מאמר מערכת אחרון ב- Washington Post מבקר את ממשלת ארה"ב שכשלה להעלות בגלוי את בעיית זכויות האדם במהלך ביקורו של סגן הנשיא ג'ו ביידן בסין. הבעיה רבת החשיבות הזאת נותרה מחוץ לשיחות הגומלין בין המעצמות. המאמר מביא את דניאל וואנג כדוגמה לאלה הסובלים עקב הפרות חמורות של זכויות אדם בסין.

אביה של דניאל, וואנג ג'י-וון נעצר ביולי 1999 מיד לאחר הנחתת קמפיין הרדיפה של המק"ס (מפלגה קומוניסטית סינית) נגד הפאלון גונג. דניאל שהייתה בת 19 בזמנו, לא ראתה מאז את אביה. היא כיום בת 33. היא נקראה להעיד בשימוע "שחררו את האבות שלנו", שנערך בקונגרס האמריקני ב-5 בדצמבר.

דניאל וואנג מעידה בשימוע בקונגרס האמריקני

אביה של דניאל היה אחד מבין מתרגלי פאלון גונג היחידים שפגש את ראש הממשלה הסיני במהלך עתירת ה-25 באפריל 1999. בית הדין גזר עליו במשפט חשאי 16 שנות מאסר בכלא.

דניאל מנסה במשך יותר מעשור שנים להציל את אביה. למרבה הצער היא אינה היחידה במצב שובר הלב הזה: גם יו מינג-הווי, העובדת בכלי תקשורת לונדוני קוראת לשחרור הוריה הכלואים, מתרגלי פאלון גונג.

יו מינג-הווי עומדת מול הציור "צערה של יתומה" של התערוכת הבין-לאומית "האמנות של ג'ן, שן, שן" בידיה גלויה עם תמונת אביה וכמה עובדות בסיסיות על הרדיפה

אביה של יו, יו ג'ונג-האי, לשעבר עוזר אמנותי בספריית מודאן-ג'יאנג, כלוא במשך 12 השנים האחרונות באופן בלתי חוקי בפרובינציית היילונג-ג'יאנג, עקב תרגול בפאלון גונג. גם אמה, לשעבר מהנדסת בכירה, כלואה במשך 10 השנים האחרונות משום שהיא מתרגלת פאלון גונג.

ב-2006 נפגע מר יו בעינו במחנה העבודה בכלא והפך נכה. ב-2009 הסוהרים הגבירו את הרדיפה כשהם חושפים את המתרגלים לעינויים עוד יותר קשים כדי להשיג שיעור מלא של הצלחה ב"שינוי" ("חינוך מחדש") של המתרגלים, כדי לכפות עליהם לוותר על אמונתם. מקורות מסרו כי מר יו שעונה בדרכים שונות הכוללות מניעת שינה ושהייה בקור המקפיא של צפון-מזרח סין כשהוא ספוג במים קרים שהתיזו עליו.

"החיים ללא אבא הם כה קשים", אמרה וואנג בשימוע. זה קשה אף יותר לאלה הנמצאים בסין.

ילדים וצעירים רבים איבדו את אביהם, אמם או את שני הוריהם כתוצאה מהרדיפה. החיים יכולים להיות כל כך קשים, שהילדה הצעירה לי צ'ינג-צ'ינג ניסתה להתאבד כשזה קרה לה.

לי צ'ינג-צ'ינג בת 13 היא תלמידה בחטיבת ביניים בעיר ג'יאנג-ג'ין ליד צ'ונג-צ'ינג. היא איבדה את הוריה כשהייתה בת 9. אביה מת ממחלה בשנת 2000 ואימה, מורה בחטיבת ביניים עונתה למוות ב-2001 במרכז ג'יאנג-ג'ו לשטיפת מוח. צ'ינג-צ'ינג עברה לגור בבית דודה והרבתה לבכות על חיסרון הוריה.

חבריה לכיתה התעלמו ממנה עקב התעמולה המשמיצה של הרשויות והלחץ בבית הספר. היא הייתה בודדה וניסתה להתאבד בשתיית חומר הדברה. שכניה לא העזו להצילה מפחד להיות מעורבים ולעמוד בעצמם לנוכח רדיפה על ידי המשטר.  היא ניצלה רק הודות לכך שהמוצר היה מזויף.

חבר הקונגרס רוברט פיטנגר ביקש את חמשת הבנות שהעידו בשימוע מילה אחת לקחת איתם, כדי להזכיר תמיד לחברי הקונגרס את הבעיה החשובה הזאת של זכויות אדם. בין המילים שהן הזכירו היו המילים "תקווה" ו"אהבה".

המילה של דניאל הייתה "אומץ". האומץ לומר את האמת. כאשה צעירה היא סמל לאומץ בעצמה. היא סיפרה ל- Washington Post שכשסבה הוכה למוות בתקופת המהפכה התרבותית הגדולה, סבתה בחרה לא להגיב ושתקה. כעת דור אחר סובל. היא נחושה להמשיך במאמציה ומאמינה שהטוב ינצח.