ני שאן, הידוע גם בשם זואו טיאן, חי בתקופת שושלת סונג הדרומית (1127 – 1279 לספירה). הוא הי מבריק, חסכן ולהוט ללמוד ולעזור לעניים.

הוא ניגש לבחינה הקיסרית לשירות הציבורי בעיר הבירה מספר פעמים ללא הצלחה. מישהו שידע על עבודת הצדקה שלו העיר: "אתה מציע עזרה לאנשים בצרה לעתים קרובות, ועדיין לא התקבלת בבחינה הקיסרית. האם השמים לא מודעים למעשי הצדקה שלך?"

מששמע זאת, הציב לעצמו ני שאן דרישות גבוהות יותר ולמד בנחישות רבה אף יותר.

בשנה הרביעית לשלטון שאו-דינג (1231 לספירה) תחת שרביטו של הקיסר לי-זונג. פקד רעב גדול את עיר הולדתו אנשים רבים רעבו למוות בצידי הדרך.

ני שאן האכיל את הרעבים בדייסה; הוא הציל את חיים רבים.

בשנה שלאחר מכן הוא ניגש שוב לבחינה הקיסרית בעיר הבירה. אחד משכניו חלם ששלט שכתוב בו "חלוקת דייסה ללא תשלום צוברת זכות לאדם" נישא מעל ביתו של ני שאן.

בשנה זו ני שאן דורג ראשון בין נבחני הבחינה הקיסרית.