מעשית עבורכם. העתיד של המין האנושי יהיה נפלא והאנשים שיישארו יזכו לברכה. זה משום שהדאפא הופץ כאן אז המקום הזה יישאר, והישויות שלא חטאו נגד הדאפא בתקופה זו יזכו לברכה. משום שהדאפא נמסר והופץ כאן, הוא ביסס עבור הישויות של העתיד תנאים מועדפים עבורם לחיות כאן. ייתכן שהדגנים של העתיד יהיו בצורה של עצים מניבי פרי, כאשר כל גרגר אורז יהיה בגודל כזה (מתאר בידיים משהו כמו כדור פוטבול אמריקאי). רק קצת הומור. אולם, באופן יחסי, כמות העבודה המעורבת תהיה פחותה בהרבה; המים והאוויר יהיו נקיים; הדברים המורעלים הללו, פשפשים, יתושים, זבובים וכיוצא בזה, ייעלמו כולם; והעולם יהיה באמת נפלא. האלוהויות הישנות אינן מסוגלות לדמיין את נפלאות היקום החדש משום שהן אינן מסוגלות לראות אותו, והן אינן מעזות, ואינן מסוגלות, לדמיין איך הוא, הוא נבנה לחלוטין על בסיס שונה. החיים של העבר היו אנוכיים, אולם היקום של העתיד איננו מבוסס על אנוכיות, והכול יהיה טוב יותר.

שאלה: בעתיד הקרוב אנשים רבים יגיעו להשיג את הפא ביוזמתם הם, אז האם עלינו להתרחב מבחינת אתרי התרגול שלנו?

המאסטר: כמובן שזה מה שעליכם לעשות, ואתם עושים את זה (הקהל צוחק). כאשר יש הרבה מדי אנשים מכדי שאתר אחד יכול להכיל, פשוט התחילו אתר תרגול חדש. כן, כך זה צריך להיעשות.

שאלה: מספר תלמידים ביפן לא סומכים זה על זה, מה שמקשה לבצע הרבה מעבודת אימות הפא שלנו. אני מרגיש עצוב, ובאמת מקווה שנוכל להשתפר יחד כקבוצה בקרוב.

המאסטר: אכן. למעשה, ללא קשר למצב, כאשר לגורמים רעים יש דריסת רגל, זה משום שלמתרגלים שלנו יש בעיות. אתמול מתרגל העלה את הבעיה של כְתבים מזויפים, ואני הייתי שואל כך: אתה ישות שחושלה על ידי הדאפא, אז כיצד תוכל ללכת שולל על ידי החומר המזויף הזה? ומדוע אינך אומד דברים עם הסטנדרטים של הפא? אז האם הרוע לא השיג דריסת רגל בגלל שההחזקות שלך חזקות מדי? למעשה מספר אנשים עדיין אינם רציונליים, והמחשבות הנכונות שלהם אינן חזקות מספיק.

שאלה: ביפן יש למעלה מאלף דתות שמופצות, ואנשים יפנים תמיד מתארים את הפאלון גונג כדת.

המאסטר: כך אני חושב על זה: מעתה והלאה, כאשר מישהו אומר שפאלון גונג זה דת, פשוט תניחו לזה. אם הם רוצים לדעת יותר אתם יכולים לומר להם באיזה אופן פאלון גונג איננה דת; ואם הם אינם רוצים לשמוע יותר, אתם לא צריכים לדבר על האם זה דת. אם מישהו רוצה לקרוא לזה דת, אז שכך יהיה, כי בחברה האנושית למושג "דת" אין כל קונוטציה שלילית. תלמידי דאפא אינם הולכים בדרך הזאת של דת, לא הולכים בצורה הזאת של טקסיות, ואינם מופרעים על ידי טקסיות. מה שאני אומר לכם זה עיקרון בסיסי בפא. עד כמה שאדם רגיל מסוגל להבין זאת, למעשה, סיפרתי לכם לפני זמן רב שאנשים רגילים יקראו לנו דת. דנתי בכך בעבר כאשר לימדתי את הפא.

[I] שאלה: בגרסה היפנית של "ג'ואן פאלון", האם את הסימנייה "的", כמו ב- "目的", יש גם כן לשנות לסימנייה "地"?

המאסטר: באשר ליפנית זה סיפור אחר, משום שהמשמעויות שלה שונות מאלו של הסימניות הסיניות של ההאן. אני סבור שעדיף לא לגעת בגרסה היפנית.

שאלה: האם זה נכון שהתלמידים שהם חלק מאגודת הפאלון דאפא לא צריכים לדכא כל דבר שתלמידים אחרים עושים? (הקהל צוחק)

המאסטר: בנוגע לדברים שתלמידים עושים לאמת את הפא ולהציל את כל הישויות החיות באמצעות הבהרת האמת, הם לא צריכים לעצור אותם, וכל מי שעושה את זה טועה. אולם יש תלמידים שנוטים ללכת לקיצוניות עם דברים, ויכולה להיות לזה בקלות השפעה שלילית. במקרה כזה זה הכרחי לעצור אותם. רבים מכם כאן הם המתאמים של אזורים שונים, ועליכם לזכור דבר אחד: חוץ ממקרים שבהם הכרחי תיאום כולל כדי לעשות משהו, הבה נרפה את המושכות ונניח לתלמידים לחשל את עצמם, ובואו ניתן להם הזדמנות ליצור את המוסריות האדירה של עצמם. עליכם לתת לתלמידים הזדמנויות ולתת להם לעשות דברים. אתם חייבים לזכור זאת. אפילו אני, המאסטר שלכם, מרפה את המושכות ומניח לתלמידים שלנו לצעוד במסלול של עצמם. כאשר תלמיד עשה משהו מוטעה, עליכם להצביע על כך בפניו. ואם באמת הייתה לו השפעה שלילית, אז עליכם לדבר אתו במלוא החומרה הדרושה, ולהבין כיצד לתקן את זה ולפצות על ההשפעה הרעה. אבל אל תאמרו שהוא שד. זה קשה להימנע מלעשות טעויות בטיפוח, ומתוך הטעויות, חלקן הולכות להיות גדולות וחלקן קטנות.

אם כן, בנוגע לתלמידים שלנו, עליכם להסתכל על עצמכם ברצינות. אתם תלמידי דאפא, אז אתם לא יכולים להיות חסרי אחריות כלפי עצמכם או כלפי הדאפא. ככלות הכול אתם ישות שחושלה על ידי הדאפא, והמוסריות האדירה שלכם תזרח בבהירות ביקום של העתיד. אז כיצד נוכל לאפשר לעצמנו לא לצעוד במסלול של עצמנו היטב? אז בואו לא נטיל יותר מדי אשמה על המתאמים. נניח שהמתאם נעשה מושלם, הוא סיים את הטיפוח שלו, אבל המבט שלך תמיד היה מכוון החוצה, במקום ללכת פנימה ולטפח את עצמך – אז האם עדיין תהיה מטפח? האדם שאתה מטפח הוא אתה. אם יש באמת משהו שאינו כשורה עם המתאם, אז הצבע על כך בנינוחות עם כוונות טובות. כולכם מטפחים, ולמטפחים עדיין יש החזקות אנושיות שהם עדיין לא סילקו, החזקות אנושיות הן באמת רגישות לפרובוקציה, וכשמעוררים אותן הן ככל הנראה ימלאו תפקיד שלילי. אז עליכם להיות טובי לב ולפתור דברים בדרך טובת לב, עליכם להיות ידידותיים ולבביים, ולהסביר דברים בבהירות מתוך כוונה טובה. ואז דברים יעבדו. אולם, אם מתאם אינו יכול אפילו להקשיב לדעות שונות המועלות עם כוונות טובות, זה אומר שיש לו בעיות.

מצד שני, מספר קטן ביותר של תלמידים הם כאלה: על פני השטח הם אדיבים לאחרים, אולם מה שהם אומרים נושא הרבה דברים של עצמם, אפילו דברים שמרגיזים אחרים. אולם על פני השטח מה שהם אומרים הוא עדין מאוד (הקהל צוחק). זה להיות חלקלק ולשטות באנשים, וזה בשום אופן אינו המצב שצריך להיות למטפח דאפא.

אם המתאמים באזור מסוים אינם מטפחים בהתבסס על הפא, ו/או תלמידי הדאפא שם אינם לומדים את הפא בנחישות, אז סוג הדברים המסובכים עליהם אנחנו מדברים יופיע. אולם כל תלמידי הדאפא והמתאמים צריכים להבין משהו בבירור: החזקות אנושיות של אדם שעדיין לא טופחו וסולקו יֵצאו החוצה, אבל המשמעות של זה איננה שהוא אינו טוב; והרבה מהצדדים שלו שטופחו היטב לא יוצגו, משום שאחרי הכול הוא טיפח וסילק החזקות אנושיות אלו. העובדה היא, כאשר מטפח נמצא בין אנשים רגילים אבל כבר אין לו כל החזקה אנושית, באמת אין לו שום דבר שיכול לבוא לידי ביטוי, וכמובן כאשר הוא באמת טיפח לנקודה זו הוא יגיע לשלמות. אז כל עוד למישהו יש החזקות אנושיות הן יַראו את עצמן, אבל אין פירושו של דבר שהוא לא טיפח או שהוא לא טיפח היטב. זה רק שהוא לא פעל כל כך טוב בנוגע לנושאים מסוימים או בתחומים מסוימים. על כולכם לשים לכך לב.

במילים אחרות, זה לא עניין גדול אם כשאנו מטפחים את עצמנו החזקות אנושיות יוצאות החוצה. המפתח הוא שכולם מתייחסים לעצמם כאל מטפחים, וכאשר בעיות מופיעות, אתם מסתכלים פנימה. אם כולם מסוגלים לעשות את זה, מצב הטיפוח של אותו אזור בטוח יהיה נהדר ובטוח שהקונפליקטים יהיו מעטים.

שאלה: בטיפוח אין מנהיגים, ולדאפא אין ארגון. כאשר חברי האגודה או ראשה באים במגע עם קבוצות אחרות בחברה ועם סוכנויות ממשלתיות, האם זה הולם להשתמש בתארים כמו יו"ר או חבר אגודה?

המאסטר: הייתי אומר שזה הולם – האם האגודה לא נוצרה כך שתתאימו לחברה הרגילה? אז מדוע לא להשתמש בגישה הזו כדי להבהיר את האמת בחברה הרגילה? כמובן שזה בסדר, והממשלה מאפשרת לכם להירשם. אבל אסור שתהיה לכם החזקה להתפארות, כי אתם מאמתים את הפא, לא את עצמכם.

תלמידי הדאפא הם מטפחים אמיתיים. אילו החברה של היום לא הייתה כפי שהיא, אני באמת לא הייתי אפילו רוצה שתקימו את אגודות [הדאפא] האלו, ורק היו לנו אתרי תרגול במקומות שונים עם מתאמים, וגם מתאמים אזוריים, וזה הכול. למעשה, מתאם הוא מישהו שמכנס אנשים יחד, וגם הוא מטפח רגיל, הוא מישהו שמשרת אחרים ונותן יותר מעצמו.

שאלה: קבוצה של חולי סרטן רוצה שנבוא ללמד אותם את השיטה. האם נוכל לעשות זאת? [ושאלה נוספת היא:] אין לנו את המיומנויות הבסיסיות לשירה ולריקוד, אבל אם באמת נמקד את מחשבתנו ללמוד ולתרגל אותם, האם נוכל להפיק מופע בקנה מידה גדול תוך זמן קצר?

המאסטר: בנוגע לשאלה [השנייה] הזו, עשו מה שאתם יכולים בהתאם לנסיבות וליכולות שלכם. אבל אם אין לכם את הבסיס הדרוש כדי לארגן מופע בקנה מידה גדול, ובכל זאת אתם מתעקשים לקיים מופע, אז הקהל הולך לצחוק עליכם. זה בסדר לבדר אנשים, אבל אם אנשים הם ביקורתיים ועושים מכם צחוק, אז אני חושב שתהיה לזה השפעה הפוכה. אז מה שאתם עושים צריך להיות כפוף לנסיבות.

בנוגע לחולי סרטן שרוצים ללמוד את השיטה, זה תלוי במניעים שלהם. כאשר אנשי העולם רוצים להשיג את הפא, לטפח, או אומרים שפאלון דאפא הוא עצום, זה בני אדם שבאופן פעיל מאמתים את הפא ובאופן פעיל בוחרים לעצמם את עתידם. אולם אם אתה משתמש בדאפא כסוג של אמצעי לריפוי, ועושה זאת בין אנשים רגילים, אז זה למעשה להיות חסר כבוד כלפי הדאפא.

אתם יכולים ללכת לבתי כלא להציג את השיטה ואתם יכולים ללכת לבתי חולים ללמד את החולים. אנו עושים זאת כדי לאמת את הפא. החשיבה שלכם צריכה להיות כמו כשאתם הולכים למקומות אחרים ללמד את השיטה, ובאופן מהותי אתם עושים זאת כדי להציל ישויות חיות וכדי שאנשים ישיגו את הפא ויזכו בהצלה. אם אתם הופכים את הדאפא לכלי לתיקון טעויות של אנשים ולריפוי מחלות של אנשים, או חושבים על זה כדרך לשנות את הקשיים [שמצפים] לאנשים רגילים, אז זה לא בסדר. הדאפא מופץ בחברה האנושית למען מטרה יחידה של הצלת אנשים. אתם חייבים להבין זאת בבירור. יש אנשים שאומרים: "פאלון גונג הוא טוב באופן שלא ייאמן בריפוי סרטן. כולכם צריכים לבוא ולתרגל אותה". במקרה כזה זה בשום אופן לא יעבוד, משום שהכוונה שלכם מוטעית. הדאפא איננו כאן כדי לרפא אנשים. הוא פותר בעיות עבור אנשים במטרה להציל אותם ברמה בסיסית. אם זוהי נקודת ההתחלה אז התוצאות יהיו טובות לבטח. אבל אם אתם עושים זאת עם החזקות לדברים רגילים, אז התוצאה לא תהיה טובה.

טיפוח הוא דבר רציני. לי הונג-ג'י בשום אופן לא בא לכאן להוביל אתכם לרפא אנשים, ועוד פחות מכך בשביל דברים אנושיים, ובשום אופן אינני מוביל אתכם להתחיל איזושהי דת בחברה. באתי ללמד אתכם לטפח ומתוך חוש של אחריות להצלת חייכם.

שאלה: במשך הבחירות לנשיאות טייוואן, החזקות אנושיות של חלק מהתלמידים התעוררו. האם היה זה מבחן שאורגן על ידי הכוחות הישנים? מהי הדרך הנכונה עבורנו לטפל בזה?

המאסטר: אפילו אם השמים היו עומדים ליפול, מחשבות נכונות של מטפח יישארו יציבות – זהו טיפוח, וזה יוצא מן הכלל (מחיאות כפיים). למטפח אין החזקה לשום דבר בעולם הזה. היום טיפוח של תלמידי דאפא נוקט צורה שונה, במהלך הטיפוח-תרגול כולכם נמצאים בחברה הזו ועושים את מיטבכם כדי להתאים לחברת האנשים הרגילים, יש לכם עבודות רגילות בחברה הרגילה, ויש לכם משפחות, משרות, וכל זה – יש לכם קשרים הדוקים בחברה. בנוגע לבחירות בטייוואן, מספר תלמידים חשבו שאדם מסוים הוא די טוב ואז הם רצו להצביע עבורו, בעוד שאחרים חשבו שאדם אחר די טוב ורצו להצביע עבור אדם זה. לאנשים יש דעות שונות משלהם, ואין בכך כל פסול. פעולות של אדם עצמו בחברה אינן מייצגות את הדאפא. אבל אסור שתהיה לכם החזקה לדברים האלה באופן שלאנשים רגילים יש.

לכל מי שתצביעו, אינני יכול, כמאסטר שלכם, לומר שאתם טועים, ואני גם לא מתערב בדברים אלה. זה משום שהמסלול שאני מבקש מכם לקחת מאפשר לכם לטפח בחברה הרגילה. מטפחים יכולים רק להועיל לחברה. אתם מטפחים בחברה רגילה אבל אינכם מובילים את החברה האנושית בכיוון זה או אחר.

אז עבור כל תלמיד, זה בסדר להצביע כאדם פרטי לכל מי שאתה רוצה. זה רק שאסור שתהיה לך יותר מדי החזקה לזה. אולם במהלך הרדיפה נגד תלמידי הדאפא בסין, תלמידי הדאפא ראו משהו, אז חלקם חושבים: "מי שקרוב לרוע שרודף אותנו, לא אצביע עבורו". (מחיאות כפיים) וכמאסטר שלכם אין גם לזה כל התנגדות (הקהל צוחק, מחיאות כפיים). אלו הן המחשבות של התלמידים עצמם, וכמאסטר שלכם לא אמרתי לכם למי להצביע. קל וחומר שלא אומר לכם לנקוט באיזושהי פעולה קבוצתית, ואסור לעשות את זה. (הקהל צוחק)

ובאשר לתלמידים הדנים בדברים מסוימים זה עם זה, זה מה שהם עושים, ועושים כאנשים פרטיים, עם חבריהם המטפחים. וכאשר אתם מדברים על למי אתם עומדים להצביע או למי מישהו אחר עומד להצביע, אלו הן כולן פעולות של אנשים פרטיים ואין להן כל קשר לדאפא עצמו או לאגודת הדאפא. מתאם באגודת הדאפא יכול, באותה מידה, לתמוך במפלגה מסוימת, וזוהי פעולה פרטית שלו. אני אומר זאת משום שהוא מטפח ובה בעת הוא חלק מהחברה. האם תוכלו לבקש ממנו להיפטר לחלוטין מכל הדברים האנושיים בזמן הטיפוח? זה יכול רק לקרות כאשר הטיפוח שלו מגיע לשלמות. אז בזמן שהוא מטפח בחברה הרגילה, הוא יבוא במגע עם החברה, והוא יצביע לכל מי שהוא רוצה. יהיו לו גם העמדות שלו, ואין בכך כל פסול.

יהיו התוצאות של הבחירות אשר יהיו, אסור שזה יוביל לעימותים בחברה – זה יהיה מסוכן נורא. כמטפח עליך להיות קפדן יותר עם עצמך, וזו הסיבה שאני אומר לתלמידים שלנו שאין עליהם להיות מושפעים מהחזקות אנושיות או לפעול באימפולסיביות כאנשים רגילים. הסיבה היא, אתם נושאים אנרגיה ויש לכם יכולות, כל מה שאתם עושים מניע גורמים גדולים ביותר, וההשפעה שתהיה לכם על החברה תהיה עצומה. אז אינכם יכולים ללכת בעקבות אנשים רגילים. אכן ראיתי מספר תלמידים מושפעים מאנשים רגילים עד לנקודה שהם היו כעוסים וטעונים רגשית, והמחשבות הנכונות שלהם לא היו חזקות, בנקודה זו אף אחד לא יכול היה לראות את דמות המטפח שלכם. אתם לא יכולים לעשות זאת. במשך העתירה שלנו של ה-25 באפריל לפני שנים היינו שלווים ורציונליים לחלוטין. אנו טובים לחברה.

שאלה: כעת כשלא רבים מהכוחות הישנים, הידיים השחורות והרוע נשארו, מה מפריע לתלמידים כאשר הם אינם פועלים היטב?

המאסטר: רבות מהידיים השחורות של הכוחות הישנים הושמדו, הן מתקבצות סביב סין, ומעת לעת הן יוצאות החוצה לעשות משהו רע (הקהל צוחק). ומה שאני רוצה לבַעֵר זה את האלוהויות הרעות האלו שהן מחוץ לשלושת העולמות. הן מנהלות את הישויות הרעות, וחלקן אפילו עושות דברים בעצמן. אבל בכל מקרה, כאשר זה בנקודה זו, אם אלוהות מעזה לקחת חלק באופן ישיר בדברים אלה, אז אפילו אם אני לא מסלק אותה, אלו שמעליה יעשו זאת. דברים משתנים כעת במהירות.

שאלה: [II] מה המשמעות של "נצחי או זמני – הכל נגרם על ידי הזמן"?

המאסטר: "נצחי" מתייחס למשהו שהתרחש במשך שנים ארוכות וממושכות ולכל דבר שהתרחש במשך זמן זה. החלק של ה"זמני" פשוט מתייחס לקטע קצר של זמן. בין אם זה יהיה נצחי או זמני, כפי שאלוהויות רואות זאת, האורך של מושג הזמן זהה. וייתכן שרגע של זמן שם יסתכם בשנים ארוכות וממושכות עבור החיים כאן. ובעינינו מה שאינו אלא רגע, יכול להיות תקופה ארוכה וממושכת בשדה זמן אחר. באותו הזמן, מה שהיא תקופה ארוכה וממושכת בעולם שלנו אינו אלא רגע חולף עבור אלוהויות ענקיות מסוימות. זהו הזמן שגורם לכל זה, וזהו הזמן שעושה טריקים. זו המשמעות של זה.

שאלה: הייתה לי הזדמנות לרוץ למועצת העיר, ויצא לי ליצור חברויות עם אנשים רבים משכבות חברתיות שונות, וזה הניח בסיס טוב להבהרת אמת בעתיד. משום שהתפקיד של חבר מועצת עיר אינו מוכר לי, היה עלי להקדיש זמן ללימוד הסוגיות בקהילה, להשתתף בעבודות לטובת הקהילה, וללמוד כיצד להיות חבר מועצה. לעתים אני מרגיש די בדילמה בנוגע לכך, כיוון שאני חושב שעלי להקדיש את הזמן להפקת תוכניות טלוויזיה או לצורות אחרות של עבודת הבהרת אמת.

המאסטר: הפא שאני מלמד מדבר על טיפוח בחברה הרגילה. וכאשר אתם מטפחים בחברה הרגילה, יהיו לכם כל מיני סוגים של קשרים עם החברה כתלמידי דאפא. המשרות השונות שיש לכם, מטבען [משמען שתהיו] במגע עם החברה. אין כאן שום סתירה.

למעשה, למתרגלים רבים שלנו יש עבודות שונות והם מבהירים את האמת לצד עבודתם. זה רק עניין של כיצד לתכנן ולהשתמש בזמנכם היטב, זה עניין של כיצד לפעול טוב יותר. אינני מתנגד לכל סוג של עבודה או תפקיד שיש לכם בחברה הרגילה, לא משנה עד כמה גדול העסק שאתם מנהלים, או כמה גבוהה העמדה שלכם – שום דבר מזה איננו עומד בניגוד [למה שאנחנו עושים]. אני רוצה להצהיר שאנשים מכל שדרות החיים יכולים לטפח, ואני באמת קובע תקדים [בכך שאני מאפשר זאת]. בהיסטוריה היו מעט מאוד מקרים של אנשים עשירים או אנשים בעמדות בכירות שניצלו. אולם אינני מפלה בהתבסס על כך, אני רק מסתכל על הלב של האנשים. אני אציל את כולם (מחיאות כפיים). הניסיון הוכיח שזה היה נכון – לא רק שזה ניתן לעשייה, תלמידי הדאפא שלי הצליחו בטיפוח. בעבר, משום שלא היה חוק גדול, האמיתות שאלוהויות שונות אימתו והוארו אליהן לא היו האמת היסודית של הקוסמוס. היום החוק הגדול מועבר, אז כל דבר יכול להיעשות.

שאלה: יש לנו הרבה עבודה ופעילויות לאימות הפא. אין לי די זמן להבטיח שאספיק את הכול, וכל יום יש לי זמן מועט לעשות את התרגילים וללמוד את הפא.

המאסטר: זו אכן בעיה. אם אתם באמת עסוקים עם עבודת דאפא ממשית מסוימת, אתם יכולים להקל מעט בתרגילים ולמצוא זמן מאוחר יותר לפצות על כך. זה בסדר. הסיבה היא שבאשר לתרגילים האלה, אתם יכולים לעשות אותם יותר כאשר יש לכם את הזמן, ואתם יכולים לעשות אותם פחות כאשר אין לכם. המאסטר סיפר לכם על כך. אבל כאשר זה מגיע ללימוד פא, אני חושב שאתם עדיין צריכים לדחוס זמן ללימוד, אפילו אם זה אומר שלזמן קצר בלבד. אולם כאשר אתם דוחסים זמן ללימוד, יש בעיה שנוטה לצוץ: אתם לא מסוגלים להשקיט את מחשבתכם, ואם אינכם מסוגלים להשקיט את מחשבתכם, אתם למעשה לומדים לריק ומבזבזים זמן. אם אתם הולכים ללמוד, עליכם לשים בצד כל דבר אחר שבמחשבתכם, לשמור על מחשבתכם יציבה, להשקיט את מחשבתכם, וללמוד באמת. אפילו אם אתם רק לומדים מספר פסקאות [באופן זה], זה עדיף על פני קריאת הספר כולו עם מחשבה חסרת מנוחה. כאשר אתם לומדים את הפא, עליכם לקלוט אותו.

שאלה: האם זה נכון שכל המבחנים שתלמידים עוברים כעת נובעים מכך שהכוחות הישנים שמים את תיקון הפא על הכוונת?

המאסטר: לא, המבחנים שלכם הם כולם חלק מהטיפוח שלכם, וההפרעה של הכוחות הישנים מכוונת לטיפוח של מספר קטן מכם בלבד. אני אומר שאינני מכיר בהפרעה של הכוחות הישנים לתלמידי הדאפא, משום שתלמידי הדאפא הם התלמידים שלי, ואף אחד אחר אינו ראוי לטפל בהם. ואפילו פחות נוכל לתת להם להצליח במזימה שלהם להשתמש בתלמידי הדאפא ולכפות דברים על תלמידי דאפא כדי להשיג את המטרות שלהם, כשהם הורסים את התלמידים שלי. הסיבה שהם מסוגלים להפריע היא שהם נתפסים על ההחזקות וההחסרות שלכם, ובנוסף, ישנה גם הקארמה שלכם שנשארה מהעבר. הרדיפה נובעת גם מגורמים אלה. לתיקון הפא מעבר לשלושת העולמות אין קשר ממש ישיר אליכם, אולם אתם כאן באותו זמן של תקופת תיקון הפא ואתם כאן באותו זמן שהמאסטר כאן, ואתם תלמידי דאפא של תקופת תיקון הפא.

שאלה: מספר מתרגלים חושבים שאם הם רק נשארים בבית ושולחים מחשבות נכונות, ומשתמשים בשיחות טלפון להבהיר את האמת, הם נחשבים כתלמידי תיקון הפא ולא צריכים לצאת החוצה. האם זה בסדר?

המאסטר: אם הם אינם עסוקים עד כדי כך בדברים של דאפא, אז זה לא ממש בסדר אם הם לא יוצאים החוצה לפעילויות קבוצתיות לאמת את הפא ולהבהיר את האמת, או לפעילויות אחרות כמו לימוד פא קבוצתי. לימוד פא קבוצתי הוא סביבה שיצרתי עבורכם וצורה שהשארתי לכם. אני חושב שאתם עדיין צריכים להשתתף. זה משום שזה עמד במבחן הניסיון, וטיפוח בדרך זו מאפשר למתרגלים שלנו להשתפר במהירות הרבה ביותר. כאשר אתם מטפחים לבד, אתם מפספסים גורמים שעוזרים לכם להשתפר. והאם כתלמידי דאפא לא אמרתם שתעשו כפי שהמאסטר אומר? האם לא אמרתם שעליכם ללכת ישר בנתיב שתלמיד דאפא צריך לקחת?

אני יכול לראות את האתגרים שלכם, אז אני לא רוצה לומר שאתם "חייבים לעשות" כך וכך. לעתים נדירות אני אומר זאת, משום שאני יודע שקשה לכם. חוץ מזה, בטיפוח עליך להגיע להבנה של דברים בכוחות עצמך. אני מסביר את עקרונות הפא, אבל אתה צריך ללכת בנתיב בעצמך. אילו אמרתי לך שאתה "חייב לעשות" כך וכך, אבל הייתה לך החסרה בנוגע למשהו, אז ההחסרה הזאת למעשה הייתה אשמתו של המאסטר; המאסטר אז לא היה מאפשר לך להגיע להבנת הדבר הזה בעצמך, או נותן לך לטפל בזה בעצמך, אז החלק הזה שלך לא היה מטופח. זאת הסיבה שאני לעתים נדירות מנסח את הדברים באופן כזה. תלמיד דאפא צריך להבין את האחריויות שלו ואת מה שהוא צריך לעשות כתלמיד דאפא.

שאלה: השתתפתי בכמה פעילויות חשובות לאימות הפא, וגיליתי שכאשר אנו מנסים להשיג משהו גדול, יש לעתים קרובות הפרעות רבות, סילוק קארמה וכד'.

המאסטר: היו הפרעות מאז היום הראשון, אז הפרעות מגיעות לפעמים, הן גדולות והן קטנות. השאריות של הכוחות הישנים והדברים הרעים האלה פשוט לא יפסיקו. בכל פעם שאני מלמד את הפא, הם יכולים לשמוע אותו. הם שומעים אותו, בדיוק כמוכם, ובאותו זמן כמוכם, אבל הם פשוט ממשיכים לעשות את הדברים האלה. החטאים שלהם כל כך גדולים שלא ניתן למדוד אותם יותר במונחים של החיים שלהם. בעתיד הם ישלמו על החטאים שלהם בלי סוף, אבל למרות זאת הם לא יהיו מסוגלים לשלם עבור כל זה – עד כדי כך החטאים שלהם ענקיים. וכאשר זה מגיע לשאריות של הכוחות הישנים בשלושת העולמות, ולמגוון הגורמים המדורדרים בקוסמוס, הגורמים הישנים הסופיים האלה מקריבים אותם וגורמים להם להמשיך כך עד הסוף. החטאים של הדברים האלה הם כה עצומים שהם יכולים לשרוף אותם לאפר. הפראות של הגורמים הרעים האלו היא זו שגרמה להם להיות כך.

שאלה: האם עדיף שיהיה מוח פשוט או מורכב? ומהי הסיבה?

המאסטר: בעיניהם של אלוהויות, אם מוחו של אדם פשוט ונקי, אלוהויות מחשיבות אותו כאדם טוב. ואם מוחו של אדם מסובך, אז אלוהויות מחשיבות אותו רע, משום שאיך שאלוהויות רואות את זה, האם הוא לא נעשה מסובך בגלל ההחזקות שהתגבשו בעולם האנושי? האם להיות מסובך אינו תוצאה של החזקות בעולם האנושי? אז זוהי אמיתה בטיפוח.

אם יש לך מוח פשוט זה לא אומר שיש לך חוכמה מועטת, ואם יש לך מוח מסובך זה לא אומר שיש לך חוכמה. וזה לא עומד בניגוד לצורת הטיפוח שתלמידי הדאפא עושים כאן בסביבה של האנשים הרגילים או לכל אחד מהדברים שאתם עושים היום כדי לאמת את הפא. חוכמתו של תלמיד דאפא באה ממחשבות נכונות – מחשבות אלוהיות – וסוג זה של חוכמה שונה מהמושג של מחשבה מסובכת שהתגבש בין אנשים רגילים ובחברה. דברים אלה נוגעים כולם לאינטרס אישי, הם אנוכיים, וזוהי צורה של ערמומיות שהתפתחה באמצעות תכנון מזימות נגד אנשים אחרים. מנגד, נקודת ההתחלה של תלמיד דאפא היא לאמת את הדאפא, ולא לחפש משהו עבור האדם עצמו. אז זה שונה באופן יסודי. האחרון הוא חוכמה גדולה, ואילו את הראשון יש לכנות מחשבות מסובכות. וההתבטאויות שלהם שונות, זה בטוח.

שאלה: באזור שלנו יש כבר מזה זמן רב הרבה תלמידים ותיקים שאינם באים ללימוד פא קבוצתי במשך זמן די רב, והם גם לא עושים את התרגילים אתנו בחוץ. הם חושבים שהם יכולים, מבלי לבוא ללימוד פא קבוצתי, ללמוד את הפא היטב בבית בדיוק אותו דבר, ושבבית הם יכולים לעשות עבודה טובה עם התרגילים באותה מידה. הם חושבים שלהתנהל באופן זה לא מונע מאתנו להשתפר כשלם.

המאסטר: למעשה, הייתי אומר שאם באמת יש אנשים כאלה, אז זו תוצאה של ההחזקות האנושיות שלהם. אם אתם לא מאמינים לזה, חיפרו לתוך שורש המחשבה שלכם ובטוח שתמצאו החזקות. לנסח זאת בקלילות, אתם עצלנים. לנסח יותר ברצינות, אתם מפחדים. כמובן, מספר תלמידים ותיקים קשורים בעבודות ספציפיות, וזה שונה.

שאלה: אם מישהו הלך בעקבות האישה השפלה מהונג קונג בזמן מסוים, האם הוא עדיין יכול להשתתף בפרויקטים של התקשורת שאנו עושים כעת?

המאסטר: עדיף לא לשאול את המאסטר שאלה ספציפית כזו. מספר תלמידים שלנו עשו טעויות, אבל כל עוד הם תיקנו אותן זה בסדר – מי לא עשה אף פעם טעות? אז מנקודת המבט של התלמיד, כאשר תלמידים אחרים אינם בוטחים בך, אל תלך בעקשנות נגדם. זה לא רעיון רע להימנע מהנושא מעט, משום שבדרך זו לשני הצדדים יש פחות לחץ פסיכולוגי עליהם.

אם אנשים אינם מניחים לך לעשות את הדברים האלה, אתה יכול פשוט לצאת החוצה לרחוב לחלק עלונים, מה שמציל ישויות חיות בדיוק אותו דבר. או שאתה יכול ללכת לקונסוליה או לשגרירות לשלוח מחשבות נכונות או לעשות דברים אחרים. אתה יכול לעשות כל אחד מאלה, אז מדוע אתה צריך שתהיה לך החזקה לדבר אחד כלשהו? ככל שיש לך יותר את ההחזקה, כך הרושם שתעשה על תלמידים אחרים גרוע יותר, נכון? אז מדוע להתעקש על כך? והאם הכוחות הישנים לא ישתמשו בזה שאתה כך כדי לגרום למהומה? אז בכל דבר שאתם עושים, אם זה יכול לנבוע מכך שאתה חושב על הדאפא, אז אני חושב שדברים יהיו שונים והמצב ישתנה. הייתי מציע שכל התלמידים שמסתכלים עליהם בחשד ילכו לקונסוליות ולשגרירויות והחוצה לרחוב להעביר מידע, לכו למקומות שצריכים אתכם יותר מכל, וישירות, פנים אל פנים, הבהירו את האמת לאנשים ואל תתערבו בעבודה הפנימית של פרויקטים כעת. הראו לכולם האם אתם אמיתיים, האם אתם עומדים בסטנדרט.

בנוגע לאלה שהם באמת בעיה, אתם לא צריכים לדאוג בקשר אליהם. אנשים אלה הם בתוך תלמידי הדאפא אבל לא בתוך הפא, ומרגע שהכוחות הישנים יגמרו איתם, החיים שלהם ייגמרו. למעשה, אני יודע שחלק מאלה עם הבעיות אכן יודעים שהדאפא טוב, אבל הם פוחדים שסוכנויות הריגול יפרסמו את הדברים המבישים שהם עשו בעבר שפגעו באנשים, והפחד שלהם הוביל אותם להמשיך לעשות דברים רעים בזמן שהם מתחננים, כל הזמן, לפא-שנים של המאסטר שיעשו את הדברים קלים יותר עבורם. אבל כיצד הם יכולים? טיפוח הוא כל כך רציני, בייחוד טיפוח של תלמיד דאפא – כמה עצומה המוסריות האדירה! ועדיין הם מתחננים כך מתוך החזקה, ומעל כל זאת יש להם פחד מטונף. הם לא יקבלו שום אישור, זה בלתי אפשרי. אולם השאריות של הכוחות הישנים והרוחות הרקובות יכולים לראות את ההחזקות של האנשים האלה, אז הם מתחזים למאסטר ומובילים אתכם, או אומרים לכם שזה בסדר לעשות דברים מסוימים. בעשותם זאת הם מנסים לרדוף אתכם למוות.

שאלה: כל תלמידי הדאפא של טייוואן ותלמידים צעירים בבתי הספר מינג-הווי של טייוואן שולחים ברכותיהם למאסטר. (המאסטר: תודה לכם). (כולם מוחאים כפיים) כל התלמידים הצעירים בגני הילדים מינג-הווי של טייוואן שולחים ברכותיהם למאסטר. במשך תקופת תיקון הפא, כיצד נוכל להשתמש טוב יותר בגישת החינוך כדי לאמת את הדאפא?

המאסטר: למעשה, מה שאתם עושים זה אימות הדאפא. התלמידים בבתי הספר מינג-הווי הפכו לתלמידים צעירים, ולזה יש השפעה על החברה. זה השפיע על בתי ספר, והשפיע על חוגים חינוכיים. אז כדי שדברים ייעשו יותר לעומק ובאופן נרחב יותר, זה, למעשה, מה שאני מקווה שתעשו. (המאסטר צוחק) (מחיאות כפיים) אמרתי שזה מה שאני מקווה לו, אבל לנסח זאת ביתר דיוק, זה מה שכל החיים מקווים לו. (המאסטר צוחק) (מחיאות כפיים)

שאלה: באזור אחד, לאחר שכמה אנשים רק הגיעו מסין וטענו שהם תלמידי דאפא, חלק מהחברים המטפחים עזרו להם מיד להגיש בקשה למקלט. האם עלינו להקדיש זמן כדי לדעת עליהם יותר לפני שאנו עוזרים להם לזכות במעמד של פליט?

המאסטר: כאשר זה מגיע לסוגיות אלה, תלמידים יכולים להחליט בעצמם מה לעשות בהתבסס על הנסיבות. אם האדם הוא תלמיד דאפא אמיתי, אז אתם לא יכולים לסרב לעזור כאשר יש לו קשיים. שאלו אותו הרבה שאלות מהפא וזה יהיה ברור, לא?

שאלה: מספר תלמידים הולכים לקיצוניות כאשר הם עושים דברים והייתה להם השפעה רעה על הדאפא.

המאסטר: הישויות שאלוהויות מכבדות פחות מכל הן אלה שאינן יכולות למצוא את עצמן ושהמחשבות הנכונות שלהן לוקות בחסר בכל פעם שהן עושות דברים. אם מישהו אינו יכול למצוא את עצמו, אם הוא לא אומר את מה שהוא מתכוון, אם הוא הולך לקיצוניות כאשר הוא עושה דברים, ואם האניהאמיתי שלו אינו בשליטה, אז אימרו לי, את מי אני אציל? איזה מהם הוא אתה? לאלוהויות יש הכי פחות כבוד לישויות כאלה. למרות שאנשים אלה הצטרפו לשורות תלמידי הדאפא, הם למעשה אינם חלק מהדאפא. זה באמת עצוב. אין להם מחשבות נכונות.

שאלה: מספר מתרגלים שיש להם יכולות על-טבעיות חושבים שכאשר הם שולחים מחשבות נכונות, החיים בממדים אחרים צריכים להינצל, ושזה מעט חסר חמלה להשמיד אותם…

המאסטר: אם תיקון הפא לא היה קיים, או אם כשזה היה קורה היה מדובר רק במאסטר של איזושהי שיטה שמדריך את התלמיד שלו, אז באמת לא הייתם יכולים להגיד שזו טעות שלתלמיד שלו תהיה הבנה כזאת, למרות שהמאסטר יחשוב שאין לך מספיק מחשבות הולמות. כל מאסטר שלא יהיה, אם היה לו תלמיד כזה, אז במוקדם או במאוחר התלמיד הזה היה נשלח הביתה, משום שאם אתה לא עושה את מה שהמאסטר אומר לך, איזה מין תלמיד אתה? היום מה שקורה הוא שונה. תיקון הפא הולך ומתגלה וזה מגיע הרבה מעבר לטיפוח האישי של ישות. כאשר ישות מפריעה לכם ולדאפא, הישות הזו צריכה להיות מסולקת, וזה כבר לא עניין של האם אתה, כאינדיווידואל, רחום; אלא שזהו עניין של אם אתה אחראי כלפי הדאפא.

אתה תלמיד דאפא, אז אל תחשוב שהמטרה של להציל אנשים היא רק כדי שאתה עצמך תטפח לשלמות. היא לא. האחריות של תלמיד דאפא היא לאמת את הפא. האם אפילו לא תאמת את הפא? כאשר הדאפא ניזוק, האם אתה אדיש? תלמידי הדאפא בסין נהרגו ברדיפה בגלל הדברים האלה – האם אין לזה כל קשר אליך? אתה השגת הכול באמצעות הפא בזמן שהדאפא לא צריך שום דבר ממך בחזרה. אבל היות שאתה אחד מתלמידי הדאפא, אם הדאפא היה נעלם, האם הייתה לך איזו שהיא אפשרות להתקיים? האם להגן על הדאפא אינו להגן על עצמך? למעשה, אני חושב שהבעיה שיש לתלמיד זה היא מעבר לבלבול גרידא. לא סיימתי לקרוא את מה שבפתק השאלה…

המשך השאלה: … המציא מערכת של דברים הכרוכים בדקלום הלון-יו מספר מסוים של פעמים והוספת תנועות ידיים מסוימות, והוא אומר שיש לזה השפעה רבת עוצמה. (המאסטר: האם לא אמרתי שהבעיה שלו הלכה מעבר לבלבול גרידא?) (הקהל צוחקוהוא בשקט הסתובב ולימד מתרגלים אחרים.

המאסטר: זו הפרעה. הוא מנוצל עכשיו על-ידי שדים, רק שזה עדיין לא עד כדי כך רציני. אז בנוגע למתרגל זה, הרמה שלו צנחה באופן חמור, ובהשוואה לתלמידי הדאפא המאמתים את הפא בדרך נכונה ובאצילות, הוא נראה כל כך חסר ערך (המאסטר נאנח), והוא נמצא ממש מאחור. למעשה הוא אינו יכול להפריע למתרגלים אחרים כיוון שמתרגלים רבים יכולים לזהות שהוא לא בסדר, ורק מיעוט קטן שיש לו החזקות חזקות יושפע.

שאלה: אני מרגיש שהכוחות הישנים סידרו עבורנו מספר צמתים קריטיים ורוצים להחזיק אותנו למטה, אולם כל עוד אנו עוברים מבחנים אלה ומתגברים על הניסיונות הקשים הללו אנו נהיה מסוגלים לוותר על ההחזקות היסודיות שלנו וכך לפעול טוב יותר.

המאסטר : כן, אם לא הייתה לכם החזקה לשום דבר, אז לכוחות הישנים לא היה כל תירוץ והם לא היו יכולים לעשות לכם שום דבר.

שאלה: מהו תפקידה של טייוואן בתקופת תיקון הפא, ומה הוא יהיה לאחר שהפא יתקן את העולם האנושי?

המאסטר : תיקון העולם האנושי על ידי הפא הוא עניין של העתיד. בנוגע לתפקידה של טייוואן, אני יכול רק לומר לכם שבזמן [שלה ולסין] יש אותם אבות קדומים והן שייכות לאותה קבוצה אתנית, הגישות כלפי הדאפא בשני צידי המצר שונות, ויש ניגודיות חריפה.

שאלה: כיצד, באופן ספציפי, ידעו תלמידי דאפא שהגיע היום בו תקופת תיקון הפא מסתיימת?

המאסטר : שלא תהיה לכם החזקה. כאשר היום הזה יגיע, ההיסטוריה של היקום הישן הזה תסתיים, ותלמידי הדאפא יגיעו לשלמות. רגע זה בו אתם מגיעים לשלמות ונפתחים, עבור ישות חיה, זהו רק עניין של לנוע משנייה אחת לזאת שאחריה – וזוהי אפילו לא שנייה – מהרף-עין אחד לזה שאחריו, והקו המפריד בין להיות בן אנוש ואלוהות נחצה. הטיפוח של תלמיד דאפא הולך מהמיקרוקוסמוס אל פני השטח, וזוהי הסיבה שהחלק שטופח בשלמות במיקרוקוסמוס לא יעשה דבר כאשר הגוף העיקרי איננו שולט בו, אולם הוא יודע כל דבר משום שאחרי הכול הוא סיים את הטיפוח. יש חלק שלך הנמצא בתחום הגבוה ביותר שאליו טיפחת, ובכל אחד מהתחומים שמתחתיו כל הדרך למטה, ואתה תדע את מצב העניינים בכל התחומים בהם אתה נמצא. אז בין שנייה אחת לזו שאחריה, אדם בִּן-רגע עובר מהיותו בן אנוש להיותו אלוהות. וברגע זה אתה תדע כל דבר, וברגע זה אתה תיהפך לאל אדיר וכל-יכול.

שאלה: האם המצב הפוליטי הנוכחי בטייוואן הוא תכנוניהם של הכוחות הישנים, או האם הוא נגרם מההחזקות של תלמידי הדאפא?

המאסטר : נראה שהמתרגלים שלנו באמת מודאגים לגבי זה. תלמידי הדאפא לא גרמו למצב, לדברים אלה אין כל קשר לתלמידי הדאפא שלנו. הם כולם נגרמו על ידי גורמים שהכוחות הישנים השאירו מאחור בעבר. אולם אם נשפוט לפי הדברים בהווה, השאריות של הכוחות הישנים נראים כאילו אינם יכולים להגשים את המשאלות שלהם יותר.

שאלה: יש תלמיד שהלך לבייג'ינג לעתור לאחר שהרוע החל את הרדיפה שלו. אולם לאחר מכן הוא רק קרא "ג'ואן פאלון" ולא את הכתבים החדשים יותר. שיתפנו אותו במחשבות שלנו פעמים רבות בתקווה שהוא ייצא מההבנה העקומה הזו, אבל שום דבר מזה לא השפיע. האם יורשה לי לשאול באיזה סוג של "פטיש כבד" יש להשתמש כדי להעיר אותו? (המאסטר צוחק) (הקהל צוחק)

המאסטר: דברו אתו עם כוונות טובות ותראו מהן ההחזקות שלו. יש לו מעצור נפשי עקב החזקה, ויש לו פחד, והם אלה שגרמו למצב זה. הוא האמין לשקרים ולתעמולה של הרשע –מה עוד זה יכול להיות? אבל הוא כן יודע שהפא הוא טוב, אז הוא בקונפליקט, והוא לא יכול לשחרר [מספר דברים]. אם הוא באמת לא יכול לעמוד בסטנדרט, אז זהו עניינו. אולם אם עדיין יש תקווה להציל אותו, אז אתם צריכים לעזור לו.

שאלה: לאחרונה השתמשנו בצורה של הופעות אמנותיות כדי להבהיר את האמת לקהילה, והתוצאות היו אדירות. מספר קבוצות הזמינו אותנו להדגים את התרגילים וללמד את השיטה, כשקבוצה אחת מורכבת מחולי סרטן בלבד. הייתי רוצה לשאול, כיצד עלינו לטפל בכך? כמו כן, אנו מתכננים לארגן הופעה בקנה מידה גדול. האם נוכל לגבות דמי כניסה? האם אנו יכולים לגייס כספים לקבוצות אחרות?

המאסטר: אתם בשום אופן לא יכולים לגייס כספים לקבוצות אחרות, ואל לכם לעשות דברים שאין להם חשיבות לתלמידי הדאפא. עבור תלמידי דאפא, אימות הפא, הבהרת האמת, הצלת ישויות חיות, ושלילת הרדיפה הם העדיפות הראשונה, ושום דבר לא צריך להפריע. אם אתם עושים דברים שאין להם כל קשר לדאפא, מה שתשיגו לא יהיה שווה את המאמץ.

יש אנשים שעשויים לחשוב: "אם אגייס כסף עבורם, אנשים אלה עשויים להיות טובים כלפי הפאלון גונג". זה לא עובד כך. לימדתי את הפא במשך שנים כה רבות עכשיו, ומעולם לא חשבתי על שימוש באמצעים כלכליים, איזשהו סוג של סמכות, או השפעה אישית כדי להביא אנשים להשיג את הפא. אם הוא לא בא בשביל הפא אז זה לא יעיל.

שאלה: בזמן שהתביעות מתנהלות, האם המתרגלים שלנו יכולים להבהיר את האמת לשופטים? האם זה יפגע בהגינות של התהליך המשפטי?

המאסטר : לדבר על הרדיפה לא צריך להיות בעיה, וזה צריך להיות בסדר למתרגלים שאינם חלק מהתביעה להבהיר את האמת. בעולם האנושי אנשים נעלו עצמם עם כמות עצומה של הגבלות, אולם אם אתם עושים דברים בתבונה, לא תעשו משהו רע, ולא צריכה להיות בעיה.

שאלה: מתאמת שהבהירה את האמת באזור מיוחד של תיירים בהונג קונג הצליחה לתקן את המקום הזה כל כך טוב, זה באמת ראוי להערצה. יש מתרגלים שחושבים עליה כאלוהות. ויש מתרגלים שאומרים שללכת לשם להבהיר את האמת במשך שבוע זה עדיף מטיפוח בטייוואן במשך שנה שלמה (הקהל צוחק) ( המאסטר: ובכן, זה קיצוני). משום שמתרגלים רבים הולכים לשם מתוך הערצה…

המאסטר: מתרגלים שלנו – זיכרו זאת – חלק מהמתרגלים שלנו פעלו היטב, אבל היא עדיין מטפחת. אז אם אנו עושים את הדברים אלה, האם זה לא יוביל מתרגלים לגבש החזקות חדשות? והאם זה לא יהפוך את המתרגלים למעט יותר מדי מרוצים מעצמם? אז אני חושב שאתם עדיין צריכים להיות זהירים. כן, כאשר מתרגל טיפח היטב בהיבטים מסוימים, אנחנו צריכים ללמוד ממנו. אבל המתרגל עדיין מטפח ועדיין יש לו החזקות אנושיות שלא הוסרו עדיין, אז אתם עדיין צריכים להשתמש בפא כסטנדרט שלכם.

המשך שאלה: … לאחרונה האישה התעקשה לשנות את הדרך לשליחת מחשבות נכונות. היא שינתה את הסדר של הקטעים של חמשת הדקות, והפכה את חמשת הדקות הראשונות מניקוי כל המחשבות הרעות במחשבתה להשמדת הידיים השחורות. והיא גורמת למתרגלים אחרים ללכת על פי הנוסחה שלה.

המאסטר: רואים, הנה זה בא (הקהל צוחק). זה גרם לה לגבש החזקות – רואים מה קרה עכשיו? הובלתם אותה לעשות דברים בדרך משלה. זו הסיבה שאני אומר לכם שאתם צריכים ללמוד את הפא הרבה ולהשתמש בפא כסטנדרט שלכם. בכל פעם שמישהו מטפח היטב בהיבט מסוים, זה משום שהיא טיפחה היטב בפא, לא משום שהיא טובה יותר מהפא. אז אם אתם הולכים בעקבות דוגמה של מישהו במקום ללמוד מהפא… [זיכרו ש] לפני שהיא סיימה את הטיפוח שלה, עדיין יש לה פגמים, וכאשר היא טובה בהיבט מסוים, אין זה אומר שהיא טובה בכל ההיבטים. עכשיו זה באמת קרה, אתם עוררתם את ההחזקה של המתרגלת הזאת. היו זהירים עם סוג זה של דברים.

שאלה: מאסטר, האם תוכל לדבר בבקשה על איך אנו יכולים להפיץ לאנשים שונים את תכונת הקוסמוס של ג'ן-שן-רן תוך שימוש בכלי התקשורת בדרך מעודנת וחכמה? ואיך הן הישויות בגני העדן הטאואיסטים?

המאסטר: על מה אתה מדבר? (הקהל צוחק) "… להפיץ לאנשים שונים… תוך שימוש בכלי התקשורת בדרך מעודנת וחכמה?" מדוע זה נשמע לי שזה לא משהו שתלמיד דאפא יאמר? אולי זה מתרגל חדש. אין דרך "מעודנת וחכמה". תלמידי דאפא עושים כולם דברים בהתאם לפא; יש להם חמלה לכל הישויות והם מאפשרים לישויות החיות לדעת מה נפלא. הם עושים זאת כל אחד בהתאם לנסיבות שלו ומתוך הרצון שלהם עצמם לעשות זאת.

איך הם גני העדן הטאואיסטים? המערכת הטאואיסטית, כפי שאמרתי קודם לכן, למערכת הטאואיסטית לא היו גני עדן בעבר. הטאואיסטים מטפחים לבד ובבידוד מוחלט, ואפילו בשמים הם נשארים במערות. והטאואיסטים שבשמים משוטטים ממקום למקום, גם כן, ורק במספר קטן של מקרים יש להם מקדשים טאואיסטים. בזמן האחרון, מאז שהופיעה הדת הטאואיסטית, הופיעו מספר מחלוקות בין בודהא-טאו. זו הסיבה שהדת הטאואיסטית הוקמה, ובדת הטאואיסטית התחילו להיות גם כן בודהות ובודהיסאטוות. כל הדברים האלה נפתרו.

שאלה: כאשר בעל ואישה הם שניהם תלמידי דאפא ויש להם קונפליקטים ובעיות שלא ניתן לפתור, האם הם יכולים להתגרש? (הקהל צוחק) האם יש לזה קשר כלשהו לטיפוח?

המאסטר: למעשה הייתי אומר שיש לכם החסרות בטיפוח שלכם, אף על פי שמספר תלמידים עשויים לומר שאתם פועלים בסדר גמור. האם אין לכם החזקה חזקה מדי לדברים אנושיים אלה? אילו שניכם הייתם יכולים לוותר על עצמכם ולטפח היטב ושלא תהיה לכם תפיסה גדולה כל כך של עצמכם, אז האם יכולתם שלא לטפל בדברים האלה היטב, בהתחשב בכך שהן הבעל והן האישה הם תלמידי דאפא?

בנוגע לגירושים, אמרתי לכם להתאים לחברה הרגילה ככל הניתן; היום, בין אם מדובר בלהתגרש או להתחתן, אני לא אומר דבר. אני דן בדברים במונחים של עקרונות פא. אבל אני אגיד לכם, הדברים האלה לא יורשו בעתיד. הם נובעים מהמצב הנוכחי בחברה המודרנית. אני לא יכול לכפות עליכם לעשות דברים בדרך מסוימת, אולם החיים של העתיד לא יורשו לעשות זאת, והם גם לא היו עושים זאת [אילו יכלו].

כמו כן, בואו נדבר קצת על בני אדם. בימינו אנשים באמת מייחסים חשיבות לרגשות, אולם רגש הוא אחד הדברים הכי פחות אמינים. "כאשר אתה נחמד אלי אני שמח, וכאשר אתה כבר לא נחמד אלי ההרגשה נעלמת". אז האם אפשר לסמוך על הדבר הזה? האם אפשר להסתמך על צ'ינג כדי לשמר את הנישואים? אצל בני האדם, בין בעל ואישה, מעבר למחויבות המוסרית, אתם חבים זה לזו. אז מבחינת האישה, כאשר היא שמה בידיים שלך את כל החיים שלה, הגבר צריך להבין, "אישה זו הפקידה את כל חייה אצלי. אני חייב להיות אחראי עליה". חוש המחויבות שיש לבעל ואישה זה לזו הוא משהו שאנשים היום אינם מכירים בו ואינם מעריכים. כמובן, המצב של החברה כעת איננו כפי [שתיארתי כרגע], אז אני לא דורש זאת מכם. כתלמידי דאפא אתם צריכים לנהל את עצמכם היטב ולעשות את כל המאמצים להימנע מדברים כאלה [כמו להתגרש].

כמובן, כעת דיברתי רק על גברים. אני צריך לדבר מעט על נשים עכשיו. (הקהל צוחק) ובכן, אהיה מתון. (הקהל צוחק) כאישה, את מצדך צריכה להבין את בעלך. נשים: אתן כולכן רוצות שהגבר שלכן, הבעל שלכן, יהיה גבר גברי, חזק, הגון ומכובד, אבל בפעולות שלכן אתן תמיד שומרות אותו למטה, שומרות אותו תחת שליטה כה הדוקה שהוא כמו אישה (הקהל צוחק). אז כיצד הוא יכול להיות גברי? כאשר כל החברה במצב זה, חישבו על זה, הגברים של החברה הפכו כולם לגבר-היא, (הקהל צוחק) וכל הנשים הפכו לאישה-הוא, (הקהל צוחק) – זהו ההיפוך של יין ויאנג. כמובן, ככה היא החברה, ואני לא אתעקש שאתם תהיו באופן זה או אחר. יש לנו כמה מתרגלות שהן באמת מאוד מוכשרות, ויש כמה נשים שהן באמת מדהימות, (המאסטר צוחק) ולעתים הן עוברות גברים מבחינת היכולות. אבל למרות זאת, פעמים רבות אתן באמת צריכות להיות מתחשבות בגברים שלכם. כמטפחת עלייך להיות אדם טוב בכל מקום בו את נמצאת, ועלייך להיות מתחשבת באחרים – אז מדוע בבית אינך יכולה להיות מתחשבת ומבינה כלפי בעלך שלך? האם אין אנו משאירים לאנושות העתידית את הדברים הטובים ביותר? כאשר שניכם מטפחים, על כל אחד מכם להיות מתחשב באחר, לכן, כיצד אתם יכולים לדבר על גירושין? נישואים צריכים להיות משהו שהוא בלתי שביר (הקהל צוחק) (המאסטר נאנח)

שאלה: הייתי רוצה לבקש ממך לדבר בבקשה על כיצד להבהיר את האמת לאנשי עסקים.

המאסטר: בני האדם קשורים לאינטרס עצמי. עבור אנשים רגילים, אינטרס עצמי הוא מעל כל השאר, וזה פשוט איך שבני האדם. כאשר אתה מספר להם על האמת, הם יבינו: "או, אתם אנשים טובים ואתם נרדפים. אבל אני עדיין צריך ללכת לעשות כסף". היות שמדינות שונות ממשיכות להשקיע כסף שם בזמן זה שבו הפאלון גונג נרדף, זה נתן לרשע את היכולת ואת המימון לרדוף את הפאלון גונג, וזה עשה את המדינות הללו שהשקיעו את הכסף תלויות בשוק הזה, אז הן לא מעזות לחשוף שום דבר או לנקוט עמדה נגד הרדיפה. כך הם פשוט בני האדם, אלא אם הם מתחילים לטפח, אז זהו המקסימום שאנחנו יכולים לעשות בשביל להעביר להם את המסר. בכל הנוגע לאנשי עסקים, אתם יכולים להשאיר זאת כפי שזה.

שאלה: הייתי רוצה לשאול את המאסטר, שאקיאמוני אימת והואר ל"איפוק מוסרי, מדיטציה בריכוז. חוכמה", אז בזמן שאנו מטמיעים עצמנו בפא אנו חייבים גם לאמת ולהיות מוארים, במסגרת הדאפא, לעקרונות של עצמנו שמוטמעים בפא, האם זה נכון?

המאסטר: כן, אבל לא סיימתי לסכם את הדברים האלה שעליכם לאמת ולהתעורר אליהם, אז אתם עדיין לא יודעים מה הם – לא תדעו עד שתהיו מוארים, משום ששיטת הטיפוח שלנו שונה. אל תלכו ותיצרו משהו רק כדי להיות שונים. אם אתם הולכים וממציאים מושגים חדשים מחר וטוענים: "זה מה שאני מטפח", אז הלכתם בדרך סוטה.

שאלה: תלמידי דאפא מאוסטרליה, יפן, מלזיה, (המאסטר: אני חושב שאקרא את אלה). אוסטרליה, יפן, מלזיה, אינדונזיה, סינגפור, מקאו, קוריאה, טייוואן, ניו זילנד, תלמידי הדאפא שמוחזקים בניגוד לחוק במחנה העבודה בכפייה לנשים של בייג'ינג, ליו-ג'ואו בפרובינציית גואנג-שי, מיי-ג'ואו בפרובינציית גואנג-דונג, שן-ג'ן, יאנג-ג'ואו בפרובינציית ג'יאנג-סו, סידני, בתי הספר מינג-הוויי של יפן, נינג-בו בפרובינציית ג'ה-ג'יאנג, ג'ו-האי, האנג-ג'ואו, צ'ינג-דאו בפרובינציית שאן-דונג, האי-יאנג, שנחאי, יאן-ביאן, וו-האן, שאן-שי, העיר ג'ילין בפרובינציית ג'ילין, העיר שואנג- צ'נג בפרובינציית היי-לונג-ג'יאנג, ווי-האי, פאן-יו בפרובינציית גואנג-ג'ואו, שי-אן, בייג'ינג, והעיר ג'יאנג-מן בפרובינציית גואנג-דונג שולחים את הוקרתם הגבוהה ביותר למאסטר האדיר והנערץ.

המאסטר: תודה לכולכם (מחיאות כפיים). אני יודע. וזה בייחוד כך לתלמידים האלה מסין, אני יודע מה הם מרגישים, אני יודע על הגעגועים שלהם למאסטר, ולמעשה אני מרגיש אותו הדבר כלפיהם. הרשע יושמד; עננים שחורים אינם יכולים להאפיל את השמים.

שאלה: כאשר התקשרתי לבייג'ינג להבהיר את האמת, מטפח עמית ענה לטלפון. אמרתי להם: "תלמידי דאפא מסביב לעולם חושבים עליכם. בבקשה האמינו ביציבות במאסטר ובדאפא. זה קשה לשאת, אבל אתם יכולים לשאת את זה. זה קשה לעשות, אבל אתם יכולים לעשות את זה". המתרגל ביקש ממני לדרוש בשלום המאסטר כאשר אראה אותך. כולם מתגעגעים אליך.

המאסטר: אני מודה לכולכם. (מחיאות כפיים)

שאלה: הייתי רוצה להעביר ברכות למאסטר משוטרים של המשרד לביטחון הציבור בפרובינציית גואנג-דונג. כרגע ישנם (המאסטר: אדלג על הקטע שמציין את המספר שלהם כאן) שרואים את הרדיפה כפי שהיא באמת.

המאסטר: המצב של הבהרת האמת והצלת הישויות משתנה מהר יותר עבור תלמידי הדאפא של סין מאשר ברחבי העולם, וזה משום שאחרי הכול מספר עצום של תלמידי דאפא נמצאים שם; כמעט 100 מיליון תלמידי דאפא מפעילים השפעה ענקית בשלילת הרדיפה. הבהרת האמת סביב כל העולם והצלת ישויות מחוץ לסין סייעה לאנשים בכל מקום להיעשות מודעים לאמת ולגנות את הרדיפה, והיא סילקה רוע . זו תוצאה של תיקון הפא ושל המאמצים המוצקים של תלמידי דאפא סביב כל העולם. אולם כדי שהרדיפה בסין תיעצר לפני שתיקון הפא מגיע, תלמידי הדאפא בסין עדיין יהיו צריכים למלא את התפקיד מרכזי. בנוגע לרדיפה הנוכחית, רבים בציבור הרחב בסין מוטרדים ממנה, וזה לא רק הציבור הרחב, בשכבות גבוהות יותר של החברה גם כן, ואפילו בדרג הגבוה יותר של הממשלה, אנשים רבים צעדו קדימה לדבר באופן ישיר על העובדות של הרדיפה נגד הפאלון גונג. בקרוב האנשים יקומו ויגנו את הרדיפה.

שאלה: בכתבים האחרונים ציינת מחויבויות גדולות יותר המחכות לנו בעתיד. האם זה התייחס לירידה שלנו לעולם בני התמותה לאחר השלמות כדי להציל את הישויות החיות שלנו?

המאסטר: מה שאתם עושים ברגעים אלה זה להציל ישויות חיות. אתם לא יכולים ללכת למעלה ואחר כך לחזור. (הקהל צוחק) מי ירצה לחזור? אתם כאן וחושבים שהמקום הזה די טוב, אבל זה משום שהעיניים שלכם לא יכולות לראות את המציאות של הדברים כאן. מרגע שתגיעו לשם למעלה ותסתכלו לאחור, אתם תמצאו את זה רק מטונף כאן בעולם האנושי הזה, ולא תרצו לחזור אפילו אם תתבקשו. וזו הסיבה שאני אומר שהישויות האלו שהעזו להגיע לכאן ולהשיג את הפא ראויות כולן להערצה. אולם הרדיפה מצד הכוחות הישנים גרמה לישויות חיות לחטוא נגד הדאפא, והמעשים של בני אדם במשך הרדיפה באמת הרסו הרבה אנשים והרסו הרבה חיים.

שאלה: כיצד צריכים תלמידים נכים להתמודד עם שליחת מחשבות? אני שואל משום שיד ימין שלי נכה.

המאסטר: אז אתה יכול להשתמש ביד שמאל שלך. זה לא משנה, משום שזה אפילו בסדר לא להשתמש בשום תנועת יד כאשר אתם שולחים מחשבות נכונות. ביקשתי מכם להשתמש בתנוחות ידיים כדי לעזור לכם לקבל תחושה חזקה יותר כשאתם שולחים מחשבות נכונות, לתת לכם תחושה חזקה יותר של שליטה, זה הכול.

שאלה: בטייוואן, כיצד נוכל לעודד מטפחים עמיתים להשתנות מלהיות פסיביים למצב שיאמתו את הפא באופן פעיל ושיוקירו את פרק הזמן האחרון בתיקון הפא?

המאסטר: באשר לזה, למעשה, אני הכי פחות מודאג בנוגע למתרגלים בטייוואן. בזכות הגישה של הממשלה כלפי הדאפא שם, זה לא מטריד אותי יותר מדי. ומשום שהפא זמין, המתרגלים שם פעלו טוב מאוד. לעתים אני מרגיש כאילו מה שהם עושים דומה למה שהתרחש בעבר כאשר הייתי בסין (מחיאות כפיים). באשר למספר קטן מאוד של אנשים שאינם פועלים היטב באזורים מסוימים, זוהי התבטאות של התהליך שבו מתרגל משיג הבנה טובה יותר והתהליך של מתרגלים חדשים המגיעים לבשלות, וכל זה בהדרגה ישתפר. השיבושים שהם נתקלים בהם בטיפוח האישי שלהם אינם אותו דבר כמו הרדיפה בסין, אבל יהיו כמובן לעתים קרובות מבחנים ליחידים. אז כמטפחים עליכם להבין זאת נכון. אתם לא יכולים לפחד מקשיים ומבחנים. האם הייתם מטפחים אילו העברתם את כל ימיכם בנוחות ובאושר?

שאלה: כאשר אנו לומדים את הפא עם מתרגלים סינים, אנו קוראים פסקה בסינית ואז פסקה ביפנית. כמה מתרגלים סינים חושבים שלימוד הפא באופן זה הוא איטי מדי ואיננו משיג תוצאות כמו קריאה בקבוצה אחת [של שפה].

המאסטר: אני חושב שכל אחת מהדרכים בסדר, זה בסדר שהמתרגלים דוברי היפנית יקראו יחד ושהמתרגלים דוברי הסינית יקראו יחד. מה שיותר נוח לכם. אין כלל מוחלט. פשוט עשו את מה שעוזר לאנשים להשתפר.

שאלה: אני די צעיר. כאשר אני רואה החזקות אצל חלק מעמיתיי המטפחים שהם מבוגרים ממני, אינני מעז להעלות אותן. האם זהו פחד – כלומר החזקה?

המאסטר: אל תפחד. כאשר אתה רואה משהו שאינו כשורה אתה יכול לדבר על זה. אפילו תלמידים מאוד מאוד צעירים יכולים לדבר על מה שהם רואים.

שאלה: אני מכיר מתרגל שעשה טעות ענקית לפני מספר שנים ובאמת גרם להשפעה שלילית על הדאפא. כעת הוא במצב קשה באמת. האם עלי לעזור לו?

המאסטר: אם האדם עשה דברים רעים והפסיק לתרגל, אז אתה לא יכול לקרוא לו מתרגל. עכשיו אתם כולכם עסוקים בהבהרת האמת, אז אתה יכול לשפוט בעצמך האם זה שווה להקדיש הרבה זמן כדי לעזור לו. אם האדם יכול עדיין להינצל, ומה העלות מול התועלת לעשות משהו כזה בהתחשב במה שיש לך כרגע, אלו הם דברים שאתה צריך להחליט עליהם בהתבסס על הנסיבות.

שאלה: טייוואן היא המקום בו עיתונים בשפה הסינית נקראים הכי הרבה מחוץ לסין. מאסטר, האם תיתן לנו בבקשה הנחייה לגבי העתיד של פרסום עיתון יומי בטייוואן.

המאסטר: אני עדיין אומר אותו הדבר: עשו את ההחלטות בעצמכם בהתבסס על הנסיבות והיכולות של התלמידים שלנו. אל תבקשו מהמאסטר לאשר משהו. מרגע שהמאסטר אומר משהו אתם תאמרו: "המאסטר אמר זאת" ותתעלמו מהשאלה אם זה בר-ביצוע, אם יש אתגרים ואם התנאים הבשילו – תתעלמו מהכול ותתעקשו לעשות זאת. זוהי הסיבה שאני אומר שעליכם לתכנן דברים תחת הנסיבות שלכם.

שאלה: כיצד עלינו להבין את: "רואים את מהות המתרחש רק כשמברישים את כיסוי האבק"?

המאסטר: "… כשמברישים את כיסוי האבק", משחר הזמנים ביקום ועד להווה, כמות אין-סופית של זמן עברה. יש תמיד גופים קוסמיים שמתפרקים, בדיוק כמו חילוף חומרים. הם מתפרקים ואז נוצרים מחדש, ונוצרים ואז מתפרקים שוב. בשל כך, המדע של המין האנושי למעשה מאמין שמה שחולל את היקום הוא פיצוץ גדול. האבק של הקוסמוס נופל כלפי מטה, ומרכיבים רעים יורדים ללא הרף כלפי מטה. מלמעלה עד למטה, אף רמה איננה טהורה כפי שהייתה אז בעבר. ושלושת העולמות, בייחוד, הפכו ליותר ויותר גרועים; זה נעטף באבק במשך זמן כה רב, והאבק נעשה עבה יותר ויותר. כאשר הירח נשלח למעלה בעבר, הוא לא היה כה גדול כפי שהוא היום, כעת עובי פני השטח החיצוניים שלו גדול בתריסרים של קילומטרים. אז באשר ל"רואים את מהות המתרחש רק כשמברישים את כיסוי האבק ", הישויות החיות כוסו על ידי כמה גורמים חיצוניים, ואלמנטים רעים רבים הפכו אפילו את הישויות עצמן ללא טהורות, והמין האנושי, בפרט, נשלט על ידי רוע חיצוני בהמלך רדיפת הדאפא. אז לאחר שהדברים האלה מנוקים אנו נעיף מבט נוסף ונראה איך הן הישויות האלה. זוהי המשמעות של זה (מחיאות כפיים).

שאלה: תכנון מקיף ותיאום שניהם קיימים בכל סוגיה. מדוע זה אתה מעודד תיאום אבל לא תכנון מקיף?

המאסטר: אתם רק צריכים להיפגש יחד ולדון כיצד לעשות דברים. לתיקון הפא יש התקדמות משלו. למעשה, מה שאתם עושים זה רק את שלושת הדברים; התשתית כבר הונחה. באשר לשלושת הדברים המהווים את נקודת המוקד, אתם חושבים איך לעשות אותם היטב ובאותו הזמן מטפחים את עצמכם היטב ומצילים ישויות חיות – החלק הקשה ביותר הוא להציל ישויות חיות. לעשות דברים היטב זה למעשה עניין של תיאום. כאשר אני אומר תיאום, אני מדבר על לשתף פעולה ולפעול יחדיו היטב. אימות הפא זה גם כן טיפוח, ואם כולכם תסתכלו פנימה, אתם תהיו מסוגלים לשתף פעולה היטב. דאפא זה טיפוח, ואין שום דבר אחר. תלמידי דאפא עושים דברים להבהיר את האמת, כדי, ראשית, להציל את כל הישויות, ושנית, לרסן את הרדיפה, לחשוף את הרדיפה ולהתנגד לה. אין לנו כל מטרה אחרת. אז בנוגע לפעילויות שתלמידי דאפא מארגנים והבהרת אמת באמצעות הצורה של כלֵי תקשורת, אתם נפגשים כדי לתכנן את הדברים, ואלו הם דברים שהתלמידים שלנו עושים כאינדיווידואלים.

שאלה: האם הגורמים מחוץ לקוסמוס הם אותו הדבר כמו מים שקטים חסרי חיים?

המאסטר: המים חסרי החיים שדיברתי עליהם הם רק צורה ברמה מסוימת של הקוסמוס. הקוסמוס הוא כה מורכב שלא ניתן לתאר אותו בשפת אדם. בנקודה מסוימת אין אפילו מים, זה כבר לא מים. הקוסמוס הוא עצום במידה שלא תיאמן, ובכל תחום עצום יש סיבה בסיסית מאחורי היצירה של הקוסמוס הזה, אבל אף אחת מהן איננה הסיבה הבסיסית ביותר. אולם עבור הישויות בתחום מסוים, כאשר הן רואות את כל זה הן חושבות שזוהי הסיבה הבסיסית. זוהי תופעה נפוצה מאוד.

שאלה: האם מתאמים באגודת הדאפא יכולים להציב עצמם מעל המתרגלים? המתרגלים אינם יכולים להעלות ביקורת, והמתאם הראשי יוצר פלגים וקליקות.

המאסטר: אני חושב שאם למתאם יש למעשה את הבעיה הזו, אז הוא באמת צריך לשים לכך לב. מדוע המתרגלים חושבים עליך, המתאם, באופן זה? אולי המצב הוא אכן שיש לנו הרבה בעיות? אתה באמת צריך לחשוב על זה כעת. מתאמים, ובכן למעשה, כאשר אני אומר מתאמים, או אנשים בעמדות של אחריות, זהו רק שֵם. על מה הם "אחראים"? האם אתם יכולים להיות אחראים על הדאפא? האם אתם באמת יכולים להתמודד עם זה? למעשה אתם רק אנשי קשר, אנשים המשרתים אחרים, ואין לכם כוח או סמכות. תאמו בין כולם היטב, וזהו התפקיד הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות בסיוע למאסטר ברמת פני השטח האנושי.

זה לא נראה הולם לומר שהמתאמים יוצרים חבורות כדי לגבש קליקות. האם לא כל המתאמים למעשה מטפלים בכל התלמידים ומשגיחים עליהם? אולי לפעמים נראה שהוא קרוב יותר לאלה שסביבו, וזה עלול ליצור אצל מתרגלים אחרים את הרושם הזה. אם למתרגלים מסוימים יש בעיות עם המתאם והם מדברים בפומבי בין כמה מתרגלים על ההחסרות של המתאם, אז הבעיה איננה קשורה רק למתאם. אתם מטפחים, אז מדוע אינכם מסתכלים פנימה? אתם מעוררים התנגדויות בין תלמידים כלפי המתאם, אתם מובילים קבוצה של אנשים ללכת נגד המתאם, וזה להיות חסר אחריות הן כלפי עצמכם והן כלפי הדאפא. אני מסתכל על שני הצדדים.

אז בנוגע למתאם, אתה אכן צריך לפעול היטב; ובנוגע למתרגלים, אתם לא יכולים תמיד להתמקד במתאם. אתה תלמיד דאפא, וכל אדם מטפח את עצמו, אבל מה אתה עושה? האם אתה רק עוזר למתאם לטפח? האין אתה מטפח בעצמך? האין זו הבעיה? אולם באשר למתאם, האם באמת יש לך בעיה רצינית? אם אתה לא יכול לעזור למאסטר להוביל את המתרגלים באזור שלך היטב, אז האם אין לך בעיות בעצמך? האם אתה יודע מה אני חושב? אני לא יכול להשאיר מאחור אף תלמיד דאפא. כל אחד הוא קרוב משפחה עבורי, אז כיצד אתה יכול להתייחס באופן שונה לבני משפחה שונים שלי? אני בהחלט אתמוך בכם, המתאמים, כאשר זה נוגע לעבודת דאפא, והדרכת התלמידים המקומיים היטב היא באמת תרומה אדירה. לאנשים רגילים יש אמרה: "אל תשתמש באדם שיש לגביו ספק. אם אתה משתמש באדם, אל תטיל בו ספק". זה מה שאנשים רגילים אומרים. הדאפא מחשל אתכם, אולם כתלמידי הדאפא שלנו אתם צריכים לסלק את כל ההחזקות שלכם, כולל ההחזקה להיות מתאם או מנהיג. כולם הם מטפחים. זה רק שאתה מישהו שנותן יותר לאחרים. אז מתאמים, זה מה שאני דורש מכם כמאסטר שלכם.

לעשות עבודה של דאפא זה גם כן טיפוח, ולאף אחת משיטות העבודה בחברה הרגילה אין שום קשר לאיך שאתה פועל כמתאם בדאפא. במילים אחרות, צורה או דרך עבודה זו לא התקיימה קודם לכן, כשלמישהו יש גם אחריות והוא גם מטפח רגיל. אתם מגלים את הנתיבים של עצמכם, וכל מתאם דאפא מחשל את עצמו. אולי בהתחלה הוא לא פעל מספיק טוב, אבל בהדרגה עליו להבשיל. ובמשך התהליך הזה בטוח יהיו לו החסרות ובטוח שהוא יעשה טעויות, וזהו התהליך של החישול. כך אני מסתכל על זה כמאסטר שלכם. אני לא יכול להחליף אותו במישהו אחר לפני שהוא חושל עד לבשלות, ולהתחיל לחשל מישהו חדש מההתחלה, משום שבתהליך הזה יהיו הרבה טעויות ולמתרגלים יהיו הרבה תלונות, וזה יכול אפילו לפגום במצב הכללי של הדאפא ולהפריע לאימות הפא של תלמידי הדאפא כגוף אחד.

כאשר למתאם יש בעיה, המתרגלים צריכים להצביע על כך בפניו, ואפילו לומר לו זאת במונחים חמורים. בנוגע למתרגלים, עליכם לשים את הדאפא במקום הראשון, במקום לשים תמיד את הדעות שלכם במקום הראשון ולהצביע על איך אחרים טועים. אם מתאם מסוים באגודת הדאפא באמת עוצר את התלמידים מלעשות דברים, אז יש לו בעיה חמורה, משום שזה מסתכם בהפרעה לכל תלמיד דאפא ללכת בנתיב שלו של אימות הפא. אם האדם הוא באמת כזה, אז אנחנו צריכים לחשוב האם האדם מתאים; זה לא יעבוד אם הוא ימשיך כך. אולם אם זה לא כך, או אם למעשה כמה מתרגלים קלקלו דברים, והם אינם מסכימים להקשיב לעצה של המתאם והופכים את זה וטוענים שהוא מפריע לאימות הפא של התלמידים, אז זה לא טוב. במקרה זה מדוע תלמידי הדאפא אינם יכולים להסתכל על דברים מנקודת המבט של הדאפא? אני רוצה שכל אחד יחושל עד לבשלות.

כשמסתכלים על זה מזווית אחרת, העימותים שלכם הם למעשה מבחנים שעליכם לעבור בתהליך השיפור. אתם כולכם משפרים את עצמכם, וכל אדם צריך להסתכל פנימה על עצמו. באשר למתאם, כאשר הבעיות האלה עולות, אנחנו לא יכולים לומר שאינך אחראי – אתה אכן צריך לשאת באחריות לזה. כאשר לא פעלת היטב בהובלת קבוצה גדולה כזו של מתרגלים, האחריות היא גדולה, ועליך להבין זאת. כמאסטר שלך, אינני יכול להשאיר מאחור אף לא תלמיד אחד, ואני אומר לך שכמתאם, אינך יכול להשאיר מאחור אף לא אחד מהתלמידים שלי (מחיאות כפיים). כאשר תלמיד הוא ביחסים טובים אתך, אתה עושה אתו דברים, וכאשר מישהו אינו מקשיב לך, אתה מרחיק אותו? אינך יכול להיות ככה, וכמאסטר שלך אינני רוצה סוג כזה של מתאם. אתה צריך לתאם בדרך שמאפשרת לאנשים לעבוד יחד, ואתה צריך להשתפר באופן מתמשך בהתבסס על הפא ולגבש סביבה ישרה, כך שתלמידי הדאפא יוכלו לעשות היטב את הדברים של אימות הפא, כמו הבהרת האמת, הצלת ישויות חיות, וריסון הרדיפה.

שאלה: בארבע השנים האחרונות, כמה מתרגלי פאלון גונג מסין הוציאו הרבה כסף לבוא לקוריאה לעבוד. סטאטוס ההגירה שלהם הוא בלתי חוקי, וההכנסה החודשית שלהם היא בין שבעת אלפים לעשרת אלפים יואן. הם לא מסוגלים להכיר באחריות שיש לתלמיד דאפא במשך תקופת תיקון הפא, והם באו לכאן רק לעשות כסף ולשלוח כסף הביתה. הם אפילו אומרים שזה אורגן על ידי המאסטר. הייתי רוצה לשאול כיצד אנחנו יכולים לשכנע מתרגלים אלה לחזור לסין לאמת את הפא?

המאסטר: כאשר תלמיד דאפא רואה שהמצב בסין עגום, שתלמידי דאפא עדיין נרדפים, ושרבים מאנשי העולם מורעלים, אם תלמיד דאפא איננו עושה את הדברים שתלמיד דאפא עושה, אז האם הוא עדיין תלמיד דאפא? זה בסדר לעזוב את סין כדי לעשות דברים של דאפא, אולם אם מישהו איננו עושה דברים של דאפא, כיצד הוא עדיין יכול להיות ראוי להיות תלמיד דאפא? בין אם הם בסין או מחוצה לה, הם עדיין צריכים להיות תלמידי דאפא. מרגע שהם נעשים אותו דבר כמו אנשים רגילים הם הינםאנשים רגילים. אז באשר למתרגלים האלה, עליכם להסביר להם בבהירות שאם הם רוצים להישאר שם הם צריכים לעשות מה שתלמיד דאפא צריך לעשות.

שאלה: לאחרונה, ההבדלים בדעות וחוסר ההבנות בין המטפחים העמיתים היו די גדולים. הייתי רוצה לשאול את המאסטר, האם זה משום שככל שאנו מתקדמים בשלבים המאוחרים של הטיפוח, ההבדלים בין הרמות של המטפחים העמיתים גדולים יותר? או האם אלה הפרעות של הכוחות הישנים?

המאסטר: זה נכון שההבדלים בין רמות של מתרגלים הולכים וגדלים, אולם ההפרעות של הכוחות הישנים מעולם לא פסקו גם כן. אז בכל פעם שיש גורמים אישיים בדעה של מתרגל, זה הולך להיות מנוצל. תופעה זו כבר לא מתרחשת כל כך הרבה. למעשה, דיברתי על סוג זה של דברים פעמים רבות. המתרגלים שבמהלך הטיפוח מהווים ישות אחת, וכל מיני סוגים של מחשבות שעדיין לא הוסרו יבואו לידי ביטוי. אם אתם לא רוצים להסתכל פנימה ולטפח את עצמכם, אז מצב מסובך יתהווה. אז כאשר בעיות אלה עולות באזורים מסוימים, זה בטוח שיש בעיה בלימוד הפא של האזור הזה. כל אלה המעורבים אחראים [חלקית] ולא טיפחו את עצמם היטב, או לפחות במושגים של סוגיה אחת זו.

שאלה: כיצד אנו שונים מדת?

המאסטר: הדאפא הוא חסר צורה! המסלול שאני לוקח אתכם בו היום הוא הטהור ביותר. השלכנו הצידה כל דבר של צורה, ואנו מסתכלים רק על הלב. טיפוח הוא אבן הפינה של התרוממותה של ישות, בעוד שכל דבר שסובב סביב צורה חיצונית הולך לעורר החזקות. הסתכלו כמה הרבה אנשים דתיים יש היום שאינם מוקירים בודהות, טאואים או אלוהויות אלא צורות של דתות. מה שהם מאמינים בו הוא לא אלוהויות, אלא הצורות של דת והסיבה של הקמת דתות – יש הבדל תהומי. אמונה באלוהויות ואמונה בדתות – הם שני קטבים. דתות מעוררות את ההחזקות של אנשים לצורות עצמן, והן השפיעו באופן חמור על האמונות הנכונות של אנשים באלוהויות. בצורות יש גורמים שמשפיעים על השיפור של המטפח.

שאלה: לפעמים כאשר אני נתקל בקשיים אינני יודע אם זה תוצאה של הקארמה שלי או הסידורים של הכוחות הישנים.

המאסטר: בלי קשר לשאלה אם זה הסידורים של הכוחות הישנים או קארמה, עלינו ראשית כל לבחון את עצמנו. אני מבקש מכם לנקות את עצמכם תחילה אפילו כאשר אתם שולחים מחשבות נכונות. הסתכלו על עצמכם תחילה, ואם אתם מגלים שיש לכם בעיה, טפלו בה. עם זאת, הכוחות הישנים לא יהיו מסוגלים לעשות שום דבר; כאשר הם לא יוכלו למצוא שום דבר כדי להחזיק נגדכם הם ייסוגו אחורה. כמובן, בזמן הנוכחי אפילו אם הכוחות הישנים רוצים לסגת זה לא מספק – נקו אותם מכאן לחלוטין. לאחר שאתם מנקים את עצמכם כאשר אתם יושבים ושולחים מחשבות נכונות, נקו אותם מכאן. (מחיאות כפיים)

שאלה: לאחר שקראתי את "להקת תופי המותן" בהונג-יין II , הגעתי להבנה שלמבנה של תופי המותן יש השפעה בהשמדת הרשע ובתיקון הפא.

המאסטר: כן, הצלילים של התיפוף שלכם נושאים ג'ן-שן-רן בתוכם, ובצלילים האלה באות לידי ביטוי היכולות של תלמידי הדאפא.

שאלה: התלמידים הצעירים בטייוואן גיבשו להקת תיפוף בסגנון מערבי. אני חושב שהם צריכים לגבש להקת תופי מותן. (הקהל צוחק)

המאסטר: אל תתנו לצורות להגביל אתכם. בכל דבר שתלמידי דאפא עושים לאמת את הפא יש עוצמה. למעשה, להקת תופי המותן הייתה רק רעיון שהמתרגלים של ניו יורק העלו. לעתים קרובות אנחנו משתתפים במצעדים של הקהילה הרגילה, ורצינו להראות לאנשי העולם את הצד הרגיל של חיי תלמידי הדאפא. בכל פעם שהם היו במצעד היו להם תלבושות של שושלת טאנג, של נערות שמימיות, וכן הלאה, אז הם תהו: "האם נוכל לחשוב על משהו אחר?" וכך נוצר הרעיון של להקת תופי מותן. אנחנו יכולים להשתמש במגוון צורות, אז אם יש לכם רעיון ואתם חושבים שהוא בר עשייה, זה בסדר גם כן.

שאלה: לא משנה מה הנסיבות, כולנו נהיה נחושים בדאפא, ותמיד נלך בעקבות המאסטר בכל צעד של הדרך כדי להשלים את המשימה שלנו של אימות הפא.

המאסטר: כן, כתלמידי דאפא, ייתכן שלכולכם כאן יש את המחשבה הזאת, וזוהי הסיבה שהיו שינויים ענקיים במצב של אימות הפא בעולם הזה, זוהי הסיבה שהרשע הצטמק היום, וזוהי הסיבה שאנחנו יכולים להציל את הישויות החיות. (מחיאות כפיים)

שאלה: אני חושב שכמה מתרגלים באוסטרליה אינם הולכים בעקבות הפא אלא הולכים בעקבות אנשים ורק הולכים עם ההמון, והם מפריעים לתיקון הפא ולמאמץ שלנו להציל את אנשי העולם. ויש כמה תלמידים שאוהבים לקחת מונופול על דברים וכאשר הם אינם מסוגלים לבצע משהו הם לא יספרו בפתיחות לכולם. הם לא דנים בדברים עם כולם ולא עושים דברים באופן שקוף. אנשים אחרים חושבים שהם עושים דברים עצומים ומדהימים, כשלמעשה הם לא השיגו שום דבר מהותי, והם לא יספרו לכולם שהם בזבזו זמן יקר. הם דוחקים החוצה את המתרגלים האלה שלמעשה עושים דברים.

המאסטר: אני יודע על המצב באוסטרליה. ההחזקות האנושיות של כמה תלמידים עדיין די חזקות. המאסטר מחכה לראות מתי תוכלו כולכם לצאת מהעצמי.

שאלה: אם ארגון של אנשים רגילים איננו מניח לנו להשתתף במצעד תחת השם של דאפא, האם נוכל להשתמש בשם אחר או האם עלינו פשוט לא להשתתף כלל?

המאסטר: אם זהו המצב כמובן שאיננו יכולים להשתתף. האם תלמידי דאפא מצטרפים אליהם בשביל כיף? תלמידי דאפא הגיעו להציל ישויות חיות, אז [אנו מצטרפים למצעדים] כדי להראות את הדאפא לאנשי העולם ולתת להם לדעת שהדאפא כאן. אם הם לא יניחו לנו לעשות זאת, אז כמובן שאנחנו לא נשתתף. אולם לא להשתתף זה לא פתרון – מדוע הם לא מניחים לנו [להשתמש בשם של דאפא]? עליכם ללכת לדבר אתם, ואתם יכולים להבהיר את האמת. אם יש להם מניע פוליטי נסתר, אז אנחנו גם נוכל לפתור זאת באמצעים משפטיים; לא משנה כמה זמן זה ייקח, זה צריך להיפתר ברמה יסודית.

שאלה: בנוגע לאמצעי התקשורת המנוהלים על ידי תלמידי דאפא, ברוב האזורים באסיה הם לא התפתחו מהר כמו בצפון אמריקה. כיצד נוכל לעשות סוגים אלה של עבודה טוב יותר?

המאסטר: פשוט עשו דברים בהתאם למשאבים שזמינים לכם ובהתאם לסביבה ולמצב הנוכחיים שלכם. המאסטר איננו כופה עליכם לעשות משהו ואיננו יכול לכוון אתכם באופן כזה ספציפי. באימות הפא, אתם הולכים בנתיבים של עצמכם, ואני לא יכול לשבת פה ולומר שעליכם להשיג דברים מסוימים, משום שכל מצב הוא שונה. עשו את הדברים בהתאם למצב המקומי שלכם.

שאלה: במשך השנתיים האחרונות רק מספר קטן של מתרגלים הגיע לאתר התרגול לעשות את התרגילים. האם זה אמת שהמתרגלים מעבר לים יכולים כולם לעשות את התרגילים בבית?

המאסטר: כמובן שלא. למעשה, אני יודע שהסיבה הגדולה ביותר היא שהמתרגלים שלנו לקחו על עצמם הרבה עבודה קונקרטית להבהרת האמת, ומשום שהם כל כך עסוקים יש להם פחות זמן לצאת החוצה ולעשות את התרגילים. אם זהו המצב זה נורמלי. אבל אם זה לא, אז זה לא נורמלי. הוציאו יותר מידע מהמתרגלים האלה שאינם יוצאים החוצה.

שאלה: לתלמידים יפנים היו הפרעות במשך הפעילויות האחרונות שלהם. מה עלינו לעשות?

המאסטר: יפן… ובכן, בכל מקום בו בעיה מופיעה, זהו המקום שעליכם ללכת להבהיר את האמת. הרוח היפנית היא לא לוותר עד שמשהו מושג. הדאפא הוא טוב לאנשים מכל הבחינות, ובכל מקום שאנחנו הולכים להבהיר את האמת, אנחנו למעשה מפיצים את הזרעים של הטוב (שַן), מנקים את הגורמים הרעים שם, ומביאים ברכות לחיים שם. לאנשים יש צד שיודע. כאשר כולם משתפים פעולה זה עם זה, הרבה דברים ילכו טוב יותר. אני מקווה שאתם יכולים למקד פחות תשומת לב ואנרגיה על מי פעל היטב ומי לא, מי טוב ומי רע, או איך אדם זה או אחר – ומקדו את כל תשומת הלב שלכם והקדישו את כל האנרגיה שלכם לאימות הפא (מחיאות כפיים). כשכולכם יכולים לשתף פעולה זה עם זה ולעשות היטב את הדברים לאימות הפא, אז אתם מקימים את המוסריות האדירה שלכם. כאשר אתם מעירים מי טוב ומי רע, האלוהויות אפילו לא יסתכלו עליכם ישירות.

כמובן, לכמה אנשים באמת יש בעיות וצריך לבקר אותם. עלינו לפתור את הבעיה מתוך חוש של אחריות לפא ולעשות זאת עם רצון טוב, תוך ששמים את הפא בעדיפות הראשונה, ועלינו להימנע לחלוטין מלהשתמש בגישה של אנשים רגילים.

שאלה: אני תלמיד מקוריאה. כמה מטפחים עמיתים רוצים לדעת האם זה הולם שחלק מהמטפחים העמיתים המנהלים את אמצעי התקשורת יקבלו משכורות.

המאסטר: הנה מה שאמרתי לאנשים בהתחלה: אמרתי שתלמידי דאפא עשו עבודה טובה בהקמת אמצעי תקשורת, ושאתם צריכים להגיע אל החברה, לעלות על מחזור חיובי, להפוך לעצמאים מבחינה כלכלית, להיעשות בדיוק כמו אמצעי תקשורת רגילים היכן שתהיו מסוגלים לשלם משכורות ולעמוד בצרכי המחיה שלהם כך שהם יוכלו לעבוד בשביל זה במשרה מלאה – מה שכמובן יהיה נפלא – ולהפוך לאמצעי תקשורת של הזרם המרכזי [III]. אולם עד שתגיעו לנקודה זו ויהיה לכם תקציבים למשכורות, אסור לחלוטין לשלם משכורות מכסף שנתרם על ידי התלמידים שלנו. בזמן שאנשים אחרים נותנים עבור הדאפא, האם אנחנו יכולים לבוא ולבקש? כתלמידי דאפא עליך רק לתרום את חלקך במה שתוכל – בין אם זה יהיה כסף, מאמץ, או כל דבר. אם אתם יכולים באמת לפעול [כמו אמצעי תקשורת אחרים] בחברה, ולהפוך לרווחיים ולשלם משכורות, אז אפילו אם זה לא הרבה, כל אחד יוכל לקבל חלק, וכאשר יש יותר כסף אתם יכולים לחלוק יותר. אם אז יש לכם יותר רווחים ואתם יכולים להגיע לרמה של המשכורות הרווחות, אז המאסטר שלכם יהיה מאושר בשבילכם. אז, התנאי הוא שלפני שתגיעו לנקודה זו אתם לא יכולים לשלם משכורות תוך שימוש בתרומות מהמתרגלים שלנו.

שאלה: הפרויקט של העיתון משתמש ביותר מחמישים אנשים. כיצד נוכל לתכנן [את המשאבים שלנו] טוב יותר? זה השפיע על פרויקטים אחרים.

המאסטר: אתם צריכים לתאם את הדברים האלה היטב. העיתון הוא בשלבים המוקדמים שלו, אז הוא אכן צריך סיוע מהרבה אנשים, אבל נסו לא לבזבז משאבים אנושיים. חמישים ומשהו אנשים זה יותר מדי, משום שאתם צריכים לקחת בחשבון את העובדה שכל אדם צריך לצעוד בנתיב שלו ולעשות דברים אחרים. בשלב ההתחלתי של ניהול עיתון הדברים עשויים להיות די קשים, וזה דורש כמה אנשים, אבל אל תערבו יותר מדי אנשים. עליכם לתאם את הדברים האלה היטב, משום שהבהרת האמת בסביבות אחרות היא חשובה גם כן.

הבהרת האמת ישירות והבהרת האמת באמצעות המדיה משלימות זו את זו. אתם לא יכולים להסתמך רק על דרך אחת של הבהרת האמת. כפי שראיתם, כרגע יש מגוון דרכים, אתם העליתם הרבה גישות: אינטרנט, טלוויזיה, רדיו, הפצת תקליטורי וידיאו, שיחות טלפון, מכתבים, פקסים, הפצת עלוני מידע, הבהרת אמת ישירה באופן אישי, והמתרגלים בסין תולים מודעות, וכמובן יש פרויקטים שמזעזעים את הרשע בדרכים שונות. אתם משתמשים בצורות רבות יחד.

שאלה: הסייעים ומתאמים של מקומות שונים בקוריאה התחלפו לעתים קרובות מדי, ואין עיקרון מנחה במינוי או בהחלפה של מישהו. הרבה תלמידים שעושים באופן אקטיבי טיפוח של תיקון הפא ושנמצאים בחזית הקדמית הועזבו והוחלפו. כמה אנשים כבר מונו והועזבו פעמיים. חלק מאלה שמונו לאחרונה השיגו את הפא רק לפני מספר חודשים, והם עסוקים בטיפול בעניינים אנושיים כל היום. מאסטר, האם אמור לי בבקשה אם יש סטנדרט כללי למינויים ולהחלפות של אגודת הדאפא? האם זה הולם שיו"ר האגודה רק יקבל את ההחלטות כאוות נפשו?

המאסטר: עכשיו, בנוגע לזה, אני חושב שאני אתן הצעה למתאמים שלנו בקוריאה: אז כדי שהמתרגלים שלנו יוכלו לטפח היטב, וכדי שכל המתרגלים יבשילו בטיפוח שלהם, אל תעשו את כל השינויים האלה, מכיוון שזה למעשה מדכדך את ההתלהבות של התלמידים. דבר נוסף הוא, אם אתם בקביעות מחליפים אנשים ככה, אתם מחליפים תלמידים לפני שהם בשלו באמצעות [ההשפעה] המחשלת של עבודת הדאפא, ואז הבא שממונה מוחלף שוב לפני שהוא מבשיל. עבודת דאפא שונה מכל סוג של עבודה אנושית. אתם מוצאים את דרככם בשטח לא ממופה. חישבו כיצד סייעים ומתאמים של תלמידי דאפא באזורים שונים צריכים לעשות את העבודה שלהם ולחשל את מזגם עד לבשלות, וסייעו להם להבשיל. אף אחת מהדרכים הרגילות של בירוקרטים או מנהיגים איננה מתאימה לטיפוח דאפא, אז אנחנו צריכים למצוא את הדרך שלנו ולאפשר לכולם להתחשל.

כמובן, אם המתאמים באמת חושבים על האינטרס של המתרגלים ועושים זאת על בסיס הפא, ומנסים לעזור לאדם זה להסיר את ההחזקה שלו להיות מנהיג, אני לא אתנגד לזה. אולם אם אין זה המקרה, אז אין עליכם לעשות זאת כפי שאתם עושים. מצד המתאם, אם אתה חושב: "אני אמנה את מי שמקשיב לי, ואם מישהו איננו מקשיב לי נרחיק אותו", אז זה להיות חסר אחריות כלפי הדאפא, והגישה הזו איננה מתאימה לעבודת הדאפא. מתאם צריך לעתים קרובות להחליף דעות עם תלמידים, ולראות את עצמו כאחד המתרגלים, ושתהיה לו גישה של "בואו נעשה דברים היטב ביחד". כאשר מתרגלים ילמדו להכיר אותך היטב, עבודת הדאפא תיעשה מהר יותר וטוב יותר.

זו איננה ביקורת. אני רק מציע שתדונו עם אחרים בדברים. אז בנוגע למתרגלים שלנו, אתם צריכים לעזור למתאמים שלנו יותר. ובנוגע למתאמים שלנו, אתם צריכים באמת להגדיל את התקשורת עם המתרגלים שלנו – עם יותר מתרגלים ועם טווח רחב יותר של מתרגלים. ודאו לא להציג את עצמכם כאיזשהו סוג של מנהיג. זו איננה ביקורת. אני רק מלמד אתכם מעט איך לעשות דברים. (מחיאות כפיים)

אז בנוגע לתלמידי הדאפא של קוריאה, הרבה פעמים אתם באמת עשיתם עבודה מעולה, והרבה מתלמידי הדאפא שם טיפחו היטב. בכל פעם שאני רואה אתכם פועלים היטב, ובפרט בכל פעם שאתם משתפים פעולה זה עם זה כגוף אחד ויש לכם השפעה אדירה, אז האלוהויות הרבות מהללות אתכם. ואתם שיחקתם תפקיד חשוב באימות הפא ובהתנגדות לרדיפה. נצלו את נקודות החוזק שלכם והביאו לשימוש את המחשבות הנכונות של תלמידי דאפא, ופעלו אפילו טוב יותר. כשאתם פועלים היטב, זה כשלעצמו מפחיד את הרשע. המאסטר מקווה שהמתאמים יובילו את כל המתרגלים היטב, ומקווה שתלמידי הדאפא יגיעו לבשלות מלאה יותר.

שאלה: אני רוצה להיטמע באופן שלם ומוחלט בדאפא, להתקדם עם טוהר ביציבות ובנחישות, להשקיע את המאמצים הטובים ביותר שלי בשלושת הדברים, ולא לאכזב את המאסטר, שבחמלה ובעמל הציל אותנו.

המאסטר: אם לכולכם תהיה ההבנה הזו, אנו נצליח לעשות את המשימות שלנו היטב. הזכרת איך המאסטר הציל אתכם בחמלה ובעמל רב, אבל אם אתה שואל אותי, הייתי אומר שאתם הם אלה שמדהימים, בכך שהגעתם לאיפה שאתם היום. (מחיאות כפיים)

רק אתמול דיברתי על משהו: האם אתם יודעים מול איזה סוג של תלמידים עמדתי בהתחלה? בין אם זה היה בסין או באזורים אחרים, היו הרבה תלמידים, שבפעם הראשונה שהם נכנסו לאולם ההרצאה, הייתי מסתכל על הקהל ורואה אותם עם כל מיני סוגים של תפיסות עולם שהם יצרו בין האנשים הרגילים, וכמעט לאף אחד מהם לא היו באמת המחשבות שלו והוא לא יכול היה להסתכל על דברים עם מחשבה צלולה. אנשים רבים התנודדו במחשבתם, ואפילו כאשר הם אמרו שהדאפא אדיר זה לא היה מהלב. תוסיפו לזה את כל המושגים האלו שהיו להם, וכמה אנשים למדו כל מיני סוגים של צ'יגונג – כל כך הרבה שזה הפך לממכר. האם אנשים אלה יכלו לטפח לאלוהויות? כפי שאתם יכולים לדמיין, הם היו במרחק רב. אולם להצליח להגיע לאיפה שאתם היום, שהשגתם כל כך הרבה היום, זה באמת מדהים.

כמובן, כמאסטר שלכם, לאיזה סוג של אנשים יש לי ההוקרה הגבוהה ביותר? למעשה, אלוהויות רואות זאת באותה הדרך: מישהו שהחשיבה שלו צלולה – ואני לא מתייחס לאנשים שהם ערמומיים או פקחים באופן טריוויאלי, זה לא מה שאני מתכוון [אני מדבר על] מישהו שיש לו את המחשבות הנכונות שלו עצמו, יש לו את החשיבה שלו עצמו, שחושב באמצעות מחשבתו, ואינו מושפע על-ידי שום מסרים זרים. הראש שלו איננו מעורפל, והוא איננו [כמו כמה אנשים], שכאשר אחרים אומרים שמשהו הוא טוב הם אומרים שהוא טוב, ואם אחרים אומרים שמשהו הוא רע הם יאמרו שהוא רע, כאילו שאין להם כל זהות. אולם היום, מה שאני רואה זה שכולכם רציונליים ושקטים, ואתם עושים דברים עם מזג מאוזן. האמת היא, אתם כבר לא חלק מבני האדם הרגילים, ואתם כבר לא הייתם יכולים אפילו לחזור יותר, אתם באמת אינכם יכולים (מחיאות כפיים). ההבדל ביניכם ובין אנשים רגילים נעשה גדול בהחלט.

שאלה: האם הכוחות הישנים יודעים על החוק של יצירה הדדית וניגוד הדדי?

המאסטר: מובן שהם יודעים, האם הכוחות הישנים אינם ביטוי של אלוהִיוּת?

שאלה: מאסטר, דיברת על כיצד אלוהויות רבות רצו להתגלגל כבני אדם אבל שלא היו מספיק עורות אנושיים, אז הרבה צמחים וחיות זה הן. כיוון שחיות אינן יכולות להשיג את הפא, האם זה נכון שהן יכולות רק להיטמע בתוך הפא?

המאסטר: כן, זה נכון, אולם התנאי הוא שהגישה שלהם כלפי הדאפא צריכה להיות חיובית. בעבר כאשר הפצתי את הפא, כדי לוודא שבקוסמוס העתידי הפא הזה לעולם לא ייהרס או יאבד, היה עלי ללכת במסלול ישר, אז קבעתי את הכלל שחיות אינן יכולות להשיג את הפא. לפני זמן רב זה גם היה כך שלחיות היה אסור להשיג את הפא. ואז עם חלוף הזמן, בהדרגה הכול החל לסטות, ולחַיות הותר לטפח, ובהדרגה יותר ויותר חיות טיפחו. אז בעבר כאשר הפצתי את הפא וקבעתי שחיות לא יטפחו בדאפא – וואו, שומו שמים, מכל העולמות הרבים עלה קול צעקה. אבל עדיין, כללים הם כללים. אם חיה רוצה להשיג את הפא, את יכולה להתגלגל מחדש כבן אדם ואני אתן לך את ההזדמנות. בכל מקרה, היום את הגעת לעולם הזה, ובתיקון הפא, ללא קשר לאם את חיה, צמח, או כל סוג של דבר, אני רק מסתכל על הגישה שלך כלפי הדאפא. עבור אלה שהם חיוביים כלפי הדאפא, אני יכול לפתור כל דבר. התרחיש הנפוץ ביותר הוא שאני גורם לה לחזור למקום ממנו באה לאחר שהיא נטמעת. אני יכול לפתור את הנושא. חיות אינן מורשות לטפח ישירות בדאפא משום שזה יהיה חוסר כבוד כלפי הדאפא.

שאלה: בשלב סופי זה של תיקון הפא, יש לנו מטפח עמית שבן משפחתו (גם הוא מטפח עמית) עובר סילוק קארמה חמור כל כך עד שהוא נזקק לאינפוזיות. כתוצאה מכך, הם לא יכולים לעשות עבודה לאימות הפא באופן חלק, והם משפיעים זה על זה. הייתי רוצה לשאול את המאסטר הנכבד, האם זה נובע מהבעיות שלהם עצמם או מהפרעות?

המאסטר: עבור מטפחים, שום דבר אינו מקרי. בדרך כלל זה קשור לתהליך השיפור של המטפח. אם זהו תלמיד חדש או מישהו שאיננו חרוץ, אז המצב הזה יופיע כאשר הוא איננו עובר מבחן היטב. אולם אם הפרעה חמורה כזו מתרחשת בזמן שתלמידי דאפא מאמתים את הפא, אז זה חייב להיות הידיים השחורות או הרוחות הרקובות שרודפים אותנו. שילחו מחשבות נכונות כדי לסלק אותם. תלמידים חדשים או תלמידים שאינם חרוצים מספיק, אתם צריכים להביט ולבחון את עצמכם יותר בנוגע לזה.

שאלה: לאחרונה, קואליציה לחופש הדיבור וזכויות אדם אירחה סימפוזיון בטוקיו על המצב הנוכחי של זכויות אדם בסין ועל המאמצים העולמיים להביא את ג'יאנג לדין צדק. מישהו מאגודת הפאלון גונג היפנית נשא נאום בוועידה, ובין הדוברים האחרים נכללו משתתפים במאמצי ההצלה העולמיים ומהקואליציה העולמית להבאת ג'יאנג לדין צדק. כמה מהמתרגלים העמיתים מרגישים שמסלול כזה של פעולה לא היה לגמרי הולם.

המאסטר: אתם לא יכולים להסתכל על זה בדרך זו. עלינו להכיר בעובדה שאנשים רגילים באו לתמוך בנו, אז האם לא טוב יותר שנשתתף? זה יהיה כאילו אנשי העולם רוצים לאמת את הפא אבל אנו לא מאשרים זאת. אנו מרסנים את הרדיפה וחושפים אותה, וכאשר אנשים רגילים מעורבים, זה לא אומר שאנחנו הופכים מעורבים בפוליטיקה. כאשר הפצתי את הפא, לא הסתכלתי על הארגון, ולא הסתכלתי על צורות, רק הסתכלתי על לבבות האנשים. זה לא משנה איזה ארגון זה, כל עוד זה לא ארגון פשע של העולם התחתון או אחד מהארגונים השפלים והמושחתים הנוראיים האלה, אם הוא פונה אלינו כדי לתמוך בדאפא, עלינו לתת לאנשים הזדמנות לאמת את הפא – האם לא באנו לכאן להציל את כל הישויות? אפילו אם אלה הם אינדיווידואלים מתוך הקבוצות הרעות באמת הללו שכרגע הזכרתי שיש להם את הלב לבוא לאמת את הדאפא, אז אתם עדיין צריכים לתת להם הזדמנות לכך, נכון?

אבל יש דבר אחד שיש לזכור: תלמידי דאפא בשום אופן אינם יכולים ללכת ולהשתתף בדברים [פוליטיים] שאנשים רגילים מארגנים – כל עוד שאין לזה כל קשר לפאלון גונג שלנו, אתם לא יכולים להשתתף בזה. אבל אם אנשים מארגנים משהו לתמוך בפאלון גונג, אז זה לא יהיה נכון אם לא נלך.

שאלה: ב"ג'ואן פאלון" הנקודה בטאי-צ'י היא כחולה, אדומה או שחורה, אבל מה שמודפס על חלק מהחומרים זה לבן. האם זו טעות?

המאסטר: למעשה, אתם יודעים, הצבעים בממדים של היקום – אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו וסגול – משתנים. הטאי-צ'י הוא סמל המשקף את התפיסה הטאואיסטית של הקוסמוס, אז אנחנו יכולים רק לומר שזה סמל המייצג את המערכת הטאואיסטית. לדוגמה, לסוגים השחור-אדום והאינדיגו-אדום שדיברתי עליהם יש הצורה של המערכת הטאואיסטית. בנוגע לפתח של הטאי-צ'י, חקרתי זאת יותר לעומק, וזה צריך להיות שקוף, לבן, כלומר – הפתחים של שני הסוגים של הטאי-צ'י הם לבנים. למעשה, בצורת הביטוי הזאת זה רק סמל.

שאלה: הילד שלי קורא לעצמו תלמיד דאפא, והוא אוהב את הפא, מספר לאחרים על הפא, ומבהיר את האמת. אבל הוא לא לוקח על עצמו ללמוד את הפא או לעשות את התרגילים. אם אני דורש זאת ממנו, האם זה בלתי הולם?

המאסטר: אם הילד צעיר מאוד אתה לא יכול לכפות עליו. כאשר ילד צעיר מאוד הוא הולך בעקבות מה שמבוגרים עושים. כאשר הוא מבוגר יותר ויכול ללמוד את הפא באמצעות קריאת הספרים בעצמו, אז הוא יטפח בעצמו.

שאלה: אני מרגיש שיש עדיין כמה מטפחים עמיתים בסינגפור שלעתים קרובות חושבים על הדאפא במושגים אנושיים(המאסטר: כן). כיצד נוכל לפתור בעיה זו?

המאסטר: כן, עם כל דבר שתלמידי דאפא עושים, הם צריכים לעשות את זה על בסיס הפא ולחשוב על דברים במונחים של הפא. אכן יש כמה תלמידים שההחזקות האנושיות שלהם חזקות מדי, ויש כמה שעשו דברים רעים מאחורי הגב של אנשים. אני צופה בכל זה.

שאלה: כאשר אני מנקה את עצמי לפני שאני חושב על המילה "מיה" [IV] כדי להשמיד את הרשע, האם אוכל לחשוב על המילה "צ'ו"?

המאסטר: פשוט תעשו כפי שאני אומר לכם. לא משנה מה עולה במחשבתכם, מה שאני מבקש מכם לעשות הוא בהחלט העוצמתי ביותר (מחיאות כפיים). המחשבות הנכונות של כמה מתרגלים תמיד לוקות בחסר, ובכל פעם שהם נעשים רברבנים, הם באים עם רעיון שונה. זהו הזמן שבו תהיו מנוצלים על ידי שדים, ואתם תסטו ויהיו לכם בעיות. אלה שסטו לא סטו בן לילה. הם התחילו כך בהדרגה.

שאלה: כל תלמידי הונג קונג שולחים איחוליהם למאסטר. כיצד על תלמידי הדאפא לטפל בפעילויות שמאורגנות על ידי אנשים רגילים שעל סדר יומן יש נושאים פוליטיים או אחרים?

המאסטר: למה שאנשים רגילים עושים אין שום קשר אלינו. אולם כאשר אנשים רגילים תומכים בנו בכך שהם מתנגדים לרדיפת הפאלון גונג, או כאשר הם מתנגדים לדיכוי זכויות האדם על ידי סין, אתם לא יכולים לומר שאין לזה כל קשר לפאלון גונג. בהונג קונג, בזמן זה, כאשר אנשים רגילים מזמינים אותנו להיות חלק מדברים שקשורים אלינו, ואם זה שליו ורציונלי, אז אנו יכולים להשתתף. אני רק אומר שהונג קונג יכולה להשתתף. אם אין לזה שום נגיעה אלינו וזה לא קשור כלל, אז אנו לא יכולים להשתתף. אתם צריכים להיות ברורים בנוגע לזה.

בפעם שעברה כאשר הם התנגדו לסעיף 23, לדוגמה, כאשר היה האירוע הגדול והדינאמי הזה, האם הם לא עשו זאת בשביל הפאלון גונג? (המאסטר צוחק) ולאחר שזה התרחש, פעילים דמוקרטיים, אנשים מקבוצות קהילתיות שונות, אנשים בחוגים פוליטיים, ואנשים רבים מהזרם המרכזי של החברה התחילו לבחון את הפאלון גונג בתשומת לב. וזו הסיבה שאני חושב שלציבור הרחב של הונג קונג יש הבנה ברורה של הפאלון גונג כעת. כמובן, כפי שאומר הפתגם: "מודעה שנתלית בכל מקום עדיין אינה יכולה להפוך את האנאלפבית למודע", אז בטוח יש עדיין כמה שנותרו בחוץ, בטוח שיש עדיין אנשים שאינם יודעים את האמת, וזו הסיבה שאתם צריכים להמשיך לעשות דברים כדי להבהיר את האמת.

שאלה: כיצד יכולה הונג קונג למלא תפקיד טוב יותר בשימוש בכלי התקשורת כדי לאמת את הפא?

המאסטר: העיתון צריך בהדרגה להגיע למחזור חיובי בחברה ולהפוך לכלִי תקשורת של הזרם המרכזי. כלי תקשורת המנוהל על ידי תלמידי הדאפא בהחלט יהפוך לכלי תקשורת של המיינסטרים (מחיאות כפיים). לא רק שהוא יהפוך לתקשורת של המיינסטרים, אלא בעתיד זה יהיה כלי התקשורת הגדול ביותר של העולם (מחיאות כפיים). למעשה, המסגרת לעיתון שאתם מנהלים היא כבר הגדולה ביותר. קחו כלי תקשורת בכל מדינה, והוא רק מכסה את המדינות באותו אזור. לא משנה כמה גדולה המדינה, זה עדיין רק כלי תקשורת לאומי אפילו אם העיתונים מופצים במדינות אחרות. ולאף אחד מהם אין השפעה רבה.

בעבר, לכמה עיתונים בשפה הסינית כן הייתה תפוצה רחבה, אבל רבים מהם שוחדו מאוחר יותר, וכעת הם איבדו את חוש הצדק שלהם ולא מעזים לדווח על האמת. אם מישהו רוצה לראות דיווחים אמיתיים עליו לקרוא את אמצעי התקשורת שאתם מנהלים.

 


 

[I] השאלה מתייחסת לשינויים שהמאסטר הציע לאחרונה לגבי הטקסט הסיני. הגרסה היפנית מכילה הרבה תווים הבאים מהשפה הסינית

[II] [הערת המתרגם: מתוך "המאסטר דורש בשלום תלמידי הדאפא בראש השנה האזרחי של שנת 2004". המשפט תורגם בעברית כ: "הרף עין של מצוקה זהו זמן "]

[III] ניתן לתרגם גם כ"הזרם המשפיע"

[IV] מילה דומה שמשמעותה "להיפטר", "לסלק" או "להוציא


 

[עודכן בתאריך 24/12/2012]