המאמר המכונה בשם "תהילה: מבחן מכריע בטיפוח" נכתב על ידי והוגש לאתר מינג-הווי לפני זמן מה. יש לי הבנה חדשה על תהילה (מוניטין) וברצוני לשתף את הבנתי העכשווית עם מתרגלים עמיתים.

מהו מוניטין? זו החזקה עמוקה שגורמת לאנשים להרגיש שהם צריכים שישבחו אותם. זה טבעי שרוב האנשים מרגישים טוב כשמשבחים אותם. זה גם טבעי להרגיש שלא בנוח כשמטילים עליך ביקורת. אנשים המנסים להשיג מוניטין עלולים לחשוב שהאחרים מסתכלים עליהם מגבוה בגלל שהם לא הוכיחו את ערכם, וזה גורם להם להיות אומללים. לחפש מוניטין זה לחפש שבחים, ואפשר לפרש זאת כחיפוש אחר אושר.

למוניטין יש פנים שונות, והוא יכול לתת הרגשה טובה של ערך עצמי או הרגשה לא טובה של חוסר כבוד עצמי. הסוג השכיח ביותר הוא: אנשים מחפשים עמדה חברתית מכובדת, כגון להיות מנהל, מנהיג קהילה, עובד רשות ממשלתית וכד' – כדי לתת לעצמם הרגשה שהם חשובים. ברומן הסיני "חלום על ארמונות אדומים" נכתב משפט: "היכן הם המלכים והגנרלים המהוללים? אפשר למצוא אותם בקברים מכוסי עשב". המשפט הזה מציין שתהילה היא דבר זמני בלבד.

סוג אחר של תהילה הוא כשאדם מחפש סוג כלשהו של מעמד. אנשים אלה רוצים להרגיש שהם טובים יותר מאחרים. במכון פרטי, משרד ממשלתי או אפילו בבית, יש היררכיה. אנשים יחפשו באופן טבעי דרגה יותר גבוהה כדי שהם יוכלו לתת הוראות במקום לקבל הוראות.

כשהכבוד אצל אנשים מתרופף, ייתכן שהתהילה תתנפץ, כמו במקרים של ירידה בדרגה, פיטורין ממקום העבודה, מתיחת ביקורת וכו'. זה עלול להביא לאיבוד הכבוד העצמי ולאיבוד הכבוד כלפי אחרים. זה באמת יכול להיות קשה מנשוא.

קשה לוותר על ההחזקה לתהילה משום שלחפש תהילה זו נְטִייָּה טבעית. זה כל כך טבעי, שאנשים לא מודעים לכך שהם מחפשים אותה. לאבד את הכבוד לאחרים ואת הכבוד העצמי זה גם דבר קשה מאוד, היות ולאדם יהיה קשה להרפות מההרגשה הרעה. אם האדם ימשיך לנסות להשיג אשלייה כלשהי כדי להרגיש טוב יותר, ההחזקה למוניטין ותהילה תימשך זמן רב.

כשמטפח אמיתי מגיע לרמה מסוימת ההחזקה לתהילה לא תתקיים יותר. עבור המטפח, הדרך היחידה להגיע לשלמות המלאה היא בוויתור על התהילה, על תועלת אישית ועל צ'ינג. אחרת המטפח רק מאמת את עצמו.

זאת ההבנה שרציתי לשתף. אני מקווה שזה יעזור לכמה מטפחים עמיתים.