בבוקר ה-4 במארס 2007, אזורים נרחבים בסין התכסו בשלג כבד ובלתי רגיל. בבוקר ה-5 במארס, הגיע השלג בכמה אזורים בג'י-לין לגובה של כמטר אחד. התחבורה הייתה משותקת בחלקה.

השמים זכרו את היום הזה בדמעות רחומות והזכירו לבני האדם על פני האדמה, שהשמים אינם שוכחים את תקרית שידור הבהרת האמת בטלוויזיה ב-5 במארס 2002, ואת הפעולות אותם ביצעו הידיים השחורות של המק"ס בעקבות תקרית זו.

ב-5 במארס 2002 השתמשו מתרגלי פאלון דאפא בשידורי הטלוויזיה בכבלים כדי לחשוף את האמת בפני העם הסיני. המתרגלים פשוט נדחקו לפינה, שכן לא יכלו להתבטא ואף אחד בסין כולה לא יכול היה לדבר בשמם. כל מה שעמד בפניהם הייתה מערכת תעמולה של השמצות ושקרים של המק"ס. המוטו של המק"ס הוא: "כולם עושים מה שאנחנו אומרים". המתרגלים רצו, מתוך כוונה טובה, שאנשים רגילים לא ילכו כעיוורים אחר השקרים של המק"ס. מתרגלים רצו לעצור את המק"ס שלא תכפיש את הפאלון גונג ותפגע באלה שמתרגלים על פי העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות". כל מה שהם רצו היה לעצור את אלו שרדפו מתרגלים, כיוון שמתרגלי פאלון דאפא הם אנשים ששואפים להיות אנשים טובים.

השידור הטלוויזיוני המוצלח אפשר לאנשים בצ'אנג-צ'ון ובאזורים אחרים לראות מבעד לשקרים לגבי "תקרית ההצתה העצמית בכיכר טיאננמן" ולהבין שרדיפת הפאלון דאפא אינה צודקת.

המתרגלים שהיו מעורבים בתקרית השידור סבלו עינויים אכזריים מאוד, וכמה מהם נרצחו בידי הידיים השחורות של המק"ס. המק"ס הורתה לכל המשטרות המקומיות והפקידים הממשלתיים לאסור מתרגלים ולענותם באכזריות. מתרגלים נלקחו לבתי כלא ולמחנות ריכוז, שם סבלו עינויים בלתי אנושיים ואפילו מוות.

המשטרה הכתה את המתרגל מר ליו האי-בּוֹ בצורה בלתי אנושית באלת עץ מרובעת. אחרי שהעץ נשבר הם דחפו אלה חשמלית לפי הטבעת שלו וחשמלו את אבר מינו. מר ליו מת אחרי שסבל ייסורים נוראיים. לאחר מכן, קצינים שהיו עדים לכך לא יכלו לשאת את ייסורי המצפון שהיו להם. הם חשפו את התקרית באתר אינטרנט בחו"ל ותיארו סצנה שהשאירה לעד צלקת בזיכרונם.

מתרגלים אחרים שהיו מעורבים בשידור עונו במשך תקופה ארוכה וחלקם סבלו עד שמתו.

רגליו של מר ליו צ'נג-ג'ון שותקו. השוטרים הכו אותו ברובה. הוא סבל עינויים בלתי אנושיים ולאחר מכן נלקח ל"כלא ג'י-לין". הוא עונה בשיטות כמו "מיטת המתיחה" (מיטת סדום), מכות והלעטה בכפייה. הוא סבל כאבים נוראיים לפני שמת.

ג'אנג ג'יאן-הואה, צווי ווי-דונג, הֵה יואן-הווי ומתרגלים אחרים נרצחו אף הם על-ידי צוות "כלא ג'י-לין".

מר ליי מינג היה אחד מהמתרגלים ששידרו את האמת בטלוויזיה. אנשים שלא הבינו את האמת רדפו אחריו לסמטה ללא מוצא ושם הוא נעצר. הוא עונה על ידי צוות "הלשכה לביטחון הציבור של העיר צ'אנג–צ'ון" ועל ידי סוהרים ב"כלא ג'י-לין" ואחרים. הוא עונה בשיטת "ספסל הנמר", ידיו נכפתו מאחורי גבו, הוא הוכה, חושמל בכל גופו וראשו כוסה בשקית ניילון כדי לחנוק אותו, הכו בראשו בדלי מתכת, הוא עונה בשיטת מיטת המתיחה, אולץ לשבת על קרש, צבטו באשכיו וכו'. כתוצאה מכך, הוא חלה בשחפת חמורה וברפיון שרירים, ורזה מאוד. הוא לא יכול היה עוד לדאוג לעצמו. הוא שוחרר בערבות כשהוא גוסס, ומת זמן קצר לאחר מכן.

לפני מותו, ליי מינג סיפר לי דברים רבים. הוא קיווה שיוכל להמשיך ולהבהיר את האמת דרך שידורי טלוויזיה לאחר שיבריא. לא היו בחיוכו תרעומת ולא חרטה. הוא הפגין את לבו הטהור ולא נטר כל טינה. הוא הגיע לרמה בה היה מוכן להקריב את חייו כדי להגן על טוהר הדאפא והצלתם של היצורים החיים. זהו מצב אליו שואפים כל המתרגלים להגיע: "מצב של חמלה טהורה".

הבנתי שהרוח הרעה של המק"ס ממשיכה בדרכיה המרושעות בה החלה ברדיפת הנוצרים. אבל רדיפת הפאלון דאפא ומתרגליה הוא פשע שיביא לחורבן שלה עצמה. השמים מנבאים שאין למק"ס כל מנוס. זמנה אוזל ובקרוב היא תתרסק ותושמד. השלג הבלתי רגיל הזה הוא גם כן אזהרה רחומה לחברי המק"ס וחורשי הרעה שהורעלו על-ידי תרבות המפלגה, אלו שמכחישים את קיומם של השמים, האלוהויות והבודהות – "אתם עדיין הולכים בדרך רעה".

בזמנים הקשים של ימינו, כשהמק"ס נמצאת בשלטון, לא ניתן להבדיל בין נכון או לא נכון. לאף אחד לא אכפת מחייהם וממותם של אנשים רגילים. רק מתרגלי פאלון דאפא, שחיים על פי העקרונות של : "אמת-חמלה-סובלנות", חושבים על ביטחונם ושלומם של האחרים. בזמן שהשמים מסלקים את המק"ס וכל אדם עומד מול חיים ומוות, רק מתרגלי פאלון דאפא מסכנים את חייהם כדי לספר לבני האדם את האמת. רק מתרגלי פאלון דאפא דואגים לביטחונם של האנשים הרגילים ומבקשים מהם לפרוש מהמק"ס ומהארגונים המסונפים לה. רק מתרגלי פאלון דאפא מוודאים שמקור הצרות לא יוכל לפגוע באנשים.

ה-5 במארס, הוא היום בו ניצלו כמה יצורים חיים. זה גם היום בו מתרגלי פאלון דאפא שילמו בחייהם כדי להבטיח את הצלתם של יצורים חיים.

על כולנו לזכור יום זה בעתיד!

האם אין זוהי הסיבה לכך שהשמים בכו?