חזר לחיים לאחר שהוכרז כמת

שמי הוא ליו ג'י-סונג. אני בן 71 ומתגורר במגורי בית חרושת בפרובינציית הא-נאן.

ב- 23 בדצמבר 2006, למדתי את הפא כרגיל, ותרגלתי אחרי ארוחת הערב. הוספתי עוד עצים לאח ונכנסתי למיטה. זה היה בערך בתשע בערב. שכחתי לכבות את האש באח והיא עישנה כל הלילה. למחרת  בבוקר, בתשע בערך, בתי באה לבקר אותי ומצאה אותי מורעל משאיפת פחמן חד-חמצני (קרבון מונו-אוקסיד), כשכל גופי נוקשה. היא לקחה אותי לחדר מיון בבית החולים, ודי מהר הרופא שם, ד"ר ג'אנג, הודיע על מותי: "אין לו דופק. קחי אותו הביתה והכיני את קבורתו".

בני, שהגיע לשם, אמר מייד: "אבא שלי לא יכול למות". הוא החזיק את ידי וצעק: "אבא, אם אתה חי, לחץ את ידי". הוא הרגיש אז את לחיצת ידי וסיפר לרופא. הרופא בדק את הדופק שלי אך לא שמע דבר. הוא וויתר.

בני האמין שאני לא יכול למות בגלל שאני מתרגל של פאלון דאפא. הוא רץ לרחוב וקנה שש שקיות מים חמים לחמם אותי. הרופא אמר שזה לא יחזיר אותי לחיים. בני האמין שלמתרגל דאפא כמוני צריך לקרות נס. הוא המשיך לחמם אותי עם השקיות. כמה שעות אחר-כך התעוררתי.

הרופא העביר אותי לחדר רגיל ונתן לי אינפוזיה. הרגשתי נורא עם האינפוזיה והוצאתי אותה. לא לקחתי אף תרופה ועזבתי את בית החולים כעבור יומיים. אני עדיין מרגיש טוב כיום. הרווחתי את חיי כיוון שאני מתרגל פאלון דאפא והמורה הציל אותי. אנחנו יודעים שרוב בני האדם עלולים למות מהרעלת שאיפת פחמן ברמה כזו. גם אלה שמחזירים אותם לחיים עלולים לבזבז כסף רב על טיפול רפואי, והיו נשארים עם השפעות נלוות.

התנסיתי בנסים בדאפא, ואני מספר לכולם ברצינות: "פאלון דאפא הוא שיטה טובה, שיטה נכונה המצילה חיים. אם אינך מתרגל כעת, זכור שפאלון דאפא הוא טוב, ואמת-חמלה-סובלנות, הם טובים. אתה תתנסה בניסים בלתי צפויים".

ללא אמונתי בדאפא הייתי טובעת

מתרגלת מסין

שמי הוא ליו יון ואני בת 80 שנה. אני גרה בכפר בשיאנג-טאן. למדתי פאלון דאפא בשנת 1997 ומאז הייתי חופשייה ממחלות. בנתיב התרגול, בעזרת הגנתו מלאת החמלה של המורה, עשיתי את שלושת הדברים היטב כדי להציל יצורים חיים. התנסיתי גם בניסים של פאלון דאפא.

יום אחד בתקופת החורף בשנה שעברה, אחרי שהתקלחתי, הלכתי לסכר במרחק שני מייל מביתי כדי לכבס. נפלתי בטעות למים. צעקתי לעזרה, אבל אף אחד לא הגיע. נאמר לי שאנשים בקרבת מקום, חשבו שצעקותיי הם מעשיי קונדס של ילדים. שקעתי מתחת למים וצפתי חזרה קרוב לשעה. אף אחד לא הגיע.

זכרתי שאני מתרגלת ואיני יכולה למות. ביקשתי את המורה להציל אותי. ברגע שהמחשב צצה, הרגשתי את גופי מתרחב פעמים רבות מעל מידתו הנורמאלית ואז, כשקראתי לעזרה, קולי הפך חזק, הוא היה כמעט מחריש. הרוח נשבה מהצפון אך לא חשתי בקור. כמה דקות אחר-כך, הגיעו אנשים ומשכו אותי החוצה בעזרת מקל במבוק. לא הרגשתי כלל בקור ואפילו הבגדים הרטובים שפשטתי היו מאוד חמים. אני יודעת שהמורה הציל אותי והגן עלי. אין מילים שיכולות  לתאר את תודתי למורה מאז שהתנסיתי בנס הזה.

כמה ימים מאוחר יותר, הלכתי לבקר קרוב משפחה ואנשים שם מיהרו לשאול אותי מה קרה כשנפלתי למים. סיפרתי להם שהצלתי הייתה נס של פאלון דאפא ונתתי להם חומרי אינפורמציה שהיו איתי. הם לקחו את כל החומרים. הזכרתי להם: "האמינו באלוהות ובגמול קארמתי לרוע. פאלון דאפא הוא טוב, אמת-חמלה וסובלנות הם טובים". הנס של פאלון דאפא מתפשט בצורה נרחבת בכל האזור מפה לפה.