כשהתבקשנו לחפש אולם מתאים ל"שן יון", חשבתי על Wales Millennium Centre שבקארדיף. זהו אולם מפואר וכאילו נבנה במיוחד למען ה"שן יון".

כמה נפלא יהיה אם ה"שן יון" יוכל להופיע בקארדיף ויציל את האנשים בוויילס, חשבתי. ומיד באה עוד מחשבה: "איך זה אפשרי כשאין כלל מתרגלים בקארדיף? זה לא יהיה הוגן לבקש ממתרגלים לנסוע מרחק רב כל כך כדי לקדם את המופע".

בפגישה און-ליין שמעתי ממתרגל שבעיר אחת בארה"ב, למרות שהיה שם רק מתרגל אחד, ה"שן יון" הופיע שם בהצלחה.

זה עודד אותי, והחלטתי שאם ה"שן יון" יכול לבוא לקארדיף, אוותר על עבודתי כדי לעזור לקדם אותו במשרה מלאה. הרגשתי בלבי שזה גורלי ושזו הזדמנות שחיכיתי לה במשך תקופות חיים רבות, ההזדמנות לעזור למאסטר בתיקון הפא.

כשסיפרתי לאשתי שאני רוצה לפרוש מוקדם מהעבודה כדי לעזור ל" שן יון", היא התרגזה מאוד ואמרה שנמאס לה מהפאלון גונג ושהיא רוצה להתגרש. ידעתי שהיא באמת התכוונת לזה באותו הזמן ושזהו מבחן בשבילי. תוך יומיים היא הייתה מוכנה לקבל את זה.

לבטוח במאסטר

אני זוכר שחשבתי שאין לי כל ניסיון, ושיש מתרגלים בעלי יכולת רבה יותר ממני.

חשבתי שהדבר היחיד שאני יכול לעשות הוא לבטוח במאסטר. המאסטר יספק את כל מה שצריך.

שוב ושוב, בכל פעם שהרגשתי את הלחץ והאחריות הענקית הזו, פשוט שמתי את מבטחי במאסטר.

אני גם אסיר תודה עד מאוד לתמיכה ממתרגלים עמיתים שהצליחו לעודד אותי כשהמחשבות שלי לא היו נכונות או היו חסרות אמונה.

מחשבות נכונות

לפני שארגון פגישה עם האולם בוויילס התאפשר, בכל פעם שיכולתי, נסעתי לקארדיף ושלחתי מחשבות נכונות בתוך האולם.

כשהמתאם של אנגליה ואני פגשנו את המנהל, הראינו לו די וי די לקידום ה"שן יון". הוא התרשם מאוד מהאיכות האמנותית של המופע אך היה מודאג מסיבוכים פוליטיים, ולא היה בטוח ש"שן יון" יישומי באופן מסחרי או אם המופע יקבל תמיכה מהאנשים בקארדיף.

הוא אמר שאין תאריכים פנויים בפברואר או מרץ, אך ייתכן שתהיה אפשרות של ביטול באפריל.

חודש עבר ולא הצלחנו לקבל התחייבות.

האינטואיציה שלי אמרה שהוא נפגש עם הצוות המנהלי והם היססו בנוגע לאפשרות של לחץ פוליטי מהמועצה של וויילס, שהיא הספונסר של ה-Wales Millennium Centre. למרכז ולבית המחוקקים של וולס יש קשרים פוליטיים ומסחריים חזקים עם סין. המנהל ציין שלמרכז יש סידור עם תיאטרון בצ'ונג-צ'ינג בסין, ושהנהלת המרכז עומדת לנסוע לשם לייעץ להם.

מפעם לפעם נכנסו לראשי מחשבות שליליות שלא יצליח לנו. בכל פעם שהמחשבות עלו, חשבתי שזו הזדמנות נכונה כל כך בשביל וויילס. אנשים עומדים להינצל והמאסטר והשמים תומכים בזה. שום דבר שאנשים רגילים יכולים לומר או לעשות אינו יכול למנוע שזה יקרה.

אני זוכר שיחה שהתרוצצה בראשי עם הצד היודע של הצוות המנהלי של המרכז. הזכרתי להם שהם כאן כדי לשרת את האנשים של וויילס ושעליהם ללכת אחר צו מצפונם ולא להיות מושפעים מהאינטרסים הפוליטיים והמסחריים. כך הם יגשימו את הדרכים המיועדות להם וישיגו את המוסריות האדירה של לעזור למאסטר להביא את ה"שן יון" לאנשים של וויילס.

לאחר שיחות טלפון ואימיילים רבים, המנהל וצוותו הציעו לנו יום אחד באפריל, ולבסוף הסכימו לתת לנו יומיים.

הערך של שיתוף פעולה

במשך הימים הראשונים של קידום ה"שן יון", עמדה להתקיים פגישה חשובה בין הנהלת המרכז והצוות המתאם. כשעמדתי לצאת מביתי לפגישה, הפעלתי את ברז אספקת המים המרכזית של חלק מהבית שלא היה בשימוש בתקופת מזג האוויר המקפיא. מים החלו לקלוח מהתקרה. למרבה המזל הכרתי שרברב מצוין שאמר שיוכל לבוא מיד לתקן את זה. כשהגעתי לפגישה בקארדיף, אשתי התקשרה, ובדמעות אמרה לי שאינה יכולה להתמודד ושמים זורמים בכל מקום, והיא מבקשת שאחזור הביתה לעזור.

השרברב אמר לי שהבעיה הייתה שכל החיבורים בצינורות אינם מוגנים, ושהוא היה צריך למצוא ולמגן כל חיבור. הרהרתי איך זה קשור לנושא של קידום ה"שן יון" בקארדיף.

[בדיוק כמו עם הצינורות], אם לא היו לנו חיבורים טובים בין מתרגלים, אז היינו מבזבזים אנרגיה רבה כשהמאסטר התקין את המעגל השמימי שיביא את מימוש ה"שן יון" בקארדיף. יחד עם מחשבות נכונות, עלינו לשתף פעולה ולהתארגן היטב כדי להצליח. עלינו לעבוד כגוף אחד. רק אז שדה האנרגיה יהיה חזק מספיק כדי להציל אנשים.

מתרגלים רבים אמרו שהם הרגישו בשדה הזה כשהם באו לקארדיף, ושהוא סיפק אווירה טובה לטיפוח.

אני זוכר שהתבקשתי לעשות עבודה מסוימת שאינה קשורה ל"שן יון" ואמרתי שאני עסוק מדי. במשך כמה ימים לאחר מכן הרגשתי שאבדתי את תמיכת השמים. זה היה שיעור גדול עבורי. כשהתנצלתי מאוחר יותר בפני האיש וביצעתי את העבודה, הרגשתי שהתמיכה מהאלוהויות בשמים חזרה.

מכירת כרטיסים, אמונה וטיפוח

מנהל המרכז התרשם מאוד מהאופן המצוין שבו קידמנו את "שן יון", אך מספר שבועות לפני ההופעה הוא קיבל תלונות שארגונים ועסקים קבלו את אותו מידע מספר פעמים.

בפגישה המקוונת שלנו, הוסכם באופן כללי שכמעט כל מה שאפשר היה לעשות כדי לקדם את המופע נעשה, ושעכשיו עלינו להתמקד בשליחת מחשבות נכונות, לשפר את השין שינג שלנו, ולתת אמון במאסטר.

נאמר לי שהיה שיתוף הבנות בטיפוח טוב מאוד בין המתרגלים, ושצוותי מתרגלים המשיכו לשלוח מחשבות נכונות. השתדלנו לא לרכז את תשומת הלב למכירות הכרטיסים אלא למספר האנשים שיוכלו להינצל.

כשהמופע הגיע, שדה האנרגיה בקארדיף כבר היה חזק מאוד ו-85 אחוזים מהמושבים כבר נמכרו. כל הופעה התקבלה בתשואות מהקהל שנעמד והריע.

מדוע מתרגלים הם מיוחדים

כשהגיע הזמן להתחיל את הקידום בקארדיף, שכרנו דירה ותהיתי אם מתרגלים יגיעו לעזור.

שישה מתרגלים סינים באו ורק שניים מהם דברו אנגלית.

התרגשתי מאוד שמתרגלים שלא יכלו לדבר אנגלית הקדישו את זמנם ובאו לעזור. הרגשתי באנרגיה של חמלה שמתפתחת. הם עבדו קשה בתליית פוסטרים, ואני זוכר שהרבה אנשים אמרו שהם קנו כרטיסים לאחר שראו את הפוסטרים.

ראיתי מתרגלים שבאו לקארדיף כמעט בכל סוף שבוע במשך חודשים, בכל תנאי מזג האוויר, כדי לקדם את המופע.

ראיתי מתרגלים שהשתמשו בכל החופשות שלהם כדי לבוא ולעזור.

ראיתי את נדיבות ליבם של מתרגלים שיכלו לעזור לספק שירותים ועזרה כלכלית למתרגלים שמצבם טוב פחות.

שמתי לב לעבודה הבלתי נלאית של אלו שעבדו מאחורי הקלעים מבלי לקבל הכרה.

אני מעריך עמוקות את הכבוד לקחת חלק יחד עם מתרגלים עמיתים בלעזור למאסטר להביא את "שן יון" לקארדיף. זה הראה לי מדוע המתרגלים כל כך מיוחדים. אנשים רגילים לא יכולים להבין איך אפשר שמתרגלים יעבדו כל כך קשה ויתנו כל כך הרבה כדי לעזור לאחרים. לאנשים הרגילים אין את מה שניתן לנו: הם מחכים לחסד המושיע של המאסטר.

אנא הצביעו על כל הבנה לא הולמת.

תודה לך, מאסטר