הוראת הפא בוועידת הפא של מערב ארה"ב ב-2004

לי הונג-ג'י, 28 בפברואר – לוס אנג'לס

שלום! ("שלום מאסטר!" מחיאות כפיים) הרדיפה הזו נמשכת כבר שנים. אבל, בנוגע ליצורים הרעים האלו, סביבת החיים שלהם והסיכוי שלהם לשרוד מתמעטים יותר ויותר, וחייהם של האנשים הרעים האלו שניהלו את הרדיפה בעולם הזה נעשים קשים יותר ויותר. מבחינת המצב הכללי של תיקון הפא, כרגע, אנשי העולם נעשים יותר ויותר צלולים ביחס לרדיפה הזו שהפסולת והחלאה האנושית ניהלו, במיוחד האנשים בסין מתעוררים לכך – אנשים ראו את הרוע של הרדיפה והבינו את הסיבות מאחורי הרדיפה. אפשר להגיד שהמצב הנוכחי נעשה יותר ויותר נוח עבור תלמידי הדאפא להבהיר את האמת, להציל את אנשי העולם ולחשוף את הרדיפה. כיום, משום שרוב אנשי העולם הצליחו להיעשות צלולים אחרי שהרוע סולק, והם יכולים לחשוב בעצמם ברציונליות על הרדיפה של הפאלון גונג, נעשה קשה יותר לאנשים הרעים לתחזק את הדיכוי המרושע. העובדה שאנשי העולם מתעוררים גורמת לרוע לפחד. אנשי העולם כבר לא מעוניינים לקחת את האשמה על מה שהיצורים הרעים עשו, וזה גורם לגורמים הרעים ולאנשים המרושעים באמת לא להיות מסוגלים להמשיך לתחזק את הרדיפה המרושעת, אבל "הם רוכבים על נמר וקשה לרדת" [1]. כשהיצורים המרושעים הם בטירוף ואינם רציונליים, הם כל הזמן מסלימים את הרדיפה, אבל זה לא עוזר, אז הם נעשים עוד יותר מטורפים. נראה לי שעכשיו הם כבר לא יכולים להסלים אותה יותר, אבל הם לא יכולים לסגת; הם לא יכולים לסגת אבל הם איבדו את האחיזה שלהם. אנשי העולם כבר ראו בבירור את הדיכוי המרושע, אבל הנזק שנגרם לתלמידי הדאפא מהרדיפה המרושעת ביותר הזו הוא עצום, ולכל אורך ההיסטוריה מעולם לא הייתה רדיפה מרושעת כזו. מנקודת מבט אחרת, לא משנה מה הם עשו לדאפא ולתלמידי הדאפא, הם בעצם עשו את זה לעצמם, משום שבעתיד הם יצטרכו לשלם על זה פי כמה.

בקוסמוס קיימים טוב ורע, שלילי וחיובי, מידות טובות ומידות רעות, והם מביאים ליצירה הדדית וריסון הדדי. במציאות הקיימת אנשים לא יכולים לראות, ולאנשים הרעים יש אפילו סיכוי נמוך יותר לחשוב על העובדה שמלכתחילה הרדיפה נדונה לכישלון, ושבמהלכה היא אפשרה לתלמידי הדאפא להצליח בטיפוח שלהם. במילים אחרות, הכוונות של האנשים הרעים היו מרושעות, אבל הם למעשה סיפקו תנאים לתלמידי הדאפא לבסס את עצמם כתלמידי דאפא. כמובן, אני לא רציתי שהמצב הזה יופיע, ובזמן שאנחנו נרדפים, תלמידי הדאפא ואני פעלנו לעצור את הרדיפה ולא לאפשר לישויות לחטוא נגד הדאפא. הישויות האלה שכבר לא ניתנות להצלה מתעקשות לעשות דברים רעים, אבל הן לא יודעות על העיקרון שבו חיובי ושלילי נובעים ביחד מתוך כל מילה וכל פעולה. היות שברמה הזו של הקוסמוס הישן קיים העיקרון של יצירה הדדית וריסון הדדי, וקיימים שני הגורמים השונים – החיובי והשלילי, אז כשמישהו עושה משהו, משהו חיובי ומשהו שלילי נובעים באותו הזמן. וזה כולל כל דבר הנעשה בחברה האנושית – שני הגורמים האלו מתבטאים בו זמנית בכל דבר. זה כולל שבכל פעם שמישהו אומר משהו, עושה משהו, או שאפילו יש לו מחשבה – גורמים חיוביים ושליליים יתבטאו בכל אלו. באופן דומה, ברדיפה הזו, כולכם יודעים מה המטרה שלה ושהכוונה מאחוריה היא באמת מרושעת, אך התוצאה היא שכשהם עשו דברים רעים הם גם אפשרו שתלמידי הדאפא, תוך כדי שהם מתנגדים לרדיפה, יתחשלו עד לבשלות. וככל שהרדיפה חמורה יותר, כך היא יכולה עוד יותר לכונן תלמידי דאפא. האנשים המרושעים לא יודעים על העיקרון הזה בכלל. מנקודת מבטי, כמאסטר שלכם, במהלך תיקון הפא אני לחלוטין לא מקבל את השימוש ברדיפה המרושעת הזו כדי לבחון את תלמידי הדאפא, ולתלמידי הדאפא לא צריכה להיות המחשבה המוטעית שהם יכולים לטפח גבוה יותר על ידי כך שהם נושאים את הרדיפה. הדאפא והתלמידים שלו מתנגדים לרדיפה – זוהי חובה של תלמידי הדאפא. אם אינכם מטפחים את עצמכם על בסיס הפא, אינכם יכולים לטפח גבוה יותר רק על ידי כך שאתם נושאים רדיפה, קל וחומר שאינכם יכולים להגיע לסטנדרטים שנקבעו עבור תלמיד דאפא. אל תכירו בכביכול "הסביבה" שהכוחות הישנים סיפקו, משום שבמהלך תיקון הפא הייתי יכול לאפשר לכל הישויות להיטמע בדאפא, וכלל לא היה צורך לחשל את תלמידי הדאפא בתוך סוג כזה של רוע. תיקון הפא בטוח יצליח ותלמידי הדאפא בטוח יצליחו. התלמידים שלי יצליחו כאשר הם [הרעים] עושים את הדברים האלה, והתלמידים שלי היו מצליחים גם אם הם לא היו עושים את הדברים האלה. רק שהרוע התעקש לעשות את כל זה, דבר שהפריע לתיקון הפא, והוביל אותם לבצע חטאים במהלך עשיית הדברים הרעים, והוביל ישויות ואנשים רבים, כולל אותם עצמם, להיות מנופים החוצה. הגורם הזה של חיובי הבא עם שלילי ויתרון הבא עם חיסרון באמת מתבטא בקוסמוס הזה.

בני אנוש אינם יכולים לראות את העיקרון הזה בבהירות. כשאדם רגיל רוצה לעשות משהו בחברה, למעשה ברגע שהמחשבה שלו מופיעה, או ברגע שהוא עושה משהו, נוצרות שתי ההשפעות. בעבר למטפחים הייתה אמרה: "תוצאות טובות או רעות נובעות ממחשבה אחת". למילים אלו יש רובד נוסף של משמעות שהוא: בתהליך שעושים משהו יכולות אכן להיות ממש שתי השפעות. בנוגע לרדיפת תלמידי הדאפא, הם לא ציפו שזה בסופו של דבר יגרום לחישול תלמידי הדאפא, זה משהו שהם בכלל לא יכלו לחזות. עיקרון העבר של הקוסמוס היה מוחלט בכך שהחיובי והשלילי מתבטאים באותו הזמן, והוא היה תקף גם לגבי החברה האנושית והתבטא בכל דבר. בכל דבר שאנשים רגילים רוצים לעשות – חיובי ושלילי וטוב ורע באים אתו. לדוגמה, כשמישהו מכה או מעליב מישהו שהוא לא אוהב, הוא נותן לאדם האחר דה בזמן שהוא מכה או מעליב אותו, והוא גם יצטרך לשלם לאדם האחר באופן מוחשי מאוחר יותר. כך פני הדברים ביחס למה שאנשים לא יכולים לראות. הדבר נכון גם למה שאנשים יכולים לראות. לדוגמה, כשאנשים מלמדים את ילדיהם, לעתים קרובות הם רוצים שידם תהיה על העליונה, אבל הם לא חושבים על זה שהילדים שלהם מתרחקים עוד ועוד מלהיות טהורים וטובים, עוד ועוד מתכונת היקום, ועוד ועוד מהאלוהויות. אנשים חוששים שהילדים שלהם ייפגעו, אז הם מלמדים אותם להחזיר ולתקוף אחרים, אבל לא עולה בדעתם שכשהם אומרים לילדיהם לפעול כך הם פוגעים בערכי המוסר ובטוב של המין האנושי ברמה היסודית. בכל פעם שאנשים עושים משהו זה מייצר את שתי ההשפעות האלה.

בכמה השנים האחרונות, רדיפת תלמידי הדאפא הציגה זאת היטב גם כן. איך כוח פוליטי יכול לשלול מאנשים את האמונות שלהם? איך הוא יכול לשלול מאנשים את חופש המחשבה? מה שהוא עושה הוא חסר תקדים. איך הוא בכלל יוכל להצליח בכך? כדי להשיג זאת הוא אפילו פעל להרוס לחלוטין אלפי שנים של תרבות עתיקה. הם ניסו להפיל לגמרי, למוטט לחלוטין, ואפילו "לרמוס ברגל גסה" כך ש"לעולם לא תהיה תקומה" לדברים שקיימו את אמות המידה המוסריות של המין האנושי במשך אלפי שנים. בין אם הם אכן השיגו זאת ובין אם לא, מה שהם עשו יביא לגמול, וזה משהו שהם לא חושבים עליו. מאז שהם עשו את זה, האנשים הסינים כבר לא מאמינים בשום דבר, והם איבדו את אמת המידה למוסריות ולהתנהגות שלהם – אנשים כאלה מעזים לעשות כל דבר ומסוגלים לעשות כל דבר רע. כל היבט של החברה הוא מושחת, שקרים פשוט מתגלגלים מלשונם של האנשים הסינים של ימינו, עבורם לשקר זה דבר רגיל כמו לנהל שיחת חולין, ואין שום דבר שהם מתביישים לעשות. אז האם קבוצה כזו של אנשים היא דבר טוב לכוח הפוליטי שהביא להיווצרותה? אנשים לא חזו שום דבר מהדברים האלה.

יתרונות וחסרונות מתקיימים בו זמנית, ולגמרי לא אפשרי שבני האדם ישיגו משהו שהם רוצים בחברה הרגילה. בכל פעם שהחברה האנושית עוברת שינויים כלשהם, או כשמשהו מתרחש בחברה האנושית, כל זה למעשה נשלט על ידי אלוהויות. רק כאשר אלוהויות מנחות אנשים לעשות משהו, ובהשפעת אלוהויות, יכולות נסיבות שונות להופיע בחברה האנושית. כשמנסים לעשות משהו רק מתוך שאיפות אנושיות זה לא יעבוד, והשדים השפלים והישויות האלוהיות הנמצאים בממדים נמוכים גם כן לא יכולים פשוט לעשות את מה שהם רוצים. רק הדבר המרושע ביותר והטיפש ביותר יכול לעשות משהו כל כך לא רציונלי כמו לרדוף אנשים טובים, מטפחים. בעתיד לאנשים תהיה הבנה מחודשת של ההיסטוריה, במיוחד ההיסטוריה של כמאה השנים האחרונות – הם יאמדו אותה מחדש.

בכל מקרה, במהלך ההתנגדות לרדיפה, ראיתם שתלמידי הדאפא הבשילו ושאנשי העולם התעוררו יותר ויותר. הרוע והאנשים הרעים שהוציאו לפועל את הרדיפה בעולם הזה נחלשים יותר ויותר. הסמכות בה הם השתמשו וכל השיטות שבהן הם השתמשו כדי למשול ינופו על ידי ההיסטוריה יחד עם הרדיפה של מתרגלי הפאלון גונג. ראיתם כולכם שזה בלתי נמנע. אז במצב כזה לתלמידי הדאפא כבר לא קשה להציל את אנשי העולם ולהבהיר את האמת. זה הוא המצב שאנחנו רואים כרגע, ובעתיד יהיה אפילו קל יותר לכולכם להבהיר את האמת, משום שאנשי העולם נעשים יותר ויותר מודעים. אנשים יבואו אליכם בעצמם כדי לשמוע על המצב האמיתי, ואנשים יבואו אליכם מעצמם כדי ללמוד את השיטה שלנו. זה עומד לקרות, ובסין כל האוכלוסייה תצעד קדימה להתנגד לרדיפה (מחיאות כפיים). לא משנה מה בני אדם עושים, הם עושים זאת לעצמם. לרדוף את תלמידי הדאפא זה בעצם הרודפים רודפים את עצמם. זה משהו שנקבע על ידי התכונה של היקום. כשכל זה התחיל, רדיפת הפאלון גונג הייתה מערכה שגייסה את כל האוכלוסייה. יש לכך יתרון וחיסרון. נחכה ונראה מה התוצאה הסופית. בני אדם פשוט לא יכולים לעשות את כל מה שהם רוצים לעשות. בני אדם חושבים שהם בעלי עוצמה, אבל לא משנה כמה פראית תהיה מכונת התעמולה שלכם, זה חסר תועלת. הצרור הזה של השקרים המרושעים והרמייה הוא חסר תועלת מול מטפחים. כשאתם עושים משהו שאלוהויות אינן מרשות, אחרי שתסיימו לעשות מהומה, אלוהויות יסגרו אתכם את החשבון. כך זה עובד.

כתלמידי דאפא אתם צריכים להיות יותר צלולים, וכל עוד הרוע לא הושמד לחלוטין אתם עדיין צריכים לעבוד קשה בהבהרת האמת ובהצלת אנשי העולם הזה, ולעשות היטב את הדברים שתלמידי דאפא צריכים לעשות. כל הדברים שתלמידי הדאפא עושים היום זה תלמידי דאפא המאמתים את הפא, וזה ההליכה שלכם בנתיב אלוהי. אתם לא יכולים להרפות בשלבים האחרונים; המשיכו לעשות היטב את מה שאתם אמורים לעשות.

כמה מתרגלים צריכים לשים לב בעניין הזה: בכל פעם שאני מציין שהרוע נעשה קטן יותר ויותר ויכול פחות ופחות להמשיך, מתרגלים רבים חושבים "הממ, אז אני אעזוב את הכול ואעשה רק עבודת דאפא". אתם לא יכולים לעשות את זה. בכל דבר שתלמידי דאפא עושים אתם לא יכולים ללכת לקיצוניות. פשוט תחיו חיים רגילים ותחיו באופן רגיל, ובאותו הזמן עשו את מה שתלמידי הדאפא אמורים לעשות. כך זה צריך להיות כעת. בחברה הרגילה, מחוץ למה שתלמידי הדאפא צריכים לעשות, אין שום הבדל בצורה [מאנשים רגילים] – על פני השטח זה נראה אותו דבר כמו החברה הרגילה, רק שאתה מטפח. כך זה צריך להיות. מה שאתם עושים היום הוא לבסס דברים עבור העתיד, כך צריך הנתיב הזה ללכת. זהו הנתיב הישר ביותר ומה שמטפחי העתיד ילכו לפיו, אז אתם כלל לא יכולים להתנהג בדרך קיצונית או ללכת לקיצוניות כלשהי, משום שהדבר יגרום לכם לצרות ולמכשולים לא נחוצים. דרכים קיצוניות של חשיבה, באשר הן, אינן נובעות ממה שאני אמרתי לכם, והן יכולות להיות צורה של החזקה ויגרמו לצרות – חווינו דברים רבים מסוג זה. אני חושב שכתלמידי דאפא שהגיעו עד כה, דברים רבים אמורים כיום להיות ברורים לכם, ואתם אמורים להיות יותר ויותר רציונליים, ואתם אמורים לדעת מה מתרחש כשאתם נתקלים בבעיות. אז כיום אתם אמורים להיות צלולים מאוד בתחומים האלה, ודברים מסוימים כבר לא אמורים ליצור לכם הפרעה.

נקודה נוספת היא שכל דבר שתלמידי הדאפא עושים עכשיו מאמת את הפא, משום שההבנות והשיפור שלכם כולם באים מהפא. כתלמידי דאפא אתם כמובן צריכים לאמת את הפא, זה ברור מאליו. אבל כל דבר שנעשה באימות הפא נעשה עבור עצמכם – שום דבר לא נעשה עבורי, וזה כולל את הדברים שאני אמרתי לכם לעשות. משום שבמהלך ההליכה לקראת השלמות המלאה על כל תלמיד דאפא להקים את המוסריות האדירה של עצמו – במיוחד משום שאתם ישויות המחושלות על ידי הדאפא –– אתם הצגתם [את יכולתכם לעשות זאת] באימות הפא שלכם. אז כל מה שתלמידי הדאפא עושים הוא אדיר. זה כולל מה שנראה כמו הדברים הפשוטים ביותר, כמו לחלק עלונים, להבהיר את האמת לאנשי העולם, לשלוח מחשבות נכונות ליד הקונסוליות והשגרירויות, או כמו תלמידי הדאפא המאמתים את הפא בדרכים שונות לממשלה, לחברה ולקהילה, לכלי התקשורת וכולי – כל אלו הם הקמת המוסריות האדירה לעצמכם, וכל זה הוא הנתיב שיוביל לשלמות המלאה שבסוף. במילים אחרות, כל הדברים שאתם עושים, כולל הקטנים והלא משמעותיים, כולם נעשים עבור עצמכם, אף לא דבר אחד נעשה עבור הדאפא, ואף לא דבר אחד נעשה עבורי, המאסטר שלכם (מחיאות כפיים).

בעתיד כולכם תראו שחוץ מלומר את מה שיש לומר בוועידות הפא, אני בדרך כלל אומר מעט מאוד. זה משום שכל אחד צריך ללכת בנתיב שלו, כל אחד חייב ללכת בנתיב שלו. רק כך ניתן להקים מוסריות אדירה. אז אינני יכול לדחוף אתכם קדימה בכל רגע ובכל מקרה, כמו שהיה בעבר. התקופה בה רק למדו את הפא ועשו טיפוח עצמי חלפה, והתקופה הנוכחית מיועדת לתלמידי הדאפא להשלים את הדברים האחרונים שלהם, את כל הדברים שאתם צריכים. נראה כאילו אתם עושים דברים עבור הדאפא, ואולי כמה אנשים חושבים: "אני עושה דברים בשביל המאסטר, מכיוון שהמאסטר אמר לי לעשות אותם". (המאסטר צוחק) למעשה לא כך הדבר. הדברים שאני אומר לכם לעשות, גם אלו הם בשביל עצמכם.

אף ישות לא יכולה לגרום נזק לפא. הוא היה קיים קודם לכן והובא לכאן; הוא משהו שהתקיים כבר קודם לכן. רק שהוא הועבר לכל הישויות כדי להציל את כל הישויות, אבל מה מספר הישויות היכולות לראות את הצורות האמיתיות, הספציפיות, שבהן הפא מתבטא? קשה מאוד לעשות את זה, לא ניתן לראות את זה, וזו הסיבה שלא ניתן לראות את המהות של הפא. הפאלון שאתם רואים הוא רק צורה של הגונג; קשה מאוד לישויות רגילות לראות את הגלגל שבאמת מייצב את הפא, ואפילו אלו שברמות גבוהות לא יכולים לראות אותו. אז מי יכול באמת לגרום נזק לפא? אף אחד.

אמרתי לכם שקשה להציל ישויות חיות, וכדי לאפשר לישויות ככלל ולישויות ברמות שונות לקבל את הפא ולהינצל, הבחירה ללמד את הפא במקום הזה של בני האדם, שהם הישויות נמוכות-הרמה ביותר בקוסמוס, הייתה בחירה הכרחית כדי שישויות בכל רמה ורמה יוכלו לשמוע אותו. אז כשמלמדים כאן את הפא, מי מבין האנשים בעולם הזה יהיה כאן להקשיב לפא? צריכות היו להיות ישויות כאלה, וישויות אלו הן תלמידי הדאפא של ימינו (מחיאות כפיים). הבחירה הייתה חייבת להיות לבצע את תיקון הפא בזמן שהקוסמוס הישן יגיע לשלב האחרון של יצירה-התייצבות-התנוונות-הרס – במילים אחרות התקופה הקשה ביותר – כדי להציל את הישויות החיות ואת כל הרקיע. המטרה שלשמה יצרו בעבר את שלושת העולמות הייתה כדי שתיקון הפא ישתמש בהם בשלב הנוכחי. אז מי שיהיו הישויות החיות בשלושת העולמות, אילו סוגים של ישויות יהיו כאן, ואילו סוגים של ישויות יהיה צריך בעתיד ואילו דרכי קיום יהיו עבור ישויות אלה – כולל דרכי החשיבה שלהן, איך הן ינהלו את עצמן, התרבויות שלהן, וכן הלאה – כל אלו תוכננו להיות מעוצבים במהלך ההיסטוריה. אבל כשמסתכלים עליהן [עכשיו] במהלך תיקון הפא, [נראה] שהם תוכננו באופן עלוב, וזה בגלל הופעת הכוחות הישנים. כלומר, היבטים רבים של המין האנושי אינם כפי שהם בדרך מקרה, הם מסודרים. בדיוק משום שהם לגמרי מסודרים הם נראים טבעיים. אבל כשמדובר בדברים כמו אם כאשר מלמדים את הפא תלמיד דאפא יכול או לא יכול להיכנס בדלת של הדאפא, אם הוא יוכל או לא יוכל להמשיך לטפח כאשר הוא עובר מבחן, אם הוא יוכל או לא יוכל בסופו של דבר להתקדם לקראת השלמות המלאה, ואם תלמיד הדאפא יוכל או לא יוכל לפעול היטב באימות הפא כאשר מתרחשות רדיפה או צורות אחרות של הפרעה, דברים אלו תלויים באדם עצמו. אז במהלך אימות הפא, כולכם ראיתם שיש בעיה, כלומר, הופעת הכוחות הישנים מפריעה באופן חמור לתיקון הפא ולתלמידי הדאפא. אך לא משנה כמה הם הפריעו, או כמה מרושעים הדברים שהם עשו, כשתסתכלו אחורה תראו שלמעשה אין דבר "שחמק מכף ידו של הטאתאגאטה [2] (מחיאות כפיים), וזה בטוח. לא משנה מה רוצים לעשות הכוחות הישנים, השדים השפלים ובני האדם הרעים, זה יהיה חייב להיות שבסופו של דבר הדברים יושלמו על פי הדרישות של תיקון הפא שלי. בין אם מדובר בצורות השונות של הפרעות המופיעות במשך התהליך, או בסוגים השונים של התנהגויות ומצבים אצל תלמידים מסוימים, דברים אלו אינם יותר ממצבים המתבטאים אצל ישויות של הקוסמוס הישן במהלך השלב האחרון של יצירה-התייצבות-התנוונות-הרס, [ואינם יותר מ]הפרעות מסוימות לתיקון הפא. אך כשזה נוגע לדאפא עצמו, אף אחד לא יכול לפגוע בו. ולא משנה כמה נורא הסבל שתלמידי הדאפא חווים, הם בסוף יגיעו לאלוהות.

כולכם יודעים מהפא את העיקרון הזה: בקוסמוס הזה אף ישות לא תסבול לשווא. הדבר נכון במיוחד עבור מישהו המטפח את הדאפא, ובנוסף לכך הוא תלמיד דאפא בתקופת תיקון הפא – כל עוד הוא עדיין בתוך הפא, לא משנה מה יקרה לו, מה שמחכה לו זו השלמות המלאה. במילים אחרות, לא משנה איך הרוע רודף אותנו, הוא לא יוכל להשיג את מטרתו, ובסוף הכול חייב להיות מושלם בהתאם לתוצאה הבלתי נמנעת של תיקון הפא. זה כך. כשיש הפרעה לתיקון הפא, אז במהלך תיקון הפא אנצל את ההפרעה, ובסופו של דבר המטרה הנדרשת בתיקון הפא עדיין תושג, וזה בטוח.

בעתיד, אחרי שתלמידי הדאפא יעברו זאת בהצלחה ותביטו בכול, לבטח תראו שזה נכון. כאשר האלוהויות של היקום ראו שבמהלך העלייה והשקיעה של הקוסמוס הוא הולך לקראת השלב האחרון של יצירה-התייצבות-התנוונות-הרס, אחז בהם פחד נורא. אף אחד לא רצה להיות מושמד, כל אחד רצה להציל את עצמו. כדי להציל את עצמם היה עליהן להציל את כל הקוסמוס, אבל, אחרי שמיצו את כל רעיונותיהן, הישויות עדיין לא יכלו להשיג את מטרתן, בפרט משום שלא ניתן היה להחשיב את הרעיונות שהישויות חשבו עליהן, או את הדברים שהן עשו באותה תקופה, כטובים. לא משנה כמה גבוהה הייתה הישות, אי אפשר היה להחשיב אותה כמושלמת לגמרי או טובה לגמרי. לכן הם לא היו מסוגלות להשיג את מטרתן. אבל הישויות בקוסמוס ראו את הסוף הסופי, המבעית, ורצו לעשות משהו בעניין. וזה מה שגרם להופעת הכוחות הישנים של הקוסמוס.

כשכלל תיקון הפא בקוסמוס הגיע כיום לשלב הנוכחי, למעשה כבר אינני יכול לתאר אותו במדויק באמצעות שפה אנושית, משום שהשפה האנושית כבר איננה יכולה לבטא אותו. אני יכול לתאר דברים רק בכלליות. הדברים שתכננתי בעבר הושלמו כולם. למעשה, הקוסמוס שלנו הושלם (מחיאות כפיים). הדברים היחידים שנותרו הם אותם גורמים סופיים המאפשרים לגוף הקוסמי העצום הזה להתקיים, וכל אותם גורמים הם דברים שברמה היסודית מפרידים את פני השטח האנושיים.

כיום, המצב המתבטא בחברה האנושית דומה מאוד למצב של תיקון הפא בקוסמוס. הדברים נעשים בהירים יותר ויותר [בשביל האנשים]. ואני חושב שדברים יתחילו להשתנות אפילו מהר יותר. כשתיקון הפא של העולם האנושי יתחיל, זה יהיה הזמן בו בני אדם יושפעו באמת. עם תחילת תיקון הפא התחום של שלושת העולמות כבר הוקף. אז שלושת העולמות הופרדו מהגוף הקוסמי המקורי, הישויות למעלה לא יכלו כבר להיות בקשר עם הישויות למטה, ובעתיד כשהעניינים האנושיים יטופלו, לא יהיה לכך קשר עם מה שמחוץ לשלושת העולמות. בתקופות הזמן האחרונות, הישויות בתחומים הגבוהים ראו את כל זה, ולפני תיקון הפא הם ירדו במספר גדול והתגלגלו בעולם הזה. אז לבני האדם נראה שזה אותו העור האנושי, אבל למעשה אלו שנמצאים בתוך העור האנושי הם לא האנשים המקוריים. ישויות רבות ברמה גבוהה באו לקבל את הפא והתגלגלו כבני אדם, ורבות מהן הן ישויות מגופים קוסמיים שונים ורחוקים. ולמעשה בתקופה זו שבה תלמידי הדאפא מאמתים את הפא, הרבה יותר אנשים היו אמורים לקבל את הפא, אך מסיבות שונות הם הופרדו בעבר על ידי הכוחות הישנים שלא הרשו להם לקבל את הפא. ובמהלך הרדיפה הזו כמה ישויות אפילו חטאו נגד הדאפא – משהו שהן לעולם לא יוכלו לשלם עליו במלואו – ועכשיו הן עומדות בפני ניפוי, ויש גם כאלו שלא חטאו נגד הדאפא אבל אינן מסוגלות לטפח; בעידן החדש הן יהיו בני אדם. כל אלו הם עניינים של העתיד.

אנצל את ההזדמנות הזו כדי לציין משהו. לאחרונה תלמידי דאפא רבים כתבו ספרים. העפתי מבט באחדים מהם. הכוונות שמאחורי הספרים הן טובות, ורבים מהספרים הם על טיפוח, על להיות תחת רדיפה ועל ההתנגדות לרדיפה. אבל אי אפשר להפיץ אותם בין תלמידי הדאפא. נקודת המוצא שלהם אושרה – הם מאמתים את הפא באמצעות הצורה הזאת של ספרים, הם מצילים את האנשים בעולם הזה, והם עושים את מה שתלמידי הדאפא אמורים לעשות. אבל כפי שאתם יודעים, תלמידי הדאפא צריכים להגיע לשלמות המלאה, אז אין על שום דבר להפריע לצורה בה תלמידי הדאפא של ימינו מאמתים את הפא – זה קריטי באופן רציני ביותר. אל תוסיפו דבר מעבר ללימוד הפא. אז אסור לכם לחלוטין להפיץ בין תלמידי הדאפא כל דבר שאינו חלק מהדאפא עצמו, ואסור לכם לחלוטין להפריע לתלמידי הדאפא בשום צורה.

דיברתי על העניינים האלה בעבר. במצב ובנסיבות המיוחדים של היום, ועם התרחשות המצב המיוחד שבו נתונים לרדיפה, אני מעלה את הנושא הזה שוב. ניתן לקדם את הספרים האלה בחברה הרגילה, תלמידי הדאפא יכולים לפרסם אותם באמצעות כלי התקשורת שתלמידי הדאפא הקימו, ואתם יכולים להפיץ אותם בחברה הרגילה. כולכם יכולים לעזור לעשות את זה, וכל זה טוב. רק שאינכם יכולים לעורר גלים בקרב תלמידי הדאפא. אז מהיום ואילך, למעט ספרי דאפא, אל תמכרו בוועידות הפא שום חומר, או חומרי אודיו או וידיאו וכדומה, שאינם חלק מהפא עצמו. קל וחומר שאין עליכם להפוך את ועידות הפא או את המתרגלים שלנו לקהל הלקוחות העיקרי שלכם. אינכם יכולים לעשות כסף מתלמידי הדאפא. על החומרים להפצת הפא, להבהרת האמת וכן הלאה, להיות מכוונים לחברה. כך יש לפעול.

כעת אקדיש זמן מה לענות בשבילכם על כמה שאלות (מחיאות כפיים). אתם יכולים להעביר את פתקי השאלות. בואו נתחיל.

תלמיד: האם נוכל לנקוט באמצעים משפטיים ביחס להתנהגות השוטרים הצרפתים?

המאסטר: כאשר המנהיג הסיני בא לביקור בצרפת, הלכתם לשם לעתור מולו ולקבל את פניו. זה במקורו הוא דבר טוב מאוד. אבל כמה מהגנגסטרים מהקבוצה הרודפת את הפאלון גונג היו חייבים לעורר צרות, דבר שגרם לשוטרים הצרפתים, שלא ידעו את האמת, להטריד את המתרגלים שלנו. האירוע היה ללא ספק עבודה של הרוע, עבודה של חבורת הגנגסטרים הזאת שרודפת את הפאלון גונג. [המשטרה הצרפתית], רשות אכיפת חוק של מדינה דמוקרטית, צייתה לגמרי להוראות של מדינה אחרת, לממשלה הנשלטת בידי רוע ושהפרה זכויות אדם. בשביל מדינה המקדמת דמוקרטיה וזכויות אדם אינני חושב שזה משהו להתגאות בו. זה לגמרי הולם להשתמש באמצעים משפטיים ליישב את הבעיה.

תלמיד: תלמידי דאפא בתאילנד שולחים ברכות למאסטר.

המאסטר: תודה לכם (מחיאות כפיים)

תלמיד: כאשר מבהירים את האמת, כמה מתרגלים אינם רגועים והם מדברים באופן קיצוני.

המאסטר: על תלמידי דאפא לעשות כל דבר כשהם רגועים וכשהם במצב מחשבה של "שַן". בין אם אתה מבהיר את האמת לאנשים ובין אם אתה משתתף בפעילות, אתה תמיד צריך לגרום לאנשים לראות את טוּב הלב ואת נדיבות הלב של תלמידי הדאפא. בהחלט אל תעשה משהו שהוא יותר מדי קיצוני. כשאתה מציל ישויות ומבהיר את האמת, אם תדבר בקיצוניות לא תהיה לזה השפעה חיובית. זה כיוון שכאשר חסר לך "שן" לא תוכל לפורר את האלמנטים המרושעים הקיימים במוחם של האנשים שהורעלו, כך שלא תוכל להשיג השפעה חיובית.

אמרתי לכם בעבר ש"שן" אינו משהו שניתן לזייף אותו, וגם לא מצב המתקיים על פני השטח. "שן" מגיע באמת מבפנים ואפשר להשיג אותו ולהביא אותו לידי ביטוי רק באמצעות טיפוח. כאשר אתה מול ישויות חיות, ברגע שהמילים יוצאות מפיך וברגע שמחשבותיך מגיחות, הן מסוגלות לפורר אלמנטים רעים ואת הדברים הרעים המרעילים את אנשי העולם והקיימים במוחם של האנשים. ואז אנשים יגיעו להבנה, ותהיה לך היכולת להציל אותם. ללא שתהיה העוצמה הכבירה של "שן" אמיתי, לא תהיה מסוגל לפורר את הדברים האלה, ולא תשיג שום דבר בהבהרת האמת. במיוחד אלו העושים דברים באורח קיצוני, אומר לכם שזה לחלוטין לא ישיג את ההשפעה החיובית. זה משום שהיכולות שהשגת בטיפוח לא יבואו לידי ביטוי, וה"שן" שלך לא יבוא לידי ביטוי. לכן, בכל דבר שאתה עושה אין עליך להיות במחשבה של מאבק, זה לא בסדר. אל תלכו לקיצוניות אפילו כשאתם הולכים לקונסוליות ולשגרירויות. עליכם להיות חומלים כלפי אנשים. אבל זה שונה כשמדובר בישויות מרושעות. כשאנחנו שולחים מחשבות נכונות, אנחנו מסלקים את הרוע שלא שייך למין האנושי, ואת כל מיני השדים והרוחות שהיו מעורבים ברדיפה. בכל דרך שתטפלו בידיים השחורות וברוחות הרקובות זה בסדר. אבל עליכם להיות ב"שן" כלפי האנשים. האם איננו מצילים אנשים? כיוון שאנחנו מצילים את אנשי העולם, איך תוכלו להציל את אנשי העולם אם אינכם ב"שן" כלפיהם?

תלמיד: כשיותר ישויות נוצרות, כמה ישויות נעשות אנוכיות והן נופלות. האם זו אחת הסיבות לכך שהקוסמוס התנוון? האם בעתיד יהיו ישויות רבות כל כך?

המאסטר: התכונה הבסיסית של הקוסמוס של העבר היא אנוכיות. בגלל תכונה זו, יצירה-התייצבות-התנוונות-הרס ולידה-זקנה-מחלה-מוות הם בלתי נמנעים. הפא של העתיד יהיה שלם והרמוני, ונטול אנוכיות. השינוי בתכונה הבסיסית ההיא של הקוסמוס יגרום לשינויים יסודיים בהתפתחות הקוסמוס ובמאפייני הישויות. התכונה הבסיסית של היקום היא שקבעה את המצב הבסיסי שהקוסמוס מצוי בו. אי הטוהר של הישויות, עד כדי נפילתן של ישויות שנעשו רעות, נגרם על ידי היצירה-התייצבות-התנוונות-הרס. והיצירה-התייצבות-התנוונות-הרס נובעים בתורם מהתכונה הבסיסית של היקום, אבל נראה שזה לא קשור ישירות לתכונה הבסיסית.

אתה חושב עכשיו על עניינים של אלוהויות באמצעות מחשבה אנושית. זה לא כך. מספר הישויות בקוסמוס הוא קבוע, וזה לא קשור כלל אם הישויות התנוונו או לא.

אלוהויות נוכחות בכל מקום, וישויות נמצאות בכל מקום, ויש כה רבות מהן שלא ניתן לספור. אתם יודעים, האוויר – יש כל כך הרבה חלקיקים המרכיבים אוויר. כל דבר שאנחנו רואים כשאנחנו פוקחים את העיניים מורכב מחלקיקים מיקרוקוסמיים ומחלקיקים אפילו יותר מיקרוקוסמיים המרכיבים את החלקיקים של הרמה הגדולה יותר שמעליהן. יש ישויות בכל שכבה של חלקיקים, ויש קבוצות אפילו ענקיות יותר של ישויות בכל שכבה של חלקיקים. כמה מהן מתבטאות בממדים שונים. כרגע לא ניתן לראותן באמצעות שיטות מדעיות, אבל הן קיימות באמת. הן כל כך רבות – אם תרים גרגיר אבק, יש בו אין-ספור ישויות. ואני לא מתייחס פה לחידקים. אם תגדיל חלקיק כך שהוא יהיה גדול כמו כדור הארץ, הבט בו ותראה כמה ישויות יש בו. והגרגיר הזעיר של האבק הוא לא החלקיק המיקרוקוסמי ביותר. יש חלקיקים מיקרוקוסמיים יותר, חלקיקים אפילו יותר מיקרוקוסמיים, וכאלו שהם מיקרוקוסמיים כמעט לאין גבול. זה לגבי הדברים המיקרוקוסמיים. אז מה בעניין חלקיקים גדולים יותר? ברמה המאקרוקוסמית, מה יהיה מספר הישויות בגופים קוסמיים ענקיים הגדולים יותר ממולקולות, ובאלו שיותר גדולים מזה, ובאלו שהם גדולים אפילו יותר? כמה ישויות צריכות להיות שם סך הכול? הקוסמוס מגוון ביותר והוא גוף קוסמי עצום ללא השוואה. הכול חי וכל דבר הוא ישות. יש ישויות רבות כל כך שהן נמצאות בכל מקום. האם ישויות הן טובות או לא אינו קשור כלל וכלל למספרן. אורכי החיים של כל הישויות נקבעו על ידי התכונה של הקוסמוס של העבר; בעבר, החוק של יצירה-התייצבות-התנוונות-הרס גרם לזה. בעתיד הפא יהיה שלם והרמוני.

תלמיד: האם המראה שלנו היום זהה למראה של היואן-שן שלנו ולמראה שיהיה לנו לאחר שנשלים את הטיפוח?

המאסטר: דיברתי על זה בעבר. ככל שתעלה גבוה יותר, כך נהדר יותר וצעיר יותר תיראה, ועדיין תיראה כמוך. אם היום אתה מבוגר, או בגיל העמידה או צעיר, היואן-שן שלך לא בהכרח יהיה כך. אבל ככל שתעלה גבוה יותר, כך נהדר יותר ויפה יותר תיראה, זה בטוח. ובכן, כיוון שזה נהדר, אז להיות נהדר כולל בתוכו להיות יפה. אז כשתגיע לרמה גבוהה מאוד, נניח שטיפחת לנקודה מסוימת, תגלה שאתה יפה כל כך שאתה לא דומה למה שעכשיו, ושאתה לא נראה כלל כמו האנשים על כדור הארץ. זוהי התבטאות של הרמה, הנובעת מכך שהתרוממת מתוך האנושיות עד לשם.

תלמיד: איפה בגופנו שדה האנרגיה הוא חזק באופן מיוחד? (הקהל צוחק)

המאסטר: זה מתלמיד חדש. זה לא משנה איפה, החוזק הוא זהה בכל מקום. זה רק שחלקים שונים בגופך הם רגישים. אתה תוהה איפה זה רגיש ואיפה זה חזק באופן מיוחד? תחת השפעת הגונג, השינויים הם זהים בכל מקום בגופך.

תלמיד: יש כמה מתרגלים בסין שלא צעדו קדימה כי הם מפחדים. איך יהיה העתיד שלהם?

המאסטר: כרגע אני לא רוצה לפסוק שום דבר חד-משמעי על הדברים האלו. אתם כולכם למעשה די צלולים לגבי זה: אם אדם הפיק תועלת מהדאפא אבל כדי לשמור על עצמו שלא ייפגע הוא לא אומר דבר על המצב האמיתי כשהדאפא עומד נוכח מצוקה – האם אדם זה ראוי להצלה? אתן לכם דוגמה פשוטה: אדם ראה שמישהו בסכנה והציל את חייו. אחר כך האדם שחייו ניצלו רואה שהאדם שהציל אותו נמצא בצרה גדולה אבל הוא מתעלם מכך. האם זהו אדם טוב? אתה ישות שנוצרה על ידי הדאפא וקיבלת חיים חדשים שניתנו לך מידי הדאפא, אז כשנוצר מצב שבו כל תלמידי הדאפא נרדפים ונגרם נזק לדאפא ובכל זאת אינך יכול להגן על הדאפא, האם אתה עדיין תלמיד של דאפא? לא ניתן אפילו לקרוא לך אדם טוב במובן הבסיסי ביותר. כמו כן, אתה באמת הפקת תועלת [מהדאפא]. בעיני אלוהויות אתה הישות הגרועה ביותר, גרועה אפילו מאלו שרדפו ישירות את הפא. זה משום שהאנשים שרדפו את תלמידי הדאפא לא הפיקו תועלת מהפא. לכן אדם כזה הוא אפילו גרוע יותר מהאנשים המרושעים ההם. יתרה מכך, מדובר בחוק הגדול שיצר את כל החיים בקוסמוס. בהקשר לאיך יטפלו בהם, לפא יש הסטנדרטים שלו.

תלמיד: האם ה"מחשבות הפרועות" ב"לנקות את כל המחשבות הפרועות טיפוח לבודהא אינו קשה [3]" מתייחס לקארמת המחשבה?

המאסטר: אכן כן. קארמת מחשבה מתבטאת בעיקר כשנותנים למחשבות לרחף בדמיונות או שוקעים בדמיון פרוע, כל זה החזקות אנושיות. רוב הזמן אלו מחשבות פרועות של רצון להשיג דברים שמשתוקקים אליהם, דברים שאדם רוצה אבל לא יכול להשיג. לכן הן נקראות "מחשבות פרועות", מחשבות שהן חסרות תועלת, לשווא. (המאסטר מחייך) זה הרעיון.

תלמיד: כשאנו מדווחים חדשות מטייוואן, איזו זווית עלינו לקחת כדי להבליט את הניגוד בין שני עברי המיצר [סין וטייוואן]?

המאסטר: "כשאנו מדווחים על חדשות מטייוואן, איזו זווית עלינו לקחת כדי להבליט את הניגוד בין שני עברי המיצר?" השאלה אינה כתובה בבהירות. מה שאתה למעשה מנסה לומר זה שיש להם גישות שונות ביחס לפאלון גונג. איך להראות את הניגוד? יש להם אותם אבות ואותה תרבות, אך הגישות שנוקטים שני הצדדים של המיצר כלפי הדאפא הן שתי גישות שונות. האם זה עצמו אינו ניגוד? במאמרי הבהרת אמת אתה יכול לעמת [את שתי הגישות] ולעזור לאנשי העולם להבין.

תלמיד: איך נבהיר את האמת לתאגידים גדולים?

המאסטר: בנקודה זו אינני עושה הבחנה אם הם תאגידים גדולים או תאגידים קטנים. לא משנה מה, עלינו להציל את אלו שצריכים להינצל. עליך לעשות מה שאתה אמור לעשות, להציל את מי שיכול להינצל, ולעשות כל מה שאתה יכול לעשות. אם האנשים אכן רוצים להינצל – זה העניין שלהם.

תלמיד: תלמיד דאפא באזור שלנו עסוק מאוד בעבודת דאפא ולכן הזניח את החובות שהוא אמור למלא במשפחתו.

המאסטר: נראה שלמתרגל ששאל את השאלה יש החזקה גם כן. אל תנסו להשתמש בפה של המאסטר [להעביר ביקורת על אחרים]. מה שאמרתי זה שעליך להיות אדם טוב בכל מקום שאתה נמצא ושתגרום לאנשים אחרים לומר שאתה תלמיד דאפא. עליך לטפל היטב בדברים במשפחתך ולטפל היטב בדברים של מקום עבודתך. כמתרגל דאפא, כמה היטב טיפחת משתקף בדיוק בתחומים אלה, מול אנשי העולם. אתה יכול לומר "טיפחתי היטב, אני תלמיד דאפא". אבל כשאתה מתנהל מול אנשי העולם ההתנהגות שלך בתחומים אלה אינה טובה. אז איך תוכל להראות שטיפחת היטב? (המאסטר צוחק) נכון? כמובן, כמה מתלמידי הדאפא שלנו טיפחו היטב, אבל זה רק שהם לא הקדישו תשומת לב לדברים האלה. אבל המצב של טיפוח טוב אינו משהו שניתן לשחק אותו באופן מלאכותי כלפי חוץ, זה פשוט המצב שבו המטפח נמצא.

תלמיד: לראש הרוע ההוא בסין שנבחר על ידי הכוחות הישנים בטח יש עבר מביש. האם המאסטר יוכל לספר לנו על הרקע שלו?

המאסטר: למעשה אין לו יותר מדי רקע. הוא היה משב של אוויר מרושע שנפלט על ידי גוף רקוב בן אלפי שנים, והוא הפך לעוּבָּר של קרפד ונבחר על ידי הכוחות הישנים. הייתה לו נטייה לקנאה שנבעה משום היותו קצר רוח וקטנוני, ותוך כדי העסקנות שלו בחוגים הבירוקרטיים, הוא פיתח את השיטות שלו להתקדם באמצעות פגיעה באנשים, ליצור קליקות, להיות נטול שאיפות אציליות, להתחנף ולעשות דברים מבישים לחלוטין. הכוחות הישנים חשו שהוא מתאים לחלוטין לאמת-מידה לחלאה אנושית – הוא ענה על כל הדרישות ואף יותר מכך – והיו לו סוגים שונים של רשעות. הכוחות הישנים חיבבו אותו מאוד וידעו שהוא לבטח יהיה שימושי מאוד כשיגיע הזמן. הוא נבחר על ידי הכוחות הישנים ואז עוצב על ידם מתוך כוונה. בזמנו כשהם ביצעו את הבחירה הם חיפשו משהו שהוא מרושע וטיפש. זו הסיבה שהוא מתנהג בדיוק כפי שהוא מתנהג.

תלמיד: בבקשה ספר לנו עוד על החשיבות של עתירה ושליחת מחשבות נכונות מול הקונסוליות והשגרירויות. אנו מתרגלים מולן מדי יום, ברוח או בגשם. למרות שהתנאים קשים, כולנו נחושים מאוד.

המאסטר: הקונסוליות והשגרירויות במדינות שונות הן מקומות שאליהם יכולים ללכת הסינים שגרים מחוץ לסין כדי לבטא את דעותיהם. כמובן שאתם יכולים ללכת לשם. גם שם יש אנשים שיכולים להינצל. אז יש לכך משמעות רבה. בנוסף, את כל מה שאתם עושים שם אנשי העולם יכולים לראות. אבל עבור תלמידי הדאפא זה באמת מאמץ. החורף קר מאוד בצפון, והרוחות בו מקפיאות עצמות, אך תלמידי הדאפא עדיין מתמידים במאמציהם. הם מדהימים, באמת מדהימים! כל אחד הולך בנתיב שלו של אימות הפא. גם התלמידים האלה הולכים במסלול שלהם של אימות הפא.

תלמיד: דיברת פעמים רבות על המוסריות האדירה של תלמידי הדאפא. כמובן שאני מאמין בכל מה שאמרת. אבל קשה לי לראות את הכוח העצום של הדברים הקטנים שאני עושה. הם נראים רק כמו טיפת מים בנהר אדיר. אני אמשיך ללמוד את הפא, והדברים יתבהרו באמצעות הפא.

המאסטר: באמת מרגישים כך משום שבאופן בסיסי כל הישויות בחברה האנושית חיות בתוך אשליה, ובני האדם הם המושלים ביותר. דיברתי אתכם על המטרה של זה. זה כדי לתת לבני האדם הזדמנות לחזור, הזדמנות לטפח בזמן שהם נמצאים בתוך אשליה. כשבני אדם אינם יכולים לראות את המראה האמיתי אם הם עדיין יכולים לפעול היטב, ויתרה מכך, להתמיד בטיפוח בתוך הסבל, אז זהו המפתח לשוב בחזרה. אם אנשים היו יכולים לראות את המראה האמיתי של הקוסמוס ואת קיומן של אלוהויות, אז כולם היו פועלים היטב. לא היה כל צורך לדבר על לתת לבני אדם הזדמנות ולא היה צורך להציל בני אדם. כל אחד היה מנסה לפעול היטב. הם לא ירצו לעשות יותר שום דבר אחר כל יום, והם לא ירצו יותר שום דבר אחר – כולם ירצו לטפח את עצמם. במצב כזה, האם זה עדיין ייחשב לטיפוח? אפילו אם הם יוכלו לטפח, אני חושב שהטיפוח הזה לבטח יהיה איטי מאוד, משום שהם היו רואים את המראה האמיתי – "אלוהויות הן ממש שם. הנה המטרה. קדימה לדרך, ולא נעצור עד שנגיע לשם". אבל בזמן שאתם נמצאים בתוך האשליה הזאת, אתם לא יכולים לראות את הסיום, ואתם לא יכולים לראות את המטרה שלכם. ואתם אפילו לא יכולים לראות את ההשפעות האמיתיות של הדברים האדירים האלה שאתם עושים. בדיוק בסביבה כזו, אם אתם מסוגלים להגיח ממנה ולהצליח בטיפוח, כל האלוהויות ישתכנעו. הם יחשבו שאחרי שעברתם דרך קושי כזה, הייתם בתוך אשליה כזאת ובתוך סביבה בה יש כל מיני הפרעות, והתנגדתם לכל מיני סוגים של פיתויים חומריים כמו תהילה, אינטרס אישי ורגשות – הצלחתם להתנתק ולפרוץ מהאנושיות. רק אז האלוהויות ישתכנעו. רק אז הן יחשבו שאתה יוצא מן הכלל וראוי להיות אלוהות. זוהי מוסריות אדירה. אם זה לא היה כך, אז שלושת העולמות והמין האנושי היו אותו דבר כמו רמות אחרות של הקוסמוס, בהן בכל רמה יודעים את המראה האמיתי. אז זה לא יהיה המין האנושי כאן, יהיה כאן עולם של אלוהויות. לכל הפחות אפשר יהיה להגיד שאלו אלוהויות שברמה הנמוכה ביותר במקום בני אדם שנמצאים ברמה הנמוכה ביותר הזו. כך הדברים האלו קשורים. כאשר תלמידי הדאפא של היום מסוגלים לפעול היטב בדברים שהם אמורים לעשות, ומסוגלים להצליח לעבור את מספר השנים האלו המלאות במבחנים וקשיים, בעתיד אתם תראו את הכול. הוקירו את זה! אתם צריכים להוקיר את חלק המסע שכבר השלמתם, ועליכם לפעול היטב גם עם מה שעוד נותר לפניכם (מחיאות כפיים).

תלמיד: איך עלינו להבין את הסימנייה הסינית "בֵּיי" (?) במונח "צְה-בֵּיי" (חמלה)

המאסטר: אני לא מעביר את הדאפא כדי להסביר מילים. משום שהדברים האלה הם יותר מדי חסרי משמעות, כה חסרי משמעות שהם למעשה כלום. אעניק לכם שני משפטים: "ללא ה'אין' זה רגש אנושי. אם זה רגש אנושי, אז זה לא בֵּיי.

בחברה האנושית, במשך זמן ארוך מאוד – כפי שאמרתי לכם בעבר – סין הייתה הבמה של המפגן האדיר הזה של ההיסטוריה. במשך אלפי שנים הונחו בהתמדה היסודות לכל הדברים עבור בני האדם, כך שכשיגיע הזמן לקבל את הפא יהיו להם התרבות, החשיבה, ההתנהגות ואורח החיים הנכונים, והיכולת לדעת ולהבין את הפא; זה גם כלל איך בתוך האשליה אנשים יושפעו על ידי החזקות ולא יהיו מסוגלים לראות את המצב האמיתי, ובה בעת, כל עוד הם יפתחו מחשבות נכונות באמצעות לימוד הפא, הם יוכלו להשתחרר מזה. זה בדיוק סוג הסביבה שנוצר. הושקע בכך באמת הרבה מאמץ, והמין האנושי של ימינו נוצר. אבל בגלל ההתערבות של הכוחות הישנים, מה שיש לנו כאן הוא כבר לא המצב הטוב ביותר, ואני פשוט משתמש בו בחוכמה. יש הרבה תלמידים לבנים, תלמידים שחורים, ותלמידים ממוצאים אתניים אחרים. היום אתם לא נמצאים בסביבת החיים של סין, אבל אומר לכם, במהלך ההיסטוריה כמעט כל אחד בעולם בא מסין (מחיאות כפיים). החשיבה שלכם שונה מזו של הסינים של ימינו. אבל בשלב מסוים בהיסטוריה אתם הנחתם את היסודות לסוג הזה של חשיבה. עמוק בתוך הווייתכם אתם מבינים. במילים אחרות אתם יכולים להבין את הפא שאני מעביר. המילים שבפני השטח [של כל שפה] הן שונות, אבל מה שהן מכילות הוא אותו הדבר. אתם מסוגלים לדעת מה הפא מכיל, ומסוגלים לחוות ולהרגיש מה הפא מכיל. לכן הטיפוח שלכם לא יושפע.

אז [המושג של] צְה-בֵּיי נוצר כאשר ייסדו את התרבות עבור בני האדם. צְה-בֵּיי מתאר איך מתבטא מצב של רגש אלוהי, רגש המתעלה על בני האדם. כמובן, המונח בעל שתי הסימניות צְה-בֵּיי משמש כיום גם בחברה האנושית הרגילה, אבל בטוח שהוא אינו משהו שבני האדם יכולים להשיג. זה נגרם משום שהתרבות של ימינו התבלגנה. אנשים כבר לא מאמינים באלוהויות, וכבר לא יודעים שהם אמורים לטפח. בני אדם מעזים להשמיע השמצות נגד בודהות, נגד הפא, ונגד אלוהויות, ולהשתמש במונחים של טיפוח בין האנשים הרגילים. בני אדם עשו את כל זה. אבל אלו אינם מונחים אנושיים רגילים, פשוט אנשים רגילים אימצו אותם והשתמשו בהם.

תלמיד: "[ובסין] כל האוכלוסייה תצעד קדימה להתנגד [לרדיפה]". האם תוכל להרחיב יותר בעניין הזה?

המאסטר: אי אפשר לגלות את סודות השמים מוקדם מדי. (המאסטר צוחק) (הקהל צוחק ומוחא כפיים). כפי שאמרתי לכם בעבר, הרדיפה נגד הפאלון גונג גרמה לאי-הבנות בין האנשים הסינים לגבי הפאלון גונג, אז מה שאני אומר זה שלמרות שאנשים רבים לא מכירים את הפאלון גונג, כולם מגנים את העריץ השטני ההוא. האם זה לא כך עכשיו? (מחיאות כפיים).

תלמיד: לאחרונה אני נאבק בגורם חזק. אני מרגיש כאילו אני אולי לא אוכל להמשיך להחזיק מעמד, ואף פעם לא הרגשתי כה עייף נפשית וגופנית.

המאסטר: שלח מחשבות נכונות כדי לסלק את הידיים השחורות. כיום, בכל פעם שלתלמידי הדאפא יש הפרעה לא רגילה ומתמשכת בזמן שהם מאמתים את הפא, אז זו לבטח עבודה של הידיים השחורות. כשאתם מחסלים אותם, ודאו שאתם מפוררים אותם לחלוטין. אבל המתרגלים האלה שקיבלו את הפא מאוחר יותר או שצעדו קדימה מאוחר יותר, הטיפוח ואימות הפא שלכם מחוברים יחדיו בה בעת. והלחץ עליכם ייראה אפילו גדול יותר. כמובן, זהו טיפוח, וכל עוד יש לכם מחשבות נכונות חזקות אתם בטוח תוכלו להתגבר על כך. בטוח יהיו קשיים. לבני האדם יש קארמה לפני שהם מטפחים, והם צריכים לסלק את הקארמה במהלך הטיפוח, וכשהם מסלקים קארמה הם סובלים. זו קארמה שאתם חייבים מקודם, והמאסטר לא יכול לסלק את כולה עבורכם. אילו נעשית לאלוהות בלי לשלם אף חוב קארמתי, אלוהויות היו מוצאות שנוכחותך מטרידה: "איך אתה יכול להיות בינינו? האם שילמת את החובות ההם שהיית חייב? כולם נלקחו ממך ושולמו על ידי המאסטר במקומך. איך זה יכול לעבוד?" כמובן שזה לא יעבוד, וזו הסיבה שעליך לשאת כמות מסוימת של סבל כאשר אתה מטפח.

אבל באשר למתרגלים מחוץ לסין, הסבל שאתם נושאים קטן מאוד יחסית לסבל שנשאו המטפחים בעבר. זה היה כל כך קשה! היום זה לא קשה כפי שזה היה. האם אתם יודעים איפה הסבל היום? בעבר האנשים סבלו גם נפשית וגם פיזית, ועכשיו אתם סובלים רק כאשר אינכם יכולים לוותר על ההחזקות שלכם. הסבל שלכם נובע רק מחוסר רצונכם לוותר על ההחזקות שלכם – "אבוי! איך זה שאני מרגיש כל כך נורא! למה יש אנשים שתמיד מתייחסים אלי בצורה גרועה כל כך? למה הגוף שלי תמיד מסלק קארמה?" בני אדם פשוט לא יכולים לוותר על הדברים האלה. עד כמה אתה מסוגל לוותר? האם המחשבות שלך יכולות להיות ישרות והאם אתה יכול להיות כמו תלמיד דאפא אמיתי? היה ישר, אצילי וגלוי. אם באמת תוכל לוותר על ההחזקות שלך בכל הנסיבות וכשתתייחס לעצמך כתלמיד דאפא ששונה מאנשים רגילים, אני מאמין שהכול ישתנה. מתרגלים ותיקים חוו זאת בצורה עמוקה, היות שהם עברו את כל זה. אז המתרגלים החדשים צריכים לשאול את המתרגלים הוותיקים ולהתייעץ אתם בתחומים האלה לעתים קרובות יותר, ולהשקיע יותר זמן לקרוא את הפא שלימדתי בעבר. הסוגיות האלו הוסברו לא מעט. דבר נוסף הוא שלאחרונה האלוהויות הרעות (הידיים השחורות) שהתגנבו לתוך שלושת העולמות השתתפו גם הן ישירות ברדיפת תלמידי הדאפא. לעתים קרובות היו אלה הן שעשו את הדברים. כשאתם שולחים מחשבות נכונות, השמידו אותן וחסלו את ההפרעות.

תלמיד: אני אסיר תודה מאוד למאסטר על כך שהציל אותי. אבל יש לי חוב כספי רציני, ויש לי סוגים שונים של מחשבות אנושיות ושל החזקות. אני מודאג מאוד. מאסטר נכבד, בבקשה עזור לי.

המאסטר: אני יכול להציל אותך, אבל אני לא יכול לעזור לך ביחס לעניינים האלה (הקהל צוחק). אני רק יכול להגיד לך לטפח. אם אתה אומר ש"אני חייב עכשיו כל כך הרבה כסף, אני לא יכול להרגיע את הלב לטפח. המורה, עזור לי לעשות הון ולשלם בחזרה את כל הכסף כך שאוכל לטפח ללא דאגות", אז אומר לך, זה לא טיפוח. אני לא רוצה שתטפחו כך. משום שלכל בני האדם יש חובות שהם צריכים לשלם שהם חייבים כאן וגם מעבר לכאן, ולכל אחד יש סבל שהוא צריך לעבור, ובדיוק במהלך קשיים כאלה אתם מראים אם אתם יכולים לטפח. אם אתם יכולים, אז אולי הכול ישתנה. אבל הטיפוח שלכם צריך להיות יציב, אמיתי, ומתוך מוטיבציה פנימית. אם אתה אומר: "אני אטפח ואעשה את התרגילים כל יום" אבל עמוק בפנים אתה חושב בסתר לבך: "כל עוד אני מתרגל, המאסטר אמר שהצרות האלה שלי יוסרו וישתנו", אז אם יש לך מחשבות כאלה, המצב לא ישתנה. משום שבמקרה כזה יש אצלך החסרה ואתה מחפה על ההחזקות שלך. אתה יכול לרמות את עצמך, אבל אינך יכול לרמות אלוהויות. כשבאמת תהפוך למטפח, כשתיעשה תלמיד דאפא באופן גלוי ואצילי, הכול ישתנה.

עם זאת, יש מקרים שבהם הידיים השחורות מפריעות. עליכם לחסל ברצינות את ההפרעות באמצעות המחשבות הנכונות שלכם.

אזכיר בדרך אגב דבר נוסף. לאחרונה, מתרגלים רבים הבחינו שיש מספר קטן מאוד של מתרגלים שאינם מכבדים את המאסטר. למען האמת, אני יכול לסלוח לכל הדברים האלה, אבל שימו לב: הגורמים השונים של הכוחות הישנים והישויות בקוסמוס שלא תוקנו על ידי הפא, לא יסלחו. הם ייתפסו על זה ויעשו אתך מה שהם רוצים. סוג זה של עניין קרה לעתים קרובות למדי כשהעברתי אז את הפא בסין. ברגע שמישהו לא מכבד את המאסטר, הם בטוח ידחפו אותו לצד הנגדי. כל הישויות באו למען הפא, למלא או תפקיד חיובי או תפקיד שלילי. אלו הממלאים תפקיד שלילי יושמדו בסוף. אז כשהם רואים מתרגל המתנהג כך, הם בטוח ידחפו את האדם הזה לצד השני ויגרמו לו לעשות כמה שיותר מעשים רעים מאותו הרגע ואילך.

זה מסוכן מאוד. אז ברגע שמצבים כאלה מתרחשים, הכוחות הישנים יעשו את זה מיד משום שהם מצאו עילה לעשות את זה. הם יאמרו שהמאסטר חיסל את החוב העצום של האדם הזה, נשא את החוב הזה עבורו, ושלה ישות כזאת – שהיא שוות ערך לאחת שכבר בגיהינום – איפשר לו להפוך לאלוהות ונתן לו כל כך הרבה דברים. אף על פי שהוא לא רואה אותם, כל הדברים האלו הם אמיתיים והם באמת ניתנו לו. הם יחשבו: "איך הוא מעז להתייחס למאסטר שלו כך?" וכך הם יתעקשו לדחוף אותו לצד השני, לגרום לו לעשות דברים רעים, ובסופו של דבר לגרום להשמדתו.

כמובן, אני לא מכיר בתכנונים האלה של הכוחות הישנים, ואני לא מרשה להם לעשות את הדברים האלה. וזו הסיבה שאני עושה את המיטב כדי לגרום למתרגלים שלנו להבין את הדברים האלה בעצמם. אבל אם המתרגלים שלנו לא שמים לב לזה, יהיה קשה לכם להשתחרר מסוג זה של מצוקה. פשוט חשבתי על הנושא הזה פתאום. אתם באמת צריכים להתייחס לזה ברצינות – כל הדרכים הסוטות מלאות בסכנה ובמהמורות.

תלמיד: קיבלתי את הפא רק לפני שבעה חודשים. האם אני תלמיד של תיקון הפא? האם אחזור [למקור] כשהפא יתקן את העולם האנושי?

המאסטר: אינני יכול לומר שמה שאתה שואל הוא מוטעה. אבל יש לך שם החזקה. בין אם אתה מתרגל חדש יותר או מתרגל ותיק, ולא משנה לאיזה קטגוריה של תלמידים אתה שייך, עכשיו כשנכנסת בדלת של הטיפוח בדאפא – עכשיו כשנכנסת בדלת של טיפוח אמיתי – אל תהיה קשור לשום דבר. מחשבה אנושית אחת יכולה להפוך למכשול שמעכב את השיפור שלך. לכן יש אמרה בטיפוח: "יש הלב לטפח ולתרגל אבל אין הלב להשיג גונג". אתה יכול לטפח, אבל אינך יכול להיות קשור. כשאין לך תשוקות אנושיות ואין לך החזקה לשום דבר, אתה תטפח מהר, תשתפר מהר, ויהיו לך פחות קשיים. כאשר יש לך החזקות הטיפוח שלך יהיה איטי.

אל תדאג אם אתה תלמיד של תקופת תיקון הפא או תלמיד של העתיד. עכשיו כשהתחלת לטפח, אתה כבר ישות שאין-ספור ישויות אחרות מקנאות בה. אז פשוט לך היטב בנתיב שלך. כל דבר שישות עושה בקוסמוס, היא תקבל עבורו גמול. יהיה גמול על עשיית טוב, ויהיה גמול על עשיית רע. גם הטיפוח כמובן כולל גמול – זה הגמול הטוב של השגת סטטוס הפרי עבור אימות סטטוס הפרי שלך. זוהי אמת מוחלטת בקוסמוס. אל תחשוב יותר מדי, ואל תיעשה מודאג לגבי מה המצב שלך. אם אתה יכול לעשות את מה שנדרש ואתה יכול לטפח, אז קדימה – טפח.

תלמיד: המורה, בבקשה הסבר מהו "יישוב בדרך טובה".

המאסטר: כשאמרתי "יישוב בדרך טובה" התייחסתי לדרך בה ישויות בקוסמוס נטמעות בפא במהלך תיקון הפא. ישויות מסוימות לא ראויות ליישוב בדרך טובה, ובמקרה כזה מה שצריך לעשות ייעשה. עבור ישויות מסוימות שחטאו נגד הפא, מגיעה להם אפילו פחות הזדמנות ליישוב בדרך טובה. בשעה שבה תיקון הפא יעבור, הם ינוקו החוצה. הישויות שמטפלים בהן באמצעות יישוב בדרך טובה מוטמעות בפא בשיטה הטובה ביותר. ותלמידי הדאפא מקבלים משהו אפילו טוב יותר מיישוב בדרך טובה, משום שתלמידי הדאפא מטפחים באופן פעיל, ומטפחים את עצמם כלפי העתיד, אז זה יותר יקר ערך מיישוב בדרך טובה.

תלמיד: כל תלמידי הדאפא הצרפתים מוסרים דרישת שלום למאסטר.

המאסטר: תודה לכם. (מחיאות כפיים)

תלמיד: בצרפת יש מתרגל דאפא עם בעיות נפשיות. פעם כשהוא חילק עלונים לתיירים סינים הוא איבד שליטה והתחיל לצרוח מול תיירים סינים רבים, והייתה לזה השפעה שלילית. כשהוא שולח מחשבות נכונות מול השגרירות הוא לא יכול לשבת בשקט, והוא כתב דברים על גבי [הבניין של] השגרירות הסינית.

המאסטר: בנוגע לדברים האלה, כתלמידי דאפא עליכם לטפל בהם היטב. המתרגל הזה, בהיותו תלמיד דאפא, לא יכול לעשות את זה. אנחנו יכולים להציל ישויות רק בהתבסס על מחשבות של חמלה (שן). כשעושים דברים בצורה לא רציונלית הם יגרמו להשפעות שליליות.

כשמתרגלים ספורים לא יכולים לשלוט ברגשות שלהם, מתרגלים אחרים צריכים לעצור בעדם. תלמידי הדאפא הם יחידה אחת ועליכם לשתף פעולה זה עם זה ולא להרשות לדברים כאלה להמשיך להתרחש – וכאשר משהו כזה מתרחש, עליכם לפתור את הבעיה באופן הולם. אם לאדם הזה יש באמת בעיות נפשיות, אז אני חושב שאנחנו צריכים לנסות לשכנע את המתרגל הזה לתרגל בבית; המאסטר ידאג לו באותה מידה, ואין צורך שהוא יצא החוצה למקום ציבורי. אם לא מדובר בבעיות נפשיות, אז עליכם לעזור לו.

תלמיד: לכל דבר בקוסמוס יש גורל מסוים. ישויות מסוימות נידונו לכלייה. מהו הדבר הקובע זאת עבור סוג זה של ישות?

המאסטר: "לכל דבר בקוסמוס יש גורל מסוים" מתייחס לכל הקוסמוס. לדוגמה, אמיתות הפא הישנות קבעו מראש את העובדה שהקוסמוס יעבור דרך יצירה-התייצבות-התנוונות-הרס. זו מידת החוכמה של הפא הישן. אף שגורל הקוסמוס נקבע ככזה, ואף שהגורמים היסודיים של הישויות הספציפיות בתוכו קשורים היסטורית לקוסמוס, מה שישות עושה באופן ספציפי וכמה קארמה יש לה, היא תצטרך לשלם על כל זה, ואם הקארמה שלה נעשית גדולה היא תושמד. כל אלו הם עניינים הקשורים לישות הזאת עצמה. ובנוסף, באיזה כיוון הישות עצמה בוחרת ללכת, אלו דברים שבאופן בסיסי אינם יציבים. אבל, באמצעות מה שהישות עושה, אנשים יכולים לראות מה יקרה אתה בקוסמוס לאחר מכן, ואז לאחר מכן, ואז לאחר מכן. במילים אחרות, מחוץ לסביבת הזמן של הממד הזה שלנו, בסביבת זמן אחרת אתה יכול לראות מה היא תעשה מאוחר יותר כהמשך של המצב הנוכחי שלה. אם המצב הנוכחי שלה פתאום ישתנה, אז המצב שלה בשלב הבא גם ישתנה. אז הדברים האלה אינם יציבים. אבל הגורל של יצירה-התייצבות-התנוונות של כל הקוסמוס הוא יציב.

תלמיד: [אם מישהו יכול להפוך ל] תלמיד דאפא נקבע במידה רבה על ידי הקשר הגורלי שלו עם הדאפא. אז מה הגורם הבסיסי של הקשרים הגורליים?

המאסטר: דיברתי על קשרים גורליים ב"ג'ואן פאלון", ודיברתי עליהם בהרצאות פא רבות אחרות. דיברתי באופן ספציפי על הקשרים הגורליים של תלמידי הדאפא. יש שלושה סוגים של קשרים גורליים, תלמידי הדאפא שייכים לשלושה סוגים של מצבים. אינני חושב שכדאי שאחזור על זה כאן, משום שאין לנו כאן הרבה זמן. אני אולי לא אספיק לענות על כל השאלות (המאסטר צוחק). חפשו בהוראת הפא שלי מהעבר.

תלמיד: למטפחים רבים יש השקפות שונות איך עלינו להביא את הפא של הרמה האנושית הזו להרמוניה ושלמות.

המאסטר: להביא להרמוניה ושלמות את הרמה האנושית הזו? זו הצהרה לא נכונה. אם לא עשיתם דברים היטב, זה נושא של טיפוח, והוא אינו כולל שום עניין של "להביא להרמוניה ושלמות".

תלמיד: איך מישהו יכול לפרוץ מעבר לאיכות המולדת שלו או לפרוץ את המגבלות של האיכות המולדת שלו?

המאסטר: אין עליך להיות קשור לדברים האלה בטיפוח. זה לא רלוונטי. אל תדאג איך האיכות המולדת שלך. כשישות הצליחה להיכנס לדאפא היום, האיכות המולדת שלה לא רעה. הבט באנשי העולם – יש יותר משבעה מיליארד אנשים בעולם, וכמה תלמידי דאפא של תקופת תיקון הפא יש? אבל אתה אחד מהם. אז למה אתה עדיין צריך לדבר על האיכות המולדת שלך? (מחיאות כפיים)

תלמיד: בהיותנו חלק מקבוצה, אם לכמה מתאמים של פרויקטים יש מושגים אנושיים חזקים, איך אנחנו יכולים לעבוד ביחד טוב יותר?

המאסטר: כל תלמיד דאפא מטפח, וכל אחד הולך בנתיב שלו, ולכל אחד יש עדיין החזקות אנושיות, ורק כך אתם עדיין יכולים לטפח. אז ההחזקות האנושיות יראו את עצמן. אל תאבדו את רצונכם לעבוד עם מתרגלים אחרים כשיש קונפליקטים או דעות שונות. זיכרו שכולכם עברתם את המצב הזה, וכל אחד אולי מדי פעם יחווה את המצב הזה. אתם צריכים לסלוח לאחרים ולהבין אותם, ואתם צריכים לעזור זה לזה. להיות מסוגלים לעבוד יחד ולעשות היטב את הדברים שתלמידי דאפא צריכים לעשות כדי לאמת את הפא – זה מה שאתם צריכים לעשות.

תלמיד: מה יקרה למדינות האלה בהן אין תלמידי דאפא? איך עלינו להפיץ את הפא ולהבהיר את האמת במדינות המרוחקות האלה.

המאסטר: תלמידי הדאפא עושים את מה שתלמידי הדאפא אמורים לעשות. אם אתה מסוגל לעשות זאת, אז אתה יכול לעשות זאת. אתה יכול ללכת להפיץ את הפא במקומות שבהם אין תלמידי דאפא. אבל כשמדובר במקומות שבהם זה קשה מדי, או מקומות שיש להם קשרים הדוקים מאוד עם קבוצת הבריונים הזאת בסין הרודפת את תלמידי הדאפא, אין עליכם ללכת כרגע, משום שיש דברים שצריך יהיה לעשות במהלך השלב הבא.

תלמיד: אם הישויות יתדרדרו שוב בעתיד, האם שוב יהיה צורך בתיקון פא?

המאסטר: זהו משהו שמעולם לא קרה בעבר, וכנראה לעולם לא יקרה שוב.

אם הישויות של הקוסמוס היו הופכות למדורדרות יותר מזה, אז אי אפשר היה לעשות את תיקון הפא. תיקון הפא התרחש, המעשה הזה החל, בדיוק בזמן בו הישויות בקוסמוס והמין האנושי כבר לא היו טובים ועמדו להיות מנופים, אבל לא הגיעו לנקודה בה הם מעבר להצלה. זה היה הזמן שבו הפא הועבר. אם הן באמת הופכות להיות גרועות כמו ישויות ההולכות לגיהינום, אז כמובן, אני יכול לעשות כל דבר, ואני גם יכול להציל אותן, אבל בנקודת הזמן ההיא הן כבר לא יהיו ראויות להצלה.

תלמיד: כשטיל טס מעבר לטווח של תשעת כוכבי הלכת העיקריים, האם הוא עובר מעבר לשלושת העולמות?

המאסטר: זה רק הטווח המורכב מהשכבה של חלקיקים מולקולריים. ממש קשה להשתמש בשפה האנושית כדי לתאר את הטווח של שלושת העולמות. כשאני מספר לכם עכשיו מה הגודל של שלושת העולמות, אני משתמש במושגים השייכים לתפיסה החושית והוויזואלית של בני האדם ולחלקיקים שבאותה הרמה. ההבדל הגדול ביותר בין הדרך בה אלוהויות והדרך בה בני האדם מסתכלים על הקוסמוס הוא שהאלוהויות לא מסתכלות על הדברים על בסיס המבנה של השכבה האחת הזו של החלקיקים. הם מסתכלים על הדברים בו זמנית מכל הכיוונים ובתלת ממד, בהתבסס על צירוף המבנים הקוסמיים של שכבות החלקיקים השונות מתחת לזו, ושכבות החלקיקים השונות מעל לזו. הם יכולים לראות איך נראה כל המבנה של הדברים ברמות שונות בקוסמוס, והם יכולים לראות איך הדברים נראים באופן מהותי. בני האדם, לעומת זאת, יכולים לראות רק את העולם הזה המורכב מהשכבה הזו של החלקיקים המולקולריים; הם יכולים לראות דברים המורכבים מהשכבה הזו של חלקיקים. אבל הקוסמוס לא מורכב רק מהשכבה הזו של החלקיקים. בני אדם לא יכולים לראות את המראה האמיתי; בני האדם יכולים לראות רק את השכבה האחת הזו. הדבר נובע מההפרדה וההגבלה הנובעות מגורמים שונים, ומן המגבלות של מבנה העין האנושית, שכולם מיועדים ליצור את המראה המוטעה של הדברים עבור בני האדם. פשוט לא נותנים לבני האדם לראות את המראה האמיתי. במילים אחרות, אפילו ביחס לדברים המורכבים מהשכבה הזו של החלקיקים, לא מרשים לבני האדם לראות את התמונה המלאה, ועין מהסוג הזה בדיוק ניתנה לבני האדם כדי להגביל את התפיסה שלהם של הקוסמוס, מה שמוביל לתרבות הזו כאן. כל דבר נוצר עם מטרה מסוימת.

אתם יודעים, חוץ מאור אינפרא אדום ואולטרה סגול, יש סוגים אחרים של אור בלתי נראה ושל צלילים בלתי נשמעים, אבל הם קיימים. המכשירים המדעיים של ימינו יכולים לזהות ולהכיר בכך שהם קיימים, אבל העיניים האנושיות לא יכולות לראות אותם. במילים אחרות, לא מאפשרים לעיניים האנושיות לראות אפילו את הדברים הנמצאים ברמה הזו של העולם האנושי. הסוג הזה של העולם שמאפשרים לבני האדם לראות מתוכנן בכוונה כך שההכרה האנושית מיוצבת במצב הזה. אך למעשה היא לא לחלוטין מיוצבת או בלתי חדירה – באמצעות טיפוח האדם יכול לפרוץ דרכה. אבל כמה אדם יכול לפרוץ דרכה וכמה מן האמת של הקוסמוס הוא יכול לראות, תלויים ברמה של המטפח. ולהפך, ככל שהאדם חומרני יותר, כך הוא כלוא יותר בתוך האשליה הזו. ככל שהאדם חומרני יותר, כך המחשבות וההבנות שלו לכודות יותר בתוך ה"מציאות" הזו, וכך הוא יותר בתוך ה"מציאות" הזו.

הגבולות הנרחבים ביותר של שלושת העולמות הם בגודל של היקום הקטן. הגבולות של שלושת העולמות במיקרוקוסמוס הם למעשה, כשמתבוננים על זה מהמיקרוקוסמוס, הייתי אומר שלהגיד שזה "במרחק סנטימטרים" זה להפריז. אתם יודעים, חלקיקים מיקרוקוסמיים מרכיבים חלקיקים של רמה אחת למעלה. אז במילים אחרות, החלקיקים שברמות השונות כולם מורכבים מחלקיקים קטנים יותר השייכים לרמה אחת מתחת. ניתן לומר שהגבולות של שלושת העולמות הם ממש כאן, ממש בינות הכול, במיקרוקוסמוס של כל הדברים. במובן החשיבה וההבנה של האנשים המודרניים, אין מרחק – כמעט אי אפשר לחשב את המרחק שלהם. אבל לחלקיקים של הרמות השונות המרכיבות את שלושת העולמות יש הגבולות שלהם ברמות שונות. כלומר, כשאתם מתבוננים בהם במישורים השונים, יש לרמות השונות גבולות ומרחקים משלהן. הקוסמוס הוא גוף מורכב ביותר. שלושת העולמות שאנחנו מדברים עליהם הם טווח שהוקצה לשימוש של תיקון הפא העתידי. אבל יש חלקיקים זהים במצבים זהים הקיימים במקביל עם שלושת העולמות והם קשורים לאזור אפילו נרחב יותר. ואלוהויות רבות ברמות הגבוהות ביותר מתייחסות גם אליו בדרך כלל כרמה הנמוכה ביותר. אבל שלושת העולמות שאנחנו מתייחסים אליהם הם הטווח הזה שהוקצה במיוחד. טווח ההיקפים של הממדים האחרים המקושרים האלה, המורכבים מחלקיקים השייכים לאותו סוג כמו אלו של שלושת העולמות, הוא עצום לאין שיעור.

תלמיד: מדוע תלמידי דאפא קוראים לך "שליט הבודהות"? מדוע באת ממקור גבוה ומרוחק יותר?

המאסטר: (צוחק) למעשה אין לי בכלל תארים. רק משום שכתבתי באחד מהכתבים שלי "החסד של שליט הבודהות…." מתרגלים שיערו: האם המאסטר הוא שליט הבודהות? למעשה, לא משנה איך אנשים יקראו לי, זה לא יהיה מדויק. לחיים של כל אדם יש ביקום מקום ממנו הם באו, ובה בעת יש להם גורמים עתיקים אפילו יותר. זה כולל ישויות ברמות הנמוכות ביותר – אפילו לעשב שעל האדמה יש מקום ממנו הוא בא וגורמים מרוחקים יותר. יש צמחים שונים בתקופות היסטוריות שונות, ובמהלך המסלול הארוך והמפותל של ההיסטוריה של הקוסמוס, כוכבי לכת וחלקיקים התפוררו ונולדו מחדש באופן מתמיד, התפוררו, נולדו מחדש, כשהם מתחדשים כל הזמן. והרבה מהאבק בקוסמוס הוא, אולי, גורמים של ישויות שהתפוררו לפני זמן רב, רב מאוד. הרבה מהאבק שנפל לאדמה הוא אולי חומר מזמן מרוחק, מרוחק ביותר. אז העשב ספג חומר מהעפר הזה, ואולי גם לעשב יש גורמים שונים מהעבר הרחוק. זה אם מדברים על הנושא במונחים של פני השטח של החומר. כל דבר הוא חי – כל עוד הוא קיים הוא חי.

מנקודת מבט אחרת, התנ"ך אומר שיהוה יצר את האדם מעפר. למעשה, מה שיהוה יצר היה מין אחד של האדם הלבן, לא את כל האנשים הלבנים. לא כל האנשים הלבנים משתייכים למין אחד של אדם – הם נוצרו על ידי כמה אלוהויות. גם האדם הצהוב נוצר על ידי כמה אלוהויות. וגם בני עמים אחרים, לדוגמה האנשים של הודו, המצרים העתיקים וכולי, כולם נוצרו על ידי אלוהויות שונות. אנשים מאמינים שאלוהים יצר את האדם בדמותו, כשלמעשה היכולת של אלוהות פועלת פשוט כך – האדם שהיא יוצרת חייב להיות מהחלק הנמוך ביותר שלה ומהחלקיקים של הרמה הנמוכה ביותר שלה, זה הכול. במילים פשוטות, הוא חלקיק בכף הרגל של האלוהות; אפשר גם לקרוא לו תא. אמרתי לכם בעבר בהרצאות הפא שלי, שכל תא של ישות – בני אדם, חיות, צמחים וכולי – הוא בדמות הגוף העיקרי.

כל דבר של בן האדם שנברא אז בעבר, כולל היואן-שן שלו וכל הדברים שמרכיבים את החיים שלו, נוצר בעזרת חומרים ואלמנטים מתוך שלושת העולמות. אז כמובן האלוהויות שיצרו את העמים השונים ישגיחו על האנשים שלהם. כך זה נמשך לכל אורך הדרך עד התקופה האחרונה כאשר הזמן להפצת הדאפא היה קרוב, ובנקודת הזמן ההיא רבות מהנשמות שבתוך העור האנושי היו ישויות שירדו מרמות גבוהות במקום הנשמות של בני האדם כפי שהיה קודם לכן. דבר נוסף שיש להבהיר הוא שכל דבר המורכב משכבת החלקיקים שברמת פני השטח האנושיים נקרא עור אנושי, וזה כולל את העצמות של האדם, את האיברים הפנימיים שלו, וגם את העור שלו שעל פני השטח. העור האנושי של פני השטח מת כתוצאה מזיקנה, אך רבים מהדברים שהעור של פני השטח מקבל במהלך חייו מועברים הלאה לדור הבא. במהלך עידנים על גבי עידנים, דור אחר דור, בני האדם העבירו את התוכן התרבותי שאלוהויות יצרו עבור בני האדם. ברמת המודעות בני האדם לא יודעים על הדברים האלה, אבל הם חלק מהם באופן פנימי. כשהגיעה התקופה האחרונה, רבות מהישויות שבאו בשביל הפא התגלגלו כבני אדם, היואן-שן של בני האדם שנוצרו על ידי האלוהויות נשארו בעולם התחתון ואלוהויות שבאו מרמות גבוהות שמעבר לשלושת העולמות התגלגלו כבני אדם ולבשו את הבגד הזה (העור האנושי). אז במילים אחרות, העור האנושי שנוצר בעבר על ידי האלוהות ההיא נלבש על ידי אלוהות אחרת.

אז יש צורך להבהיר כאן דבר נוסף: האלוהות האחרת הזו אולי אינה נמוכה מהאלוהות שיצרה את בן האדם; היא אולי גבוהה יותר, או, כמובן, נמוכה יותר, או באותה הרמה; היא באה והשתלטה על האדם שיצרה [האלוהות], כלומר שאלוהות אחרת נכנסה לתחום של האלוהות שיצרה במקור את האדם. אני אומר לעתים קרובות שלכל האנשים בימינו יש רקע משמעותי – למעטים, אם בכלל, מאנשי העולם יש היואן-שן שאלוהויות יצרו בעבר. לא משנה מי זה, ברגע שהוא נכנס לעולם הזה של האשליה, כל דבר שהוא נתקל בו ורואה עם העיניים שלו הוא כך, כך הוא רואה את העולם מהרגע שהוא נולד מרחם אמו. ובחברה הזו של האשליה הוא ייצוֹר קארמה בדיוק כמו כל אחד אחר. יתרה מכך, המין האנושי של התקופה האחרונה יצר תרבות שהופכת את האנשים לאבודים עוד יותר בחברה הזאת, והוא מפתח את עצמו בתוך התרבות החומרנית הזו. קשה מאוד לבני האדם להתעלות על החשיבה שכאן – כדי שמישהו יבין את מה שנמצא מעבר לכל זה, הוא יכול להשיג זאת רק באמצעות טיפוח.

יש גם תופעה אחרת. אלוהויות שונות יצרו עמים שונים, אבל במהלך מספר אלפי השנים האחרונות דתות שונות התפשטו מעבר לאזור שלהן ומעבר לקבוצה האתנית שלהן. כתוצאה מכך אנשים מסוימים החלו להאמין באלוהות אחרת, וזה גרם לאלוהות שיצרה אותם להיות עצובה מאוד. יתרה מכך, האלוהות שהאדם עכשיו מאמין בה לא יכולה להציל אנשים שנוצרו על ידי אלוהות אחרת. ולקבוצות אתניות רבות כבר אין מושג מי היא האלוהות האמיתית שלהן. המצב הזה הופיע בהיסטוריה לעתים די קרובות, ולא הותיר ברירה לאלוהות שיצרה את האנשים האלה אלא לנטוש אותם. ברגע שזה התרחש, קבוצות אתניות רבות הפכו לאנשים ללא שורשים, ואין להם אלוהות המשגיחה עליהן. תופעות כמו אנדרלמוסיה חברתית, אובדן רציונליות, או חוסר כבוד כלפי אלוהויות באות בעיקר מהאנשים האלה. קבוצות אתניות ואנשים אלה שרויים כולם בדלות.

ובאשר לסיבה מדוע המאסטר בא ממקום גבוה ומרוחק יותר, למעשה, אולי רבים מתלמידי הדאפא בקהל כאן באו גם כן ממקומות גבוהים ומרוחקים יותר. (מחיאות כפיים מתחילות לאט ומתגברות) זה רק שבאתי ממקום קצת יותר מרוחק, ולכן במהלך תיקון הפא אני יכול להציל את כולם. באשר למקום שממנו באתי, עבור הישויות שבקוסמוס זה כרגע לא משנה אם באתי מרמה גבוהה או נמוכה – החשוב ביותר הוא שאני הולך לקראת המשהו הגבוה ביותר והסופי ביותר. זה יספיק לכם לדעת שבאתי להעביר את הדאפא ולבסס אותו.

תלמיד: כמה מתרגלי דאפא מאמינים שהבהרת אמת שיטתית לעורכי דין, לימוד החוק לפרטיו ובסופו של דבר השאיפה להשיג את התוצאה הטובה ביותר – משמעם שלא סומכים על עורכי הדין. האם המאסטר יוכל בבקשה לומר כמה מילים על הנושא?

המאסטר: החברה האנושית סגרה את עצמה לתוך מרחב קטן מאוד בגלל האדם עצמו. החוכמה האנושית מוגבלת, ומגבלות רבות סוגרות על האנשים. דברים רבים באמת קשה לפתור, וקשה עכשיו להציל אנשים. טפלו בדברים האלו בחוכמה. ובאשר למה לעשות, כמובן שאין בעיה להבהיר את האמת. פעלו בהתאם למצבים הספציפיים שאתם נמצאים בהם. הדברים שאתם נתקלים בהם במהלך אימות הפא כולם שונים זה מזה, אז אינני יכול לסקור כאן באופן מקיף את הכול או לדבר על הדברים הספציפיים האלה, אז אתם עדיין צריכים לטפל בעצמכם בדברים שאתם נתקלים בהם. להבין איך לעשות היטב את הדברים הוא חלק מאימות הפא שלכם ומההליכה בנתיב של עצמכם.

תלמיד: האם הדגמת התרגילים מול אנשים, כולל תיירים מסין, נחשבת להבהרת האמת?

המאסטר: הדגמת התרגילים יכולה להשיג השפעה מסוימת. כל דבר שאתם עושים יכול להשיג השפעה חיובית מסוימת. אבל אם אינכם מדברים על העובדות, אינכם נכנסים לפרטים, ואתם רק עושים את התרגילים, אז לא תוכלו לפתור הרבה מהנושאים המבולבלים במחשבתם של האנשים בזמן הנוכחי.

תלמיד: תלמידי דאפא משי-שואנג-באנה שבפרובינציית יונאן בסין, מאוניברסיטת צ'ינג-הואה שבבייג'ינג, מג'יאה-יו-גואן בפרובינציית גאנסו, מפרובינציית הא-ביי, מפרובינציית גואנג-דונג, מניו זילנד, מפרו, מהעיר טיאן-ג'ין, ממונטריאול שבקנדה, מהעיר צ'אנג-צ'ון, מבייג'ינג, מהעיר שן-יאנג, מהעיר חארבין, מלשאן שבפרובינציית סיצ'ואן, מהר אה-מיי, מגואנג-ג'ואו, מהעיר ג'נג-ג'ואו, וממודאן-ג'יאנג – שולחים ברכות למאסטר.

המאסטר: תודה לכולכם (מחיאות כפיים).

תלמיד: מה על אדם לעשות אם מתרגלים עמיתים חושבים בטעות שהוא מרגל?

המאסטר: אדבר קצת על הנושא של מרגלים (צוחק) (הקהל צוחק). האם אתם יודעים איך המאסטר למעשה מסתכל על הנושאים האלה מנקודת מבט אחרת? כמובן, הדברים האלו שהכוחות הישנים בישלו הם מבחנים המכוונים לתלמידי הדאפא, אבל למעשה הייתי אומר שהם עלבון לפא, הם מביישים את המין האנושי, הם לא מכבדים את הפא, הם הפרעות לתיקון הפא, והם לא היו אמורים להתרחש. אבל תיקון הפא היה נחוץ בדיוק משום שהישויות כבר לא עומדות בסטנדרט. אחרי הכול, עיסוק כזה הופיע בין בני האדם. אז האם זה נכון שרק האנשים המרושעים והגרועים ביותר נבחרו להפוך למרגלים? לא. מה שאדם עושה נקבע בעיקר לפי ההעדפה שלו, אבל יש גם אנשים רבים שעושים עבודה באי רצון בגלל הנסיבות, ויש כאלה שנבחרו משום שהם נחשבים לנבונים, וכאלה המסוגלים לעשות סוג עבודה מסוים. במילים אחרות, הבחירה במקצוע של האדם לא נקבעת בהתאם לאם הטבע שלו טוב או רע. האם יש אנשים טובים בין המרגלים? בהחלט. העיסוקים השונים בחברה האנושית אינם מעידים אם האדם טוב או רע, או אם ניתן להציל את הישות הזאת.

ראיתי את הנושא הזה, אז מאז הזמן שבו התחלתי ללמד את הפא אמרתי – וקיימתי זאת – שאני לא מפלה על בסיס עיסוקים או מעמד חברתי; אני אציל אותך לא משנה מהי העבודה שלך. הדלת שלי פתוחה לרווחה, פתוחה לחלוטין, כה פתוחה שלמעשה לא נשארה דלת – כל עוד אתה רוצה לטפח אתה יכול להיכנס. אני אציל כל אחד, לא משנה מה העבודה שלך. אבל אם האדם נכנס או לא, זה תלוי בו עצמו, ואם הוא מקבל או לא מקבל את הפא זה עניין שלו. קשה לאנשים של ימינו לקבוע מה יהיה העיסוק שלהם – איך יכול מישהו פשוט ללכת ולעשות מה שהוא רוצה בחייו? איך זה יכול להיות כל כך קל? זה קשה מאוד. במילים אחרות, מישהו שחי בעולם הזה לא יכול פשוט לבחור איזה עיסוק שהוא רוצה. ראיתי את זה, וחוץ מזה, כל בני האדם באו לכאן בשביל הפא, אז לא משנה איזו עבודה אתה עושה, ומה העבודה שלך, אני יכול להציל אותך. אבל אם אתה יכול או לא יכול להתמיד לטפח היטב – תלוי בך, ואם אתה רוצה לטפח או לא, גם כן תלוי בך.

אני הייתי גלוי בנושא הזה ויישמתי את זה, אבל במהלך השנים האלו רבים מהמתרגלים שלנו עדיין לא הבינו באמת את המטרה מאחורי המילים של המאסטר שלכם. פתחתי את הדלת לחלוטין, ונתתי לאנשים מכל עיסוק או מכל קבוצה בחברה להיכנס. אז למה אתםעדיין מתעקשים לבצע הבחנות לא נחוצות ולעשות הפליות? (מחיאות כפיים) זה משום שאלו בני אדם המטפחים, לא אלוהויות. כשבני אדם מטפחים, לבני אדם יש מחשבות אנושיות, ומחשבות אנושיות כוללות בתוכן הרגלים הקשורים לעיסוק, והחזקות ונטיות הנגרמות על ידי המקצוע שלהם, וכל אלו פועלים בתת מודע. כשמישהו לא טיפח היטב, ההחזקות שהוא מורגל אליהן, שנוצרו בעבודה, יתבטאו. אז כמובן, הנטיות שיש לאדם כמרגל או כסוכן מיוחד, גם כן יתבטאו, ואולי אפילו הוא יעשה דברים לא נכונים כשהוא לא יצליח לעבור מבחן. במיוחד במשך הזמן הזה בו תלמידי הדאפא נרדפים, כשהוא לא מצליח לעבור מבחן מסוים הוא ילך וידווח מידע מסוים ברגע של בלבול. אבל באופן יסודי, אי אפשר לקבוע אם הוא אדם רע ואם ניתן להציל אותו רק בהתאם לאיך שהוא היה ברגע נתון אחד. אתם צריכים לאפשר לו לעשות טעויות ולתת לו הזדמנות לתקן את מעשיו – זה מה שאדיר בפא שלנו (מחיאות כפיים).

אמרתי בעבר שאף אחד לא יכול לערער את הדאפא, ורק כאשר תלמידי הדאפא לא פועלים היטב הם יכולים לערער את הדאפא. אז במשך הרדיפה הזו חבורת הגנגסטרים הזו רוצה להשתמש בתלמידי הדאפא כדי לערער את הדאפא, אבל למעשה הם לא יכולים לערער את הדאפא אפילו במעט. מה שאמרתי יוצא מנקודת הנחה שתלמיד הדאפא באמת מטפח, אבל במשך הטיפוח שלו הוא לא מבין את עקרונות הפא מאוד לעומק, והוא לא הולך בצורה נכונה בנתיב שלו, ולכך יש השפעה לא טובה. למעשה יכולה להיות לזה השפעה רק כאן בין בני האדם – אף אחד לא יכול להשפיע על המהות של הדאפא. ובאשר לאלו שעברו לצד הנגדי במהלך הרדיפה, הם כבר לא תלמידי דאפא, אבל אלו שיכולים לחזור בהם הם עניין אחר. כשהם כבר לא תלמידי דאפא, הם ביסודו של דבר הפכו לחלק מהחבורה המרושעת הזו של הרודפים, והם עושים דברים רעים בכוונה, ובכוונה מערערים דברים, הופכים את האמת על פיה, ומצהירים על שקרים כעובדות. זה לא יכול לערער את הדאפא, ויכול רק לעזור לתלמידי הדאפא להפוך להיות יותר ויותר רציונליים, ושהמחשבות שלהם יהפכו לישרות יותר ויותר, ולגרום להם להפוך ליותר ויותר צלולים ומודעים. האין זו התוצאה של הרדיפה? האם כולכם לא הבשלתם? מה שאני מדבר עליו הוא, שרק כאשר תלמידי הדאפא בעצמם לא פועלים היטב יכולים להיות להם השפעה ואפקט לא טובים בעולם הזה. אם לתלמיד דאפא יש מנטליות של אדם רגיל ומצבו לא טוב, או שהוא היה בעבר מרגל, או שמתרגל עשה משהו לא נכון משום שהוא לא יכול היה לעבור מבחן, ואז כולם דוחפים את האדם הזה החוצה או מתייחסים אליו אחרת, באמת גורמים להזדמנות הקבועה מראש שלו בת אלפי השנים להיהרס, וגורמים לו לעבור לצד הנגדי, אז, אומר לכם, זה באמת לעשות משהו רע (מחיאות כפיים).

רק כאשר אנחנו מסוגלים להיות סלחניים אנחנו יכולים להציל אנשים. אם כל תלמיד דאפא היה יכול לחשוב ככה, אז חישבו על זה, עם כוח כזה הנובע מחמלה, האם עדיין יכול היה להיות מקום לגורמים הרעים להתקיים בו? יחד עם זאת, אומר לכם, המרגלים המקצועיים לא מצליחים להיכנס פנימה. [המרגלים שבינינו] הם מתרגלים [של דאפא] שהיו במקצוע הזה לפני 1999 ולא טיפחו היטב, או מתרגלים שנכנעו לרוע בנקודה מסוימת מתוך פחד ולא פעלו היטב. אם היית אומר להם באמת לפגוע בפא, הם לא היו עושים את זה. הם פשוט הפכו מבולבלים בזמן מסוים, לא פעלו היטב ולא יכלו לעבור את המבחן, ואז הם בחרו בדרך הלא נכונה. יש גם כמה תלמידי דאפא שיש להם החזקה לדברים המעטים האלה שיש להם, וכמה כאלה שפשוט רצו למצוא איזה דרך כדי להוריד את סוכנויות הריגול המנוולות מעל גבם. המציאות היא, שבלתי אפשרי לאף אחד לפגוע באמת בדאפא.

אז זה התרחש בדיוק משום שלכמה מתרגלים עדיין יש החזקות אנושיות והם עדיין לא פעלו היטב בהיבטים מסוימים. לגבי התפיסה שמרגלים באמת הסתננו לתוכנו והתגנבו פנימה, אומר לכם, זה בלתי אפשרי, משום שמה שאנחנו עושים זה טיפוח. הם רוצים להשתמש במתרגלים כדי שיספקו להם כביכול "מודיעין" כלשהו כדי לאפשר להם למצוא מטרות. אבל כל זה חסר תועלת, והם מרמים רק את עצמם. סוכנויות הריגול האלו יודעות היטב שלפאלון גונג אין כלל סודות, והן יודעות היטב שפאלון גונג הוא קבוצה של אנשים טובים שהם רק נגד הרדיפה. הם יודעים זאת בעצמם. אחד מאמצעי הנבלה שלהם הוא יצירת אקלים שלוחץ על אנשים – בסין הם רגילים לייצר קמפיינים מהסוג הזה. זה כל מה שהם יודעים לעשות, והם יוצרים מומנטום מצטבר כדי להשפיע על הלב של האנשים. האם זה עובד על מטפחים? מספר שנים עברו, והאם תלמידי הדאפא לא הפכו ליותר יציבים ויותר רציונליים? (מחיאות כפיים) האם מישהו נבהל מזה? אף אחד. ברדיפה מרושעת כזו, האם מישהו מתלמידי הדאפא בסין נבהל? ישנם כמובן אלו שלא הצליחו להתגבר על זה, אבל אלו שלא הצליחו להתגבר על זה בכוונה תוכננו להיכנס על ידי הכוחות הישנים. אמרתי שכל הישויות באו למען הפא, אבל לא כולן באו למלא תפקיד חיובי. מטרת הכוחות הישנים הייתה שהסוג הזה של ישות ימלא תפקיד שלילי כך שתלמידי הדאפא יוכלו להתחשל, זה הכול; זה לא שיש לאנשים הרעים היכולת לעשות משהו. בני אדם לא יכולים לראות את הדברים האלו בבהירות, ולבני אדם יש פשוט החזקה למה שבני אדם רוצים לעשות. אבל לא משנה מה בני אדם עשו, הם צריכים לשלם על זה, זה בטוח (מחיאות כפיים).

אבל אני גם יודע שיש באמת סוכנים מיוחדים המנצלים את הפרצות במתרגלים שיש להם החזקות. זה נגרם מכך שהמתרגלים לא פועלים היטב ושיש להם החזקות חזקות מדי. המתרגלים המעטים שאינם צלולים צריכים עכשיו לשים לזה לב.

זה עתה לימדתי את הפא הזה מזווית חיובית. אבל אני גם יודע שבעוד שהמאסטר נותן שוב ושוב הזדמנויות, יש עדיין אנשים מעטים שלא מבינים את זה ושלא התייחסו ברצינות לחמלה המתמשכת של המאסטר, ושעושים את העבודה המלוכלכת של מרגלים כשהם בוגדים במצפון של עצמם ובוגדים בתלמידי הדאפא. הם שוב ושוב סיפקו "מודיעין" כביכול לרוע, ובעיני האלוהויות התוצאות השליליות שנגרמו לדאפא מהמעשים שלהם הן כעת מעבר למה שהם יכולים לשלם עבורו. סוג כזה של מעורבות בהפרעה לתיקון הפא הוא למעשה השתתפות ישירה ברדיפה, ותוצאותיו יהיו זהות לאלו שיקרו לקבוצת הגנגסטרים הזאת בסין שרודפת את תלמידי הדאפא. כבר אין לי יותר מה להגיד לאנשים האלה, ומה שאמרתי זה עתה לא תקף עבור סוג זה של אדם. כשהגעתי לנקודה הזאת, אלוהות אמרה הרגע: "נראה שאין להם אלא הזדמנות לתכנן את ההלוויות שלהם".

תלמיד: אמרת שעשיית שלושת הדברים היטב מקיפה ומכילה את הכול. האם זה אומר שכל ההחזקות של מישהו והקונפליקטים שהיו לו ייושבו בדרך טובה? אני מבקש בכנות מהמאסטר להאיר את עיניי לגבי הנושא הזה.

המאסטר: (המאסטר צוחק) אם מישהו לא יכול לפתור את הבעיות היסודיות שלו בטיפוח, אז אי אפשר לומר שהוא מטפח.מהו טיפוח-תרגול? מהי המטרה האולטימטיבית של הטיפוח? המטרה היא להגיח אל מחוץ לאנשים הרגילים. כשאתה כבר לא אחד מהם, האם הקונפליקטים, ההחזקות וגורמים אחרים של אנשים רגילים עדיין יכולים להשפיע עליך? בהחלט לא. אבל אם תהיה מסוגל להגיח מזה ולטפח החוצה מזה, אם אתה מסוגל לפרוץ קדימה בנחישות, אם תתקדם מהר או לאט בטיפוח – כל זה תלוי בך, בעצמך. אני, בתור המאסטר שלך, בהחלט אהיה אחראי כלפיך. אבל אם אתה יכול להתקדם בנחישות או לא, עדיין תלוי בך. האם אלוהות יכולה להיות מושפעת מכל מיני סוגים של החזקות אנושיות? אין סיכוי, כמובן שזה בלתי אפשרי. אז אפשר לפתור כל דבר. זה תלוי רק באיך אתה מטפח. אם אתה מטפח כשהלב שלך ממוקד רק בלפתור את הבעיה הזו, אז אתה לא מטפח באמת. טיפוח צריך להיות לחלוטין ללא תנאי.

תלמיד: הרמה של הקוסמוס שנוצרת על ידי תלמיד דאפא לא תחזיק הרבה זמן. האם המאסטר יכול בבקשה להבהיר את זה?

המאסטר: לא אמרתי לכם שהיא לא תחזיק הרבה זמן. כעת אתם חושבים על זה עם מנטליות אנושית. (המאסטר צוחק) מחשבה אנושית… משום שלבני אדם אין כלל יכולות מה שהם שולחים החוצה הוא כמו בועת אוויר, הוא קטן, והוא מתפזר במהרה. אבל הדברים שמגיחים מהמחשבות של תלמיד דאפא הם חזקים, וככל שהרמה של תלמיד היא גבוהה יותר, כך הדברים הנובעים מתוך מחשבותיו הם חזקים וגדולים יותר והם מחזיקים יותר זמן. עבור אלוהות ענקית, מחשבה אחת שלה יכולה ליצור גופים שמימיים ויקומים. ובכן, למעשה, ישנם גורמים יסודיים יותר המעורבים. הפא הוא מקיף-כל, מביא לשלמות את הכול, וכל הגורמים הלא מושלמים בקוסמוס של העבר נפתרים בצורה מושלמת בזמן הזה במהלך תיקון הפא. אז משום שזהו פא מקיף-כל ומביא את הכול לשלמות, אפילו הטבע היסודי של הקוסמוס של יצירה-התייצבות-התנוונות השתנה, ואי אפשר להבין את מושג הזמן שלו באמצעות חשיבה אנושית.

תלמיד: לאחרונה מתרגלים עמיתים משתמשים לעתים קרובות בתוכנה אלקטרונית לשתף הבנות וללמוד את הפא, והם אפילו מעודדים ומקדמים חזק את השימוש בה. כתוצאה מכך, לאנשים יש פחות הזדמנויות לשתף במחשבותיהם וללמוד את הפא פנים אל פנים.

המאסטר: אכן, זה לא בסדר. חוץ מתלמידים שהם ילדים, אתם לא צריכים לעשות את זה. אין כוונה לפסול שימוש בה מדי פעם כשאתם עסוקים מאוד, רק אל תהפכו את זה להרגל. זה לא משהו שאני רוצה להשאיר עבורכם. בלימוד הפא המשותף שלכם כשלומדים את הפא פנים אל פנים ודנים בסוגיות – אין בעיה בזה. אתם יכולים לנצל [תוכנה כזו] כשאתם עסוקים, אבל אי אפשר שכולם יעשו את זה, ואתם לא יכולים לעשות את זה לעתים קרובות.

תלמיד: אני לא מבין כהלכה את ההבדל בין חומר שאינו טהור לבין חומר שסטה. מאסטר, האם תוכל בבקשה להסביר?

המאסטר: אי טוהר וסטייה של החומר זו הסיבה היסודית לנפילת הקוסמוס הישן, וזה נגרם על ידי הטבע של הקוסמוס הישן. יצירה-התייצבות-התנוונות-הרס היה אז גבול החוכמה של הפא, וזו הייתה דרך לטהר באופן מחזורי תחומים ספציפיים שונים, אבל כשכל המכלול מגיע לשלב הזה, זה הסוף. באשר לאי הטוהר ולסטייה של החומר, אם מסתכלים על זה במונחים של החברה האנושית, אי הטוהר של האוויר, האדמה, המתכות, מים ויסודות כימיים שונים – שהם תוצאה של המדע המודרני – לא ניתנים לפתרון על ידי המין האנושי. בעיניהן של אלוהויות, החשיבה של המין האנושי סטתה כל כך הרבה שהיא לא אנושית. כל דבר בקוסמוס הוא מחזורי, אז אחרי שהדברים האלו ממוצים על ידי ישויות מרמות גבוהות יותר, הם יגרמו לאלמנטים ולישויות בממדים ברמה גבוהה להיות לא טהורים. זה רק לומר זאת בצורה פשוטה. הסתכלו בכמה הרצאות הפא האחרונות שלי.

תלמיד: לגבי תפקידו של אתר מינג-הווי בהבהרת האמת, איך על המתרגלים מחוץ לסין לעבוד יחד ולעזור?

המאסטר: תפקידו של אתר מינג-הווי בהבהרת האמת הוא ללא תחליף. הוא החלון החשוב ביותר שדרכו אנחנו מפרסמים את האמת לגבי הרדיפה ולגבי המצב הכולל של הדאפא ושל אימות הפא של תלמידי הדאפא. בנוגע לדברים של תלמידי הדאפא, אתם תמיד צריכים לשתף פעולה זה עם זה ולעבוד טוב ביחד.

תלמיד: לאחרונה נתקלתי במתרגל שטען שהוא הגיע לשלמות המלאה ושהוא יכול עכשיו לעבור לטפח בשיטה אחרת. אבקש לשאול האם הוא התעורר בדרך רעה או שהוא פשוט נתן לדמיון שלו להתפרע?

המאסטר: הייתי אומר שהוא קודח מחום (הקהל צוחק), ושמוחו התערפל כתוצאה מהחום. ובכן, למעשה, כל מי שאומר את זה הוא במצב מסוכן. ישויות שאין להם מחשבות רציונליות וישרות וראש צלול הן אלו שהאלוהויות הכי מזלזלות בהן.

תלמיד: האם ראוי שכלי התקשורת יפרסמו תמונה של המאסטר?

המאסטר: אני חושב שזה בסדר, אין בעיה, משום שיש לי דרכים משלי (המאסטר צוחק).

תלמיד: המאסטר אמר ב"סיור בצפון אמריקה ללמד את הפא": "אני לא יודע מי אני, גם כן.". אני לא מבין את זה כל כך טוב.

המאסטר: מה יש שם לא להבין כל כך טוב? מה שהיה בעבר היה, ועכשיו אני חידה לכל הישויות, ובעתיד אף אחד לא ידע איפה אני נמצא. אני כל-יכול, ושום דבר לא יכול לעכב אותי. לא משנה איך תכנו אותי, זה לא יהיה מדויק. בעתיד ישויות שונות יראו אותי בדמות של הקבוצה האתנית שלהם. הכול נברא על ידי, אבל אני לא בתוך שום דבר – זה הרעיון (הקהל צוחק, מוחא כפיים).

תלמיד: בימים אלה מחלות המועברות מחיות לבני אדם, כמו שפעת העופות ומחלת הפרה המשוגעת, מופיעות בכל רחבי העולם. אבקש לשאול את המאסטר הנכבד, איך התופעה הזו קשורה להתקדמות תיקון הפא?

המאסטר: למין האנושי יש יותר מדי קארמה. זה משום שבני האדם כבר החליקו מטה למצב מסוכן מאוד בכל ההיבטים, הקארמה שלהם נעשתה גדולה יותר ויותר, ונוסף על כך הגישה שלהם לגבי הדאפא –הרוב נגרם בגלל האדם עצמו. לא נראה שזה קשור ישירות לתיקון הפא, אבל הכול סובב סביב הדאפא, שום דבר לא קורה במקרה. באמצעות הדברים האלה מזהירים את האנשים.

תלמיד: מדוע אלו העוסקים בריגול בינות המתרגלים עדיין אינם מתעוררים? אם נחשוף בפניהם מה הם, האם זה יהיה חסר חמלה?

המאסטר: לעשות את זה כדי להגן על הפא אינו יכול להיחשב לחסר חמלה. אז למה שלא תגרמו להם להתפכח, או שאתם יכולים לחשוף אותם אם אתם רוצים. יהיה יותר טוב אם נוכל להציל אותם, אבל אם לא ניתן להציל אותם אז זו הבחירה שלהם.

תלמיד: מספר תלמידי דאפא פרסמו באינטרנט מספר מאמרים לגבי נסים הקשורים לדאפא, והדבר גרם לכמה מהקוראים באינטרנט לאי הבנה לגבי הדאפא.

המאסטר: לדון על דברים בנושא הזה באופן אחראי אינו בעיה. אל תדאגו לגבי אי הבנות, אבל גם אל תעשו דברים בצורה מוזרה ולא מובנת. אם תאמתו את הפא באופן אצילי ורציונלי לא יהיו בעיות כלל. תלמידי דאפא הם, אחרי הכול, מטפחים; אנחנו לא קבוצה פוליטית כלשהי של אנשים רגילים בחברה, אנחנו קבוצה של מטפחים, ואנחנו מטפחים אלוהות, אז כמובן שנסים יתרחשו (מחיאות כפיים).

תלמיד: אמרת שאם לא מוותרים על המשיכה המינית ועל התשוקה המינית האדם בטוח לא יוכל להגיע לשלמות המלאה. כיום יש עדיין תלמידים רבים שלא ויתרו על המשיכה והתשוקה המינית. האם תוכל בבקשה לומר לי מהי יחידת המדידה לשלמות המלאה? האם מחשבים את יחידת המדידה באמצעות חלקיקים?

המאסטר: אף אחד אף פעם לא אמר את זה – האם זה בא מאיזה מחשבה פרועה שהייתה לך? אני מעולם לא אמרתי לכם משהו לגבי איזה שהוא סוג של יחס בין השלמות המלאה ליחידת מדידה כלשהי. תלמידי דאפא: אני אמרתי מזמן שתאווה ותשוקה מינית הן מבחן פטאלי שמטפח בוודאי חייב להתגבר עליו. [האנשים האלה] מוּנָעים הרבה יותר מדי על ידי תחושות ורגשות אנושיים. אם הם אפילו לא מצליחים למשות את עצמם מהדבר הקטן הזה, אז נראה שאז בעבר הכוחות הישנים היו צריכים לתכנן שהם יהיו מאחורי חומות בתי כלא בסין, משום שרק בנסיבות כאלה הם יתקנו את הבעיה, נכון? אני תוהה איך תתנהגו בסביבה ברוטאלית כזו. האם אתם כך משום שחייכם נוחים מדי? כל אלו שלא מסלקים את ההחזקה הזו ומתרצים תירוצים להתנהגות שלהם, מרמים את עצמם ומנסים לרמות אחרים – זה לא כאילו שעשיתי איזשהם תכנונים מיוחדים בשבילכם.

תלמיד: האם נכון הדבר שאנחנו לא צריכים לשלוח מחשבות נכונות בזמנים קבועים?

המאסטר: האם אתר מינג-הווי לא הודיע שכל תלמידי הדאפא ברחבי העולם צריכים לשלוח מחשבות נכונות כקבוצה בזמנים קבועים? אני חושב שזה רעיון די טוב, אז למה שלא תעשו את זה. באשר לדברים ספציפיים אחרים, אתם יכולים לעשותם בהתאם לנסיבות השונות באזורים השונים.

תלמיד: בכל פעם שאני רואה את המאסטר, כל השאלות שלי נעלמות בלי להשאיר זכר. עם המורה כאן, ועם הפא כאן, אין דבר שאי אפשר לפתור. אנחנו באמת צריכים להוקיר את תקופת הזמן הזו.

המאסטר: עם מחשבות נכונות חזקות, כל דבר למעשה ניתן לפתרון. ועם מחשבות נכונות חזקות, הכול נעשה ברור. כשלמישהו אין חשיבה צלולה, זה תמיד קורה כשיש לו החזקות שהוא לא יכול לוותר עליהן. כשהוא מרגיש אי נוחות בפנים, הוא לא חושב בצורה צלולה.

תלמיד: האם תוכל לומר לנו בבקשה האם זה הולם לכלול קטעי קוסמות בקונצרטים של תלמידי הדאפא שלנו לאור המאמצים שלנו לאמת את הפא?

המאסטר: למעשה אינני חושב שיש בזה משהו לא בסדר. עבורי, צורות של אמנויות-במה הן צורות של אמנויות-במה. אם זה משהו שאנשים נהנים ממנו ואוהבים לצפות בו, והוא לא בטעם רע, אז אני חושב שזה בסדר.

תלמיד: באמצעות המנגנונים שלו, הדאפא מבטיח שהישויות בעתיד לא יפתחו החזקות או אנוכיות אפילו אחרי שהן מתקיימות תקופה ארוכה מאוד בקוסמוס, וכך הקוסמוס יהיה שלם והרמוני ולעולם לא ייחרב.

המאסטר: לא, אין זה כך, זו לא ההבנה הנכונה, וזה לא הרעיון. הדאפא הוא שלם והרמוני, והטבע היסודי של הקוסמוס הוא חסר אנוכיות. כשישות מטפחת ומגיעה לתחום הזה, גם היא תהיה כך. הפא דאג לקיום כל הישויות, הפא יצר עבור כל הישויות את המנגנונים של הקוסמוס ואת המגוון העשיר בקוסמוס. והפא יצר את כל הישויות, את כל ריבוא הדברים, את השמים והארץ, את בני האדם, ואת האלוהויות. אבל כיצד הישויות מתנהגות תלוי במידה מסוימת בבחירה שלהן.

תלמיד: ברכות למאסטר מתלמידי הדאפא ביי-צ'אנג וגא-ג'ואו-בה שבפרובינציית הוביי, משלושת העמקים, ממלבורן, מפרובינציית האי-באן, מנון-גאן, מקאי-אן, ומהעיר ג'ילין שבפרובינציית ג'ילין, מהא-זא שבפרובינציית שאן-דונג, מפרובינציית היילונג-ג'יאנג, מאזור השער הצפוני של מקדש השמים בבייג'ינג, מפרובינציית סצ'ואן ומדזה-יאנג שבעיר צ'נג-דו.

המאסטר: תודה לכולכם (מחיאות כפיים).

תלמיד: אמרת בספר שלך שכשאחרים מתנהגים אלינו רע, הם נותנים לנו דה ואנחנו צריכים לשמוח על כך. אבל אם זה משמח אותנו, האם זה לא אומר שאנחנו לא מספיק חומלים?

המאסטר: (אנשים צוחקים) זה לא נקרא לא להיות חומל. רק מטפחים אמיתיים ותלמידי דאפא מסוגלים להישאר לא מושפעים כאשר מעורבים אינטרס אישי ורגשות. באשר לאותו אחד שמכה ונותן דה למי שהוא מכה אותו, הדבר נובע מהטבע של הקוסמוס; אין זה משהו שאתם יכולים להשיג רק באמצעות שמחה. כשהאדם שהוכה לא מרגיש טינה או שנאה בזמן שהוא מרגיש את הכאב, והוא מיישב עם חיוך את מה שנעשה לו, האין זו חמלה? מנקודת מבט אנושית, אף אחד לא יגיד שאין לו חמלה – כשמישהו מכה אותו, הוא מגיב בחיוך ולא מרגיש טינה. כמובן, אין על מטפח לחייך או לצחוק באופן שבו אדם רגיל עושה זאת אחרי שהוא משיג משהו (אנשים צוחקים); אתה צריך להרגיש לגמרי בנוח, וכולם יגידו שאתה אדם טוב. כשמישהו עושה לך דברים רעים, אתה יכול לייעץ לו לעשות דברים טובים כך שהוא לא ייאבד דה, וזה להיות חומל כלפיו. אם הוא לא רוצה להקשיב ועדיין רוצה לעשות דברים רעים, אז יהיה גמול כתוצאה מהפעולה הרעה שלו. בדיוק כמו המקרים של השוטרים המרושעים והאנשים הרעים במחנות העבודה בסין, אלו הם שרוצים לבצע רוע ומסרבים להקשיב כשמייעצים להם להפסיק. במקרה כזה איננו יכולים לעשות שום דבר; הם מתעקשים להכות אנשים ואי אפשר לעצור אותם לא משנה מה. אז אחרי שהם מכים, הם יגיעו לגיהינום כשיגיע הזמן. אלו לא תלמידי הדאפא שהם חסרי חמלה.

בכל ממד קיימות אמיתות הפא של הממד ההוא. אף על פי שאמיתות נעשות גבוהות יותר ברמות גבוהות יותר, הרי שבכל ממד נתון, אם ישות יכולה לנהוג על פי האמיתות באותו ממד, אז היא ישות טובה באותו ממד. כאשר אתה יכול להתעלות מעל האמיתות האלה, אז התעלית מעל הרמה הזו של ישויות. אף אחד לא שמח כשמכים אותו, בני אדם לא שמחים כשהם סובלים – כך הם בני האדם בממד הזה. אף אדם רגיל לא יגיד: "לא משנה מי מתנכל אלי, אני עדיין אהיה שמח". רק מטפחים מסוגלים לעשות את זה, וזה אומר שהם נמצאים ברמה גבוהה יותר מאנשים רגילים. להיות מסוגל לשמור על השין-שינג שלך בזמן שאתה נושא כאב פיזי, זו חמלה של מטפח. ובאשר לאחרים הנותנים לנו דה, זה לא שתלמידי הדאפא לקחו אותו מהם, זה לא שהאנשים האלה יכלו לתת אותו אם רצו בכך, וזה לא שכל אחד יכול להשיג אותו אם הוא רק רוצה בכך. זהו המנגנון של הקוסמוס המבצע את ההמרה הזאת, זה הטבע של הקוסמוס בפעולה. מה שאני עשיתי בתור המאסטר שלכם הוא ללמד את אמיתות הפא לכל הישויות.

תלמיד: לתלמידות שהן בהריון אין תמצית של הגוף האנושי, אז איך הן יכולות לטפח את גופן?

המאסטר: מי אמר שלתלמידות בהריון אין תמצית של הגוף האנושי? שום דבר לא יכול להפריע לטיפוח בדאפא. בדיוק ההפך, זה טוב לתינוק.

תלמיד: בעלי, [השם הושמט], בדיוק השתחרר, אבל הוא עדיין בסין. הוא שמע שאני מגיעה לוועידת הפא הזו וביקש ממני למסור לך שהוא מתגעגע למורה הנכבד.

המאסטר: תודה. (מחיאות כפיים) באשר לתלמידי הדאפא בסין, בתור המאסטר שלהם, אני לא אותיר מאחור אף אחד או אחת מהם, למעט אלו שעברו לצד הנגדי וכבר לא ניתן להציל אותם (מחיאות כפיים). אני חושב על כולם.

תלמיד: לאחרונה חשתי שהזמן מתקדם אפילו יותר מהר עכשיו. האם הזמן בשלושת העולמות כבר הוחלף?

המאסטר: כן, הזמן אכן מתקדם מהר מאוד. לפני שתיקון הפא של העולם האנושי יגיע לממד הזה של האנשים הרגילים, הזמן במקום האנושי הזה לא יאט לחלוטין.

תלמיד: במערכת הקוסמית הישנה, מחשבה אחת לא נכונה של ישות ברמה גבוהה יכולה לגרום לאין-ספור ישויות לסטות. אבל בקוסמוס החדש זה לא יקרה לעולם. האם זה בגלל שהמנגנון של הקוסמוס החדש הוא יותר מושלם?

המאסטר: זו לא ההבנה הנכונה, משום שזה יכול לקרות גם בקוסמוס החדש. מדוע אני אומר שגם תיקון הפא וגם הטיפוח [שלכם] צריכים לעמוד בסטנדרט? בין אם מדובר באלו שהוטמעו או באלו שתוקנו על ידי הפא במהלך תיקון הפא, כולם חייבים לחלוטין לעמוד בסטנדרט. תלמידי הדאפא, אם תטפחו לרמה גבוהה מאוד ותשלטו על גוף קוסמי ברמה גבוהה, אז מחשבה אחת שלכם באמת תהיה כל-יכולה בתוך הגוף הקוסמי שלכם. זה בטוח. זו הסיבה שתלמידי הדאפא חייבים לטפח את עצמם היטב, וצריכים להיעשות ישרים באמצעות הטיפוח. וכמובן, הטיפוח העצמי שלכם הוא רק חלק מהעניין. בנוסף לכך, במהלך תיקון הפא המאסטר עוזר לכם לפתור את הדברים שלכם, שאינם טהורים, ברמות היסודיות ביותר שלהם. אז בעתיד [אתם] בטוח תהיו ישרים מאוד.

לא משנה כמה ארוכה היא תקופת הזמן [שאתם מבלים] בעולם האנושי, אפילו אם היא עשרות אלפי שנים, בעת שתיעשו קאי גונג כל זה ירגיש כמו חלום בשבילכם. זה יהיה כה עמום כאילו היה זה חלום. בהדרגה תרגישו כאילו שכחתם אותו. כבר לא יהיה לכם מבנה המחשבה האנושי, ולא תחשבו על המין האנושי עם מחשבות אנושיות, ולא יהיו לכם מחשבות כאלו, ומבנה המחשבה שלכם יהיה של אלוהות. אמרתי בעבר שבודהא טאתאגאטה יודע את המחשבות של אפילו בקר וסוסים, אבל הוא לעולם לא ישתמש בדרכי החשיבה שלהם לחשוב על דברים.

תלמיד: שורות מהשירים של המאסטר מופיעות מדי פעם במחשבות שלי. האם אני יכול להגיד אותן בקול רם? אם אני עושה את זה, האם עלי לדקלם את כל השיר? אם אני מדקלם רק שתי שורות, האם עלי להוסיף את השם של המאסטר כדי לציין את המקור?

המאסטר: אין בכך צורך כאשר אתה רק אומר אותם בקול. אבל אם אתה כותב אותם או מקליט אותם, אז זה שונה. רבים מן השירים שכתבתי קשורים למעשה לטיפוח בדאפא, ולכן הם גם חלק מהפא. אז מישהו אחר לא יכול להשתמש בהם איך שהוא רוצה בתור הדברים שלו. כאשר אתם מזכירים אותם לאחרים או מצטטים אותם במאמרים, פשוט זיכרו את זה.

תלמיד: תלמידי דאפא ברוסיה וכל תלמידי הדאפא דוברי הרוסית ברחבי העולם, תלמידי דאפא בוונקובר שבקנדה, ביו-ג'יאה-ווייר, בטייוואן, בקוריאה, בעיר נאן-ג'ינג שבפרובינציית ג'יאנג-סו, בטקסס שבארה"ב, בשנחאי, תלמידים צעירים בוונקובר שבקנדה, באן-שן שבפרובינציית לייאו-נינג, ובצ'או-יאנג שבפרובינציית לייאו-נינג – שולחים ברכות למאסטר.

המאסטר: תודה לכולכם! (מחיאות כפיים)

תלמיד: תלמידי הדאפא שיש להם מומחיות טכנית, ובמיוחד אלו הבולטים בין האנשים הרגילים, מקנאים מאוד זה בזה ויש להם אגו גדול. מאסטר, בבקשה, תן לנו מעט הנחייה בנושא.

המאסטר: המצב לא כזה רציני, נכון? אבל אני לא מוציא מכלל אפשרות שהחזקות שלא הוסרו מתבטאות. אם לא טיפחת את עצמך היטב ויש לך החזקות כאלו, עליך להיפטר מהן. לא משנה אילו כישורים מיוחדים יש לך אל תהיה מרוצה מעצמך. האם אתם יודעים שהיחיד שיכול להסביר באופן מלא את כל הקוסמוס ואת כל האנושות הוא אני, לי הונג-ג'י? אף ישות אחרת לא מסוגלת בכלל לעשות את זה (מחיאות כפיים). אבל אף פעם לא התרברבתי בפניכם. אז תלמידי הדאפא, אתם לא צריכים להפוך ליהירים אם רכשתם כמה כישורים אנושיים קטנים. אין שום דבר להתייהר בגינו. למעשה, למדתם את מה שלמדתם משום שהייתה לכם משאלה שכזו, ותכנונים כאלה נעשו עבורכם בעבר משום שיהיה בכך צורך באימות הפא, זה הכול.

תלמיד: אני מרגיש כאילו הזמן עובר כעת מהר מאוד כל יום, וישנם דברים רבים שלא הצלחתי לעשות היטב במועד. בהתנסויות במינג-הווי מתרגל שיתף שכאשר הוא במצב טוב מאוד הוא מסוגל לעשות משהו היטב תוך זמן קצר. האם המאסטר יכול בבקשה לדבר על הנושא של זמן?

המאסטר: למעשה זה עדיין מה שאני חושב: זה בסדר שלתלמידי הדאפא שלנו יש החזקות אנושיות, אבל המפתח הוא איך אתם מצליחים לבסס את המחשבות הנכונות שלכם. אם המחשבות הנכונות שלך חזקות ואתה בכל רגע כמו מטפח – או, במקום להגיד "בכל רגע" בואו נגיד שכשאתה נתקל בדברים מסוימים אתה יכול לפעול כפי שתלמיד דאפא פועל – אז תדע איך להתמודד עם דברים, תחולל נסים, תפגין יוֹצאוּת דופן, תוכל להבחין בין נכון למוטעה, ותוכל לעשות כל דבר היטב (מחיאות כפיים). אתם מטפחים, אחרי הכול. אתם שונים מאנשים רגילים. אפילו שכולכם מטפחים באשליה ואפילו שזה קשה שיתבטאו הרבה דברים של תלמידי דאפא, למעשה אין זה שאינכם יודעים דבר. אם המחשבות הנכונות שלכם חזקות, דברים על-טבעיים יתבטאו.

תלמיד: הבאתי אתי כמה חברים וילדים. למרות שהם רואים אותך, הם לא מבינים את דבריך. האם הג'ו-יואן-שנים שלהם מקשיבים? האם הם יוכלו לשוב לביתם [המקורי]?

המאסטר: אתם צריכים לדעת שאני מלמד את הפא לתלמידי הדאפא (המאסטר צוחק). אם אדם רגיל בא לכאן היום הוא לא ידע על מה אני מדבר, שלא לדבר על ילדים. אבל לכל בני האדם יש צד שלהם שמודע; והצד הזה יֵדע ויפיק מכך תועלת. אבל אל תתמקדו יותר מדי בדברים האלה. במקרה של מישהו שלא ניתן להציל אותו זה חסר תועלת אפילו שהצד האחר שלו מודע.

תלמיד: בקשר לחומרים שמשתמשים בהם להבהיר את האמת לאנשים בסין בהקף גדול, כמה מתרגלים מאמינים ש"הטיפוח תלוי באדם עצמו – הגונג תלוי במאסטר", אז בחירת התוכן אינה חשובה.

המאסטר: אז הם הלכו לקיצוניות אחרת. באימות הפא עליכם לעשות דברים ברציונליות. האופן בו אתם עושים את הבחירות שלכם או עושים דברים טוב יותר, זה הוא אימות הפא שלכם, וזה איך שאתם הולכים נכון את הנתיב שלכם. אם הכול היה נעשה על ידי, הייתם הופכים למכונת כתיבה, אז מדוע הייתי צריך שתהיו תלמידי דאפא? הייתם יכולים כבר להתגלגל כמכונת כתיבה, נכון? (אנשים צוחקים).

תלמיד: האם תוכל לומר לנו בבקשה אם האנשים שיקבלו את הפא ויטפחו בעתיד יכללו את תלמידי הדאפא שלא פעלו מספיק טוב בתקופת תיקון הפא?

המאסטר: הם לא יהיו כלולים. אני יכול לתת לכם תשובה מוחלטת בנושא. עבור הקבוצה הזו, הכמות הזו – זהו זה.

תלמיד: עכשיו תלמידי הדאפא עסוקים מאוד בעבודת הדאפא שלהם. האם הכרחי שתלמידי הדאפא יקדישו זמן לכתוב כתבות של אנשים רגילים עבור עיתון שתלמידי הדאפא מפעילים? או שעלינו להשתדל כמיטב יכולתנו להשתמש בכתבות שכבר נכתבו על ידי אנשים רגילים?

המאסטר: אני חושב שזה תלוי בצרכים שלכם. איך שתטפלו בכך זה בסדר. אל תחשבו שכתיבת כתבות של אנשים רגילים אינה הצלת ישויות חיות. אף על פי שמה שאתה כתבת הן כתבות של אנשים רגילים, יש לך חלק בהצלת הישויות הנובע מהמאמצים המשותפים של כולם בגוף התקשורת הזה (מחיאות כפיים). כמובן, אתה לא תכתוב כל הזמן כתבות של אנשים רגילים, אתה תעשה כמה דברים אחרים שתלמיד דאפא צריך לעשות, נכון?

תלמיד: תלמידי הדאפא בצפון ובדרום קליפורניה מוסרים דרישת שלום למאסטר. מאסטר נכבד, כמה מתרגלים ותיקים רודפים אחרי יכולות על-טבעיות, אחרי אנרגיה וכולי, ואוהבים להשוויץ. ואדם אחד נרדם כשהוא עשה את התרגילים ושלח מחשבות נכונות, אבל כשהסבנו את תשומת לבו לכך מתוך כוונות טובות, הוא התרגז. אנחנו לא יודעים מה לעשות לגביו.

המאסטר: אם הוא מתרגז, אז הוא מתרגז. אם הוא מתרגז, משמעות הדבר היא שיש בעיה בטיפוח שלו. מדוע שהוא יתרגז כשהוא עשה משהו לא נכון? אפילו אם הוא יתרגז, אתם עדיין צריכים ליידע אותו לגבי זה מתוך כוונה להיות אחראים כלפיו, ובמקרה כזה, פשוט אל תדאגו אם הוא יתרגז (מחיאות כפיים).

מה הרעיון בלהשוויץ ביכולות על-טבעיות מול תלמידי דאפא? מה יש להציג פה? למה שלא תציגו אותן מול הידיים השחורות המרושעות? האם זה לא יהיה עדיף? האם כל היכולות העל-טבעיות לא ניתנו לכם מפני שאתם מטפחים בדאפא? אל תלכו להשוויץ בדברים למתרגלים אחרים, ואל תרגישו זחוחים ותחשבו שאתם כל כך בעלי יכולת – מה בכלל היכולות הקטנות האלה שלכם יכולות לעשות? אל תגרמו למאסטר להוכיח אתכם שוב לגבי הדברים האלה – צריך להיות לכם לפחות קצת כבוד עצמי. ההחזקות הניעו אתכם כל כך שנעשיתם מבולבלים. חוץ ממעט האנשים המקשיבים לכם מתוך החזקה בזמן שאתם משוויצים, האם אתם קולטים איך מתרגלים אחרים מסתכלים עליכם?

ברגע שאתם משוויצים בדברים האלה הם הופכים לשום דבר. אל תהיו קשורים לדברים האלה, וקל וחומר שאין עליכם, עם החזקות אנושיות, להפיץ בין התלמידים שלנו את מה שראיתם. למעשה, אין זה כך שאי אפשר לדון בדברים האלה בין המטפחים, ואין זה כך שלא יכולות להיות לכם יכולות על-טבעיות. המפתח הוא הכוונה שמאחורי המעשה. אם הדבר נעשה באופן חיובי הוא יועיל לתלמידי הדאפא; אם הוא נעשה כדי להשוויץ, אז אתם תפריעו להם.

היום תלמידי הדאפא מביאים לידי שלמות מלאה את הכבוד והתהילה הגבוהים ללא השוואה שלהם, כמו גם את סטטוס הפרי שלהם, בזמן שהם מאמתים את הפא. שום דבר לא יכול להפריע – מי שמפריע מבצע חטא, וזה אסור לחלוטין. אם אתה מסרב להקשיב לאחרים בפעם הראשונה או השנייה שזה קורה, ואתה ממשיך כך הרבה זמן, אז בטוח שאתה עושה את זה משום שהכוחות הישנים רוצים לדחוף אותך לצד השני – זה יהיה סוג התפקיד שאתה ממלא. אם באמת תגיע לנקודה הזו, יחשבו שאתה מעבר להצלה. אני לא מכיר בתכנונים של הכוחות הישנים. המאסטר מציל אותך ונותן לך הזדמנויות נוספות. אל תמשיך להיות כזה שוב ושוב. אם הכוחות השמימיים שלך באמת יתבטאו בצורה אדירה בזמן שאתה מבהיר את העובדות, מציל ישויות ומתנגד לרדיפה, אז כל תלמידי הדאפא ואני נשבח אותך. האין זה כך?

הגוף הקוסמי הוא כה עצום שהוא מעבר לכל תיאור. יש דברים רבים שאינני מספר לכם. מה שאתם יודעים הוא כה צר. כשאלוהות ברמה גבוהה מאוד רואה את הנרחבות והענקיות של גוף קוסמי גדול יותר, היא בהלם והיא נדהמת; אתם יודעים, אפילו אלוהות תהיה כך. אז כשבן אדם לומד קצת יותר לגבי ממד גדול יותר, כמובן שזה יעורר בו התרגשות. אבל תלמידי הדאפא חייבים להיות רציונליים.

תלמיד: גופי התקשורת שתלמידי הדאפא מפעילים הם חזקים ובעלי השפעה מחוץ לסין. בשלב הזה, הסופי, של תיקון הפא, האם על גופי התקשורת האלה להיכנס בקנה מידה גדול לסין באמצעות ערוצי הבהרת האמת הקיימים שלנו, כמו האינטרנט, הדואר וכולי? כמו כן, האם עלינו להתחשב ברמות שבהן האנשים הסינים מסוגלים להבין ולקבל דברים? אני שואל משום שהאנשים בסין שונים מאלו שמחוץ לסין. הם הורעלו קשות על ידי השקרים.

המאסטר: הייתי אומר שהדברים שאנחנו עושים עכשיו נעשים, ברוב המקרים, בצורה רציונלית. בין אם מדובר באנשים החיים בסין, או בסינים החיים מחוץ לסין, הם כולם יכולים להבין את זה. אני חושב שהדרך שבה מפעילים את גופי התקשורת היא בסדר. מבחינת הדרך בה הם מדווחים על דברים והכתבות שהם כתבו להבהיר את האמת, האנשים בסין יכולים להבין ולקבל אותם באופן מלא.

כרגע זה עדיין לא בר ביצוע לכוון באופן מלא לסין. בעתיד העיתון שתלמידי הדאפא מפעילים יהיה העיתון הגדול ביותר בעולם (מחיאות כפיים), משום שכל כלי התקשורת האלו שהמציאו שקרים ביצעו חטאים, והאנשים האלה יצטרכו לשלם על כך, וגם כלי התקשורת האלה שלהם.

[ובכן, נראה ש]בכל זאת עניתי על כל שאלותיכם (מחיאות כפיים). החברה האנושית עברה תהליך של כמאה מיליון שנים. וכל הישויות באו בשביל הפא – כל הישויות בשלושת העולמות באו בשביל הפא, נבראו בשביל הפא, ונוצרו בשביל הפא. זה כולל את כל ריבוא הדברים. וכל דבר של העולם האנושי סובב סביב הדאפא, בין אם אנשים רגילים חשים זאת או לא; בין אתם חושבים שהם מודעים לכך או לא, הכול סובב סביב הדאפא. זה כולל את כל האנשים בעולם היום, בין אם הם נראים אדישים כלפי הרדיפה או מודאגים בגללה – כולם סובבים סביב הדאפא. תיקון הפא דורש שכמה אנשים יהיו במצב מסוים בו הם נאטמים ונשמרים שם, כך שהכמות הבאה של האנשים תוכל לטפח. במילים אחרות, למרות שהכול נראה לא מסודר, הוא למעשה מסודר, והכול קשור באופן הדוק לתיקון הפא.

כל מה שאנחנו עושים הוא אדיר. כל מה שתלמידי הדאפא עושים מציל ישויות, וכל מה שתלמידי הדאפא עושים הוא פשוט ללא תקדים. זה אדיר בזכות הדאפא, וזה אדיר משום שהדאפא מקים את הקבוצה הזו של המטפחים, וגם משום שהדאפא מופץ כאן בשלושת העולמות ובעולם האנושי ובכל זאת למעשה כדור הארץ הפצפון הזה משפיע על גופים קוסמיים כבירים. הדברים נראים רגילים, והם לא נראים שונים מאוד מהדברים של אנשים רגילים, אבל המוסריות האדירה נמצאת בהתאמה עם הגוף הקוסמי הגבוה ביותר.

תלמידי הדאפא כבר עברו דרך תקופה קשה כל כך. אני מקווה שכולכם תלכו את החלק האחרון של הדרך שלכם היטב ושתוקירו את [חלק] הדרך שכבר השלמתם. כל העתיד שלכם מוצג באופן בו אתם מאמתים את הפא (כדקה של מחיאות כפיים).

————————————————————————————————————

[1] ניב סיני שמשמעותו: מצב שקשה לצאת ממנו אפילו אם רוצים.

[2] ביטוי סיני נפוץ שמשתמשים בו לומר שלמישהו יש שליטה מוחלטת במשהו, ושזה לא משנה איך הדברים נראים על פני השטח או כמה אחרים יתאמצו לשנות את פני הדברים.

[3] שתי שורות מספר השירים של המאסטר "הונג יין"

[4] הערת המתרגם: שני המשפטים האלה הם משחק מילים. הסימנייה הסינית "ביי" כוללת שני חלקים, את הראשון אפשר להבין כ"אין" ואת השני כ"רגש" (לב).