במשך השנים הייתי מתאם במסגרות שונות, וגם עבדתי עבור מתאמים אחרים. הצלחתי להשתפר באמצעות קריאה בקטגוריה על התרבות המסורתית הסינית במינג-הווי, בפרט על לקחים מההיסטוריה של קיסרים ושל פקידים טובים וגרועים. ראיתי שזה רלוונטי גם במקצוע שלי שכולל ייעוץ ניהולי ועסקי לחברות וארגונים, וגם כדרך טובה וטבעית להגיע להבהרת האמת לעמיתים ולקוחות.

בסין העתיקה היו קיסרים שנחשבו למוצלחים, כמו טאי-זונג בשושלת טאנג, ופקידים וראשי ממשלה ישרים ומוכשרים, כמו ראש הממשלה של טאי-זונג, ווי ג׳נג.

כאשר היו אסונות טבע, מלחמות או בעיות אחרות, הקיסרים והפקידים המיטיבים האלו תמיד הסתכלו פנימה, וביקשו מהפקידים שלהם להצביע מה לא בסדר באופן שהם מנהלים את המדינה. היה ברור להם שמשהו יסודי לא בסדר, ולכן למרות שפעולות טכניות נדרשו, הם ביקשו את עצתם של אלו שסביבם כדי לסייע בתכנון המסלול העתידי, ולא פעלו באופן חד-צדדי.

להבנתי זו היתה התנהגות בהתאם לעקרונות הנכונים, שאספה את כל הרעיונות הטובים של כולם, כמו גם בנתה התלהבות אצל הפקידים והאנשים שאחר כך יהיו צריכים לבצע את מדיניות הקיסר.

הקיסרים האלו גם יצרו אווירה שבה אפשר היה לתת להם ביקורת, ולא אווירה של מלחכי פנכה ופוליטיקאים שרק ימיטו אסון על השושלת. משום שאנשים כאלו רק יעודדו את ההחזקות של הקיסר, לא ״יהרגו״ רעיונות גרועים מוקדם, ואולי ידכאו רעיונות טובים ואנשים טובים.

הקיסרים האלו חיפשו לגייס לשורות מנהל המדינה את האנשים עם המוסריות הכי גבוהה והכישורים הכי גבוהים (״הנבונים״ על פי סימא גואנג, ההיסטוריון והפקיד הבכיר). הם בנו מערכת של בחינות שכל אדם יכול היה לנסות ולעבור אותה, ולהתקבל לשירות המדינה אם הוא היה עומד בקריטריונים שלה.

חשוב לציין שבסין הקיסרית, לסרב לפקודת הקיסר, ואפילו להתחצף לקיסר, היה יכול להוביל בקלות להוצאה להורג.. כלומר זה לא טריוויאלי שקיסר הצליח ליצור אווירה כזו פתוחה שבה אפשר לסמוך אחד על השני, כאשר ברקע עדיין ברורות ההיררכייה והמשמעת.

בנוסף, וחשוב לא פחות, אותם פקידים ושרים ישרים היו כאלו שהנאמנות שלהם למדינה ולקיסר הייתה ללא רבב. כלומר, כל פעם שהפקידים הישרים האלו ביקרו את החלטות או התנהלות הקיסר, זה לא היה ממניעים אישיים או מרצון לצבור כוח, הון ועוצמה או לדכא יריבים פוליטיים – אלא מתוך דאגה אמיתית לגורל המדינה והעם. כך ההערות שלהם יכלו להתקבל בקלות יחסית רבה יותר על ידי הקיסר

באמצעות שילוב הכוחות של קיסר ישר ורחב אופקים ופקידים ישרים ומוכשרים המקדישים את עצמם למדינה, תקופות אלו בהיסטוריה הסינית היו תקופות של שגשוג.

בתקופות בהן הקיסר סירב לקבל ביקורת ועסק במותרות ובניצול כוחו בבריונות, והאנשים שהוא קירב אליו היו חנפנים ושוחרי כוח, סין הידרדרה והשושלת התקרבה לקיצה.

את הדברים לעיל כתבתי בהסתמך על עשרות המאמרים במינג-הווי על התרבות הסינית המסורתית ועל האופן בו קיסרים טובים ורעים התנהלו. (קישור לקטגוריה באנגלית ; בעברית)

באופן אישי אני חושב שיש הרבה מה ללמוד מהסיפורים האלו לגבי הפרויקטים שלנו. השאיפה שלי היא שכמו שהמאסטר אומר לנו ב״ג׳ואן פאלון״, הרצאה תשיעית:

״האן שין היה אדם רגיל ככלות הכול. אנחנו מטפחים, עלינו להיות טובים בהרבה ממנו.״

אולי גם אנחנו נוכל לבנות ניהול טוב משל טאי-זונג. אבל כל מסע מתחיל בצעד הראשון.

לפעול אפילו טוב יותר

עברו כבר ארבע שנים מאז שהמאסטר דיבר איתנו על שיתוף פעולה עם המתאם ב״התקדמו יותר במרץ״ (2010):

״לא משנה מה הוא עושה, דורש מכם, או מחליט – בצעו את זה ללא תנאים

ארבע שנים הן זמן די רב. אם יש בינינו מטפחים שעדיין לא עומדים בסטנדרט הזה, אז נראה שיש להם בעיה.

אבל אולי שווה להסתכל על העניין גם מנקודת המבט של מתאם.

אם אחרי ארבע שנים עדיין אנחנו צריכים להזכיר אחד לשני שצריך לשתף פעולה ללא תנאים עם המתאם הראשי, וששיתוף הפעלה צריך להיות מכל הלב ולא פסיבי, אז אולי גם לנו המתאמים יש במה להשתפר.

האם עשינו כל מה שאנחנו יכולים כדי להקל על המטפחים העמיתים לשתף איתנו פעולה? למשל:

• להתמיד בלימוד, בתרגול, בשליחת מחשבות נכונות ובטיפוח בפועל.
• להיות קפדן עם עצמי ולהקל עם אחרים.
• להיות סלחן ורחב מחשבה.
• לקבוע סטנדרטים (הולכים ועולים), ולתת כל הזמן למתרגלים העמיתים את הכלים להגיע אליהם.
• לא לנהוג בשרירות.
• לא לנצל את המעמד והכוח.
• לדבר ישיר ובגובה העיניים.
• לעודד ולתמוך במחשבות הנכונות והפעולות הנכונות של המטפחים העמיתים שלנו.
• להתוות חזון ברור ומחובר לקרקע לפרויקט, ולהוביל את הצוות צעד אחר צעד כקבוצה מלוכדת ליעד.
• לגייס ״פקידים ישרים ובעלי יכולת״ כאשר הפרויקט גדל.
• להבין אילו כישורים נדרשים למתאם עצמו כדי למלא את תפקידו היטב (כמו ניהול פגישות, ניהול פרויקטים, בניית צוות, אסטרטגיה, שיווק, וכו׳) ולהפוך להיות בהם – באמצעות לימוד מתמיד ומציאת חונכים – למקצוען ברמה גבוהה
• כשדברים לא עובדים, להסתכל באמת פנימה, ולשתף בפתיחות על ההחסרות שלנו עם המתרגלים העמיתים, ולשמוע בפתיחות את ההערות שלהם.
• לתת למטפחים מקום לגדול ולהתמקצע ולעודד יוזמה – תוך שמירה על כך שכל היוזמות יהיו בכיוון הרצוי של הפרויקט.
• להיות צנועים.
• ועוד

להבנתי התנהלות כזו תבנה אמון אמיתי של המתרגלים בהובלה והתיאום שלנו את הפרויקט, אמון שמבוסס על עבודה בפועל אחד עם השני והתעלות משותפת.

אז, לפחות מצד המתאם, עשינו את מה שאנחנו יכולים כדי להבטיח שהפרויקט – שבו מטפחים עמיתים בחרו להשקיע את הזמן והמשאבים המוגבלים שלהם בתקופת תיקון הפא כדי להגשים את הנדרים שלהם – יתקדם ויהיה אפקטיבי בהצלת ישויות חיות. אני מאמין שהסטנדרט אפילו גבוה יותר, כלומר שהאפקטיביות של הפרויקט תהיה באופן משמעותי רבה יותר מסך האפקטיביות של המתרגלים העובדים בו לו כל אחד מהם היה פועל בנפרד ובאופן אישי להבהרת האמת.

בבישול אומרים שמחומרי גלם גרועים אי אפשר לעשות ארוחה טובה, אבל מחומרי גלם טובים אפשר לעשות גם ארוחה טובה וגם גרועה – כלומר הטבח יכול להרוס את חומרי הגלם הטובים ולהוציא מנות גרועות. המתאם הוא הטבח.

אני מבין יותר ויותר לעומק עד כמה האחריות הזו של המתאם גדולה כלפי המאסטר, כלפי המטפחים העמיתים וכלפי היצורים החיים.

אם לחזור לקיסר טאי-זונג, הוא פעם אמר לפקידים שלו שיש אנשים שחושבים שהקיסר יכול לעשות מה שהוא רוצה ושהוא לא מפחד מאף אחד. אבל לדבריו זה לא היה נכון, הוא דווקא פחד מהאלוהויות ומהעם – שהוא לא יעמוד בציפיות שלהם ממנו. אז אנחנו לא צריכים לפחד, אבל המסר ברור.

כמובן, בתקופת תיקון הפא הנושא של ההפרעה מצד הכוחות הישנים, שבעבר לא הייתה מודעות לגביו, נעשה רלוונטי. כלומר, יכול להיות שיש הפרעות וקשיים שלא מגיע לנו לסבול והם לא ״בגללנו״. אבל דבר אחד בטוח – כשאצלנו לא יהיו פרצות, לא יהיה להם במה להיאחז.

זהו שיתוף ראשוני של ההבנה המוגבלת שלי כרגע. אנא הצביעו בחמלה על כל מה שאינו בהתאם לפא.