התנסות מהוועידה האינטרנטית האחת-עשרה לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין

בשנת 1997 עברתי לצפון-מזרח סין והתחלתי לתרגל פאלון דאפא. בינואר 1999 עברתי עם בעלי לאזור מרוחק למשך 5 שנים ובשנת 2004 חזרתי לצפון-מזרח סין, מקום מגוריי הנוכחי.

באותו זמן הרדיפה הייתה בשיאה ומתרגלים רבים מהאזור שלי הושלכו לכלא עם עונשי מאסר כבדים. המתרגלים המקומיים לא יכלו להשיג במשך כמה חודשים עותקים של ידיעון "מינג-הווי השבועי" שלא לדבר על חומר להבהרת העובדות על הפאלון גונג ועל הרדיפה עבור אנשים שאינם מתרגלים.

לקחתי אחריות על כתפיי

בסתיו של שנת 2004, בעזרתם של מתרגלים, הקמתי אתר ייצור לחומרי הבהרת העובדות. מיד לאחר זאת למדתי את המיומנויות הנחוצות בעזרת אחייניתי שגם היא מתרגלת. התחלנו לייצר בהיקף גדול את "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית", כמו גם תקליטורים ועלונים שונים.

כשיצרנו קשר עם עוד ועוד מתרגלים, הביקוש לחומר עלה. אני זוכרת שבשביל להכין משלוח אחד נדרשו 40 עד 50 חבילות נייר.

עבודה באתר ייצור שכזה היא רב-גונית, ולכן מסובכת למדי. הייתי עסוקה כל יום בגלישה באתר מינג-הווי, בהורדת קבצים, בהדפסה, קיבוץ חומרים, צריבת תקליטורים, הדפסת מסרים על הרדיפה על שטרות כסף והפצת החומר למתרגלים אחרים.

בשבוע רגיל הדפסנו כ-250 עותקים של "תשעת הדיונים", 800 עד 1,000 עלוני הבהרת העובדות ו-70 עותקים של הרצאות חדשות. כל דבר עשינו בעצמנו מרכישת המלאי ועד למִחזור דפי נייר משומשים וקסטות דיו להדפסה.

היינו עסוקים יותר כשמתרגלים נעצרו. בדרך כלל אספנו מידע מבני משפחותיהם, חשפנו את פשעי הרשויות באינטרנט, מהר ככל האפשר, הפצנו התנסויות עכשוויות לשיתוף והודעות, הודענו למתרגלים במחוזות אחרים להצטרף למאמצי ההצלה, שלחנו מחשבות נכונות בקרבת מקום למתקני מעצרים, ושיתפנו עם מתרגלים עמיתים מיד לאחר ששוחררו ממעצר.

להצלת מתרגלים עמיתים התחלתי ב-2006 לערוך בעצמי חומר להבהרת העובדות. לעתים קרובות עבדתי עד השעה 2:00 לפנות בוקר. במשך 10 שנים לקחתי על עצמי לאסוף חומר הסברה רב ולהדפיס אותו עבור האזור שלי.

לא משנה אלו מצוקות אני עוברת, לא עיכבתי אף נושא אחד של ידיעון "המינג-הווי השבועי". תמיד דאגתי שהרצאות המאסטר תהיינה זמינות למתרגלים מהר ככל האפשר. אזור ההפצה שלי מכסה רדיוס של 40 קילומטר.

לפעמים נסיעה בין מקומות בהם גרים מתרגלים לקחה לי 5 שעות ביום. התמדתי במשך 3 שנים ושמרתי איתם על קשר.

לא משנה כמה עסוקה הייתי, הקפדתי לשים דגש על לימוד הפא וטיפוח יציב. אמדתי את עצמי על פי דרישות הפא וניסיתי לשמור על רוגע.

כשנוכחתי מה מצב הטיפוח של מתרגלים שנעצרו, זה גם היה עבורי תזכורת. הם בדרך כלל הרפו מלימוד הפא במשך זמן ארוך לפני מעצרם. הם אלה שבדרך כלל נרדמו במהלך לימוד הפא או בזמן שליחת מחשבות חזקות. יש כאלה שבזבזו זמן רב מדי בעשיית כסף. זה שלא היה להם די זמן ללמוד את הפא ולעשות את שלושת הדברים היטב הוביל לרדיפתם.

כל זה היה עבורי תמרור אזהרה מעת לעת. היה עלי ללמוד את הפא ולטפח בעצמי היטב כדי לא להשאיר פרצות כלשהן לרוע להיצמד אלי ברדיפה שלו. אסור לי לחלוטין לגרום אבידות לדאפא, מפני שהביטחון שלי אינו רק בעיה אישית שלי. היה עלי להיות אחראית לאספקת חומרים למתרגלים באזור שלי. היה עלי להיות אחראית להצלת ישויות חיות באזור שלי. זוהי המשימה והחובה שלי.

שלילת הרדיפה

בתחילת אפריל 2002, פשטה המשטרה על העיר בה גרתי במשך 3 ימים ולילות רצופים. יותר מ-100 מתרגלים נעצרו. תוך שלושה ימים יותר מ-300 מתרגלים נשלחו למחנות עבודה מקומיים.

הרהרתי לעצמי: "זה כבר לא עניין של הקרבה או סבל של קבוצת אנשים. זה מעבר לעניין של אם אדם פוחד או לא. זה קשור לביטחונן של קבוצות גדולות של ישויות חיות. אז איך נוכל להימנע מהרדיפה ולשלול אותה?

באותו זמן פורסמה ההרצאה החדשה של המאסטר "סיור בצפון אמריקה ללמד את הפא". למדתי אותה שוב ושוב והשגתי הבנות חדשות רבות.

הבנתי שאני לא צריכה לשאת את הרדיפה בצורה פסיבית. אם אוכל לשחרר את ההחזקה לחיים ומוות ולהיות מוצקה ויציבה כמו יהלום, אהיה מסוגלת לשלול את הרדיפה. הרוע לא יהיה מסוגל לפגוע בי.

ביולי 2003 פרצו שלושה שוטרים לביתי בשעה שאירחתי את אחת המתרגלות ונכדתה. בחדר השינה שלי הייתה מונחת סדרה של קלטות עם ההרצאות של המאסטר. אנחנו ישבנו עם הנכדה בסלון לעזור לה בשיעורי המתמטיקה שלה.

שני שוטרים כבר נכנסו לבית כשהבחנתי בהם. השלישי עמד בפתח דלת הסלון. הוא העמיד פנים שהוא בשיחת טלפון ושאל אותי אם יצטרך לחלוץ את נעליו לפני שהוא נכנס לביתי.

המחשבה הראשונה שלי הייתה שאף אחד לא יכול לגעת בשום דבר בביתי. דיברתי אל השוטרים בקול רם ותקיף ושאלתי: "מדוע מדאיג אתכם לדרוך על הרצפה שלי וללכלך אותה? אתם העזתם לרמוס אפילו את החוקה. מה רע בפאלון גונג? מה רע באמת-חמלה-סובלנות? מה רע בחופש אמונה?"

הם היו המומים. הם ניסו בצורה מסורבלת לקשור שיחה עם בעלי. אני בינתיים נפרדתי לשלום מהמתרגלת העמיתה בקול טבעי והיא ונכדתה עזבו את הבית. היא סיפרה לי לאחר מכן שבהגיעה הביתה היא החלה לשלוח מיד מחשבות נכונות עבורי.

אחד השוטרים חייך, הצביע על חדר השינה וביקש להיכנס פנימה. שאלתי אותו אם יש לו צו חיפוש, הוא לא העז להיכנס.

שוטר צעיר אחר הוציא חתיכת נייר מקומטת ואמר שזהו צו החיפוש, אבל התעלמתי ממנו. השלושה עזבו מבלי לעשות דבר. דרך החלון האחורי ראיתי אותם עוזבים כשהם משוחחים ביניהם בשמחה.

הבנתי שהם היו שמחים מפני שלא בצעו פשעים נגד הפאלון גונג. קלטתי עוד יותר לְמה התכוון המאסטר כשדיבר על:

"המחשבות הנכונות של תלמידי הדאפא הן בעלות עוצמה חזקה" ("יסודות להתקדמות במרץ II").

ב-2003 הגיעו לביתי יותר מעשרה שוטרים ולקחו אותי לתחנת המשטרה המקומית. המפקד שלהם חקר אותי את מי אני מכירה כאן בעיר ואת מי בערים אחרות. הבטתי פשוט מעלה לתקרה ושלחתי מחשבות נכונות: "זו כבר השפלה שנלקחתי לתחנת המשטרה. אינני יכולה לשתף אפילו פיסת מידע אחת".

שום דבר לא השפיע עלי, לא משנה מה אמר השוטר. דרשתי מעצמי להשיג את מה שאמר לנו המאסטר ב-"סיור בצפון אמריקה ללמד את הפא":

"כאשר אתם מתנהגים בצורה נכונה, המאסטר יכול לעשות הכול בשבילכם. אם המחשבות הנכונות שלכם חזקות, אם אתם מסוגלים להניח את המחשבה של חיים ומוות, ואם אתם מוצקים ויציבים כמו יהלום, אז הישויות הרעות הללו לא יעזו לגעת בכם, כיוון שהם יודעים שפרט להריגתכם, כל סוג של רדיפה יהיה חסר תועלת. לרוע לא תהיה ברירה אלא לעזוב אתכם לנפשכם."

האיש ראה שאיני פוחדת ממנו כלל ואמר: "פאלון גונג הם כאלה. הם לא אומרים שום דבר. קחו אותי בחזרה למשרד ופשוט טפלו בכך". מאוחר יותר נודע לי שהאיש הזה היה מנהל "משרד 610" בעיר שלי.

השוטרים המקומיים החלו לחקור אותי. הם הוציאו קלטת אודיו ואמרו שזוהי הקלטה של שיחות הטלפון שלי והיא תשמש כראיה. אמרתי שהמצלצלת הייתה האחיינית שלי וגיניתי את הציתות הבלתי חוקי לטלפון שלי.

לאחר מכן הלכתי הביתה בדיוק בזמן כדי להכין ארוחת צהרים למשפחתי.

ב-2008, לפני המשחקים האולימפיים של בייג'ינג, פשטו על שלושה אתרי ייצור חומרים באזור שלי. אחד המתרגלים שלא יכול היה לשאת את העינויים, סיפק מידע על יותר מ-10 מתרגלים המעורבים בייצור חומרי הבהרת העובדות.

אחר הצהריים אחד ביולי 2008, חזרתי הביתה אחרי מסירת חומר של הבהרת העובדות למתרגלים. כשראיתי מכונית משטרה בקרבת מקום לא נתתי לכך תשומת לב יותר מדי. כמה דקות לאחר שנכנסתי הביתה דפקו שוטרים בדלת. ראיתי שלוש מכוניות משטרה בחצר המתחם בו גרתי. הם בדקו מסמכים מזהים דירה אחר דירה.

אחת המתרגלות הייתה אתי בבית באותו רגע. שתינו ישבנו על הרצפה ושלחנו מחשבות נכונות חזקות. השוטרים עזבו אחרי חצי שעה. הם הגיעו שוב במשך כמה ימים לאחר מכן, אבל אווירת הטרור נעלמה.

בתחילת אוגוסט נודע לי שהמשטרה הכניסה אותי לרשימת המבוקשים. הפרס על ראשי היה 10,000 יואן. מתרגלים סיפרו לי שראו מודעות כאלה תלויות במקומות שונים בעיר.

אולם המחשבות הנכונות שלי הפכו חזקות יותר ויותר. ידעתי שמודעות כאלה מתפרסמות על לוחות מודעות מפני שהמשטרה אינה יכולה לאתר אותנו. המשכתי לעשות מה שעלי לעשות כרגיל. לעתים קרובות הלכתי לשלוח מחשבות נכונות חזקות ליד מתקני כליאה מקומיים.

שמי הוזכר לעתים קרובות במשפטים בלתי חוקיים של מתרגלים בעודי יושבת קרוב לשם ושולחת מחשבות נכונות חזקות במטרה לפורר את הרוע הרודף מתרגלי פאלון גונג.

התנהלות יציבה בתוך כל ההפרעות

למרות שנראה שאתר ייצור החומרים שלנו מתנהל בצורה חלקה ללא כל בעיות, כל מיני סוגים של הפרעות לא פסקו אף פעם. זרים דפקו על דלת הבית, מנהל הבניין בא עם טפסים למלא, המשטרה בדקה מסמכי זהות ועוד. לא משנה איזה סוג של הפרעה, אני פשוט שלחתי מחשבות נכונות.

אפילו שיכולתי להתנהל בצורה ישרה בקשר ההדדי עם מתרגלים עמיתים ולהביע את עצמי בצורה רהוטה בהבנה שלי את הפא, עדיין חשתי לחץ עצום ברגע שחזרתי לאתר ייצור החומרים. הלחץ בממדים אחרים היה אדיר.

יום אחד בפברואר 2009, אחרי שסיימתי את תרגילי הבוקר, הדלקתי תנור חימום ישן בחדר ונכנסתי לחדר האמבטיה . כשחזרתי כעבור 5 דקות הייתי המומה ממה שראיתי. השמיכות והסדינים עלו באש. הלהבות היו גבוהות והחדר היה מלא עשן. תנור החימום נפל על המיטה.

הבאתי מיד מים ושפכתי אותם על הלהבות. עטפתי את התנור בשמיכות. מאוחר יותר גיליתי שהכבל של התנור היה עדיין בשקע החשמל. אפילו הקיר היה שחור. הרגעתי את עצמי וחשבתי: "זה היה כל כך מסוכן. אני לא יודעת מה היה יכול לקרות ללא הגנתו של המאסטר".

יום אחד בקיץ 2012 חזרתי ברגל הביתה. הרגשתי לפתע שמשהו דוחף אותי בכוח למרחק של כארבע וחצי מטרים ואז נפלתי על האדמה. התברר שג'יפ הפיל אותי ארצה. שוב המאסטר הגן עלי.

הנהג היה מזועזע. אמרתי לו שאני מתרגלת פאלון גונג ואני בסדר. הבחנתי שהבגד הלבן שלבשתי אפילו לא התלכלך. שילמתי חוב קארמתי בעזרת הגנתו של המאסטר.

הפצת האמת בכל האזור

ב-2013 קיבלתי עזרה ממתרגלים אחרים, כך שיכולתי לצאת לחלק בעצמי תקליטורים של השן-יון. הצטרפתי לאחת המתרגלות שרצתה לחלק בבוקר בשוק. בפעם הראשונה הבאתי רק 50 תקליטורים. לאחר מכן לקחנו בכל פעם 100 חבילות של תקליטורים. חילקנו אותם כשאנו מספרות על הלהקה של השן יון, על הריקודים והמוסיקה הקלאסית של הלהקה שיש בתקליטור. הייתה תחושה של נעימות וקדושה.

בוקר אחד אחייניתי ליוותה אותי והחלטנו להתפצל כדי שנוכל לכסות יותר אנשים. ראיתי אותה מחלקת תקליטורים במהירות רבה. היא נכנסה ויצאה בין המון האנשים, ממש כמו יפהפייה שמימית. בדרך חזרה שאלתי אותה כיצד הייתה מסוגלת לעשות זאת מהר כל כך והיא ענתה: "לא חשבתי על דבר מלבד הצלת אנשים". הבנתי שיש לי עדיין חששות ושאינני טהורה כמוה, לכן הייתי איטית יותר.

בדרך כלל שלחנו מחשבות נכונות חזקות כל פעם לפני שחילקנו את התקליטורים של השן יון בשוק. בוקר אחד התנסיתי בחוויה שהותירה בי רושם עמוק.

אנשים בשוק ראו את התיק הגדול שלי ושאלו אותי מה אני מוכרת. הנחתי את התיק על הרצפה והתחלתי לספר להם על השן יון, שזו הופעה של ריקודים ושירה קלאסיים ונחשבת למופע מספר אחת בעולם, והוספתי שמסע ההופעות העולמי שלה מכסה יותר מ-100 ערים בכל שנה.

אנשים התכנסו סביבי מעגל אחר מעגל. כולם ביקשו שאתן להם תקליטור. הם סירבו לעזוב עד שקיבלו את כל החומרים על השן יון ואת התקליטור.

תוך פחות מ-15 דקות כל התקליטורים חולקו. היינו ארבע מתרגלות והבאנו 600 תקליטורים. חילקנו הכול תוך פחות מחצי שעה. כתוצאה מהמאמצים העקשניים שלנו בהבהרת האמת, אנשים באזור שלנו ידעו היטב את העובדות האמיתיות על הפאלון גונג. הם רצו כל מיני סוגי חומר על הפאלון גונג, אפילו חתיכת נייר עם מידע על הפאלון גונג היה טוב עבורם.

בכל פעם הצטרפו אנשים שאינם מתרגלים לעזור לי לחלק את חומרי המידע. הם סחבו בידיהם עותקים רבים והפיצו אותם סביב, ולאחר מכן באו לקחת עוד.

באותו שוק חילקנו לוחות שנה לשנת 2014. הנחתי את התיק הגדול שלי וקראתי בקול: "זיכרו שפאלון דאפא הוא טוב! הוא מביא תועלת מופלאה לגוף ולנפש! קחו לוחות שנה בחינם כדי שיהיה לכם מזל טוב בשנה החדשה". יותר מ-100 לוחות שנה נחטפו תוך מספר רגעים.

איש צעיר שגבה מיסים מרוכלי השוק חייך אלי ואמר: "אל תחסמי את התנועה". כשראיתי שהוא מחייך שוב זזתי לצד השני של הרחוב.

בשנה שעברה אותו צעיר הלשין על מתרגלת. אנשים מתחילים להתעורר לאמת. כשאנו מחלקים חומרים פנים אל פנים עלינו לזכור לשמור על מחשבות נכונות חזקות מאוד כל הזמן. המחשבות הנכונות צריכות להיות מספיקות לכסות שדה של כמה מאות, או אלפי, בני אדם.

במהלך המחצית השנייה של 2013 חשבתי שאף אחד לא מחלק את העלונים שלנו ושמתרגלים עמיתים מתרכזים בעשיית כסף במקום להבהיר את האמת. לכן ניסיתי לתאם כמה מתרגלים כדי לחלק ביחד עלונים.

חשבתי שרק ארבעה יגיעו, אבל בלילה בו היו צריכים לצאת לחלק הגיעו שמונה מתרגלים. התרגשתי מאוד וראיתי מיד את ההחסרה שלי: דברים לא היו כפי שחשבתי. זה לא שמתרגלים לא רצו לחלק חומרים, זה היה משום שלא עשיתי עבודה טובה בתיאום.

חילקנו חומרי הבהרת אמת ברדיוס של כ-50 קילומטר. לעתים קרובות ביקרנו שוב באזורי ההפצה שלנו כדי לוודא שחומרים לא מבוזבזים או נזרקים לאשפה.

מסקנות

אתר ייצור החומרים שלנו פועל מזה 10 שנים ללא הפרעה. אנו חייבים זאת להגנתו רבת החסד של המאסטר ולשיתוף פעולה טוב בין המתרגלים העמיתים.

כשצצים קונפליקטים כולנו מחפשים פנימה. במשך זמן רב לא השארנו פרצות כלשהן. כל אחד משתף פעולה היטב ואנו עולים מעלה יחד כקבוצה.

באמצעות מחשבות נכונות ופעולות נכונות נתקדם עוד יותר במרץ ונחזיר על ברכותיו של המאסטר על ידי הצלת עוד ישויות חיות.

תודה רבה לך מאסטר! תודה לכם עמיתיי המתרגלים!