זיהיתי בעיה מצויה בין המתרגלים – היעדר מחשבה רגועה. מתרגלים רבים אינם יכולים לשמור על מחשבה רגועה בעודם מתרגלים, לומדים את הפא, או שולחים מחשבות נכונות. על בסיס ההתבוננות שלי במצב, מתברר שאחת הסיבות לכך היא שמתרגלים לא מזהים הפרעות פנימיות ולא מטפלים בהן.

הבאת בעיות טיפוח אישיות לשיתוף בקבוצת לימוד הפא, בה מתרגלים רבים אוהבים "לעזור" לפתור את הבעיה

לדוגמה, מתרגלת שיתפה את הקבוצה וסיפרה: "בעלי צעק עלי… מה הדעה שלכם על זה?" או למשל: "היה לי קונפליקט עם הבן שלי. עזרו לי בבקשה לנתח את הסיבות", או: "בן משפחתי אינו מטפח במרץ. מה עליי לעשות?" כל הבעיות האלה צריכות להיפתר כשהם אומדים עצמם אל מול הפא ומסתכלים פנימה, במקום לבקש עזרה מאחרים.

הכרתי מתרגלת שתמיד ביקשה ממני לעזור לה לפתור את בעיות הטיפוח שלה. בכל פעם ששוחחנו, היה עליי לבזבז כמה ימים להתאפס על עצמי. המאסטר נתן לי רמזים רבים שעליי לתת לה ללמוד את הפא וכך לפתור את בעיותיה בעצמה. אולם קשה היה לשבור את ההרגל הזה. היא פיתחה בי תלות ולי הייתה מנטליות של התפארות. זה הפך להפרעה משמעותית

למעשה, הבעיה הזאת נפוצה מאוד. פגשתי כמה מתרגלים טובים מאוד שנפלו למלכודת הזאת של "עזרה" למתרגלים אחרים בדרך זו. המנטליות שלהם להתפארות וההחזקה שלהם לתהילה גדלו בצורה משמעותית, וזה העמיד אותם במצב מסוכן. שניים מהם נפטרו ומתרגלת נוספת הייתה על הכוונת של סוכני המק"ס כחלק מהרדיפה והיא נעצרה.

אני חושבת שיש כמה סיבות מאחורי האירועים האלה. אלה הם כולם מבחנים שעל כל אדם לעבור, וזה לא יתקבל אם מישהו תלוי כל כך חזק בעזרה מאחרים. אם זה ממשיך לקרות, הכוחות הישנים יחשבו שמישהו מתערב בטיפוח של האחר. זה עלול לגרום לסכנה למתרגלים האוהבים לפתור בעיות אישיות של אחרים.

כמתרגלים, איננו יכולים לקבוע בדיוק איזה החזקות יש לאחרים, כך שלומר משהו לא נכון יכול בקלות לצבור קארמה וכך להשפיע בצורה שלילית על הטיפוח שלנו עצמנו. כבר איננו מתרגלים חדשים. בתקופת שונות יש דרישות שונות. אם לא נקדיש תשומת לב מספיקה לבעיה זו, מתרגלים טובים רבים עלולים להילכד כאן.

עשיתי טעויות בעצמי בנוגע לכך. כעת תיקנתי זאת וחזרתי למחשבה הרגועה והשליווה שלי. כשאני לומדת את הפא היטב, אני מרגישה שהמחשבות הנכונות שלי עוצמתיות מאוד. אני מקווה שמתרגלים עמיתים יוכלו כולם להגביר את הערנות בנושא הזה.

יש מתאמים שמחריפים את המצב הזה בכך שהם לא עושים דברים על-פי הפא. ראיתי את הבעיה הזאת באזור שלי, שם המתאם ביקש ממתרגלים מקומיים לעזור לפתור בעיה אישית אצל מתרגל מסוים. כולם דנו במה שעליו לעשות, מהי הבעיה שלו בכלל וכו', וכולם חשבו שהם עוזרים לאחרים. הם הרגישו מסוקרנים ונרגשים, ובכך השביעו את רצון ההחזקות האנושיות שלהם.

כיצד צריכים מתרגלים לעזור זה לזה?

אנו צועדים על נתיב הטיפוח של הדרך הגדולה ללא צורה. לכל אחד יש הדרך שלו או שלה. במובן הצר של הדברים, מתרגלים עמיתים אינם יכולים באמת לעזור זה לזה, משום שרמתו ועולמו של כל אחד שונים. אדם אינו יכול לומר בצורה מדויקת מהם ההחזקות של האחר. עלינו כולנו להתמקד בנתיב שלנו עצמנו ולשתף פעולה אחד עם השני כשצריך לאמת את הפא.

אם מתרגל מסוים אינו מתקדם במרץ מספיק, הוא או היא יכולים להשתתף בקבוצת לימוד הפא ולשלוח עם כולם מחשבות נכונות. אם לבו של המתרגל הזה בטיפוח, הוא יוכל לצעוד על נתיב משלו עצמו. אם לבו אינו בטיפוח, לא משנה כמה ננסה לעזור לו זה עדיין יהיה חסר תועלת. ובנוסף זה יפריע לטיפוח שלנו עצמנו.

העזרה הטובה ביותר שאנחנו יכולים להעניק לאחרים היא להזכיר זה לזה לטפח במרץ קדימה וללכת בעקבות שיעורו של המאסטר ב-"הונג יין" (מופיע גם בפתיח של "הסבר התוכן של הפאלון דאפא") – "טיפוח יציב": "השווה איך אתה לומד, השווה איך אתה מטפח".

אין לי כל כוונה להאשים מתרגלים עמיתים. אני רק מרגישה שזה הפך לבעיה רצינית בסין שעליי לשתף בכך. אני מקווה שמתרגלים יתנו את הדעת לבעיה הזאת.

זוהי הבנתי האישית. אנא ציינו כל דבר שאינו ראוי.