"אני מתגעגע לאמה שלי, אני מתגעגע לאבא שלי. הם אינם יכולים לחזור הביתה כי הם מתרגלים פאלון גונג, אמת-חמלה-סובלנות ונרדפים בשל כך. אני מתגעגע לילדי, אני מתגעגע לאשתי. הם חייבים לעזוב כדי לברוח מהרדיפה בגלל שהם מספרים את האמת. אנו קוראים לכולם לעשיית צדק. אנו קוראים לסיום הרדיפה של חפים מפשע. אנשים, אנא הציעו את עזרתכם לסייע לקרובי המשפחה שלנו לחזור הביתה".

זהו השיר שהזמרת המפורסמת באי שו שרה מול הפרלמנט הקנדי  ב-3 באפריל 2006. הוא נקרא: "אנא עזרו לקרובי המשפחה שלנו לחזור הביתה".

זה היה ביום הזיכרון הסיני שינגמינג. מזג האוויר היה קר, סוער וגשום. יותר מ- 150 מתרגלי פאלון גונג נאספו מול הפרלמנט לזכר מתרגלים שעונו למוות וקראו לממשלת קנדה להתערב ולחקור הוצאת איברים ממתרגלים עצורים במחנה הריכוז הסודי של המפלגה הקומוניסטית הסינית. חמישה חברי פרלמנט נאמו בתמיכה וברכו את המתרגלים תחת הגשם.

השיר המכובד נגע לליבם של עוברים ושבים. המתרגלים העומדים ברוח הקרה אף הם נגעו ללב האנשים. אנשים באו לבקש מידע על הזוועות הקורות בסין. הם חתמו על העצומה וחלק ראיינו את המתרגלים ואחרים פשוט הצטרפו להפגנה.

חבר הפרלמנט  בא כשדמעות בעיניו ללחוץ את ידי

חבר הפרלמנט בוריס וז'ניובסקי מהמפלגה הליברלית הקנדית אמר שהוא יצא על מנת לתמוך במתרגלי הפאלון גונג. הוא התרגש מההתמדה של המתרגלים. מה שקורה בסין הוא דבר נורא ביותר, עכשיו כש"קצירת אברים" ממתנגדים לשלטון אומתה, כ 1.3 מיליארד אנשים חיים תחת רודנות איומה כל כך.

אחרי הנאום, הוא צעד לעבר המתרגלים המחזיקים בפוסטר, לחץ ידיים ובירך כל אחד, "שימרו על עצמכם, אני תומך בכם". המתרגלים ענו: "תודה על התמיכה שלך"!

מתרגל אחד סיפר לעיתונאי: "לא יכולתי לשמוע בבירור את מה שהוא אמר. לחבר  הפרלמנט היו דמעות בעיניים כשהוא לחץ את ידי".

תושבת מקומית הצטרפה לעצומה והשמיעה נאום

גברת סימון בורס, תושבת מקומית חתמה על העצומה והתנדבה להשמיע נאום. היא סיפרה שהיא שמעה על המחאה מעיתון אפוק טיימס ולקחה במיוחד יומיים חופשה על מנת להצטרף. היא הוסיפה: "עלינו לעשות את המוטל עלינו ולומר למפלגה הקומוניסטית הסינית שעליה להפסיק לאלתר לענות ולהרוג. אנשים נרדפים למוות בשל אמונתם הרוחנית ואבריהם נקצרים בעודם בחיים. אין שום הצדקה להתנהגות רעה שכזו. לפני שיהיה גרוע יותר, ראש הממשלה וחברי פרלמנט הקנדיים צריכים לעמוד ולדבר".

קולה של גברת צ'ו משהגייאן

גברת צ'ו אמרה בנאומה: "בעלי ואנוכי באנו משהגייאן. שם חיינו שלושים השנים הראשונות של חיינו. יש לנו הרבה מכירים וזיכרונות משם. כמה אכזרי שפשעים נגד האנושות בוצעו במחנה הריכוז סו-ג'יא-טון הנמצא בעיר ממנה יש לי זיכרונות טובים של בית, חברים צעירים כשאני עצמי הייתי צעירה, חברים לכיתה, לעבודה, חברים של אחיותיי ומכרים שלהן. האם יתכן שאחד מבני הכיתה שלי הוא רופא במחנה הריכוז ומסיר כליה מבן כיתה של אחותי כשעודו בחיים? אשתו וילדיו ממתינים לשובו הביתה.. זה נשמע נורא, כמו סרט אימה, אבל זה אמיתי. לכן אני קוראת לראש הממשלה ולחברי הפרלמנט המייצגים את העם הקנדי לצעוד צעד קדימה ולגנות את הרדיפה הלא אנושית הזו".

"אבא, הדשא על המדשא בוכה"

מתרגלת קטנה בת ארבע יואן-יואן הלכה אחרי הוריה והצטרפה להפגנה אחרי לילה של נסיעה מטורונט. היא ומליאן הקטנה בת השלוש החזיקו כרזות והצטרפו להזכרה בגשם. אחרי שהקשיבה לשיר של גברת באי שו, יואן-יואן אמרה לאביה: "אבא השיר מאוד יפה". אז הביטה במדשאה מולה ואמרה: "אבא, הדשא בוכה".