התחלתי לתרגל פאלון דאפא ב-1998. דרך הטיפוח שלי הייתה מלאת חתחתים. אני יודעת שלעתים לא פעלתי היטב.

אולם, בהתקדמותי הלאה אלמד מהשגיאות שעשיתי בעבר ואשתפר.

למדתי בחטיבת ביניים יוקרתית, גרתי במעונות ונסעתי הביתה פעם בחודש. בבית הייתי מאזינה ביחד עם אמא שלי להרצאות מוקלטות של המאסטר. אף על-פי שלא הבנתי בדיוק איך לטפח, ידעתי שמתרגלים חיים על פי העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות. רציתי להפוך להיות אדם טוב.

לעבור את מבחן האמת

הייתי התלמידה הראשונה בכיתתי וזכיתי בציונים המרביים במתמטיקה. אבל פעם נוכחתי לדעת שעשיתי שגיאה שהמורה לא שם לב אליה. היות שהייתי תמיד בין שלושת התלמידים הטובים ביותר בכיתה, המורה בדק את עבודתי רק בצורה שטחית.

תהיתי אם עליי לשתוק בעניין. זכרתי את עקרונות הדאפא, ולכן סיפרתי על כך למשגיח של הכיתה שלי. הוא אמר לי: "אם לא תגלי להם על השגיאה, תדורגי ברמה הגבוהה ביותר ותביאי תהילה לכיתה שלנו. אם תגלי להם, יורידו לך ציון ותדורגי רק שלישית בציונייך. חשבי על כך".

אך אני לא הרגשתי שזה בסדר לשמור על שתיקה לגבי השגיאה שלי, ולמחרת סיפרתי על כך למורה. הורידו לי ציון, אבל בטקס חלוקת הפרסים המנהל שיבח את היושר שלי.

בתקופה ההיא היה זה באמצעות אמי שזכרתי את מה שהמאסטר לימד לגבי איך להיות אדם טוב ולחיות על-פי העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות.

בסתיו 1998 התחלתי בסופו של דבר לטפח בדאפא בעצמי. כשהיה לי זמן למדתי את הפא. כשאמי שאלה אותי כמה אני זוכרת מ"ג'ואן פאלון", הספר העיקרי של הדאפא, דקלמתי את ההרצאה הראשונה מבלי להחסיר מילה.

למעשה לא למדתי בעל-פה את הספר, אבל קראתי בו כל כך הרבה פעמים שממש מבלי להתכוון למדתי אותו בעל-פה. זהו הכוח של הפא.

חסרת בית, חסרת כל וכלואה

המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) החלה לרדוף את הפאלון גונג ב-1999 וכתוצאה מכך נרדפתי גם כן.

ב-2001 עצרו אותי, כלאו אותי עינו אותי. פניי היו חבוטות ממכות עד שהתנפחו לבלי הכר. אחרי שהצליפו בי במקל במבוק, רגליי כוסו בפצעים. פתחתי בשביתת רעב למחות על העינויים ותוך זמן קצר שוחררתי. הפכתי להיות חסרת בית וחסרת כל.

החלטתי שלמרות הכול עליי להגן על הפאלון דאפא. נסעתי לכיכר טיאננמן בבייג'ינג. הסתובבתי סביב הכיכר ותהיתי מה עלי לעשות, מפני שהיו שם שוטרים רבים.

באותו ערב נזכרתי שבתיקי יש כמה חומרי מידע על הדאפא ופיזרתי אותם בכיכר. נתפסתי על ידי שוטרים וכשגררו אותי לתוך מכונית משטרה צעקתי בקול: "פאלון דאפא הוא טוב".

הם לקחו אותי לתחנת המשטרה בכיכר. אחד השוטרים הניף שרשרת מתכת מול פניי. לא פחדתי ושלחתי קדימה מחשבות נכונות כדי לסלק את הגורמים המרושעים מאחורי השוטר. הוא נרגע והכניס אותי לחדר אחר, שם ניסה לגלות את כתובתי. במקום לענות לו סיפרתי לו את העובדות לגבי הפאלון גונג [בניגוד לתעמולה של המשטר].

שוטר נוסף נכנס לחדר וניסה לגרום לי כוויה עם סיגריה בוערת. השוטר הראשון אמר לו: "אל תיגע בה וצא החוצה". השוטר השני עזב את החדר. אחר כך לקחו אותי למסדרון, שם כפתו את ידיי לכיסא. אמרתי לשוטר שהכבלים הדוקים מדי והוא שחרר קצת. יכולתי אפילו לשחרר את ידיי, אבל פחדתי מאוד לברוח, מפני שזה היה אמצע הלילה.

למחרת, הייתי עדיין כלואה באופן בלתי חוקי, כך ששוב פתחתי בשביתת רעב. שחררו אותי כעבור 15 יום.

ללכת עם הזרם

אחרי 2001 נעצרתי וגזרו עלי עונש מאסר במחנה עבודה בכפייה. שוחררתי ב-2007. אולם אז כבר קשה היה עבורי להתפרנס. לנוכח סיבוכים רבים הרגשתי חסרת אונים ובמקום לפתור את בעיותיי על בסיס הפא, הפכתי שוב להיות כמו אדם רגיל.

לא למדתי את הפא במרץ ולא היו שם מתרגלים לשתף אתי התנסויות. רוחי נפלה ורדפתי אחר חיים נוחים של אדם רגיל. נאבקתי, הרהרתי, הלכתי עם הזרם ובמשך זמן מה נסחפתי בתוך החברה הרגילה.

אבל המאסטר לא וויתר עליי, ורמז לי שוב ושוב לגבי הרצינות בטיפוח תרגול. חשבתי לעצמי: "איך אני יכולה להרוס את עצמי ולשקוע ברחמים עצמיים?"

להשאיר את הדאגות של העבר בעבר

החלטתי לא להתעצבן עוד ולא להתעכב על העבר. קניתי מדפסת והכנתי מעט חומרי מידע על הפאלון גונג כמו קלטות, תקליטורים של Shen Yun ולוחות שנה עם מידע על הדאפא. חילקתי אותם אחרי העבודה. בה בעת משכורתי עלתה מכמה מאות לחמשת אלפים, ששת אלפים ולפעמים אפילו לשמונת אלפים יואן.

הועסקתי על ידי חברה גדולה, שם עבדתי עם יותר מעשרה אנשים במחלקה. סיפרתי להם על הפאלון גונג, ובתחילה נתקלתי באיבה. שלחתי מחשבות נכונות וחשתי שהסביבה משתפרת.

אחת העמיתות שלי לעבודה שהציעה לי לא לדבר על הפאלון גונג החלה לשוחח אתי על השיטה. היא פרצה את חומת הצנזורה של האינטרנט בעזרת תוכנה שנתתי לה והגיעה להבנות על הדאפא מתוך קריאה באתרים שמחוץ לסין.

להשתחרר מכבלי המפלגה

אחד מעמיתיי לעבודה גר לידי והיה מתייעץ אתי לעתים קרובות לגבי דברים אישיים ואני הדרכתי אותו על בסיס הפא ביחסים עם חבריו.

סיפרתי לו את העובדות לגבי הפאלון דאפא והאצתי בו לפרוש מהמפלגה. הוא הסכים ואמר שהוא מאמין לדבריי מפני שבעיניו אני אדם ישר וטוב. הוא וחבריו פרשו מהמק"ס וארגוניה.

במהלך ארוחה הוא סיפר לי שהוא שאף להיות חבר במעמד טוב במפלגה, אך מפני שסיפרתי לו את העובדות הוא רצה להשתחרר מכבלי המפלגה. אמרתי לו שעליו לזכור שפאלון דאפא הוא טוב ושאמת-חמלה-סובלנות הם טובים. נתתי לו ולחבריו מדליונים של "אמת-חמלה-סובלנות".

אחרי שהקמתי חברה קטנה, הדאגה לפרנסה הפכה לדבר משני בחיי, מה שנתן לי זמן להתמקד בלימוד הפא, בתרגול, בשליחת מחשבות נכונות ובהסבר לאנשים שפגשתי בעבודה לגבי הדאפא ולגבי פרישה מהמפלגה.

המאסטר העניק לי חכמה לעזור למתרגלים עמיתים

משום שלא היו מתרגלים בעלי מיומנויות באזור שלי, היה עליי לספק למתרגלים סיוע טכני. החל מאפריל 2014 התחלתי לעזור למתרגלים לשדרג את מערכות המחשב שלהם.

היה עליי להבין דברים רבים במונחי צרכים טכניים. אבל לגבי בעיה טכנית אחת מסוימת, לא משנה עד כמה קשה ניסיתי, לא הצלחתי להבין. באותו לילה חלמתי חלום שבו המאסטר הסביר לי כיצד לפתור בעיות מסוימות. הקשבתי למאסטר, אבל אחרי שהתעוררתי לא יכולתי לזכור דבר. ידעתי שזה קשור איכשהו לבעיות הנוכחיות שלי, כך שפתחתי את המחשב, שיחקתי עם העכבר, ובאופן מקרי לחצתי על קובץ מערכת אחד.

פתאום הבנתי כמה דברים בסיסיים לגבי תוכנת המערכות. הבנתי שזוהי החכמה שמאסטר העניק לי. התחלתי לעזור למתרגלים עמיתים עם הבעיות שלהם. אפילו מתרגלים מאזורים רחוקים ביקשו ממני לתקן את המחשבים שלהם. הבנתי שאת המיומנות הזאת צריך לשתף עם אחרים.

קניתי דיסק קשיח נייד והעליתי עליו את כל התוכנה. נתתי את המידע שהיה אצלי למתרגלים שרצו ללמוד, ולימדתי אותם בסבלנות צעד אחר צעד.

אישה אחת בשנות החמישים שלא היה לה כל ניסיון בתיקון מערכות רצתה גם כן ללמוד. כשלימדתי אותה היא כתבה כל מילה שאמרתי, אפילו אם זו לחיצה ימנית או שמאלית על העכבר. הרצון שלה ללמוד נגע ללבי וחשתי אחריות גדולה אפילו יותר ללמד אותה. בכל פעם שנתקלה בבעיות הייתי מסבירה לה מה הסיבה לבעיה, ומלמדת אותה עד שהיא יכלה להסתדר בעצמה. אחר כך היא עזרה מאוד למתרגלים באזור שלה.

בסך הכול מעדתי פעמים רבות מאז התחלתי לצעוד על נתיב הטיפוח שלי. היו דברים מסוימים שלא עשיתי כראוי והרגשתי די אשמה. אבל ידעתי בביטחון שמה שאני יכולה לעשות זה רק לצעוד קדימה במרץ באמצעות לימוד הפא, תרגול התרגילים, שליחת מחשבות נכונות, ושיותר ויותר אנשים ישמעו על הטוּב של הפאלון דאפא.