לאחרונה קיבלנו התנסויות רבות לשיתוף של מתרגלים, על מתרגלים מקומיים שעדיין ממשיכים להיאסר, ופרסמנו את רובם. חלק מן המאמרים דומים מאד, זה נראה בדיוק כאילו שאותם מצבים, עדיין ממשיכים לקרות בכמה מחוזות. כמה מאמרים הם קריאות דחופות לחשוף את הרשע ולהציל את העמיתים המתרגלים, אחרים מנתחים את ההחזקות של אלה שנאסרו. (מאמרים כאלה פוחתים. ממבט בדפים שמתקבלים נראה שמתרגלים בכל מחוז מגיעים יותר ויותר להרמוניה ומתבוננים פנימה כשהם נתקלים בקונפליקטים).

יש מאמרים שמבוססים על נקודת מבט של דאגה למתרגלים הכלואים. הם מזכירים לאחרים על הדרכים השונות בטיפוח, הם מראים דאגה לתהליך תיקון הפא המקומי ומעלים את הבעיה שכל המתרגלים צריכים לעלות ברמה של הבנת הפא. במיוחד מזהירים מאמרים אלה את אותם מתרגלים שטרם ניסו להשתחרר מן ההחזקות האנושיות שלהם ולעשות את שלושת הדברים. אם הם ימשיכו להתמהמה בכך, הם מסכנים את עצמם.

כל עוד תיקון הפא לא הסתיים עדיין, המאסטר יחכה לנו וייתן לנו הזדמנויות, אבל הן הולכות ופוחתות. הרוע והכוחות הישנים לא יעזבו אתכם, ולבסוף תאלצו לעבור מבחן הרסני.

בתרבות הסינית המסורתית נאמר שאחרי שאדם לומד עקרון, הוא צריך להבין את האנלוגיה (היקש). זה נדרש ברמה של האדם הרגיל. כמתרגלי פאלון גונג, יש לנו את הדרישות של המאסטר מתוך השיר שכתב בהונג-יין,
"טיפוח בפועל" ( 7 לאוקטובר, 1994):

למד את הפא, השג את הפא,

השווה איך אתה לומד, השווה איך אתה מטפח;

אֱמוד עצמך בכל דבר אל מול הפא,

ליישם זאת בפועל, זהו טיפוח.

בהקשר לבעיות שהועלו כאן באותם מאמרים, אנחנו מקווים שבמחוזות עם אותם מצבים יתמקדו עליהם וישפרו את רמתם בזמן. אל לנו לחשוב שאלה הן בעיות של מחוזות אחרים ואין לנו קשר כלשהו אליהם. אנחנו לא יכולים לחכות עד אשר הרוע ירדוף בצורה חמורה את אלה במחוזותינו או אפילו אותנו, ורק אז להתחיל להסתכל על הדברים ועל הטיפוח מנקודת המבט של הפא. אם הרוע מעיז לרדוף אותנו, ואנחנו לא קולטים שאנו חוזרים על אותם שגיאות של אחרים, איכות ההארה שלנו נמוכה מאד, מה שיביא לנזק בלתי נמנע לעצמנו, לסביבת הקבוצה שלנו, ולהבהרת האמת שלנו והצלת יצורים חיים.

תיקון הפא הגיע להיקף כזה, שאנו מנסים לשבש את המטרה של הרוע שלא יעזו לעצור מתרגלי פאלון גונג במרכזי כליאה, מחנות עבודה או בתי כלא. אף אחד מאתנו לא רוצה לראות יותר נזקים בגלל כישלון מטפחים להגיע לדרישות הבסיסיות של הפא. במחוזות בהם הרדיפה החמורה ממשיכה, בואו ונעבוד ביחד כדי להפוך את הרדיפה להזדמנות, לשבור את התכנונים של הכוחות הישנים, לחשוף את הרוע ולהציל יצורים חיים. נגרום לכך שהמבחן ההרסני של הרוע לא יגיע. נתקדם ביחד בחריצות בתהליך הפא.

דיון קריטי עם מתרגלים ב-דונג-גאנג, בנוגע לבעיות מתמשכות באזור ליאו-נינג

מאת: מתרגל בסין

בתאריכים 23-25 למאי 2006, נעצרו 12 מתרגלים באופן בלתי חוקי באזור דונג-גאנג. עם ההאצה בתיקון הפא, מדוע הרוע באזורנו עדיין רודף בפזיזות את המתרגלים שלנו? אני רוצה להשתמש בתקריות אלה להתדיין על הבעיות שלנו וחוסר היכולת לעשות את שלושת הדברים שהמורה ציווה עלינו ואיך הם מתייחסים לאזור דונג-גאנג. הכוונה שלי שאנו משתפרים כגוף אחד, מטפחים את הפא, ולא מטפחים בצורה פסיבית במשך הרדיפה.

ישנם דברים רבים שאני רוצה להעלות לדיון אך איני רוצה לבזבז זמן רב, כדי שגם למתרגלים אחרים תהיה אפשרות לדבר. אני אדון בתחילה איך אני רואה את המצב:

1. ישנם מתרגלים שאינם רואים בבירור את חשיבות הסוגיות של לימוד הפא, טיפוח, משימות ואחריות של מתרגלי פאלון דאפא במשך תיקון הפא.

ישנם מתרגלים שלעתים רחוקות לומדים את הפא או בכלל לא. הם חושבים שהם יודעים מה נאמר בג'ואן פאלון ואינם צריכים יותר ללמוד. ישנם כאלה שלומדים את הפא מפני פחדם מן הרדיפה. הם חושבים שהרוע בוחן אותנו כל הזמן. אם לא נלמד את הפא מה נעשה אם הרוע יגלה את הפרצות שלנו וירדוף אותנו? זה נראה כאילו שמטרת הלימוד של הפא היא לא להיטמע בפא ולמלא את חובתנו, אלא, להימנע מן הרדיפה. מהי המטרה שלנו להיות בעולם האנושי כיום? אם אתם כל כך מפחדים מן הרדיפה האם אתם לא מבקשים אותה למעשה? היכולת למגר את הפחד, מציינת את הקו הדק המפריד בין אדם אנושי לבין יצור אלוהי.

ישנם מתרגלים שרואים בלימוד הפא חובה ומחשבותיהם אינן נכונות לגמרי. הם רק מאזינים להרצאות המורה מדיסק-CD או ב- MP3 בזמן שהם עושים עבודה אחרת. אחרי כן הם עושים שימוש בזמן הנותר, לחיות את חייהם כאנשים רגילים. הם לא באמת נרגעים ומשתמשים בלבבות הטהורים ללימוד הפא, לקבל את המתנה הנדיבה של המורה, להשתמש בחוכמה וביכולות המוענקים לנו ע"י דאפא, לחשוף יותר טוב את הרוע ולהציל יצורים חיים.

ישנם מתרגלים שאינם מבינים עדיין את הסיבה שהמורה אמר לנו לעשות את שלושת הדברים היטב ואינם עושים אותם כהלכה. הם טוענים : "האם לא נאמר שאנחנו יכולים להצליח ע"י לימוד 'ג'ואן פאלון'? מדוע עלינו גם לצאת כדי להבהיר את האמת לאחרים?

אני רוצה לומר למתרגלים כאלה שהוזכרו קודם לכן, כמה מילים. אם נחשוב בצורה כזאת בטיפוח שלנו, לא נוכל להציל את עצמנו ובטח לא נוכל להציל יצורים חיים. זוהי הבעיה הבסיסית שאני רואה באזורנו. אתה משיג את הפא אך אינך מעריך אותו כאוצר. אינך מתרגל אמיתי. אתם עדיין מחזיקים בהבנה כזאת, למרות שהגענו לנקודה זאת בתיקון הפא. למרות שהמורה מחכה לכם עם חמלה, הרוע יעשה שימוש במוקדם או במאוחר בחולשותיכם ויציב אתכם בפני המבחן ההרסני. אין לכם את הפא בלב כל הזמן. האם תוכלו אם כך לעבור את הצומת הקריטית של חיים ומוות בזמן הרדיפה המרושעת? איזה מין עתיד אתם בוחרים?

2. לקחת את הפא באמת כמורה

ישנם מתרגלים שאינם יכולים לעמוד בדרישות המורה מאתנו. בזמן הבהרת האמת, אימות הפא או עשיית דברים אחרים, הם לא משתמשים בפא כאמת מידה של: האם זה נכון או לא נכון, או האם צריך לעשות זאת או לא. במקום זאת הם מסתכלים באחרים, במיוחד כשזה מגיע לבעיות העיקריות. הם נוהגים בדיוק כפי שעושים מתרגלים אחרים או משתמשים במחשבות אנושיות כדי להחליט איך עלינו לנהוג בזמן תיקון הפא. אין להם מחשבות נכונות בעצמם.

למעשה, המורה דיבר על בעיה זאת ב"דרך" (יסודות להתקדמות במרץ II), כמו גם פעמים רבות בזמן ההרצאות האחרונות. האם לא נעשה על פי מה שהמורה אמר לנו? איך נעשה זאת? "ניקח את הפא כמורה" הן אינן רק מילים היוצאות מפינו, אלא מוטו בעקבותיו נלך. כשמתרגלים רבים סובלים מקשיים או משתפים בהתנסויות שלהם, מה שחוזר במיוחד ונשמע כל הזמן הוא: "אנחנו שומעים למורה. אנחנו עושים מה שהוא אומר. זה נכון להקשיב למורה", אבל הסתכלו לאחור וראו מה באמת עשינו במציאות. "לעשות זאת באמת"- זהו הטיפוח האמיתי.

3. בעיות שיתוף הפעולה בגוף האחד

שיתוף פעולה כגוף אחד חשוב מאד להבהרת האמת, לאימות הפא ולהצלת יצורים חיים. זה משפיע על כל דבר שאנו עושים. אתן כמה דוגמאות להראות חשיבותו ותפקודו של שיתוף הפעולה כגוף אחד.

פעם אחד השתתפנו ביחד עם מתרגלים מג'י-לין. הם פעלו היטב בשיתוף פעולה כגוף אחד. הם גם פעלו היטב בחשיפת הרוע ובהצלת יצורים חיים.

פעם אחת מתרגל נחטף. מתרגלים מקומיים והמתאם שלהם פעלו מיד. חלקם חקרו מי היה אחראי על המעצר ומי היה מעורב בכך. אחרים הכינו פוסטרים להצלת מתרגלים וחומרי הבהרת האמת. היו כאלה ששלחו מחשבות נכונות בקרבת מקום, היו שהלכו לתחנת המשטרה עם בני המשפחה של המתרגל הנרדף, כדי לבקש את שחרורו. אלה שהיו עסוקים ולא יכלו להצטרף למאמצים, שלחו מחשבות נכונות במשך כל מה שעשו. באותו הזמן השוטר שפגש את בני המשפחה והמתרגלים לא יכול היה לעצור את רעידת ידיו. כתוצאה מכך המתרגל הנחטף שוחרר תוך זמן קצר ממחנה עבודה.

ישנם סיפורים כאלה ואחרים. אחרי שמתרגל נרדף למוות במחנה עבודה בכפייה, מתרגלים מקומיים השתמשו בשיטות מגוונות לחשוף את הרוע. תחנת המשטרה המקומית הוציאה קריאה לתחנות אחרות באזור: "שמרו על מתרגלי פאלון גונג במחוזכם. אל תתנו להם לבוא לכאן". מה הכוונה? ראשית הרוע פוחד מאתנו. זה לא אנחנו שפוחדים ממנו. עלינו להמשיך ולהאמין שהרוע מתנהג אלינו כגוף אחד ולא רואה אותנו כיחידים.

זה המקום בו לא פעלנו היטב במחוז שלנו. כאשר מתרגל נרדף מה אנחנו חושבים או עושים? רבים מאתנו חושבים מיד איך להגן על עצמם. הם חושבים: "הו לא, הוא נחטף. האם הם יגיעו אלי גם כן?" הם פוחדים ומחשבותיהם הנכונות נעלמות. ישנם גם כאלה שחושבים שזה משפיע על ביטחונם וזה לא נוגע להם. הם מיד אומרים בקרירות: "יש לו פרצות, בטח יש לו פרצות".

כמו שנזכר למעלה, אנחנו אומרים לעתים קרובות שעלינו לעשות מה שהמורה ציווה עלינו. המורה אינו מכיר ברדיפה זאת מדוע אנחנו כן? האם מתרגלים שיש להם פרצות יהיו נרדפים? כשאנו אומרים זאת האם אנחנו מודעים למה שייגרם מכך? האם זה לא נותן לרוע עוד סיבות לרדוף אחרי עמיתים מתרגלים? כשמתרגלים נרדפים, מה שאנחנו צריכים לחשוב תחילה, זה הצורך לבער את הגורמים ברוע לרדיפת מתרגלים, סרבו להכיר ברדיפה והצילו מתרגלים. אני זוכר מאמר ב"מינג-הווי השבועי" שפורסם לפני כמה שנים, בו נאמר: "האם זה לא קרוב אלינו מאד כשמתרגלים סובלים בתוך בתי הכלא?"

אנחנו גוף אחד. הרדיפה אחר מתרגלים עמיתים, זה כאילו שאנחנו בעצמנו סובלים מן הרדיפה. מדוע במחוז דונג-גאנג לא הצליחו להציל ולו מתרגל אחד שנעצר? איזה מתרגל אמיתי יכול לומר שזה אינו נוגע לנו?

תיקון הפא התקדם עד הלום. זה מצריך את המתרגלים מאזור דונג-גאנג לשתף פעולה כגוף אחד, כדי שנוכל להציל עוד יצורים חיים. לא פעלנו היטב בקשר לכך. זוהי אכזבה לתקוותו של המורה ולתקוותם של היצורים החיים בתוכנו. אנחנו מקווים שיותר מתרגלים יצעדו קדימה וישתפו פעולה אתנו. עלינו לעשות מה שאנו צריכים לעשות במשך הזמן המוגבל שיש לנו.

4. בעיות שוטפות אצל המתאמים

א) שימוש במחשבות אנושיות בזמן אימות הפא

למרות שזה נורמאלי שיש לנו עדיין מחשבות אנושיות בזמן אימות הפא, אם נטפח היטב, נמשיך בהבהרת האמת ונציל יצורים חיים, יהיו לנו פחות ופחות מחשבות אנושיות. במקום זאת, יהיו לנו יותר ויותר מחשבות נכונות. אך אם המתרגלים שלנו שעובדים כמתאמים לא ישימו לב, זה יכול לגרום נזק בעל משמעות.

למשל, אחרי ש"תשעת הדיונים"  התפרסמו, היו מתאמים שאמרו: "איננו זקוקים יותר לחומרי הבהרת האמת  כי אנשים ב-דונג-גאנג יודעים כבר את האמת. אנחנו רק צריכים את "תשעת הדיונים". כתוצאה מכך חומרי הבהרת האמת לא חולקו, ובכמה מקומות שבהם היה צורך בחומרים, לא היו מספיק.

אם זה באמת כמו שכמה מתאמים ומתרגלים טוענים, שאנשים בדונג-גאנג במילא יודעים את האמת, מדוע הרוע עדיין חוטף ורודף מתרגלים? מדוע ישנם אנשים שלא יודעים את האמת עדיין ומדווחים לשלטונות על מתרגלים שמחלקים חומרי הבהרת האמת? אם רק "תשעת הדיונים " היה נחוץ ואיננו זקוקים לחומרי הבהרת אמת נוספים, מדוע אתר מינגהווי ממשיכים לפרסם את חומרי הבהרת האמת?

ב- 17 במאי 2006 מינגהווי פרסמה מחדש את הערותיו של המורה על "חשפו את הרוע הקורה במקום, לאנשים מקומיים", שנכתב ב- 15 בנובמבר 2003. ההבנות שלי בנדון הן: ראשית, הפרסום מחדש נדרש בתהליך תיקון הפא. שנית, לא עשינו מספיק בחשיפת הרוע המקומי לאנשים מקומיים, לא חשפנו את הרוע ביסודיות. בפעם הזאת עלינו לעשות זאת ללא היסוס וביסודיות.

בתחילה מתרגל/ת אחד או אחת, היו להוטים ביותר לעזור באיסוף אינפורמציה על רדיפת מתרגלים והיו מוכנים להכין זאת בספרון. כשהחומר נאסף והיה מוכן לכריכה, הצד האנושי של אותו מתרגל/ת פרץ קדימה. הוא או היא פחדו שאותם מתרגלים שסבלו מן הרדיפה וחזרו כבר לביתם, יחוו שנית את הרדיפה אם המקרים יחשפו.
לכן החליט או החליטה לא לפרסם את האינפורמציה על מתרגלים כאלה. אי לכך אינפורמציה שחושפת את הרוע באזור דונג-גאנג לא הודפסה ולא חולקה.

אם לא נחשוף את הרוע, האם זה לא בדיוק כמו לתת לרוע להתקיים? בהשוואה למתרגלים שמשתמשים בשמם האמיתי לחשוף את עובדות הרדיפה, אנחנו בפיגור רב מאחור, האם לא כך? בגלל שלא חשפנו אותם מספיק הרוע נעשה יותר פזיז. אולי אותם מתרגלים שנרדפו רוצים יותר מהכל שאנחנו נחשוף את הרוע שרדף אחריהם. האם אנחנו לא אומרים לעתים קרובות: "אנחנו הולכים בעקבות הסידורים של המורה" וגם "אנחנו מקשיבים תמיד לכל מה שהמורה אומר"? מדוע איננו מקשיבים למורה בבעיה זאת?

ב) לא מקשיבים להצעות של אחרים

ישנם מתאמים שאינם יכולים לקבל דעות והצעות אחרות. כשלמתרגלים אחרים יש נקודת מבט אחרת, המתאמים לא נותנים למתרגלים אלה אפילו להשלים משפט. הם לא מקשיבים ולא פתוחים להצעות. מצב כזה אינו מיוחס רק לרמת הטיפוח של המתאמים, אלא גם למתרגלים שלא "מקבלים את הפא כמורה". הם לומדים מאחרים, אך לא מן הפא, ואין להם מחשבות נכונות. הם מזינים את חוסר הרצון של המתאמים לקבלת הצעות של אחרים. אני לא אומר למתרגלים לא להקשיב למתאמים. אני מקווה שנוכל כולנו להבין את החשיבות של הבעיה ונשתף פעולה כגוף אחד.