ברכות, מאסטר נכבד! ברכות, מתרגלים עמיתים!

שלא כמו בשנים הקודמות, הדרך לקידום ה"שן יון" באנגליה השנה הייתה שונה קצת בשל המיקום המיוחד של האולם. לכן התבקשו המתרגלים לקדם את שן יון באזורים שיועדו להם. אותי מינו למתאם באזור קמברידג', וזה היה אתגר באמת גדול בשבילי.

כאדם רגיל שאין לו מיומנויות תיאום, הייתי פשוט מסרב לעבוד עם אנשים אחרים. אך כמתרגל דאפא, הבנתי שזאת ההזדמנות שלי בנתיב הטיפוח-תרגול, שבאמצעותה המאסטר לא רק רוצה שאתמתן על ידי האחריות שבחזית, אלא רוצה גם שמתרגלי הדאפא בקמברידג' ישתפרו ויתרוממו כגוף אחד דרך תהליך קידום ה"שן יון" להציל עוד ישויות חיות.

אף על פי שנתקלנו בהפרעות רבות ובמבחנים בפרויקט, האמונה שלנו במאסטר ובדאפא הייתה בלתי מעורערת. כגוף אחד, מתרגלי הדאפא בקמברידג' – באמצעות תמיכה זה בזה ושלילה ללא הרף של התכנונים של הכוחות הישנים – צעדו כל צעד בנחישות על דרך הטיפוח כדי לכבד את התחייבותנו.

אני מביא כאן את התיעוד שלי על איך מתרגלי הדאפא בקמברידג' מיתנו את מזגם והרימו את רמות השין שינג שלהם בקידום ה"שן יון".

חלק ראשון: כל מתרגל הוא מתאם יוצא מן הכלל

כשמוניתי למתאם קידום ה"שן יון" באזור של קמברידג', נתקלתי בדילמה. כמה חודשים קודם לכן נעניתי להזמנה מאיגוד תרבות גרמני המנוהל על ידי מתרגלים, להעביר שבע הרצאות בנושא שיפור הבריאות במשך חמישה ימים בתקופת ראש השנה הסינית.

השתוקקתי לבוא לשם כדי להציל כמה שיותר ישויות חיות, כשאני משתמש בעובדה שהתרבות הסינית המסורתית משרה על הזרם המרכזי בחברה. בנוסף קיוויתי ללמוד מניסיונם בקידום השן, מכיוון שאיגוד התרבות הגרמני, עם הקשרים הרבים שיש לו עם הזרם המרכזי של החברה המערבית, עזר מספר פעמים למופע לעלות על הבמה אצלנו, אף על פי שהיו רק חמישה מתרגלי דאפא בוגרים ושני מתרגלי דאפא צעירים שתיאמו זאת.

לצערי, הייתי אמור להעביר את ההרצאות באותו זמן שבו הייתי צריך להיות האחראי לתיאום ההפצה של עלוני ה"שן יון" בקמברידג'. מי יוכל להחליף אותי אם אעזוב? החלטתי לדבר עם עמיתיי המתרגלים בקמברידג' על קונפליקט בעיית הזמן שלי, והשגתי את הבנתם המלאה ואת תמיכתם הנפלאה.

מתרגל עמית האחראי על פרויקט תקשורת הציע לקחת את תיאום העבודה המעייפת של הפצת העלונים למרות ערימות של משימות כתיבה שמחכות לו. בינתיים, כל שאר המתרגלים באו לעזור בפרויקט. ובמיוחד, מתרגל חדש לקח את היוזמה להיות מעורב בהפצת עלוני הפרסום של ה"שן יון".

לא רק שהוא הסיע מתרגלים עמיתים הלוך וחזור למחוזות שונים בקמברידג' כדי לעזור בהפצת העלונים, אלא גם העביר את העלונים בעצמו וארגן מתרגלים אחרים לעשות כמותו. הוא אמר לי שבמקור הוא היה שברירי ונמהר, ושאם הוא לא היה מתרגל פאלון דאפא הוא לא היה מסוגל לבצע את זה.

חלק שני: יציבות, חוסר אנוכיות, והקדשה מכל הלב לקידום ה"שן יון"

הנסיעה מקמברידג' לאזור שאליו היינו אחראים להעביר את עלוני הפרסום לא הייתה נוחה. זה לקח כ-7 עד 10 שעות ברכבת או באוטובוס הלוך וחזור, ורק 4 שעות במכונית, אז החלטנו לנסוע ברכב. מתרגל חדש היה היחיד מבינינו שהיה יכול לנהוג. הוא היה מוכן לקחת את משימת הנהיגה ולהשתמש בזה כהזדמנות להעלות את השין-שינג שלו. הוא היה ברור לגבי זה שהוא צריך להתמודד עם המאמץ והלחץ שבאים עם המשימה.

יום אחד כשהתכוננו לצאת לחלק עלונים, הגיעה ידיעה שאשתו (שאינה מטפחת), ושני ילדיו הצעירים חולים בבית. למרות זאת, הוא החליט בלי להסס שהוא יסיע אותנו כמתוכנן.

ואז קרה עוד משהו. יום לפני שהוא היה צריך להסיע את המתרגלים מקמברידג' לחלק עלונים, הוא נפל, וזרועותיו וברכיו התנפחו. הוא חשב לעצמו שזה יהיה נורא אם הוא לא יוכל לעזור ביום הבא.

קצת לאחר מכן הוא הבין שהמחשבה הזו שגויה וצריך להתכחש לה. באופן פלאי, למחרת הכול הלך לו חָלָק מבחינה פיזית. אך בבוקר המחרת מכוניתו התקלקלה מהגשם.

הוא שכנע את אשתו לאסוף את הילדים מביה"ס בלי מכונית, שאל ממנה את מכוניתה, והסיע אותנו כרגיל למקום שהיינו אמורים להביא את העלונים. הוא אמר שמה שהדאפא צריך הוא בעדיפות ראשונה אצלו, ושלהוקיר את הדאפא זה להוקיר את חייו.

מכיוון שההזדמנויות לצאת החוצה עם מכונית היו מוגבלות, היה עלינו לנצל כל אפשרות לחלק את עלוני ה"שן יון". כדי לנצל את הזמן ולהשתפר ביעילות, כל אחד מאיתנו סחב מזוודה או תיק גב מלאים בחומרים לחלוקה של אותו יום. הלכנו בנפרד מרחוב לרחוב, מתעלמים מהרגליים הכואבות מההליכה המעייפת. התייחסנו לקשיים כאל אושר, וההפרעות היו כלום בשבילנו כמתרגלי דאפא, שעבורם הדרך היחידה כשנתקלים בקשיים, היא להסתכל פנימה.

מתרגלת כבת 60 הציעה להצטרף לצוות ההפצה שלנו. על אף רגליה הכואבות, היא הסתובבה ברחובות במשך כל היום כשהיא סוחבת תיק גב גדול וכבד מלא בעלונים, כמו הצעירים. היא הייתה מאושרת לקחת חלק בקידום ה"שן יון" כדי להציל עוד ישויות חיות. היא החשיבה ככבוד גדול למתרגלת דאפא לעשות משהו כדי לעזור למאסטר בתיקון הפא, ושהזדמנויות כאלו יפחתו יותר ויותר בעתיד.

כדי לעזור לזוג צעיר עם שני ילדים קטנים לקבל את ההזדמנות לחלק את עלוני השן יון ולכבד את התחייבותם, היא התנדבה להישאר לטפל בשני ילדיהם בשעה שהזוג עבד בפרויקט קידום ה"שן יון" היא עשתה מאמץ רב בסיוע לתאם את קידום ה"שן יון", וכתוצאה מכך הכול התנהל בצורה חלקה ויעילה בקמברידג'.

מתרגלת שהייתה בקמברידג' בעבר ראתה את המחסור בכוח האדם ואת הקשרים המוגבלים שהיו לנו עם הזרם המרכזי בחברה, והציעה לנו את עזרתה בקידום ה"שן יון".

כשהיא עזרה למתרגלים עמיתים להיכנס לזרם המרכזי בחברה בקמברידג', מכירת הכרטיסים גדלה בצורה משמעותית. בינתיים, כמה מתרגלים מקמברידג' הציעו לה מכונית כולל עלויות התחזוקה והדלק, כדי לקדם את המופע.

כדי שתהיה גישה קלה להופעת ה"שן יון" בברמינגהם, המתרגלים בקמברידג' הציעו לשכור אוטובוסים כדי להסיע את הקהל של קמברידג' לברמינגהם.

אלו רק דוגמאות מעטות: כל אחד מהמתרגלים בקמברידג' הצליח להניח בצד את עצמו ולפצות על חולשותיו כדי להסתדר עם הצוות העובד, במטרה לסייע בהצלחה לקידום המופע.

חלק שלישי: הזדמנות לחוות את היחס וההשגחה הרחומים של המאסטר

כל עוד ליבנו מלאים בפא, לעולם לא נלך לאיבוד. זה בגלל שהמאסטר נמצא לידינו כל הזמן ודואג לנו.

חוש הכיוון שלי גרוע. יום אחד כשהגעתי לאי-תנועה באזור מגורים, הנחתי בצד הכביש את המזוודה שלי המלאה בעלונים. הוצאתי תיק גדול ומילאתי אותו בעלונים. חשבתי לעצמי שיהיה קל יותר אם אסחב רק תיק אחד כשאני מחלק עלונים. הבתים שליד אי-התנועה היו המטרה הראשונה שלי. ואז גיליתי שמאחוריהם היו הרבה שבילים שהובילו למקום שאליו תכננו להגיע כדי לחלק עוד עלונים.
התחלתי ללכת מדלת לדלת באזור החדש ובמהרה גיליתי שנגמרו לי העלונים. אם הייתי חוזר לאי-התנועה כדי לקחת עוד מהמזוודה שלי, זה היה מבזבז זמן רב. תהיתי מה לעשות. פתאום הבנתי שזה יהיה נהדר אם אוכל להשתמש בכוחות העל-טבעיים שלי כדי להשיג עוד עלונים מהמזוודה שלי.

המאסטר אומר ב"ללמד את הפא בוועידת הפא הבין-לאומית במערב ארה"ב" ב-2005:

"החברה האנושית נמצאת באשליה, ואנשים לא יכולים לראות את הקוסמוס כפי שהוא לאשורו, או את המצב האמיתי של יצורים. כך הם היצורים ברמה הזו, אך המצב במהלך תיקון הפא נשלט על ידי הדאפא והוא משתנה בהתאם למה שנדרש כדי שהדאפא יוכל להציל יצורים חיים. העובדה היא שבפעם הזאת תלמידי הדאפא צריכים לעשות דברים שמימיים כיוון שעבור תלמידי דאפא הטיפוח האישי שלהם הוא כבר לא הדבר הראשון במעלה. הצלה של יצורים חיים ובנייה מחדש של הרקיע העצום במהלך תיקון הפא הם המטרה."

אז למתרגלי הדאפא יש כוחות על-טבעיים שאפשר להשתמש בהם אם המחשבה הנכונה, להבדיל ממחשבה של אדם רגיל, היא חזקה מספיק. כדי שחלוקת העלונים תהיה יעילה יותר, שיננתי את השירים של המאסטר או שלחתי מחשבות נכונות כשחילקתי עלונים. עכשיו כשכמעט נגמרו לי העלונים, ביקשתי עזרה מהמאסטר שיהיו לי מספיק עלונים לחלק לכל בית באזור המגורים, או שיאפשר לי להשיג עוד עלונים על ידי כך שישלח אותם אליי.

כל העלונים שהחזקתי בידי נגמרו לפני ששמתי לב לכך, וחדשים לא הופיעו. הבנתי שיהיה עליי לחזור לצומת כדי לקחת עוד עלונים, כי מחשבותיי הנכונות אינן טהורות וחזקות מספיק.

הסתכלתי סביב כדי לזכור את המיקום המדויק כדי שאוכל לחזור אליו. ואז ראיתי את המזוודה שלי שוכבת בדיוק בצד השני של הרחוב! אף פעם לא אוכל להודות למאסטר מספיק על הברכה המדהימה והיוצאת מן הכלל הזו!

חלק רביעי: לקדם את ה"שן יון" עם המנטליות הטהורה והקדושה ביותר

אנחנו מאמינים שנפל בחלקנו כבוד גדול להשתתף בקידום ה"שן יון", שזו הייתה הזדמנות בת חלוף שניתנה על ידי המאסטר, עם חמלה לאין שיעור, כדי שנוכל להציל ישויות חיות, ושלא תהיה שום הזדמנות כזו שוב. היינו צריכים לקדם את המופע עם המנטליות הטהורה ביותר והקדושה ביותר.

כל חשיבה לא טהורה הייתה משפיעה על הצלחת קידום ה"שן יון" וגם על הצלת כל הישויות. בתחילה אפשרנו לקרובי המתרגלים שלנו שידעו קצת על פאלון דאפא לעזור עם העלונים, מחשש שלא נספיק לעמוד בזמנים עם כוח האדם המוגבל שלנו. ללא ספק, התייחסנו לבעיה עם מנטליות רגילה. כתוצאה מכך המכונית שלנו התקלקלה בדרך חזרה, ולקח לנו חמש שעות להגיע הביתה.

מכיוון שאף אחד מאיתנו לא היה יכול לנהוג, ביקשנו ממישהו שאינו מתרגל להסיע אותנו. עקב כך, מערכת ניווט הלווין במכונית עשתה לנו צרות ולקחה אותנו הרחק מהיעד שלנו. בסוף חזרנו לקמברידג' מבלי לחלק עלונים. היות שבשלבים הראשונים של קידום המופע לא היינו יחידה מגובשת, נתקלנו בהפרעות ובבעיות רבות. למשל, מערכת הניווט של המכונית התקלקלה או שהצמיגים התפנצ'רו כשישבנו במכונית ודיברנו על דברים שאינם קשורים לטיפוח בדאפא.

לבסוף הגענו להבנה כמה רציני וקדוש הוא קידום ה"שן יון", ושהוא למען הצלת אנשים! לאחר מכן התחלנו ללמוד את הפא ולשלוח מחשבות נכונות במכונית בדרך לחלוקת עלוני הפרסום, ולא הייתה יותר בעיה. היינו מרוצים מכך שחלוקת העלונים ופעילויות נוספות לקידום המופע התנהלו היטב בקמברידג', ושיעור ההצלחה היה בין הטובים ביותר.

חלק חמישי: שיתוף פעולה עם מתרגלים מאנגליה

למרות שהיו חסרות לנו ידיים עובדות, מתרגלי דאפא בקמברידג' עדיין תרמו את מאמציהם בעזרה למתרגלים עמיתים באזורים אחרים לקדם את ה"שן יון". בינתיים זרמה פנימה תמיכה מאזורים אחרים לצוות קידום ה"שן יון" בקמברידג'.

לדוגמה, מתרגל מקמברידג' עבד כמתאם רוב הזמן במרכז לקידום ה"שן יון" באנגליה, כדי לשמור על קשר עם אולמות התיאטרון. מתרגל אחר מקמברידג' עבר לגור בברמינגהם ממש בתחילת קידום המופע באנגליה. הוא לקח תפקיד מרכזי ופעיל בחלוקת העלונים שם ובה בעת הציע לבשל עבור מתרגלים אחרים.

בשלב המוקדם של קידום ה"שן יון", כמה מתרגלים מקמברידג' חשבו שבהתאם לארגון האזורי השנה, כל המתרגלים שגרים בקמברידג' צריכים לעזור בקידום ה"שן יון" בקמברידג' במקום באזורים אחרים. באמצעות החלפת רעיונות, הבנו שמתרגלי הדאפא באנגליה הם גוף אחד. ההצלחה או הכישלון של קידום ה"שן יון" באנגליה הם מבחן לכל מתרגלי הדאפא, כולל המבחן לזנוח את ההחזקה האנוכית לצרוּת-אופק. ואת התמיכה המספקת הזאת אנחנו אמורים לתת לאלה הממלאים תפקידים גדולים בקידום ה"שן יון", לא חשוב היכן הם נמצאים.

אולי משום שזנחנו את ההחזקה לאנוכית למען תועלת קידום ה"שן יון" בקמברידג', קבלנו תמיכה רבה יותר ממתרגלים עמיתים מאזורים אחרים, במיוחד מלונדון. אכן, פעילויות לקידום ה"שן יון" באזור העירוני של קמברידג' הושקו בהצלחה עקב התמיכה של מתרגלים מכל האזורים האחרים.

במילים אחרות, ההצלחה שקצרנו בקידום ה"שן יון" באזור של קמברידג' היא התוצאה לא רק של המאמצים של מתרגלי הדאפא בקמברידג', אלא גם המאמצים של כל מתרגל עמית באנגליה ששם בצד את עצמו והתמסר לתיאום של קידום המופע. זה היה הדאפא שגיבש אותנו כגוף אחד. זה היה הדאפא שעזר לנו לשים בצד את עצמנו ללא תנאי, כדי לעזור למתרגלים אחרים באנגליה בהישגים הגדולים של קידום ה"שן יון".

תודה לך, מאסטר נכבד שלנו! תודה לכולכם, מתרגלים עמיתים!