המשך מחלק הראשון.….

חזרה לטיפוח אמיתי ולהתקדמות במרץ בטיפוח

ברגע שחזרתי לקבוצת תרגול ולימוד, ניסיתי ככל יכולתי להתקדם במרץ ולחזור למצב ההתלהבות המקורי שלי. כמו כן התחלתי לעבוד על בניית סביבת טיפוח בבית.

1. לפרוץ דרך ההגבלות

אנשים נהגו לקנא במשפחתי. בעלי ואני היינו עובדים בכירים בחברות שלנו. לשנינו הייתה משכורת טובה וחיינו חיי נוחות. בתנו הייתה מקור גאווה ושמחה לשנינו.

אחרי שהרשויות החלו לרדוף אותי, איבדתי את מקום עבודתי, כך שבעלי הפך למפרנס היחיד, ועד מהרה אפילו חברים טובים נטשו אותנו. אולם עדיין הצלחנו לשמור על חזות המשדרת שהכול בסדר. ואז סטיתי מהדאפא.

תוך 3 חודשים מאז שחזרתי הביתה ממחנה העבודה בכפייה, פקדו אותנו אסונות ומזל רע.

ראשית אבי בן ה-80 נפטר. הוא תרגל פאלון דאפא במשך זמן מה, אבל חדל לתרגל עקב הרדיפה. הוא חידש את התרגול כשגילה שסבל מסרטן הריאה, והחלים לאט לאט עד שנודע לו שנעצרתי ונשלחתי למחנה עבודה בכפייה. הוא היה הלום צער ותוך שנה נכנע לגורלו ומת.

בעלי, שכולם חשבו שהוא נדיב לב ואפילו בעל מזג נוח, החל לריב אתי והפך נקמן לגבי כל התגרות ולו הקטנה ביותר, במיוחד כשנהג במכונית. הרגשתי חסרת אונים לעצור את ההתנהגות ההרסנית שלו.

בתנו החלה לבלות בצורה מופרזת בצפייה בטלוויזיה, בגלישה באתרים ובמשחקי ווידיאו. החוש האופנתי שלה הפך מוזר ומביך. הרגשתי חסרת אונים לעצור את מסלול התדרדרותה. בסופו של דבר, היא החלה לסבול מבעיות בריאות.

המצב של הבית שלנו היה אף גרוע יותר: גג המרפסת החל לדלוף, הצבע התקלף מהקירות והרצפה חרקה ללא הסבר ניכר לעין, צינורות המים קפאו וג'וקים הופיעו לפתע משום מקום.

הייתי הרוסה. אחרי לימוד פא מעמיק וארוך הבנתי שמה שמתרחש קשור בצורה הדוקה למצב הטיפוח שלי. בשביל למצוא פתרונות לבעיות שלי, היה עליי ראשית לתקן את עצמי בתוך הפא.

כצפוי, ככל שמחשבותיי נעשו נכונות יותר ויותר, דברים החלו להשתפר.

2. הקמת קבוצת לימוד בבית

כמו מתרגלים רבים, רציתי באמת שבני משפחתי ישיגו את הפא.

אחותי ואני הסכמנו לשכנע את הבעלים שלנו להצטרף כל יום ללימוד הפא שלנו, להקשיב לתכניות על תרבות סינית מסורתית ולצפות בתוכניות של רשת הטלוויזיה העצמאית NTD. היעד שלנו היה לשכנע את הבעלים ללמוד את הדאפא.

הבנתי אז, שלדחוף אנשים ובכלל זה בני משפחה לתרגל דאפא, זה למעשה להסתכל החוצה וזוהי החזקה גדולה – משהו שעלינו לסלק.

אחותי הסכימה לכך והפסקנו לדחוף.

כשחל אצלנו שינוי, גם בבעלים שלנו חל שינוי. בתחילה הם היו מסויגים, הם אחר כך החלו להיענות לשידול עדין ,ולאחר מכן הפכו חדורי מוטיבציה עצמית, והם ממשיכים בשגרת לימוד פא עד עצם היום הזה.

אחותי ואני התחלנו גם בקבוצת לימוד פא נוספת פעם בשבוע עם חמותי ומתרגלת נוספת. ביחד התגברנו על הפרעות ראשוניות של קארמת מחלה, קונפליקטים אישיים וחילוקי דעות על רעיונות ומושגים.

3. הקמת אתר ייצור חומרי דאפא בבית

כששמתי לב כמה קשה עובדים מתרגלים עמיתים על ייצור חומרי הבהרת אמת, הבנתי מהי האחריות והמשימה שלי. רציתי להקים בעצמי אתר כזה בביתי.

כשנוצרה אצלי השאיפה הזאת, המאסטר תכנן עבורי להכיר שני מתרגלים עם מיומנויות טכניות. הם עזרו לי לרכוש את הציוד הנחוץ ולימדו אותי להשתמש בו. למדתי איך להדפיס, לצרוב תקליטורים ולהוריד תוכן באינטרנט.

לפני ואחרי רכישת הציוד הייתי מלאת פחד. פחדתי שבעלי יתנגד לכך שאוציא כסף, לכך שכל הציוד הזה יהיה בבית, לכך שעליי לבזבז זמן רב מהרגיל על עבודה בפרויקטים.

באמצעות שיתוף עם הקבוצה, הבנתי כיצד מתרגל צריך להשתמש תמיד במחשבות נכונות כדי להתגבר על כל המכשולים האמיתיים או הדמיוניים, ולהאמין שכל משימה של דאפא היא מאמץ אצילי ששום דבר לא צריך להפריע לה.

דחקתי את הפחד ממני והלאה ותיקנתי את מחשבותיי. כמובן שבעלי לא עורר התנגדות כלל. למעשה הוא עזר לי בסופו של דבר בכל פעם שהזדקקתי לעזרה. עם הזמן, הוא אפילו השתלט על עבודות הבית כדי שאוכל להקדיש עוד זמן לעבודת הדאפא.

נוכחתי שטיפוח באמת קל ביותר, בתנאי שיש לנו מחשבות נכונות חזקות.

בהליך הקמת אתר ייצור חומרים בבית, חשפתי מושגים אנושיים והחזקות רבות, עברתי מבחנים רבים ומצוקות ולמדתי להרים את השין-שינג שלי. בנוסף, הפכתי צלולה יותר ויותר בהבנה שלי את הפא.

כל זאת השגתי בעזרת המתרגלים עמיתים בסביבה של קבוצה.

4. יד ביד עם בתי על דרך הטיפוח שלנו

בתי הייתה בת 6 כשהתחלתי את הטיפוח שלי בפאלון דאפא. אף על-פי שלא תרגלה את התרגילים, היא הקשיבה לעתים קרובות להרצאות המאסטר. המאסטר טיהר גם את גופה, כך שבמשך 10 השנים שנרדפתי, מ-1995 ועד 2005, היא נהנתה מבריאות מתמדת טובה.

יום אחד כשהייתי כלואה במחנה העבודה, היא התעלפה פתאום בבית הספר ואבדה את הכרתה.

ב-2007, לאחר ששוחררתי, הרשויות שלחו אנשים להטריד אותי בביתי. לחצו עלי לכתוב הצהרת ערבות לוויתור על הפאלון גונג.

שבוע לאחר מכן, בתי שוב התעלפה. הרופא אבחן שהיא סובלת מאפילפסיה ורשם לה תרופה שהיה עליה לקחת כל חייה. למרבה הצער, לתרופה הזאת הייתה השפעה חמורה על מערכת החיסון שלה.

לא רציתי שהיא תיקח את התרופה, אבל בעלי ובתי התעקשו, כך שוויתרתי.

שנתיים לאחר מכן, בתי החליטה לפתע שהתרופה גורמת לה חוסר נוחות רב והיא סירבה לקחת אותה עוד.

שלוש שנים נוספות חלפו. באותו זמן כבר טיפחתי בסביבת קבוצה במשך כמעט שנתיים ופיתחתי מחשבות נכונות חזקות.

אמרתי לבתי בסבלנות: "אני יודעת שהמאסטר משגיח עליך. המחלה שלך היא רק אשליה. אני חושבת שעלייך להתחיל לתרגל פאלון דאפא".

בתי הסכימה בשמחה והצטרפה אלי לקבוצת תרגול ולימוד הפא.

כשחזרה הביתה בפעם הראשונה היא חשה הרבה יותר טוב.

חודש לאחר מכן, יום לפני התרגול והלימוד הקבוצתי היא לקתה בהתקף נוסף. הפעם היא הבינה שזהו מבחן. היא סירבה ללכת לבית החולים והייתה נחושה להמשיך בטיפוח תרגול שלה.

זמן קצר אחר-כך, הקבוצה שלנו שלחה מחשבות נכונות במשך חצי שעה ולאחר מכן ישיבה של שעה במדיטציה. בדרך הביתה, בתי סיפרה לי שהיא חשה נהדר, כאילו התקלחה במקלחת מרעננת קרירה אחרי הזעה יתרה.

כיום בתי נהנית מבריאות טובה והיא מלאה באנרגיה. היא מתמידה לתרגל מוקדם בבוקר. היא מקשיבה להרצאות המאסטר במכונית שלה בדרכה לעבודה. כל שבוע היא מצטרפת אלי לשני מפגשים של לימוד פא בקבוצה. בדרך חזרה אנחנו מפיצות ושולחות חומרים על הדאפא ועל הרדיפה.

אנו עוזרות זו לזו להתקדם במרץ וצעודות יד ביד על הנתיבים הנפרדים שלנו בטיפוח.

5. להיות חלק בלתי נפרד מהגוף האחד עם מטרה אחת משותפת

המאסטר אמר:

"הסביבה נוצרת על-ידיכם והיא גם קריטית להתקדמות." (מתוך המאמר "סביבה" ב"יסודות להתקדמות במרץ")

אני זוכרת כשהתחלתי לתרגל לראשונה פאלון דאפא, הייתי הולכת לאתר התרגול הקבוצתי כל יום. יכולתי ממש להרגיש את המצב בו הייתי, וידעתי שהשתפרתי ממש מהר.

גם מתרגלים עמיתים הבינו שכדי לחזור למצב המקורי שלנו, עלינו לחזור חזרה לסביבת קבוצת התרגול המקורית שלנו.

לפיכך, חילקנו את הקבוצה הגדולה שלנו ל-3 קבוצות קטנות יותר. אנחנו פיזית נפרדים, אבל הלבבות שלנו והכוונות שלנו מחוברים. אנחנו בקשר קבוע לגבי ההתקדמות בלימוד הפא שלנו, משתפים התנסויות ועוזרים לקבוצות חדשות יותר ולמתרגלים חדשים.

כיום יש לנו 5 קבוצות קטנות קבועות של 2-3 מתרגלים בהרכבים שונים, כשקבוצה יכולה להיות מורכבת מ- 2-3 בני אותה משפחה, ויש גם קבוצה של שכנים שהחלו לתרגל. יש קבוצות הנפגשות בימים קבועים ויש כאלה שלא. כל אחד מקבוצה יכול להצטרף בימים האחרים לקבוצות האחרות.

המתרגלים שלנו מכל הגילאים ומכל הרמות, חלקם חדשים חלקם וותיקים, אבל לכולנו מטרה אחת: להתקדם במרץ, לעזור זה לזה, ותמיד לשמור על המחשבות הנכונות שלנו.

השנה עזרתי למתרגלים עמיתים לרכוש 8 מדפסות וארבעה צורבי דיסקים כדי שיוכלו להקים אתרי ייצור חומרים משלהם בבית. אני יודעת שיכולתי לעשות כל זאת הודות לסביבת הקבוצה, המשפרת בדרך כלל את הנטייה שלי לפעול.

אני מתרגלת פאלון דאפא 18 שנים. במשך שלוש השנים האחרונות כשהשתלבתי באופן מלא בתוך הסביבה הקבוצתית, סוף סוף אני יודעת שמצאתי את מצב הטיפוח המקורי שלי.

מתרגלים עמיתים, בואו נבנה לעצמנו סביבת קבוצת תרגול, ניטמע בתוכה ונוכל לחזור במהירות חזרה למצב הטיפוח המקורי שלנו. בואו ונוודא שאנו שם לעזור זה לזה, כדי שנוכל כולנו ללכת בעקבות המאסטר הביתה.