מתוך "עוד ראש שנה סיני שבו אלפי משפחות שבורות אינן יכולות להיות יחד (חלק 1)"

לי מיי

לי מיי היתה חולנית מאוד אולם בריאותה השתפרה לאחר שהחלה לתרגל פאלון דאפא. היא היתה הגונה, צנועה ואדיבה מאוד. היא ויתרה על עמדתה כרואת חשבון לטובת עמיתה נכה וביקשה להתפטר. לאחר התחלת הרדיפה, כשפנתה למשרד העתירות בבייג'ינג על מנת להבהיר את האמת אודות הפאלון דאפא, היא נחטפה והוכתה. ביוני 2000 נשלחה לי מיי למרכז המעצר פֵיי-דונג ומאוחר יותר נשלחה למחנה העבודה בכפייה לנשים הֵיי-פֵיי. לאחר שהוכתה קשות במעצר, איבריה הפנימיים נפגעו והיא איבדה את הכרתה, היא הועברה אל בית החולים הצבאי מספר 105 בעיר היי-פיי. ב- 31 בינואר 2001 הורו להוריה של לי מיי לבקר את בתם בבית החולים. שם הקיפו שוטרים את משפחתה ולא התירו להם להתקרב אליה. גופה של לי מיי היה מכוסה בשמיכת פוך וניתן היה לראות רק את ראשה. כתמי דם מטושטשים נראו סביב אפה, קצות פיה ואוזניה, על פניה נראו חבורות ופציעות וצווארה היה עטוף בגאזה. לדברי הרופא, הצרברום (המוח הגדול) של לי מיי התנוון, איבריה הפנימיים כשלו, ופעימות ליבה היו חלושות. לי מיי עזבה את העולם הזה ב- 1 בפברואר 2001, בגיל 28.

בשל השליטה ההדוקה על המידע בתוך מחנה העבודה, עדיין אין פרטים לגבי מה שארע ללי מיי.

ב- 24 בדצמבר 2001 פרסם האתר minghui.org  http://en.minghui.org/html/articles/2001/12/24/17082.html חדשות מעודכנות, שאומתו על ידי מקורות אזרחיים: אחותה של לי מיי, לי ג'ון, מתה אף היא בעינויים בגיל 30 בשל היותה מתרגלת של פאלון גונג.