באביב 1992 הופיעה בצפון מזרח סין שיטה תרגול מיוחדת ומופלאה שנקראת פאלון גונג. פאלון גונג היא כמו פנינה זוהרת ובהירה המקרינה זוהר מסנוור שמפזר את האבק ששקע בלבבות האנשים ומאיר את דרך הטיפוח. כדי להפיץ את הפאלון גונג ולהציל את כל היצורים החיים, מייסד הפאלון גונג, מר לי הונג-ג'י יצא מביתו לבייג'ינג, שאן-דונג, טאי-יואן ומקומות נוספים כדי לערוך סדנאות במטרה להפיץ את הוראתו וללמד את השיטה.

כיוון שהיו יותר ויותר אנשים שהגיעו ללמוד את הפאלון גונג ועדיין לא פורסם ספר רשמי של הפאלון גונג, המורה חיבר את כתב היד הפאלון גונג הסיני. כיוון שלמורה לא היה כסף לקנות את זכויות היוצרים הוא השאיל 8,000 יואן כדי לפרסם את הספר. המהדורה הראשונה הופצה ונמכרה בכל חנות ספרים מקומית. כשלאנשים עם קשרים גורליים לא היה כסף לקנות את הספר המורה נתן להם עותק בחינם. לאחר שנמכרו כל העותקים, למורה עוד לא היה מספיק כסף כדי להחזיר את ההלוואה שלקח עבור זכויות היוצרים. בהתחלה היה למורה מאוד קשה להפיץ את השיטה. הוא דרש עבור הסדנאות את המחיר הנמוך ביותר האפשרי. לא התאפשר להציע את הסדנאות בחינם כיוון שהיה צורך לשכור את אולמות ההרצאה והמחלקות או היחידות שארגנו את האירוע דרשו אף הן את דמי הטיפול שלהן. לאחר ששולמו העלויות נשאר מעט כסף. אפילו מהסכום הזעום הזה המורה לא לקח לעצמו אגורה. הוא רצה שהכסף יישמר במקום בטוח אצל מתרגלים ממרכזי הסיוע באזורים השונים. לגבי השימוש בסכומי הכסף האלו המורה ציין בבירור שהכסף הזה מייצג את מסירותם ותמיכתם של מתרגלי הפאלון גונג. ככזה, אפשר להשתמש בו רק לפיתוח הפאלון גונג. למשל, באחד המקרים בתו של המורה הייתה צריכה כסף כדי להירשם ללימודים ובגלל שזה היה ממש בסוף החודש למשפחה לא נשאר כסף. אשתו של המורה השאילה ממנו 5 יואן. כשהיא קיבלה את משכורתה כעבור כמה ימים הוא ביקש ממנה שתחזיר את ה- 5 יואן ואמר:

"זה כסף של הדאפא; אפשר להשתמש בכספים הייחודיים האלו רק למטרות מיוחדות שכאלו".

המורה חי חיים מאוד פשוטים. הוא התגורר במבנה פשוט וחסר הסקה. מכשיר החשמל היחיד היה מקלט טלוויזיה וכל הריהוט היה בסגנון מיושן של שנות ה- 80 . המורה היה קפדני לבתו ובכל חודש הוא נתן לה רק 100 יואן להוצאות המחיה שלה וזה כלל את שכר הלימוד. קיץ אחד אשתו של המורה הביאה את בתם לבייג'ינג כדי לפגוש את המורה והוא נתן לבתו רק זוג נעליים שעלה 2 יואן. תנאי המחייה של משפחתו של המורה היו בין הנמוכים, אפילו בעיר צ'אנג-צ'ון.

בכל מקום שאליו הגיע המורה הוא תמיד לימד באמצעות דוגמה אישית. בסוף שנת 1994 המורה סיים את הרצאותיו בסין ובתחילת 1995 הוא יצא מסין כדי להפיץ את השיטה. הדאפא מופץ כיום באופן נרחב ביותר מ- 60 מדינות ומועיל לאנשים בכל רחבי העולם.

בתחילת הקיץ של שנת 1995 המורה הוציא את כל הכסף שנשאר מההרצאות בסין כדי להקליט לווידאו את ההרצאות ולהפיץ את ההקלטות האלו לכל מרכזי הסיוע ברחבי סין. ערכה מלאה כללה 5 קלטות וידאו ונמשכה כ- 900 דקות. באותה תקופה היו בסין כמעט אלף מרכזי סיוע והם השתמשו בערכות האלו כדי להפיץ את השיטה. תוך שנים ספורות יותר מ- 100 מיליון אנשים התחילו לתרגל פאלון גונג ונהנו מיתרונות השיטה, שיפרו את בריאותם הפיזית והנפשית ושיפרו את הרמה המוסרית שלהם. זה תרם למנטליות ולרוחניות של החברה האנושית. לא ניתן לבטא במילים את תרומתו של המורה למוסריות בסין, לכל האנשים ולאנושות כולה. היא חסרת גבולות ועצומה.

המשך יבוא….