התנסות מהוועידה האינטרנטית האחת-עשרה לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין

תלמידי הפא של תקופת תיקון הפא אמורים לעשות היטב את שלושת הדברים. בני משפחתי והחברים הקרובים הם האנשים הראשונים שעלי לעזור להם לפרוש מהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק״ס) והארגונים המסונפים אליה.

נתפסתי במפתיע

לבעלי יש משפחה גדולה, בת יותר מ-30 איש. מה אני יכולה לעשות כדי לעזור להם להבין את האמת על הפאלון גונג, ולדאוג שהם יפרשו מהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק״ס) ומהאירגונים המסונפים אליה?

בגלל אופיי המופנם, נהגתי להשתמש בתירוצים שונים כדי להימנע מכינוסים משפחתיים. אבל עכשיו הדברים שונים. המאסטר מתקן את הפא ואני תלמידת דאפא בתקופת תיקון הפא. בני משפחתי סומכים עלי שאציל אותם. איך אוכל להבהיר את האמת מבלי להושיט להם יד? הבנתי שאני חייבת לשנות את המנטליות שלי ולהיות יותר חברותית.

התחלתי ליצור קשר עם בני המשפחה שלי. בין אם בכינוסים משפחתיים או בחגיגות של החגים, תמיד הייתי משתתפת. היתה לי רק מטרה אחת: לספר לכול בני משפחתי על הדאפא ולעזור להם להציב את עצמם במקום הנכון.

בכינוס משפחתי אחד, סיפרתי לכולם את העובדות על הפאלון גונג. דיברתי על למה המק״ס רודפת את הפאלון גונג, על המגמה של הפרישה מהמק״ס, לאחר פרסום "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית", ולמה חשוב לפרוש מהמק״ס ומהאירגונים המסונפים אליה. קיויתי שכולם יוכלו לפרוש מהמק״ס ולהינצל.

אחרי שסיימתי לדבר, האנשים התחילו ללעוג לי ואפילו לאיים עלי. הבן של גיסתי אמר, ״אני לא מאמין שאלוהים ישמור עלי אם אני אפרוש או לא אפרוש. אני פשוט לא אפרוש, לא משנה אם אלוהים ישמור עלי או לא. אני אף פעם לא עושה מעשים רעים. אני אדם טוב״. החתן של דודתי אמר, ״אם תמשיכי לדבר, אקרא למשטרה שיעצורו אותך!״

התגובה שלהם תפסה אותי בהפתעה.

בדרכי הביתה, בעלי אמר לי, ״הם לא יודעים להעריך את ההזדמנות ללמוד את האמת על הפאלון גונג. אל תעלי את הנושא הזה שוב״. אמרתי לו, ״אתה יודע את האמת ולך מצפה עתיד מזהיר. אבל כל כך הרבה אנשים במשפחה לא יודעים. כדי שהם יוכלו לעשות את הבחירה הנכונה אני חייבת ליידע אותם מה טוב ומה רע, מי טוב ומי רע. העתיד שלהם תלוי בכך! אם אני לא אציל אותם, מה יקרה להם בעתיד?״ בעלי הסכים איתי.

במשך כמה ימים המשיכו להופיע בראשי מחזות של הבהרת האמת לבני משפחתי. לבי היה כבד.

לילה אחד חלמתי חלום: הלכתי בדרך צרה ועברתי ליד בית קטן, בודד. שמעתי מישהו מתוך הבית צועק: ״ גיסתי, הצילי אותי!״ הבטתי דרך החלון וראיתי צללית של אדם בבית החשוך. אחרי שהסתכלתי יותר מקרוב, הצללית נראתה כמו זו של גיסתי…

הגיסה הבכירה ניצלת

אחרי שהתעוררתי, הרגשתי אי נוחות גדולה אף יותר. התישבתי והתחלתי ללמוד את הפא.

המאסטר אמר:

״היכולת של אנשים להבין דברים, או חוסר היכולת הזו, והמחשבות ונקודות המבט של היצורים החיים על זה, הפכו לאתגרים עבורכם בזמן שאתם מאמתים את הפא ומצילים את היצורים החיים של העולם הזה. אך לא משנה איך הם התנהגו, אנחנו עדיין צריכים להציל אותם, משום שחוסר ההבנה שלהם נובע מכך שהם אבודים באשליה. הם גורמים לכמה אתגרים לתלמידי הדאפא משום שהם לא יכולים לראות את הדברים כפי שהם באמת. לא משנה מה הסיבה בגללה הם באו לכאן לפני אלפי [שנים] או לפני עידנים, הם, בכל זאת, חיכו לזמן האחרון הזה. אנחנו לא יכולים להחליט נגד הצלתם רק משום שהם התנהגו בצורה עלובה בתקופת חיים אחת או עשו משהו מסוים לא נכון. כשמאסטר מסתכל על יצור חי, [מה שהוא שוקל] מקיף את כל מהלך הקיום של היצור הזה. אם מישהו עשה הרבה דברים אדירים בהיסטוריה, ואפילו היו לו הרבה הישגים אדירים בשירות אימות הפא, האם אנחנו יכולים לא להציל אותו רק משום שהוא התנהג בצורה עלובה בחיים הנוכחיים?״ (לימוד פא בוועידת ניו יורק 2008)

חמלתו הכבירה של המאסטר נגעה בליבי. ההחזקות לגאווה, פחד שלא יבינו אותי, האשמת אחרים ושנאה התמוססו. חשתי רוגע וחמימות בלבי. היתה לי מחשבה טהורה: הלוואי שלישויות האלו, האבודות בעולם האנושי, יהיה עתיד יפה.

בתקופה ההיא, הבית של חמותי נהרס והיא עברה לבית אחר. היו עימותים בין בני המשפחה לגבי איך לנצל את כספי הפיצויים על הריסת הבית שלה. חשבתי לעצמי, ״עלי לפעול היטב ובצורה מוסרית, כך שכולם יראו איזה אנשים הם תלמידי הדאפא. עלי לאמת את הדאפא.

לחמותי היה בית שני, אותו היא רצתה להשכיר. בגלל הקונפליקטים בין ילדיה, איש לא רצה לעזור לה למצוא מישהו שישכור אותו. חמותי היתה מודאגת מאוד, אבל היא לא יכלה לעשות דבר. לכן הלכתי לגיסותיי הבכירה והצעירה ואמרתי, ״להיות קשיש אינו דבר קל. בואו נעזור לה להשכיר את הבית. אני אטפל בכל, אבל אני זקוקה לשתיכן שתהיו נוכחות בעת חתימת החוזה״.

אחרי שקיבלו את הפרטים המסודרים והתכוונו לחתום על החוזה, הן פתאום בקשו ממני לחתום עליו. לאחר שחתמתי, גיסתי הבכירה אמרה, ״מכיון שאת חתמת עליו, אם משהו ישתבש, הדיירים יבואו אליך. עניתי, ״בסדר, אני אהיה אחראית לכך״.

לאחר חודשיים, גיסתי הבכירה התקשרה אלי ושאלה, ״האם לקחת לעצמך חודש שכר הדירה?״ היא חשבה ששמרתי את הכסף לעצמי. אמרתי, ״לא, לא לקחתי. לך יש את הכרטיס הבנקאי. איך יכולתי למשוך את הכסף?״ היא התעקשה, ״ בודאות זו היית את שלקחת את הכסף. בחשבון חסר שכר של חודש אחד״. אמרתי, ״אל תדאגי, אני אבדוק את זה. אודיע לך כשאגיע לשורש העניין״.

גילינו שהעברת הכספים התעכבה מספר ימים בגלל שהמתווך התחלף והיו כמה עניינים אדמיניסטרטיבים לטפל בהם. סיפרתי זאת לגיסתי הבכירה וביקשתי ממנה לבדוק לאחר מספר ימים אם הכסף הועבר. לאחר כמה ימים, היא התקשרה ואמרה שהכסף הגיע.

כשנפגשנו גיסתי חשה שלא בנוח. אמרתי לה, ״הדאפא מלמד את המטפחים לחשוב תמיד קודם על האחרים. עלינו להיות אפילו טובים יותר מאנשים טובים. עלינו להתייחס בקלילות למוניטין ורווח אישי ולא להילחם או להתחרות עם אחרים על רווחים. אני נוהגת לפי הסטנדרטים של הפא. עלי להיות רצינית, חומלת וסובלנית.

היא אמרה, ״ככל שאני מסתכלת עליך יותר, כך את נראית יותר כמו בודהא״. אמרתי, ״פאלון דאפא הוא חוק הבודהא, כל מי שיתרגל לפיו יפיק תועלת״. היא אמרה, ״אנשים שמטפחים בדאפא הם באמת שונים. הדאפא הוא כל כך טוב. גם אני רוצה גם ללמוד אותו״. עניתי לה, ״אנחנו עכשיו מתרגלות עמיתות!״ היא חייכה באושר.

גיסתי הבכירה הפכה לאדם אחר לגמרי. היא לא מתחרה עם אחיה ואחיותיה יותר. אנשים אחרים שאלו איך היא השתנתה. היא ענתה להם, ״זה הדאפא ששינה אותי. לא הייתי משתנה אילולא למדתי את הדאפא״.

הגיסה הצעירה מבינה את האמת

מאוחר יותר, חמותי רצתה לחזור לבית ולגור שם לבדה. היא גם רצתה גם לסגור את המרפסת ולהפוך אותה למטבח. הדייר הנוכחי יכל לעבור מהבית מהר, ואני הכנתי חומרי בניה ומצאתי בנאים.

לאחר שבעלי חזר מהעבודה וראה מה שעשיתי, הוא כעס מאד. היא איבד את מזגו וזעם על אחיו: ״עברת את הגבול. האם סחיבת לבנים ונשיאת חול הם עבודות של נשים?

הייתי בצרות. גיסתי הצעירה שאלה אותי, ״האם את רוצה את הבית הזה?״ עניתי, ״אני לא רוצה אותו״. היא אמרה, ״אחי אמר שהוא רוצה אותה.״ עניתי, ״הוא אמר זאת מתוך כעס. אני לא הייתי רוצה את הבית, אפילו אם הוא היה ניתן לי״. היא שאלה, ״את לא רוצה את הפיצויים על הבית שנהרס, את לא רוצה את הבית, מה את רוצה?״

מיד הופיעו בראשי מילות המאסטר מהפא שבספר ״ג׳ואן פאלון״:

״אנשים מסוימים ידעו שהוא מתרגל ושאלו אותו: "כמתרגל, אתה לא רוצה שום דבר. מה אתה רוצה?" הוא ענה: ׳מה שאחרים לא רוצים, אני רוצה׳״.

ואז היא אמרה, ״מה אנשים אחרים לא רוצים?״ ציטטתי לה שוב את דברי המאסטר:

"אף אחד לא רוצה את האבן שעל האדמה שאנשים בועטים בה מפה לשם, אז אני ארים את האבן ההיא.” ("ג׳ואן פאלון", הרצאה תשיעית)

פיה נפער וידיה קפאו באויר. אמרתי, ״הצד המבין שלך צעק אלי שאציל אותך. אבל הצד שלך שלא מבין את האמת על הדאפא עדיין מבולבל. אם הצטרפת למפלגה, לליגת הנוער או לחלוצים הצעירים, האם תפרשי מהם?״ היא נראתה כאילו התעוררה זה עתה מחלום, ואמרה שוב ושוב, ״כמובן, כמובן!״

האירוע הזה השפיע רבות על בני משפחתי. גיסה אחרת ואישתו של אחי הצעיר אמרו, ״אנשים שמטפחים בדאפא הם באמת ברמה גבוהה״.

אמרתי להם, ״כל המטפחים נוהגים לפי העקרונות הגבוהים ביותר של ״אמת-חמלה-סובלנות״. הם תמיד שמים את הצרכים של אחרים תחילה. לכן הם קבוצה של אנשים טובים. כל עוד אתם קוראים את הספר "ג׳ואן פאלו, כל התעלומות של חיי אנוש יכולות להיפתר. לפיכך לא תשליכו את חייכם סתם.״

גיסתי אמרה מיד ״אני רוצה ללמוד אותו״. ואז אישתו של אחי הצעיר אמרה ״גם אני רוצה ללמוד אותו.״

אחרי כן, שתיהן השתנו מאד. שתיהן הזמינו את חמותי לגור אצלן לתקופה ארוכה.

״גם אני אפרוש מהמק״ס עם מצפון נקי״

לפני שנתיים, במסיבת יום ההולדת של חמותי, ישבתי בכוונה בין בנה של גיסתי הבכירה לבין חתנה. הצבעתי לעבר האנשים בחדר ואמרתי להם, ״כולם פה פרשו מהמק״ס. רק שניכם עדיין לא החלטתם לפרוש. החמצתם הזדמנויות רבות. אתם יודעים שהדאפא הוא רחום, אבל הוא גם אדיר!״

״אם לא תפרשו מהמק״ס או תמחקו את הסימן שעל מצחיכם, אתם תקחו חלק בגורלה. אלוהויות הן חומלות כלפי אנשים ונותנות לאנשים הזדמנות לבחור. הזדמנות כזו לא תימשך לעד״.

הבן של גיסתי הבכירה אמר פתאום בקול רם, ״אני אפרוש מהמפלגה, מליגת הנוער ומהחלוצים הצעירים!״ בצד השני של החדר, חתנה של גיסתי אמר גם הוא ״גם אני אפרוש עם מצפון נקי!״

נשמתי נשימה עמוקה. ״כה קשה להציל אותך״

כה קשה להציל אותך״ (הונג יין 3).

שניהם הרגישו רע, חייכו, והודו לי.

 אמרתי להם, ״אל תודו לי, עליכם להודות לדאפא ולמאסטר! זה המאסטר שמציל את כל המין האנושי. זכרו, ׳פאלון דאפא הוא נפלא׳, אמת-חמלה-סובלנות הם נפלאים׳. זהו הדרכון לעתיד יפה.״

כשבתה של גיסתי הצעירה שמעה את שיחתנו, היא באה אלינו ואמרה, ״תנו לי לספר לכם משהו. שמעתי בתכנית טלויזיה שעל האנשים ״לבצע את שלושת הפרישות כדי להבטיח את ביטחונם!״ כולם הסתכלו זה בזה וחייכו.

זוהי המוסריות האדירה של הדאפא והחמלה האדירה של המאסטר שהביאו לישויות החיות את התקווה להינצל. כתלמידי דאפא, עלינו לנצור את הזמן שאוזל במהירות, לוותר על ההחזקות האחרונות שלנו, לטפח את הלבבות האנושיים מאיתנו והלאה ולהציל יותר אנשים.

אלפי שנים של גלגולים והפאלון המסתובב שומרים עלי שאחזור למקור. תודה לך, מאסטר, על חמלתך ועל ההצלה השקדנית שלך!

תודה לכם, מטפחים עמיתים, על עזרתכם נטולת האנוכיות!