אני מתרגל פאלון גונג כבר עשר שנים. לעתים קרובות אני חושב שעברתי רבות, אבל לאחרונה האירה בתוכי הבנה עמוקה יותר בנושא שיפור השין-שינג. הגעתי למסקנה שכל דבר ודבר שאנחנו עושים, זה כדי שנשפר את השין-שינג שלנו.

מקום העבודה כסביבה לשיפור השין-שינג

אני מנהל עסק של דירות לאירוח. העסק הולך ומתרחב מדי שנה. וחשבתי שהוא יתרחב אף יותר מהר אם אחבור לשותף עסקי. החברה שלי שוכרת דירות מבעלי דירות, משפצת אותן ולאחר מכן משכירה אותן לפרקי זמן קצרים לתיירים. האדם שרציתי לחבור אליו הוא אחד מבעלי הדירות. שטחתי בפניו את הרעיון שלי לגבי פתיחת בית מלון קטן במתחם מסוים ליד המשרד שלי והוא הסכים להשקיע בפרויקט שלי.

כבר הבהרתי לו ולאשתו את האמת. הם נראו אנשים נחמדים, כך שחשתי שאין כל סיבה שלא אתן בהם אמון. אולם ככל שההכנות לפרויקט התקדמו, הוא החל לשנות את התנהגותו והתחמק בעקביות מחתימת הסכם עם החברה שלי.

הוא הצהיר שאינו נסוג מהעסקה בינינו, אבל למעשה, הוא עשה דברים מאחורי גבי. הוא הקים חברה משלו והחכיר את המקום בשם החברה שלו. יכולתי לראות את המקום מחלון משרדי, יום אחד הבחנתי שהחלו במקום עבודות בנייה. הרגשתי רע לגבי העניין, אבל לא אמרתי לו דבר. כיצד אוכל להציל אותו ואת אשתו אם אתעמת איתם? אדם רגיל שאינו מתרגל היה תובע אותם לדין, או מתחיל במאבק מולם, אבל כמטפח, החלטתי להניח זאת. אבל לא היה די בכך. בספר "ג'ואן פאלון" המאסטר אמר:

"עליך להודות לו בלבך, אתה באמת צריך להודות לו." (הרצאה רביעית)

אבל לא הייתי מסוגל גם להודות להם. הזמן חלף והחזון העסקי שלי התחיל לצמוח, התסכול שלי גם כן גדל. ומובן מאליו שהמצוקה נמשכה.

כשהסתיימו השיפוצים, הם עדיין לא יצרו איתי קשר להציע עסקה כלשהי, או אפילו להודות לי או להציע לי הסבר. להיפך, יום אחד הוא צלצל כדי לבקש טובה. התגובה המיידית שלי הייתה סירוב, אבל לאחר מכן הבנתי שאני רק מגן על עצמי, לכן שלחתי לו הודעת טקסט עם הצעת עזרה. אבל זה היה כבר מאוחר מדי.

עבר זמן מה לפני שהוא צלצל אלי פעם נוספת. ושוב, לא הייתה בשורה טובה כלשהי בפיו. הוא ביקש שאפנה את הדירה שלו! הבחנתי שנעלב מכך שסירבתי בפעם הקודמת לעזור לו והוא נראה מאוכזב. המצב היה כל כך בלתי מציאותי, שנזכרתי מיד בדבריו של המאסטר לגבי הקריטריון להצלה אצל ישויות שיש להן רמה גבוהה. זה לא שהן יכירו לנו תודה.

"כפי שהן רואות את זה: "אם אתה אמור להציל אותי, קודם עליך להגיע לרמה שלי, וחייבת להיות לך המידה הזו של מוסריות אדירה לפני שתוכל להציל אותי. בלי מוסריות אדירה שכזו, ובלי שהגעת לגובה שלי, איך תוכל להציל אותי?" ("התקדמו יותר במרץ")

אחרי שהבנתי זאת התנצלתי בפניו. הודיתי שלא הייתי נחמד אליו ואל אשתו ושאפצה על כך. באשר לעסקה שהייתה אמורה להתקיים בינינו, אמרתי שהוא לא חייב לי כלום ושבכל פעם שיזדקק לעזרה בעתיד, הוא יכול לסמוך עליי.

יומיים לאחר מכן הלכתי לבקר את אשתו והתנצלתי בפניה גם כן. על מה בכלל התנצלתי? על המחשבות האנושיות והמוטעות שלי.

המאסטר אמר ב-"ג'ואן פאלון":

"לפעמים אתה חושב שמשהו שייך לך ואחרים גם אומרים לך שהוא שלך, אבל למעשה הוא לא שלך. אולי אתה מאמין שהוא שלך, אבל לבסוף הוא לא שלך. בדרך זו אפשר לראות אם תוכל להניח אותו. אם לא תוכל להניח אותו אז זאת החזקה…" (הרצאה שביעית)

למעשה הם עזרו לי להיפטר מההחזקה שלי לאינטרס אישי. בה בעת הם כנראה נתנו לי דה בתמורה לכסף שהייתי אמור להרוויח כבעל מנייה. כיצד אוכל שלא להודות להם? ברגע שהבנתי זאת נעשיתי אסיר תודה.

לשפר את השין-שינג בפעילויות דאפא

בכל פעם שיש לנו פעילויות של דאפא, אני נוטה לאמוד את הצלחתן בשיפור השין-שינג שלי. אם למשל אנו מתכוננים לערוך אירוע שמיועד להגברת המודעות לפאלון גונג ולרדיפה, כמתאם, אני מזכיר למתרגלים עמיתים שהמטרה המיידית שלנו הוא לא לחלק עלונים או להבהיר את האמת, או אפילו להציל אנשים. היעד שלנו הוא לשפר את השין-שינג שלנו בפעילות הדדית עם אנשים ובשיתוף פעולה אחד עם השני. אם נוכל לעשות זאת, כל השאר יסתדר כמובן מאליו.

אחר הצהריים אחד, היינו אמורים לערוך פעילות בחוץ בעיר אחרת. היה גשום באותו בוקר, כך שמתרגלת א' צלצלה אלי והציעה שנבטל את הפעילות. לא ראיתי כל סיבה לבטל והמשכנו כמתוכנן.

כדי להגיע לשם היה עלינו לנסוע כ-3 שעות בגשם שלא פסק.

מתרגלת א' לא הייתה מרוצה מהחלטתי, אבל התמדתי בכך שאם היעד שלנו הוא לשפר שין-שינג, אז הזמן לא מבוזבז, לא משנה אם יורד גשם או לא.

ברגע שהגענו לשם, חנינו והתחלנו להקים ולפרוש את הציוד שלנו. הכיכר הייתה רטובה מהגשם וריקה מאדם. אבל ברגע שהמוסיקה של הדאפא החלה להתנגן, האווירה השתנתה כהרף עין. הגשם פסק ואנשים החלו להגיע לכיכר מכל הכיוונים, כאילו המתינו ברחובות הסמוכים. ממש כמו שכשצועקים "אקשן" באולפן סרטים, פתאום כולם מתעוררים לחיים.

מתרגלת א' הייתה המומה ושאלה: "אם כך, כל זאת התרחש עבורי כדי שאואר לכך?". היא הבינה למה נסענו לשם.

לשפר שין-שינג תוך כדי שאנחנו מקדמים את ה"שן יון"

לאחרונה נהגתי על פני 900 קילומטרים כדי לעזור בקידום השן-יון. מסתבר שגם זאת הייתה הזדמנות לשיפור השין-שינג. הסטנדרטים לקידום השן יון יכולים להגיע באמת לגבהים והמבחנים יכולים להיהפך די אינטנסיביים. אבל שיפור כולל גם שיתוף, משום שבאמצעות שיתוף אנו מוארים למבחנים שאנו נתקלים בהם ובו בזמן אנו עוזרים לאחרים להיות מוארים להבנות שלהם עצמם. זוהי הסיבה מדוע אני חושב ששיתוף על בסיס קבוע הוא קריטי.

לדוגמה, יום אחד מוניתי על ידי אחד המתאמים לבקר בחברות שונות. מתרגל מקומי שצורף אלי היה צעיר וחסר ניסיון, כך שנראה כמובן מאליו שעלי להוביל את הפעילות. אבל הוא כנראה חשב אחרת ובמקום זאת הלכתי אני אחריו.

הוא הכין תכניות והציע רעיונות ואפילו העביר עליי ביקורת. בזמן שהייתי בשיחה עם אדם באחת החברות, שילבתי את ידיי. המתרגל הצעיר ציין שזה לא נראה טוב. פעם אחרת התבדחתי עם מישהו, והוא העיר שזו התנהגות לא ראויה כלל.

בערב, כששיתפתי בהתנסות היומית שלי, הבנתי כמה מגוחך היה המצב. אני תרגלתי 9 שנים והוא תרגל רק 9 חודשים, וכבר הטיף לי, והאמת שלא היה אכפת לי כלל. בעודי משתף את האחרים בהתנסות, הוארתי לכך שבעצם הוא היה שם כדי לעזור לי להיפטר מהאגו שלי, בשעה שאני עזרתי לו להקים בסיס יציב בטיפוח שלו.

העצה שלי לכל המתאמים והאחראים היא לעזור למתרגלים להציג את השיתוף שלהם, ואם צריך, לשאול אותם שאלות. יש מתרגלים ביישנים ויש כאלה שחושבים שההתנסות שלהם אינה ראויה לדבר עליה. אבל אנו מטפחים את היואן-שן שלנו. אם אנחנו מחמיצים את ההזדמנות להסביר בצורה רציונלית מה שקורה לנו, האם זהו טיפוח אמיתי?

ועידת פא נועדה גם לשיפור שין-שינג

הייתי שלוש פעמים בוועידת פאלון דאפא לשיתוף התנסויות בניו יורק. הפעם הראשונה ב-2010 הייתה מיוחדת עבורי. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את מאסטר לי במו עיניי. הרגשתי שהוא היה שמח מאוד, חגיגי ומלא עליזות, וזמן ארוך לאחר הוועידה המשכתי להרגיש את הזוהר שאפף אותו.

התפתחה אצלי מחשבה אנושית: "כל כך קל להגיע למאסטר, צריך פשוט לקנות כרטיסי טיסה שאינם יקרים כל כך אחרי הכול. אף פעם לא אחמיץ שוב ועידת פא בניו יורק".

בשנה שלאחר מכן, ב-2011 הגעתי לניו יורק בטיסה האחרונה לפני שפרצה סופת ההוריקן. גם התחבורה הציבורית נסגרה ולא הייתה דרך להגיע למנהטן, בצד השני של הנהר. נשארתי אצל חברים שאינם מתרגלים והרגשתי שאיני מחובר למתרגלים בגדה השנייה של הנהר. ביום הוועידה, הרכבות עדיין שבתו וההמתנה לאוטובוס הפכה ארוכה יותר ויותר.

בעבר, בכל פעם שנסעתי לפעילויות דאפא, פגשתי במתרגלים, אבל הפעם, לא היו מתרגלים סביבי. בסוף, הצטרפתי לכמה אנשים רגילים לחלוק במונית. ידעתי שאאחר, אבל אחרי הכול, מי יודע כיצד אחרים יצליחו להגיע לאולם הוועידה שהתקיימה באחד הפרברים הרחוקים של ניו יורק.

כשנכנסתי לאולם, הופתעתי לראות שכל האחרים הגיעו למעשה בזמן — כולם מלבדי. בנוסף, המאסטר כבר עמד על הבמה והרצה.

הרגשתי כמו ילד המאחר לבית הספר כיוון שאיחר לקום. הרגשתי כל כך מבולבל ואשם שלא יכולתי לתפוס משהו ממה שהמאסטר אמר. הרגשתי רק שהמאסטר היה עצוב, לא מאושר ולא מרוצה.

לאחר מכן שאלתי אחרים איך הם ראו את המאסטר. הם אמרו לי שהוא נראה שמח. אם כן רק איתי הוא לא היה שמח — הבנתי זאת. המתרגל שחשב שלראות את המאסטר בעצמו היה עניין פשוט של קניית כרטיס טיסה וחציית האוקיאנוס טעה.

גם חברים מספקים הזדמנות לשיפור שין-שינג

אנו מטפחים בחברה רגילה, כך שאין עלינו לנתק את כל הקשרים עם אנשים רגילים. לכולנו יש חברים שאינם מתרגלים, ואסור שהם יחשבו שאנו "מוזרים", אחרת לא נוכל להצילם. נוסף לכך, פעולות חברתיות אינן כלל בזבוז זמן. לפי הבנתי הן תוכננו על ידי המאסטר כדי לעזור לנו לשפר את השין-שינג שלנו.

מדי פעם אשתי ואני נוסעים עם חברים למסע בהרים. פעם אחת הלכנו לאורך נהר על הר שמימיו היו קפואים ונראה היה שאצבעות הרגליים ייכוו במגע עם המים. חרף זאת, החבר שלי חלץ נעליים והחל להלך על המים הקפואים. הופתעתי. מההיכרות שלי אתו הוא אינו מהברנשים הקשוחים. הוא קרא לי להיכנס גם כן והוסיף: "ברגע שאתה מתגבר על הכאב הראשוני יהיה בסדר". היססתי, אז הוא הוסיף: "איך אתה מצפה מהאנשים שלך ללכת אחריך אם אינך יכול ללכת בתוך המים?"

דבריו הלמו בי. חלצתי נעליי ועמדתי במים הקרים. זה היה מכאיב מאוד , אבל ניסיתי לא לשים לב. אחרי דקה או פחות, התרחש קסם. הכאב נעלם ולא הרגשתי כלל את רגליי. יכולתי לצעוד כרגיל בתוך הפלג.

זה לימד אותי שבטיפוח, אנו צריכים לפעמים "לקפוץ למים הקרים" ולסבול מעט. אבל כיוון שאנו לא כאן כדי לסבול, אלא כדי לאבד החזקות, ברגע שההחזקה נעלמת (כמו הפחד מכאב בדוגמה הזאת), הכאב הופך לא נחוץ והוא נעלם גם כן. הכול קשור לשיפור השין-שינג.

זוהי הבנתי ברמה הנוכחית שלי. אנא ציינו כל דבר שאינו הולם.