הוראת הפא בוועידת הפא של החוף המערבי ב-2015

לי הונג-ג'י
16 באוקטובר 2015, לוס אנג'לס

(כל הנוכחים עומדים ומוחאים כפיים בהתלהבות).

יש לנו [בארה"ב] שתי ועידות פא בשנה. מספר גדול של מתרגלים נוהר לוועידה בכל פעם, והם באים ממקומות רבים לעיר המארחת. ההוצאות הכרוכות בכך הן משמעותיות. לעתים אני אפילו חושב שכל הכסף הזה יכול היה באמת לפתור עניינים מרכזיים אם במקום זאת היו משתמשים בו לדברים של תיקון הפא. אז מה שאני חושב הוא שאנחנו בהחלט לא יכולים שוועידות הפא שלנו ייעשו למשהו שהוא פורמלי בלבד. אתם באמת צריכים באמצעות הוועידה ללמוד זה מזה ולגלות איפה יש לכם החסרות, כך שהיא אכן תהפוך לוועידת פא של תלמידי דאפא שעוזרת לכולכם להתקדם במרץ ביחד בטיפוח ולפעול טוב יותר במאמציכם.

כפי שאתם יודעים, בכל פעם שיש ועידת פא כל אחד רוצה לשמוע את המאסטר מלמד משהו, ומקווה לאיזה שהוא שינוי במצב הכולל. אבל אם תוכלו, כמטפחים, להשקיט קצת את לבכם ולפעול היטב במה שאתם אמורים לעשות, אז, למעשה, הכול יהיה שם בשבילכם. אם כולכם תצליחו לעשות את שלושת הדברים היטב, אז אלוהויות ישגיחו עליכם אפילו אם אתם בפינה מרוחקת של העולם, וכך יעשו גם הפא-שנים של המאסטר. כל אחת מהמחשבות האנושיות או ההחזקות שיש לך תקשה עליך להשתפר ולהתרומם, ובה בעת, בטוח שהכוחות הישנים והגורמים המרושעים ינצלו אותה. מנקודת המבט של רמה גבוהה, הכוחות הישנים רוצים רק שהדברים יתבצעו בהתאם לתכנונים שלהם לעניין הזה. לא אכפת להם אם אתם מתקדמים במרץ, איזה הפרעות גורמים שדים, או אם ההשפעה של הצרה שזה מביא על אנשי העולם היא הולמת. ויש גם הישויות האלה של הרמה הבינונית המבצעות את הפרטים הספציפיים [של תכנוני הכוחות הישנים], הן פשוט משלימות את המשימות שלהן באופן מכני, מקיימות את האיזון בין הרוע לבין תלמידי הדאפא. אלו המעורבות ישירות וממלאות תפקיד שלילי לא מתכוונות שתטפח. כל מקרה של חשיבה אנושית במהלך מבחן, כל מקרה של מחשבות נכונות הלוקות בחסר, וכל החזקה שיש למטפח – ינוצלו על ידן כתירוץ לגרור אותך מטה ולהוציא אותך משורות תלמידי הדאפא המטפחים. זה גורם לכך שנתיבי הטיפוח שלנו יהיו מלאים בקשיים וגם בסכנה.

כל אחת מההחזקות שלכם יכולה לגרום לטיפוח שלכם להיכשל. כל אחת מההחזקות שלכם יכולה לגרום לבעיות גופניות, ולהוביל לכך שהאמונה שלכם בדאפא, שפעם הייתה מוצקה, תתנדנד. במילים אחרות, אם לומר לכם את האמת, לאף אחד [מהם] אין כוונה שהטיפוח שלך יצליח, ואף אחד לא מקדיש מחשבה איך הטיפוח שלך מתקדם. הכוחות הישנים רוצים רק להשלים מה שהם רוצים שיושלם, וזה הכול. ובאשר לאלו המבצעים את הפרטים הספציפיים, הגורמים נזק, והממלאים תפקידים שליליים, הם רוצים להפיל אתכם ולהרוס את העניין הזה, משום שהם אינם יודעים איך העניין הזה עומד להסתיים. רוע הוא רק רוע, אחרי הכול. המאסטר הוא היחיד המנווט את הטיפוח שלכם לקראת ההגעה לשלמות המלאה; המאסטר הוא היחיד שבאמת עושה זאת. מה שהמאסטר עושה הוא תעלומה לא רק עבור בני האדם, אלא גם עבור האלוהויות. אף אחד לא יודע מה אני עושה. במיוחד בהתחלה זה היה כך. לכן הם היו כה נועזים עד כדי להפריע ולהכניס את התכנונים שלהם. ובדיוק תחת הנסיבות האלה אתם עושים טיפוח. זה ממש מסוכן אם אינך יכול להתייחס לכך בכל הרצינות הראויה. ובכמה מקרים הם מרחיקים לכת עד כדי כך שהם בוחרים מתרגל, כשהם אפילו לא שוקלים אם לאדם הזה יש החזקות, במטרה לבחון את המתרגלים בסביבה שלו כדי להרים את השין-שינג של האנשים וכדי לבחון את אמונתם. הם יגרמו לאותו מטפח למות, יגרמו לאותו תלמיד דאפא לעזוב מוקדם, ויגרמו לאחרים להתנדנד. הגישה הזאת לא נראית נכונה, אבל ברמה הכוללת יותר יש להם הצדקות עבורה, שהן: איך אפשר לא לבחון קבוצה כה גדולה של מטפחים – לא לבחון אותה עד הליבּה? אז יש להם צידוקים עבורה, וכל זה הוא לכן רציני ביותר עבורכם.

עברתם כל כך הרבה בכל השנים האלה של הטיפוח, ועדיין אנשים רבים פעלו באופן ממש עלוב. הם עושים כל הזמן כל מיני טעויות, ואפילו התרגלו לזה ומחשיבים את זה כשום-דבר; אפילו כשמצוקות מגיעות הם לא קולטים איפה נמצאת הבעיה, משום שהם התרגלו לזה, והם מחשיבים את [ההחזקות שלהם] כדברים קטנים בלבד. אבל זה טיפוח – מה קרה עם להיות "ללא החסרה" (ווּ-לוֹאוּ)? בנוסף, בשנים האלה, דברים איומים רבים התרחשו בקרב שורות המטפחים שלנו, ושימשו כסוגים שונים של הפרעה למתרגלים שלנו. אולי נראֶה [שזאת רק בעיה] שהכוחות הישנים מתכננים עבורכם במטרה לעורר צרות בקרבנו בשביל לחשוף את ההחזקות של האנשים, וזאת המטרה של הכוחות הישנים. אבל כשאתה עושה את הדברים האלה, האם חשבת על כל התוצאות? מה מחכה לך בעתיד? אתה ממש לא רציונלי. יש אנשים שרימו שוב ושוב את תלמידי הדאפא שלנו כדי לקבל מהם כספים. הם אוספים כספים ומרמים תלמידי דאפא בשם כל מיני מטרות כביכול. כולם באו לכאן למען הפא. עכשיו, כשעשית את הדברים האלה, אני רוצה לומר לך כמה מילים. המאסטר בא לכאן כדי להציל את כל הבריאה. כל עוד יש שביב של תקווה שאתה יכול להינצל, אני אנסה להציל אותך. לא משנה כמה גרוע פעלת, אני מתייחס אליך באותו האופן שאני מתייחס למתרגלים הטובים. אז כדי שתוכל להינצל, אתה לא תראה שום הבדל באופן שאני מתייחס אליך. וזה נכון אפילו עבור סוכנים חשאיים – אתם לא תראו שאני מתייחס אליכם באיזשהו אופן שונה, או שאני מתנהג כלפיכם באיזושהי צורה לא רגילה.

הצלת אנשים היא אתגר עצום. בכל ועידת פא המאסטר מתייחס לבעיות מסוימות שיש לאנשים מסוימים, והמטרה היא לעזור לכם באמת להבין את הפא ולטפח בהתאם לפא, ובכל ועידת פא המאסטר מסביר את ה"ג'ואן פאלון"; אף פעם זה לא עובר מעבר לזה. אם תוכלו להתמיד בלימוד הפא, באמת להניח בצד את המחשבות האנושיות שלכם ואת ההחזקות שלכם כשאתם קוראים את הפא, ולקרוא ברצינות את "ג'ואן פאלון" לאורך כל הדרך, אז אתם תזכו בהערצת האלוהויות. אפילו אלה שגרמו צרות ומילאו תפקיד מתנגד יחשבו: "וואו, האדם הזה הוא באמת יוצא מן הכלל". זה מה שהן יחשבו.

הקוסמוס הישן נגמר והקוסמוס החדש התחיל. זה אינו מושג פשוט. כדי להדגים, חישבו איך התאים של גופכם נתונים כל הזמן לתהליכים של חילוף חומרים, והם כל הזמן מתחדשים ומוחלפים. הכוכבים שאנחנו יכולים לראות גם כן כל הזמן מוחלפים ומתחדשים. עבור היצורים החיים שם זאת קטסטרופה; כל עוד הם חיים שם, הם לא יכולים להימלט ממנה. אז קטסטרופות כאלה מתרחשות כל הזמן בקוסמוס. כאשר אדם מת, כל התאים בגופו חייבים למות, והאדם כבר לא קיים. אז מעולם בעבר לא היה מקרה בקוסמוס שבו כשהקוסמוס הישן נגמר, מישהו שרצה להיות חלק מהקוסמוס החדש היה מסוגל לעשות זאת. מדוע אפילו אלוהויות לא מודעות [למה שאני עושה]? משום שזה מעולם לא התרחש בעבר. אף פעם לא היה מקרה שבו חיים שטיפחו היטב היו מועברים ישירות לכדור הארץ החדש ושבו ישויות חיות של היקום הישן היו מועברות ליקום החדש אחרי שהיו מחדשים אותן. אז האם אין זאת משימה קשה? אין תקדים מהעבר ללמוד ממנו. כאשר בזמנים שונים דיברתי עם הכוחות הישנים ולא הייתה להם דרך להגיב, אז הם היו אומרים: "אנחנו לא יודעים איך". הם אמרו: "אנחנו לא יודעים לעשות את מה שאתה מדבר עליו". היום אני מדבר אל תלמידי דאפא, ותלמידים ותיקים יכולים כולם להבין את מילותיי. זאת הסיבה שאני אומר את הדברים האלה. אלה שאינם מטפחים או שלא התקדמו במרץ תמיד לא יכולים להאמין למה שאני אומר או להבין אותו.

כל ההפרעות שהופיעו בקרב שורות המטפחים שלנו למעשה חשפו את הבעיות שיש לגוף תלמידי הדאפא. אלה שעוררו צרות עדיין עושים זאת באופן קבוע, ולאורך כל הדרך היו הפרעות. אולם בסופו של דבר, מה מספר האנשים שיהיו מסוגלים לצלוח את זה, ומה מספר האנשים שבאמת יהיו מסוגלים לעמוד בסטנדרט של הגעה לשלמות של תלמיד דאפא? לפעמים אני ממש לא אופטימי. תיקון הפא בטוח יצליח; זה ודאי. ובוודאי שיהיו תלמידי דאפא שישיגו את השלמות. אבל כמה? אני ממש לא אופטימי כרגע.

הזמן שיש לנו לטפח, כפי שאתם יודעים, הוא פשוט קצר ביותר עבורנו. הקצב של תיקון הפא הוא מהיר ביותר, ועדיין במשך פרק הזמן הקצר הזה עלינו גם להשלים את המשימות שלנו כתלמידי דאפא! מהו תלמיד דאפא? תלמיד של "הדרך הגדולה" (דאפא) של הקוסמוס. האם זה יכול להיות מספיק שתשיג רק את השלמות האישית שלך? מי לא היה נעשה תלמיד דאפא אם זה היה המצב? הכוח של הדאפא להציל אנשים הוא פשוט עצום; זה היה יכול להיות קל מאוד להשיג את זה. לתלמידי דאפא יש משימה, והיא גם אדירה וגם קשה. ולתוך זה נוספו הכוחות הישנים. אבל למעשה, אני יכול לומר לכם שמה שאתם עושים הוא מטבעו כה קשה, אז אם הכוחות הישנים לא היו מנסים להתערב, אז איזה שהוא כוח אחר היה בטוח מתערב. הם היו גורמים לאותם סוגים של הפרעות עבורכם; זה פשוט מה שהם היו עושים. משום שהדאפא הוא כה טהור, ישר ומלכותי, כשהן רואות מוסריות אדירה שכזאת ועוצמה שכזאת, וכאשר האיכויות הטובות שלו זוהרות בזמן שהוא מציל חיים, אפילו אלוהויות ירחשו יראת כבוד, ואף אחת לא תעז לעשות כלפיו דברים שליליים. הן יציגו חזית חיובית, אך עדיין ינסו להשיג את מה שהן רוצות – ואפילו יִצרו משהו גדול כפי שהן יָצרו כדי להשיג את המטרות שלהן. כך הם הכוחות הישנים, ומה שהם עושים זה להפריע ולגרום נזק. ידעתי כמה מאתגר יהיה העניין הזה, ולכן לאורך ההיסטוריה פתרתי דברים רבים עבור תלמידי הדאפא, ומהסיבה הזאת הגנתי עליכם תקופת חיים אחר תקופת חיים, והשגחתי עליכם לכל אורך הדרך. אבל ברגע הנוכחי בהיסטוריה, ברגע הקצר אך הקריטי הזה שקובע את הכול, הדרישות כלפיכם הן קפדניות.

מה יהיה איתכם, המתרגלים שלא פעלו היטב? כולכם אוהבים לראות אותי מחייך אליכם, אבל עליכם לדעת שאני עושה זאת כדי לעודד אתכם וכדי לבטא את תקוותיי עבורכם. לנוכח העובדה שהזמן כה דוחק, האם חשבתם מה יקרה לאלו שלא טיפחו היטב? יש אנשים שעדיין יש להם סיכוי, אבל לחלק כבר אין. יש כאלה שעדיין נותר עבורם זמן, ויש כאלה שתקוותם היחידה היא לרוץ ממש מהר. אבל אם האדם לא הניח בסיס מתאים, ואם הבנתו של האדם את הפא היא מוגבלת, איך יהיה לו הדחף להתמיד? האם התקדמת במרץ? אם לא הנחת בסיס מוצק הבנוי על הפא, אז לא תהיה מסוגל לעשות את זה. הסוג הזה של נחישות ושל תחושה יציבה של אמונה פנימית באים מהפא. הזמן דוחק, אז אינני רוצה סתם להגיד דברים נעימים; כבר אמרתי מילות עידוד רבות (המאסטר נד בראשו, עוצר, וסורק בעיניו את אולם הוועידה). אם אנשים רבים באמת מפגרים מאחור, או לא מצליחים להדביק את הפער – ואני מתייחס לתלמידי דאפא – אז אין מראה יותר עצוב מזה.

כולכם ראיתם איך המצב השתנה. תמיד אמרתי לכם שהמצב בשמים, המצב של תיקון הפא של הקוסמוס, והמצב על כדור הארץ – תואמים זה לזה. ציינתי זאת החל מהימים הכי מוקדמים. כל דבר המתרחש על כדור הארץ נעשה בפיקוח של אלוהויות ונתון בידן, והשינויים המתרחשים על כדור הארץ מתאימים באופן מלא לשינויים המתרחשים בשמים. כל אלה שרדפו את הפאלון גונג עכשיו פוגשים בגמולם. יש עדיין חלק מתלמידי הדאפא שלא טיפחו עד לסטנדרט של השלמות, ויש גם חלק שפעלו באופן גרוע אבל עדיין נותנים להם הזדמנות. וזאת הסיבה שאין זה הסוף של העניין הזה שגורם לרודפים האלה לפגוש בגמולם. אם כל אלה שרדפו תלמידי דאפא היו נעצרים ומובאים לדין צדק, אז העניין הזה היה מסתיים, וכבר לא היו נותרות הזדמנויות לאלה שלא טיפחו, או לאלה שלא טיפחו היטב. אז זה נעשה בצורה של מאבקים פוליטיים או מאבקי כוח, או אישומים בשחיתות, שבאמצעותם מטפלים באלה שרדפו תלמידי דאפא. כל אלה שעכשיו מוענשים שייכים לקטגוריה הזאת, ואף אחד לא הצליח להתחמק. וזה ממשיך. אני יודע בוודאות שאף אחד מהם לא יחמוק, לא משנה מה דרגתו. אנשים רגילים אומרים שזה "גמול".

היות שהעניין הזה מגיע לסיום, לרוע אין האמצעים לאסוף כוח גדול ושוב לעשות את מה שהוא החל לעשות ב-20 ביולי 1999. המבחנים של תלמידי הדאפא הגיעו לשלב הסופי שלהם. דבר זה הוביל אנשים מסוימים לשאוף רק שהדברים "יסתיימו בקרוב". אבל מדוע שתרצה את זה? כדי שתוכל להתחיל לחיות חיים שמחים? חיים ללא לחץ? האם זה הדבר? עבור תלמיד דאפא, או עבור חיים רבים, למעשה תאבדו את ההזדמנות להשיל קארמה, ותאבדו את ההזדמנות להתקדם לקראת השלמות. אני מתנגד לרדיפה, משום שאני שולל לחלוטין את הכוחות הישנים. האם אתם חושבים שהדיכוי שהבודהיזם חווה בעבר, או ששלוש מאות שנות הרדיפה שהנוצרים עברו היו משום שהרוע גבר על כוחות הטוב? לא, זאת אינה הסיבה שזה קרה. אלה היו מקרים בהם אלוהויות משתמשות ברוע חסר מעצורים כדי להביא לשלמות את התלמידים שלהן, כדי לעזור לאנשים שלהן להגיע לשלמות! ככל שהדברים כעת מתקדמים, כך הסוף קרוב יותר. ברגע שהרודן המרושע יובא לדין צדק, האם כל הדבר הזה לא יסתיים והשלב הבא יתחיל? (המאסטר נד בראשו ברצינות). רבים מאיתנו לא ניצלו באופן מיטבי את חלון הזמן הזה.

כפי שכרגע ציינתי, אני לא מקבל את הרדיפה, משום שיש לי התכנונים שלי. אבל, היות שהרדיפה התרחשה, אני מנצח אותם במשחק שלהם, בכך שאני מציל ישויות חיות ועוזר לתלמידי הדאפא שלנו להשיג את השלמות במהלך תקופת הזמן הזאת. כפי שעכשיו אמרתי, כשמדובר בדבר גדול שכזה, אם אלו לא היו הכוחות הישנים, אז היה איזה כוח אחר בפעולה. משהו כזה בטוח היה מתרחש. אז כשמסתכלים על הדברים מזווית אחרת, האם הם לא סיפקו לכם גם הזדמנות לטפח, וסיפקו לישויות החיות הזדמנות לבחור הצלה? זה לא אפשרי שכל אחד יזכה בהצלה, או שכל אחד יטפח. אבל כל אחד חייב באופן בלתי נמנע, במשך הקרב הזה בין טוב לרע, להציג את הגישה שלו, וכל אחד אפילו חייב לתת את עמדתו, שתקבע לאן הוא ילך בעתיד. בעבר, בכל פעם שציוויליזציה נידונה להיהרס, היא מעולם לא הייתה גרועה יותר מזאת של ימינו. אלמלא העברת הדאפא, המין האנושי לא היה שורד מעבר ליום האחרון של 1999. מדוע אנשים חגגו באופן כזה את תחילת שנת 2000? מדוע הם שמחו כל כך? למרות שנראה היה שזה נובע מסיבה שטחית – מאה חדשה החלה – למעשה הכול מתוכנן על ידי אלוהויות, ולאנשים יש צד יודע. אבל זאת לא הייתה הצלה אמיתית. כעת אנשים חייבים לתת את עמדתם. הדרך בה ישות פועלת כאשר תלמידי הדאפא מבהירים את העובדות ומצילים אנשים – קובעת את עתידה.

כמובן, לפני שנתיים עדיין היה קשה להבהיר את האמת. היו אנשים שהיו לגמרי לא רציונליים, משום שבאותו זמן היה מספר עצום של גורמים רעים ששלטו באנשים. הגורמים הרעים האלה הוכחדו בהדרגה כאשר תיקון הפא דחף קדימה, והדברים הרעים בקוסמוס סולקו, נהרסו ופוררו בנפח גדול. ולשינויים האלה יש הקבלה כאן בקרב בני האדם. כיום אנשים יכולים לחשוב על דברים בראש צלול, ויכולה להיות להם הבנה טובה לגבי הרדיפה ולגבי תלמידי הדאפא והמפלגה המרושעת, אז מבקשים מהם לנקוט עמדה. אז באופן טבעי זה שונה עכשיו. כשהנסיבות היו כל כך מרושעות, אם מישהו היה מעז לנקוט עמדה חיובית, אז הישות הזאת הייתה פשוט יוצאת מן הכלל. ישויות הן שונות; בקוסמוס יש מישורים שונים, וישויות של רמות שונות נמצאות במישורים שונים של הקוסמוס. זה שונה אם ישות הייתה מסוגלת לפעול בצורה חיובית בתחילת הרדיפה, כשהדברים היו אכזריים ביותר, מאשר אם היא עושה זאת כאשר הנסיבות נעשו נוחות יותר.

האם לא ראינו מצב דומה בקרב תלמידי הדאפא שלנו במהלך המסע שלהם? בסופו של דבר יש הבדל ברמות בין אלה שפעלו בצורה טובה ביותר לכל אורך הדרך, לבין אלה שמעדו שוב ושוב, כשהם כותבים איזושהי הצהרת ["חרטה"] יום אחד, ואז מבטלים אותה ביום השני, למרות שבסוף הם מצליחים לצאת מזה. אם אלה שעדיין אינם רציונליים אפילו עד היום באמת יתעוררו היום, יתחילו לרוץ ממש מהר וינסו להדביק את האחרים ובאמת יתחילו לפעול היטב, אז ההגעה לשלמות אפשרית עבורם. אבל הם לא יצליחו להדביק את אלה שנמצאים הרבה לפניהם. בטיפוח יש רמות שונות. אני מודאג מאוד לגבי זה. ככל שיותר זמן עובר, כך אני נעשה מודאג יותר. בזמן ההוא, כשהרוע השתולל והיה בשיא השיגעון שלו, גם הייתי מודאג – שלא תצליחו להחזיק מעמד. אבל עם הזמן ראיתי שתלמידי הדאפא יכולים לעמוד בפני כל רוע, וזה היה מרגיע מאוד עבור המאסטר. אבל כעת, כשסוף הרדיפה קרוב, אני מרגיש אפילו יותר מודאג מבעבר. יש לנו אנשים שהם פשוט לא רציונליים, ורק נסחפים עם הזרם, בחוסר התלהבות, בקרב תלמידי הדאפא. אז מה נעשה איתכם?

כמובן, חלק מהמתרגלים שלנו פעלו טוב למדי, אבל אפילו אלה שפעלו היטב לא הגיעו לסטנדרט של השלמות. בעבר, מטפחים היו מסירים את ההחזקות בזו אחר זו, אבל במקרה שלכם כמעט כל ההחזקות נשארות, תוך שהן מוחלשות ומופחתות שכבה בכל פעם, מוחלשות ומופחתות כל הזמן, עוד ועוד. זאת הגישה שנקטתי בה איתכם, והיא מאפשרת לתלמידי הדאפא שלנו לחיות באופן נורמלי בקרב אנשים רגילים, ולהציל אנשים באופן נורמלי כאשר הם חלק מהם. בה בעת, בדיוק משום שהמחשבות האנושיות שלך לא סולקו באופן מלא, זה מאפשר לך לטפח כנגד ההפרעות שהן גורמות, ואם אתה יכול כל הזמן להישאר ערני ולטפח את עצמך, ולמלא את האחריויות שלך כתלמיד דאפא, אז זוהי מוסריות אדירה, וזה פשוט יוצא מן הכלל. וזהו הנתיב שלך.

אני עדיין רוצה לענות על שאלות בשבילכם (מחיאות כפיים). אתם יכולים להעביר את פתקי השאלות שלכם.

הפא לא ישתנה, והמאסטר לא השתנה. יש אנשים שהשתנו לרעה בטיפוח, והם כבר לא טובים כפי שהם היו בתחילה. אבל באמת לא עבר הרבה זמן. בעבר אנשים דיברו על מטפחים מסוימים שעשו מדיטציה מול קיר במשך תשע שנים או במשך כל חייהם, ונשאו סבל לגמרי לבדם. טיפוח במנזרים, בהרים או ביערות, מנותקים מהעולם הרגיל ועוברים שנים של עבודה קשה וסבל – האין זאת בדידות? אבל זאת לא הגישה שאתם אמורים לאמץ. עם זאת עדיין יש אנשים שלא מרוצים ממשך הזמן שזה לוקח. אבל בכל ההיסטוריה, מעולם אף אחד לא טיפח למשך זמן קצר כזה. אבל אנשים אלה הרשו לעצמם להרפות, וכאשר אפילו הפרעה קטנה מגיעה, הם שוכחים שהם תלמידי דאפא. עבור מה אתה מטפח? עבור המוניטין שלך? מתוך תרעומת? למען ההחזקות שבלבך? למען האנשים היקרים לך? למען הדברים שיש לך החזקה אליהם? למען הדברים שאינך יכול לוותר עליהם? האם כל הדברים האלה אינם בדיוק הדברים שעליך להיפטר מהם?

תלמיד: הייתי רוצה לשאול, מאסטר, האם נוכל להציל 80 אחוז מכל הישויות החיות? האם ניתן להשיג את המטרה הזאת?

המאסטר: לא. לא ניתן; לא ניתן להציל כה רבים. אצל תלמידי דאפא רבים עוצמת המוסריות שיש להם מהטיפוח אינה אדירה מספיק, והמחשבות הנכונות שלהם לוקות בחסר. כבר איבדנו הזדמנויות רבות, איבדנו ישויות חיות רבות (המאסטר עושה הפסקה בדיבורו). עכשיו אנחנו כבר לא יכולים, זה בטוח; אני יודע זאת. כמובן, זאת לא לגמרי אשמתם של תלמידי הדאפא שלנו. התכנונים של הכוחות הישנים לעניין הזה גרמו לעולם הזה להיעשות איום. ישנם החשיבה המודרנית שיש לאנשים, האמנות המודרנית, הטרנדים המודרנים, והתרבות המודרנית, ונוסף על כל אלה ישנו הנזק שנגרם לתרבות על ידי המפלגה המרושעת. זה במיוחד קשה לאנשים צעירים הגדלים בסביבה כזאת. הם לא יכולים לראות את הדברים האלה כפי שהם באמת.

תלמיד: איך זה יכול להיות שהכוחות הישנים עדיין מסוגלים להרחיק את תשומת הלב של העולם ממה שמתרחש בסין?

המאסטר: כך הכוחות הישנים תכננו זאת. סין היא הבמה שסביבה כל הדברים בעולם הזה סובבים. אם תחשבו על זה – ואתן לכם כמה דוגמאות פשוטות – בכל פעם שמשהו מתרחש בסין, או בכל פעם שהתרחשות חיובית מתרחשת, וכאשר מדינות אחרות מתכוונות להפעיל איזשהו לחץ על סין, אז בעיות צצות במקום אחר בעולם, כמו למשל טרוריסטים, קיצונים דתיים, או העימות בין אוקראינה לרוסיה. אבל רק חישבו על זה: שום דבר אינו מתרחש במקרה. כאשר הרדיפה של תלמידי הדאפא הייתה החמורה ביותר, תשומת הלב של כל העולם הייתה מתמקדת בסין אילמלא הדברים האחרים שהתרחשו. אבל זה היה הזמן שהפילו את מגדלי התאומים בארה"ב. הטרוריסטים פשוט יצאו משליטה, ומשכו את תשומת הלב של העולם. שום דבר לא מתרחש במקרה.

תלמיד: האם אנחנו יכולים להשתמש במחשבות נכונות כדי לרסן את הכוחות הישנים?

המאסטר: מה שאתם יכולים לעשות הוא לא להכיר בכוחות הישנים. אתם לא באמת יכולים לשנות את המערכת הזאת של הדברים שהם תכננו. המאסטר יכול לעשות זאת, אבל אין עליי לעשות זאת, משום שאם הייתי עושה זאת בנקודה הנוכחית, אז כשהייתי הורס את הדברים שלהם זה היה הורס את הכול; כל דבר ודבר היה נהרס. אז אני מנסה לנצח אותם במשחק שלהם – זאת הדרך לעשות זאת. הם אינם מסוגלים להשפיע על הדברים היסודיים. אז כתלמידי דאפא אתם פשוט צריכים להפוך את המחשבות הנכונות שלכם למוצקות יותר, ולפעול היטב במה שאתם צריכים לעשות. אם תצליחו לפעול ממש היטב בכל שלושת ההיבטים, אז אף אחד לא יעז לגעת בכם.

תלמיד: האם אלה בסין שכבר הגישו בקשה לפרוש מהמפלגה המרושעת עדיין צריכים להצהיר על כך פומבית באתר האינטרנט המיועד לפרישה מהמק"ס?

המאסטר: ודאי. הם היו מסוגלים לקחת יוזמה ולפרוש מהמפלגה, שזה נחשב לכך שהם פרשו מהמק"ס המרושעת, אך הסיבה למעשה שלהם אינה ידועה. האם זה משום שהם לא הפיקו תועלת [מהמפלגה] כפי שהם קיוו? או אולי היה זה איזשהו מניע אנושי אחר כמו שמשהו הרגיז אותם? במקרה כזה זה לא נחשב, משום שעל אדם להצהיר על עמדתו בשעה שהטוב והרע מתבטאים מולו בצורה כה דרמטית, כדי שהסימן יוסר ממנו.

תלמיד: הייתי רוצה לשאול האם נוכל להתייחס לגרסה הישנה של "לון יו" כאחד מהמאמרים הרגילים של המאסטר?

המאסטר: לא, אל תעשו זאת. לא היה שום דבר לא בסדר עם ה"לון יו" הישן, אבל מאחר שהוא הוחלף, אז הוא צריך להיות מוחלף. כולם משמידים את [הגרסה הראשונה] שיש אצלם. הסיבה היא שאפילו לו היינו מתייחסים אליו כמאמר רגיל, אז עדיין הוא היה ממקם את המדע במקום גבוה מדי. בשנים הראשונות ההן השתמשנו בו כדי להציל אנשים בחברות המודרניות שהיו חדורות במושגים מדעיים, ולא הייתה כוונה למקם [את המדע] במקום כה גבוה. אבל אחר כך אנשים מיקמו אותו במקום הזה, במקום גבוה מאוד. הוֹ, פא כל כך עצום – כדור הארץ הזעיר הזה ממש נחשב לשום דבר מולו, ולכן זה לא הולם למקם [את המדע] במקום גבוה מדי.

תלמיד: האם אנחנו יכולים להדפיס ולהפיץ באופן נרחב בסין את שני המאמרים המיוחדים שפורסמו לאחרונה בעיתון האפוק טיימס בסינית?

המאסטר: לא, אל תעשו זאת. אני קראתי אותם גם כן, ונראה שהם מכוונים לאלה שבמשטר הנוכחי. הם לא נכתבו למען הצלת אנשים, והם אינם רלוונטיים לזה.

תלמיד: יש מתרגלים שבאו לארה"ב מסין שבעבר שירתו כ"עוזרים" בבתי כלא או בבתי מעצר – הם אנשים שעזרו לרוע לנסות "לשנות" את המתרגלים – וחלק מהם בעבר "התעוררו" בדרך רעה. אף על פי שהם אולי הצטרפו לפעילויות דאפא בארה"ב ושהם מחשיבים עצמם כמתרגלי דאפא, הם עדיין לא באמת הכירו לעומק בטעויות שהם עשו, והם אפילו מתרצים תירוצים כדי לכסות על מה שהם עשו. לדוגמה, חלק מהם אומרים שהם שירתו כ"עוזרים" כדי "להגן" על מתרגלים, אך נראֶה שהם עדיין מסתירים את ההחזקות שהם מחזיקים עמוק בלבם, גם אם הם כתבו "הצהרות חרטה" [לבטל את מה שעשו כשהיו תחת לחץ].

המאסטר: אכן, מטפחים אינם אנשים רגילים. ובכן למעשה, אנשים רגילים גם כן אינם רגילים. האנשים הרגילים כאן היום שונים מאלה שהיו בהיסטוריה. לכולם יש צד יודע. כשאתה מדבר אמת או שֶקֶר הם למעשה יודעים, וזה ברור להם מאוד.

אז מה אתה יכול לעשות אם עשית טעויות? כן, אמרתי שלפני שהרדיפה תיגמר עדיין יש לך ההזדמנות לטפח וההזדמנות לפעול היטב. ולמרות שאמרתי את זה, אם אתה באמת מבין למה התכוונתי, אז עליך לדעת שאתה צריך להפסיק לפרש תמיד את הדברים בהתאם למה שאתה אוהב. מה שאמרתי היה שעדיין יש לך הזדמנות לפני שהרדיפה תסתיים. כן, עדיין יש לך הזדמנות, אבל אם לא תשתמש בהזדמנות שמספקים לך, או אם אתה עדיין הולך אחרי סיפוק הרצונות שלך, אז אתה הורס את עצמך.

אמרתי בעבר שכתלמיד דאפא זה בסדר אם עשית טעויות. פשוט תודה בטעויות שלך בצורה פתוחה וכנה ותָראה שאתה חוזר למסלול ושאתה רוצה לפעול היטב, וכולם יוקירו אותך בשל כך. אבל אם אתה מנסה להסתיר את הדברים האלה ולכסות עליהם, אז המחשבות האנושיות האלה שלך רק ייעשו יותר מסובכות ויותר חזקות. ואם בנוסף לכך הטיפוח שלך הוא ממש בבלגן, אז מה המתרגלים יחשבו עליך? איך הם יפרשו את זה? ואיך אלוהויות יתייחסו לזה? ומה אני אעשה אתך בעתיד? הצלת אנשים, הצלת חיים, היא מעשה של חמלה (צְה-בֵּיי). אבל תמיד קיימים אלה שלא ניתן להציל בסופו של דבר. ומיהם? הם אלה שלא מוקירים את החיים שלהם. הם אלה שלא ניתן להציל.

תלמיד: במשך יותר משנה אחרי ה-20 ביולי 1999 המאסטר לא לימד את הפא, אבל במהלך התקופה הזאת, הכיוון הכללי שאתר מינג-הווי סיפק היה בהיר למדי. אבל כיום אתר מינג-הווי הפך יותר לפלטפורמה לפרסום הודעות או למסירת מידע, ולא מציע הרבה מבחינת שיתופים עמוקים יותר לגבי עקרונות הפא, ו…

המאסטר: אינני רוצה להביע כאן את דעתי לגבי ההשקפות השונות שיש לתלמידי הדאפא שלנו על דברים. לאלה שמנהלים כלי תקשורת יש הרעיונות והמחשבות שלהם לגבי איך לנהל כלי תקשורת. זה הנתיב שלהם, הטיפוח שלהם, ולכן אני מעדיף לא לדבר על הדברים האלה. זה ממש קשה שכל דבר יתאים למושגים ולחשיבה של כל אדם ואדם. האנשים שאתה מתייחס אליהם עושים טיפוח, כמוך, ולבטח יהיו להם החסרות. ואותו הדבר נכון לגבי כל אחד אחר שיהיה בתפקיד הזה. אתה יכול לדון ביחד איתם ולחקור את הנושאים האלה, ולהעלות בצורה בונה את הדברים שמטרידים אותך.

תלמיד: האם הקוסמוס הישן והקוסמוס החדש נוצרו על ידי אותה אלוהות?

המאסטר: שאלה של מתרגל חדש. גֶ'ן-שָן-רֶן הוא מה שיצר את הקוסמוס.

תלמיד: כסף רב נדרש לפרויקט הבנייה של הקולג' של פיי טיאן. האם מטפחים שיש להם רצון והם אמידים יכולים לעזור קצת?

המאסטר: היות שהעלית את זה, אני רוצה להצהיר שלאף אחד אסור לבקש או לאסוף כספים בלי האישור שלי. אמרתי ברצינות למתרגלים העוסקים בפרויקט הבנייה של קולג' פיי טיאן שאסור להם לגייס כסף בקרב המתרגלים. חלק מהמתרגלים שלנו מקבלים כסף של מתרגלים אחרים, או מבקשים כסף ממתרגלים אחרים בשם גיוס כספים עבור פרויקטים של דאפא. אבל לא קיים אצלם ניהול פיננסי וחשבונאי, והם השתמשו בכסף בצורה חסרת אחריות. יש אנשים שמרמים אחרים. יש אנשים שהתחילו עם כוונות טובות, אבל כשהם התחילו לראות הרבה כסף, אז הם החלו לאגור אותו בשביל עצמם. או שבמקרים מסוימים אנשים שמרו לעצמם חלק ונתנו את השאר למתרגלים או לפרויקטים של דאפא. הבעיות האלה… אני תוהה מה יהיה איתכם בעתיד?

הדבר הבא חל על כל אחד מתלמידי הדאפא: אם היום לא היית תלמיד דאפא, אז היית אחד מהטייקונים הגדולים של העולם, עם המון כסף. זה משום שאם לא היית תלמיד דאפא, אז המוסריות האדירה שלך – המוסריות העצומה שהבאת איתך – אפשר היה להמיר אותה בכמות גדולה של עושר. וזה חל על כולכם. אבל אתה ויתרת על העושר הזה כשקיבלת החלטה מודעת להיות תלמיד דאפא. אתה רצית להיות תלמיד דאפא, ואתה ויתרת על הדברים האלה. אתה קיבלת את ההחלטה הזאת באופן פעיל, מרצונך החופשי. אבל עכשיו אתה צובר בהיחבא את מעט הכסף הזה שהזדמן בדרכך. איך תחזיר אותו? היום, ברגע הקריטי הזה בהיסטוריה, בכל אגורה ובכל [דבר] קטן, מה שנחשף זאת הרמה שלך, מצב המחשבה שלך, וההחזקות שלך כמטפח, כמו גם אם תוכל להשיג את השלמות או לא (המאסטר עושה הפסקה בדיבורו). מה יהיה איתך?

אין-ספור ישויות חיות בגופים קוסמיים עצומים ומרוחקים מחכות לך שתציל אותן. אלו הן הישויות שלך, אך אתה פועל בצורה כה מאכזבת כאן בעולם האנושי. כל הישויות ששייכות לך שם בקוסמוס מתבוננות בך. כולן יכולות לראות את זה – כל תנועה ופעולה שלך, כל מחשבה ורעיון שלך – הן יודעות על כולן. זה כל כך מורכב כאן בקרב בני האדם. בעולם האנושי קיימים גם האמונה באלוהי וגם האתאיזם, והתרבות כולה משמשת ככוח דמוני נגד הגורמים החיוביים! המצב של המין האנושי כיום, במהלך תקופת תיקון הפא, נעשה כזה על ידי הכוחות הישנים. [הישויות שלך] מתבוננות ויודעות עד כמה הדברים האלה שלך תופסים מקום במחשבה שלך, לְמה יש לך החזקה, מה אתה מנסה להשיג, ומה הכיוון שאליו אתה מתקדם. ועדיין לפעמים חלק מכם מתנהגים בצורה ממש מגוחכת! אלה הם האנשים שאני מדבר עליהם; תלמידי דאפא רבים הם למעשה טובים מאוד.

תלמיד: הייתי רוצה לבקש מהמאסטר לשבת.

המאסטר: אם אעמוד, כולם יוכלו לראות אותי טוב יותר (התלמידים מוחאים כפיים בהתלהבות מתוך הערכה). לפי מה שאני יודע, הבנייה בהר וב"שן יון" קיבלה תרומות כספיות ממספר קטן של מתרגלים, אבל הסכום היה קטן. "שן יון" לעתים נדירות מקבל תרומות ממתרגלים; רוב החסויות התקבלו מהחברה הרגילה, אבל הסכום קטן גם כן. לגבי שאר הפרויקטים, לא הרשיתי לאנשים לבקש ממתרגלים תרומות. להפך, אפילו אמרתי להם שאסור לבקש ממתרגלים תמיכה כספית. האם כולכם שמעתם את זה? תעבירו את זה לאחרים כשתחזרו הביתה. באופן בסיסי אף פרויקט, למעט הבנייה בהר, לא קיבל אישור לקבל תמיכה כספית ממתרגלים. אני מודע לכך שכולכם משלמים בעצמכם את ההוצאות של עבודת תיקון הפא שלכם, ואתם עושים זאת מיוזמתכם. בסין, המתרגלים משתמשים באופן פעיל בכסף של עצמם כדי להכין חומרים [של הבהרת אמת], בעוד שבמקומות האחרים המתרגלים באופן פעיל נושאים את הנטל [הכספי] של הפרויקטים שהם עושים. וזוהי המוסריות האדירה שלכם. יש אנשים, בפרט מספר תלמידי דאפא, שלמרות שהם היו מלכים עם עושר עצום, הם הפכו לתלמידי דאפא ואף פעם לא ראו כסף רב, במיוחד סכומים גדולים של כסף, וכשהם רואים אותם אז קצת קשה להם להתמודד עם זה פסיכולוגית. עליכם להיות ערניים לגבי העניין הזה.

תלמיד: ברכות, מאסטר. הייתי רוצה לשאול את המאסטר משהו: לפני 1999 היו כמעט 100 מיליון מתרגלים. כיום, אחרי שהרדיפה החלה, אף על פי שנראה שפחות אנשים מתרגלים, זה שיש פחות מ-190 אלף אנשים שתבעו את ג'יאנג דזה-מין ממאי עד אוקטובר הוא משהו שקשה לכולנו להאמין לו. מה הסיבה מאחורי [המספר הקטן הזה]?

המאסטר: (המאסטר צוחק) למעשה זה לא כמו שאתה חושב. חלק מהמתרגלים שלנו מרגישים שזה משהו שממש צריך לעשות, שזה משהו שתלמידי דאפא צריכים לעשות. אחרים מאמינים שאם הם לא יחשפו את זהותם, אז זה יעזור לדברים שהם עושים. בעוד שאחרים דואגים שאם הם יחשפו את זהותם אז אולי יום אחד יעצרו אותם. ויש אנשים שפשוט בכלל לא חשבו על זה. בטיפוח לא כולם באותה רמה, יש להם הבנות שונות של הדברים, וכמובן המחשבות שלהם שונות. למעשה אני תומך בגישה שהמתרגלים שהם אנשי מפתח, המתרגלים שיכולה להיות להם השפעה גדולה, לא יחשפו את זהותם.

תלמיד: בזמן לימוד פא קבוצתי, כשאנחנו מגיעים לקטע של "לפני 2,500 שנה", יש אנשים שמבטאים את זה [בסינית] "ליאנג-צ'יאָןּ" בעוד שאחרים מבטאים זאת כ"אֶר-צ'יאָןּ" – בשתי דרכים שונות. מאסטר, אני מבקש לשאול איזה צורת ביטוי טובה יותר?

המאסטר: למעשה אני חושב שאנחנו רגילים לבטא את זה כ"ליאנג-צ'יאָן-ווּ"; אף אחד לא קורא את זה כ"אר-צ'יאָן-ווּ". אבל מתרגלים טייוואנים אכן מעדיפים את הצליל "אֶר". אני חושב שכל דרך שבה מבטאים היא בסדר. אם אתם רוצים שזה יהיה עקבי במהלך לימוד הפא הקבוצתי, אז הבה פשוט נקרא את זה באופן שאני אומר את זה. משום שאמרתי שאני מבטא את זה "ליאנג-צ'יאָן-ווּ", אז נעשה זאת כך, בסדר? (התלמידים מוחאים כפיים) לדברים מהסוג הזה באמת אין כל השפעה על הטיפוח שלנו. לארצות שונות יש שפות שונות וצורות ביטוי שונות, והדברים האלה אינם משפיעים על דבר.

תלמידי הדאפא שלי, האם אתם מבינים משהו? מבחינת מה שאני מצפה מכם ביחס לפא, אין לי הרבה חוקים חיצוניים או דרישות חיצוניות. אבל דתות אחרות וצורות טיפוח אחרות הן נוקשות למדי בדברים האלה. אז מדוע יש הבדל? אני מבקש מכם רק להתמקד במהות של הדאפא, משום שזה מה שאתם אמורים לטפח כתלמידי דאפא בזמן הנוכחי. לגבי הדברים של פני-השטח, לא ביקשתי מכם להתמקד בהם במיוחד, משום שאלה דברים שיטופלו בתקופה של תיקון הפא את העולם האנושי. הם ברמה נמוכה מדי מכדי שהם יעסיקו אתכם – זה הרעיון. אבל הדרישות יהיו גבוהות בזמן תיקון הפא של העולם האנושי, ובזמן ההוא זה לא יעבוד אם לא יקראו את הפא בסינית, אם לא יבינו את המשמעות מהמקור.

תלמיד: בזמן הנוכחי אנחנו תובעים את ג'יאנג. האם בשלב הבא נתבע את המפלגה המרושעת?

המאסטר: לתבוע את המפלגה המרושעת? המפלגה לא תתקיים אחרי שהיא תושמד. אפילו אם הייתם רוצים לתבוע אותה, איך הייתם מביאים אותה למשפט כשאין לה צורה פיזית? לא הייתם יכולים לשפוט אותה בבית משפט. הגורמים הרעים עוברים השמדה, אבל אנשי העתיד ירגישו חרטה על [קיומה של] המפלגה המרושעת. אנשים יהרהרו על מה שהתרחש, וההיסטוריה תתייחס לזה כשיעור.

תלמיד: תרבות המפלגה המרושעת הִרעילה חמורות את תלמידי הדאפא בסין, ובזמן הנוכחי זה השפיע בצורה חמורה על היכולת שלנו לעשות היטב את שלושת הדברים. יש מתרגלים באזור שלי שחושבים שעלינו להפוך את פירור תרבות המפלגה למוקד באמצעות שליחת מחשבות נכונות בזמנים קבועים נוספים, במיוחד כדי לפורר את צל הרפאים המרושע, ובה בעת עדיין להמשיך עם ארבעת הזמנים הסטנדרטים לשליחת מחשבות נכונות. חלק מאיתנו מסתכלים פנימה לחפש את ההחזקות שלנו, וחוזרים שוב ושוב על המילה "מתפוצץ" שבשורה: "רעם האלים מתפוצץ" מתוך השיר "השמים הופכים שוב לבהירים". אבל יש מטפחים החושבים שזאת סטייה שמערערת את הפא, והיו אי הסכמות גדולות על העניין הזה.

המאסטר: לגבי שליחת המחשבות הנכונות של תלמידי הדאפא, אם אתם מסוגלים לשלוח מחשבות נכונות בזמנים הקבועים, ואם אתם מסוגלים לשלוח מחשבות נכונות כשאתם נתקלים בהפרעה כדי לסלק אותה, אז זה מספיק. אתם יכולים לשלוח מחשבות נכונות כשאתם נתקלים במשהו שהוא באופן ברור הפרעה, כדי לסלק אותה. אבל אל תעשו את זה בתדירות גבוהה מאוד ואל תערבו בזה מספר גדול של אנשים. זה משום שכל תלמידי הדאפא עובדים על הצלת אנשים והבהרת העובדות, אז האם עשיית דברים אחרים לא תפריע? ואם אתם מנסים להמציא איזושהי גישה חדשה או איזשהו פורמט אחר לעשיית דברים, אז זאת גם בעיה. במקרה כזה ברור שתלמידי הדאפא יתנגדו לכך. למעשה עליכם פשוט לטפל בדברים האלה בצורה רציונלית, ולוודא שאתם שומרים על ראש צלול.

תלמיד: בחודש שעבר באחת משיחות הטלפון שעשיתי כדי לעורר את המודעות [בסין], הבהרתי את העובדות לעשרים או שלושים אנשים שעבדו ביחד, וכולם פרשו משלושת הארגונים של המפלגה. הם גם ביקשו ממני שוב ושוב למסור דרישת שלום למאסטר בפעם הבאה שאראה אותו. הייתי רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת היום כדי להעביר למאסטר הרחום והנהדר שלנו את כל הברכות שאנשים טובי לב העבירו למאסטר במשך השנים שבהן אני מעורר את המודעות באמצעות שיחות טלפון. כל טוב לך, מאסטר! תודה לך, מאסטר! (תלמידים מוחאים כפיים).

המאסטר: אף על פי שזאת ברכה פשוטה, הם היו מסוגלים להביע את זה בזמן הנוכחי בו הרוע רודף את הפאלון גונג, והם עשו זאת בתוך כל ההשמצות, השקרים וההכפשות. דבר זה אומר לנו שהם באמת הגונים למדי. כמובן שזה קרה משום שתלמידי הדאפא הבהירו את האמת היטב. זה קשור לכך שהצלחתם להסביר להם את העובדות היטב.

הטיפוח שתלמידי הדאפא שלנו עושים, הטיפוח שאתם עושים בחיים האלה, הוא למעשה לא למען המטרה היחידה של ההגעה לשלמות שלכם. במילים אחרות, אלמלא הייתה לכם האחריות להציל ישויות חיות, הייתי יכול לגרום לכם להשיג את השלמות אפילו אם לא הייתם מטפחים בחיים האלה. זה משום שחלקכם טיפח בעבר פעמים רבות, והבסיס שלכם עובר בהרבה את זה של מטפח ממוצע. אז כך הם הדברים כשמדברים במונחים של טיפוח אישי. אם כן מה מסמל התואר של "תלמיד דאפא"? מי בא לכאן כדי להיות תלמיד דאפא? [אתם הרווחתם את התואר הזה] משום שלקחתם על עצמכם את המשימה של הצלת כל הישויות החיות. הטיפוח שאתם עושים כבסיס, והמחשבות הנכונות שאתם מפתחים באמצעות הטיפוח, הם למען המטרה של הצלת כל החיים. אומר זאת בצורה אפילו ברורה יותר: הטיפוח שאתם עושים בחיים האלה הוא כדי לחזק את המחשבות הנכונות שיש לישות שלכם בפני השטח, וזה נעשה כדי שתוכלו להציל את כל הישויות החיות.

אחרי ששמעו זאת, יש אנשים שעכשיו חושבים: "אני מבין, אנחנו נוכל להשיג את השלמות אפילו אם לא נעבוד על הדברים האלה". אבל מה שאמרתי היה, שאם זה היה עניין של טיפוח אישי, אז כן, היית יכול להשיג את השלמות. אבל תלמידי הדאפא הם ישויות עם משימות, ולכן הטיפוח בדאפא בזמן תקופת תיקון הפא הוא שונה. אם אתה מחזיק בטיפוח האישי, אז זה נחשב להחזקה! זה שונה מאיך שהם הדברים בכל דת אחרת או דרך טיפוח אחרת. הטיפוח שלכם הוא למען הצלת הישויות החיות, שהיא השלב המסיים של הנדרים שלכם. אז איך אתם יכולים לא לעשות את זה?

תלמיד: המתאם באתר מסוים להפקת חומרי מידע [בסין] משתמש רק בתוכן מאתר פיוראינסייט כדי להפיק חומרי מידע, והוא לא מוכן להשתמש בחומרים מאתר מינג-הווי – אפילו אם יש שם כתבות טובות.

המאסטר: אז האם אין שם משהו שהוא אינו יכול להתגבר עליו, שהוא החזקה? האם הוא מרגיש שהיה משהו לא הוגן? או שאולי אתר מינג-הווי לא מתאים לחשיבה שלו? לא משנה מה העניין, אם מישהו יכול להציל אנשים [בעזרת החומרים שהוא מפיק] אז זה גם בסדר. אבל הוא לא יכול לקחת את ההחזקה הזאת איתו. היא צריכה להיות מסולקת.

תלמיד: לאחרונה אנשים באזור שלי אימצו גישה חדשה ללימוד פא קבוצתי שבה לאחר שקוראים פִּסקה מ"ג'ואן פאלון" אנחנו עוצרים ודנים במה שהפקנו מהפִּסקה, ומה הכי הרשים אותנו בחלק הזה של הפא שהמאסטר לימד, או לאלה תובנות הגענו. אני לא בטוח שהגישה הזאת ללימוד פא היא הולמת.

המאסטר: לא, לא, זה לא הולם. אל תנסו להמציא איזושהי גישה חדשה. פשוט קיראו כרגיל ונסו להבין את הפא. ההצלחה שלך להבין את הפא תשתנה תוך כדי הקריאה, ולא באמצעות דיון ושיתוף. עם זאת, הדיון והשיתוף שתלמידי הדאפא עושים יכולים לחזק את המחשבות הנכונות זה של זה בטיפוח, או שהם יכולים לעזור לך לראות איך אחרים מבינים דברים. כלומר, במובנים מסוימים זה עוזר לכך שיהיו לך מחשבות נכונות כלפי הטיפוח. זה יכול לקרות שמשהו שתלמיד דאפא אחר אמר ייתן לך רמז לגבי החזקה שיש לך, או איפה יש לך החסרה. אבל השיפור האמיתי שלך לבטח יגיע מהפא. עליך לקרוא את הפא ברצינות במקום להמציא גישות חדשניות.

תלמיד: הצטרפתי להוריי בלימוד הפא מאז שהייתי קטן, וכעת אני בגיל ההתבגרות. הייתי רוצה לדעת מה ההבדל בין תלמידים צעירים לבין תלמידים מבוגרים.

המאסטר: כישות חיה, לכל ישות יש האחריות שלה. כל אחד הוא חיים אינדיווידואליים והוא מייצג את קבוצת החיים שלו. ילדים צעירים הולכים בעקבות הוריהם, ועד כמה טוב מטפחים הוריהם ישפיע עליהם – זה במיוחד כך אם הילד הוא מהסוג שתלוי למדי בהוריו. לגבי התלמידים בבית ספר פיי טיאן, או אפילו המבַצעים המתמחים ב"שן יון", ניתן לראות מהאופן בו מישהו מתנהג איך הטיפוח של הוריו. זה שונה אם התלמיד הוא עצמאי מאוד ויש לו חשיבה משל עצמו. במקרה כזה הוא פחות או יותר פועל באופן עצמאי.

תלמיד: כבר במשך זמן רב לא למדנו את ה"ג'ואן פאלון" בלימוד הקבוצתי הגדול באזור שלנו. אנחנו לומדים רק את הרצאות הפא שניתנו באזורים שונים. האם זה בסדר?

המאסטר: לא, זה לא. זה בסדר מדי פעם ללמוד את הרצאות הפא שניתנו באזורים שונים. הייתי מעודד אתכם ללמוד אותן בעצמכם בבית. בלימוד פא קבוצתי או במפגשים גדולים, פשוט תלמדו את "ג'ואן פאלון". כל מה שמלמדות הרצאות הפא שניתנו באזורים שונים, הוא הסבר של "ג'ואן פאלון".

תלמיד: מתרגלים העושים שיחות טלפון לסין נתקלים לפעמים בפקידים מושחתים האומרים דברים בסגנון של: "אנחנו מעלנו בכמויות עצומות של כסף. הקמפיינים נגד השחיתות בסין מדאיגים אותנו, ואנחנו לא בטוחים מה לעשות עם הכסף הלא חוקי שיש לנו". ואחרים אמרו דברים כמו: "אולי אני אתרום את הכסף לפאלון גונג? וגם אסע לאמריקה לחיות שם". יש מתרגלים שאומרים שאין עלינו לקבל את הכסף שלהם משום שהוא לא נקי. איננו בטוחים איך לענות אם זה יעלה שוב.

המאסטר: זה מה שקרה לחברה המודרנית הזאת, במיוחד בסין. [מי יודע] מה נקי ומה לא? ואפילו הכסף שנראה לכם נקי אולי באופן עקיף איננו נקי. זה אחרי הכול מה שקרה לחברה הזאת. אבל אנחנו לא מסתכלים על מצב הדברים בפני השטח. אנחנו מסתכלים על הלב של האנשים. במקרה הזה, לאנשים האלה היה הלב הנכון כשהם אמרו שהם חושבים לתרום את הכסף לפאלון גונג – כסף שהם מעלו בו, שכל כך הרחיקו לכת בשביל להשיג אותו ושהם סיכנו עצמם עבורו (כולם צוחקים). אז בואו נחשוב על זה, אמנם זה נכון שהם עושים זאת תחת הלחץ של המצב שהם נמצאים בו, אבל לא משנה מה, הם חשבו לתת אותו לפאלון גונג ולא לאחרים. אז יש עדיין הצדקה להציל את האנשים האלה, לא? כמובן, אם אתרי הפקת חומרי הבהרת האמת שתלמידי הדאפא מפעילים באמת זקוקים לכסף, ואם האנשים האלה רוצים לתרום כמות מסוימת של כסף, אז אפשרו להם. אחרת, מה הם בכלל יעשו עם הכסף הזה? אף על פי שהכסף לא "נקי", אם משתמשים בו להציל אנשים, אז האם עדיין הייתם אומרים שהוא לא "נקי"? במקרה כזה זה אחרת, לא? וזה יסלק קארמה בשביל מי שתרם את הכסף (כולם מוחאים כפיים).

תלמיד: תלמידים בצפון סין רוצים לעזור לתלמידים בדרום סין במאמציהם להבהיר את העובדות. מה אנחנו יכולים לעשות כדי להתקדם יותר במרץ ביחד וכדי לעזור טוב יותר אלה לאלה?

המאסטר: אזורים מסוימים היו קצת חלשים, בעוד שיש אזורים בדרום שלא היו חלשים. המצב בסין משתנה מהר. כל עוד כולכם יכולים לעשות דברים מכל הלב, אז בכל מקום שבו אתם נמצאים אתם אמורים להיות מסוגלים לעשות בעצמכם כל מה שצריך משום שאתם תלמידי דאפא אחרי הכול. כמובן, אין שום טעות בעזרה הדדית, אבל אם אתם עושים זאת, אז ודאו שהבטיחות תהיה כל הזמן במודעות שלכם.

תלמיד: האם על המתאמים באזורים השונים של סין להקדיש כרגע מאמץ ניכר למצוא מתרגלים לשעבר? ולנסות לעזור למתרגלים שלא התקדמו במרץ לארגן יותר קבוצות לימוד פא ולעזור להם ללמוד יותר את הפא, ולהניע אותם לצעוד קדימה להבהיר את העובדות ולהציל אנשים?

המאסטר: צריך לעשות את זה. עדיין צריך לעשות את זה, אבל עליך לזכור לחשוב על בטיחות. אבל יש פה עניין – כשאני מציין שיש לחשוב כל הזמן על הבטיחות, אולי אתם חושבים: "אבל הדברים עכשיו רגועים יותר". כן, זה פחות או יותר המצב בסין, משום שהרוע בנסיגה. אבל המנגנונים שהציבו בעבר כדי לרדוף את הפאלון גונג עדיין פועלים. הם לא אמרו במפורש לאנשים להפסיק לרדוף ולהיפטר מהמנגנונים. אז האנשים הכפופים להם שעושים את העבודה בפועל, כמו למשל אלה שבמשרד 6-10 ובמשטרה, עדיין עושים דברים בהתאם לדברים ההם. אבל בכל מקרה, המנגנונים בשלב הנוכחי כבר שחוקים למדי. שוטרים רבים כבר יודעים בבירור את האמת היום, ולא עושים שום דבר [נגדנו]. ורבים שרדפו את הפאלון גונג מפחדים עכשיו, הם חשים שנראה שהמצב הופך כיוון. הם נוטשים את הספינה. אז זה גורם לכך שהדברים נראים רגועים יחסית באזורים מסוימים, וישנם אנשים, או שבמקומות מסוימים, אנשים עכשיו יוצאים החוצה לפארקים לעשות את התרגילים – אפילו אפשר לשמוע את המוסיקה מתנגנת. אבל באזורים מסוימים המצב עדיין מרושע למדי. אלה הם פני הדברים כרגע.

תלמיד: בחלקים מסוימים של סין יש כבר במשך זמן רב אנשים המערערים את הפא באמצעות נשיאת נאומים. איך אנחנו יכולים לעצור את זה?

המאסטר: התייחסתי לעניין הזה לפני שהרדיפה החלה, והצהרתי שאסור לעשות את זה. מי שעושה את זה מונע על ידי חשיבה אנושית, החזקות ורצון להתפאר. ואם זה עדיין מתרחש, אז זה עניין רציני. זה עניין אחר אם המצב באמת בעייתי באזור ההוא והמתרגל הזה רוצה לשתף ולדון עם אחרים. אבל אם הם עושים את זה בקנה מידה גדול כמו שציינת, אז הייתי אומר שהם עושים את מלאכתם של שדים.

תלמיד: אני עובד בכלֵי התקשורת שלנו כבר מספר שנים, ומרגיש מבולבל יותר ויותר. להנהלה יש עבודה ממש לא קלה, וכדי לנהל היטב את החברה, הם עורכים סדנאות יום יומיות. אבל לי זה נראה שהדברים מתרחקים מהטיפוח יותר ויותר. אני לא רוצה לבוא לפגישות, ואני לא רוצה להקשיב לכל כך הרבה מהדברים האלה, אבל אני חושש שאנשים יאמרו שאני לא פועל בהתאם להוראות ההנהלה. אז אני מנסה כל יום לדחות את זה באמצעות מחשבות נכונות, משום שאני חושש שאחרת אני אהפוך להיות יותר ויותר כמו אדם רגיל. אני רוצה לדעת אם את הזמן שאנחנו משקיעים בפגישות נוכל להחליף בלימוד פא?

המאסטר: אני אדון בדברים ספציפיים כאלה עם המתאמים בארבע עיניים. אבל אומר כמה מילים על משהו אחר. הנה זה: לכמה מכם שעובדים בכלֵי התקשורת שלנו באמת אין מושג מה אתם עושים, וכמה מהאנשים אפילו זהים לאנשים רגילים. כמה אנשים כבר אפילו לא חושבים למה נועדו כלֵי התקשורת של תלמידי דאפא. אבל מי אתה? אתה תלמיד דאפא, ואתה כאן כדי להציל אנשים. המטרה של כלֵי התקשורת שלכם היא להבהיר את העובדות, להציל אנשים, לעצור את הרדיפה ולחשוף את הרוע. וכל שאר הדברים שאתם עושים הם כדי להעלות את הפרופיל של כלֵי התקשורת שלכם כך שהם יצליחו להשיג את המטרות האלה. אז אתם צריכים לדעת מה אתם עושים. דיברתי עם האחראים על כלֵי התקשורת הגדולים יותר לגבי הצורך להדגיש את לימוד הפא, והם עושים מאמצים לעשות זאת ולשפר את המצב. כלי תקשורת אחרים עושים אותו הדבר.

אבל בכל מקרה, לפעמים כשאני רואה את הכתבות [שאתם מפרסמים], קשה לי לקרוא אותן, משום שנראֶה שהן כמעט מדברות בשם המק"ס המרושעת. וחלק מכם כותבים דעות ביקורתיות על דברים של אנשים רגילים, ולפעמים אפילו עושים מהם סנסציה. האם אתם לא קולטים שאתם צריכים להציל אנשים? אסור לכם לגרום לאנשים להפוך לאויבים. עליכם לדווח על דברים באופן שבו כלֵי תקשורת אחרים מדווחים על דברים, משום שאתם כלֵי תקשורת. מדוע שתרצו להביע את דעתכם על דברים של אנשים רגילים? ואתם אפילו מרגישים צורך להביע את דעתכם אם משהו הוא טוב או רע, ואתם אפילו נעשים נסערים מזה. אבל אתה מטפח. האם אינך יודע מה אתה עושה? אם משהו שאמרת גורם לאנשים לחשוב שלכלִי התקשורת שלך יש דעה שלילית עליהם, והם יפתחו כלפיו הרגשה לא טובה, או שהם יפתחו הרגשה לא טובה כלפי פאלון גונג, אז איך נציל אותם? אז איזה תפקיד מילאת? ובמקרים מסוימים נעשית נסער לגבי דברים מסוימים שהתרחשו בסין. כשמישהו נעצר נעשית נסער, והשתלחת לגבי איך שהם עוצרים רק אנשים שאין להם עוצמה רבה וכן הלאה. אתה כבר אפילו לא יודע מי אתה. האם אתה חבר במפלגה המרושעת הזאת?

לגבי המעצרים שקורים כרגע בסין, אני יכול לומר לכם: בין אם אנחנו מדברים על כרישים או דגי רקק, אף אחד מהם לא היה טעות – אפילו לא מעצר אחד – משום שבנסיבות הנוכחיות כך פשוט הדברים נעשים. ואפילו האנשים האלה שאין להם הרבה כוח פוליטי אבל יש להם השפעה רבה על הציבור, כמו אמנים, שהתקיפו את הפאלון גונג, גם מקבלים עכשיו גמול. כפי שאמרתי קודם, אף אחד לא יכול להימלט מזה. לפני כמה שנים, סירנה של מכונית משטרה הייתה מלחיצה מאוד עבור תלמידי הדאפא בסין, ואילו כעת, אלה שרדפו את תלמידי הדאפא חווים זאת. כל אחד מקבל את גמולו (כולם מוחאים כפיים). והאנשים האלה אפילו יותר מפחדים מכפי שתלמידי הדאפא שלנו פחדו בשנים ההן. לתלמידי הדאפא שלנו לא היה מה להסתיר, וכשהם התמודדו עם הלחץ הפסיכולוגי העצום הזה, לא היה דבר שהכביד עליהם. אבל הפקידים המושחתים האלה שצברו מיליונים, או אפילו מאות מיליונים, עכשיו רואים איך מחרימים את ההון שלהם, חוקרים אותם, עוצרים אותם וכולאים אותם. אז מה שהם מפסידים הוא פשוט עצום. זהו גמול. מדוע הם היו צריכים לפעול בצורה כזאת מרושעת כשהם רדפו את הפאלון גונג? ודבר נוסף הוא, שכלי התקשורת שלנו לא צריכים לדווח על סין בלי מחשבה, או לפרסם כתבות מסין בלי מחשבה – הם צריכים לבדוק ולראות מטעם מי הכתבות האלה!

בקרב חברות התקשורת הסיניות שמחוץ לסין יש כמה עיתונים שמנהלים אותם סינים מדרום אסיה. העיתונים שהיו מופצים מחוץ לסין בשנים המוקדמות לא הקדישו תשומת לב לבחירת המילים ולדקדוק הסיני. הם הקדישו תשומת לב מועטה לעניין הזה, משום שהם לא היו נטועים בתרבות הסינית המסורתית מלכתחילה. אבל הנוהג הזה המשיך, וכלֵי תקשורת סינים רבים אחרים הלכו לפיו. גיליתי שלפעמים הכותרות שאתם בוחרים ממש מבלבלות, ואני לא מבין מה אתם רוצים לומר או להביע. ולפעמים בחירת המילים היא פשוט מוזרה, כאילו שפתאום נעשיתם חסרי השכלה. אל תחקו אחרים בדברים האלה. תבינו מה צריכה להיות הגישה שלכם ולכו לפיה; לכו בנתיב של עצמכם.

תלמיד: מתרגלים רבים באירופה מתקשים ליישב בין מתי "להתייחס לפא כאל המאסטר" לבין מתי "להישמע ללא תנאי למתאם הראשי".

המאסטר: אינני רואה סתירה בין השניים. אין זה כך שהמתאם ממציא פא משלו ומבקש מכם לפעול על פיו. אתם עושים את הטיפוח שלכם בהתאם לפא, ומבססים עליו את הפעולות שלכם, בעוד שהמתאם מתאם את העבודה שלכם. אלה שני דברים שונים.

תלמיד: האם המתאמים בכל אזור יכולים להיעזר בחוכמה המשותפת של כל המתרגלים ולהשתמש בה בהבהרת האמת? אני חושש שאם המתרגלים רק יעשו בעיוורון את מה שאומרים להם, זה לא יהיה טוב להצלת אנשים.

המאסטר: אני יודע כמובן שיש סייעים באזורים מסוימים שבאמת אינם כה בעלי יכולת, אז הם מנסים לכפות דברים במקום לשתף עם אנשים בצורה פתוחה וכנה. אם באמת חסרה לך החוכמה, אז אתה יכול להיעזר בזאת של האחרים, לאשר את מה שטוב וחיובי ולהשתמש בו, ולהוביל את האנשים בעבודה על היוזמות שאתם עושים. אף מטפח אינו חסין מטעויות. אין זה כך שברגע שאתה הופך למתאם אתה נעשה כמו המאסטר. האם אתה לא עושה טעויות? אתה עושה. לפעמים לא חשבת עד הסוף על הרעיונות שלך, ולפעמים הם לא מקיפים. במקרה כזה אתה צריך לאשר את מי שעושה דברים היטב, ואז לתאם היטב את הדברים עבור האנשים. אתה מתאם. אם אתה מנסה לכפות את הדרך שלך על אנשים כאשר הם לא מקשיבים לך, אפילו במקרים שיכול להיות שהם צודקים, וכשזה לא עובד אתה מקשה עליהם, אז במה אתה שונה מפקיד של המפלגה? אתה צריך לשנות את זה, ועליך לעשות עבודה טובה במשימות שהפקדתי בידיך.

תלמיד: אני שולח ברכות למאסטר בשם תלמידי הדאפא בעיר הָאן-דָאן [של פרובינציית הֶה-בֶּיי].

המאסטר: תודה לכם (מחיאות כפיים).

תלמיד: יש מישהו באזור ג'ין שבעיר ג'י-נינג, פרובינציית שאן-דונג, שקורא לעצמו תלמיד דאפא, והוא נוסע ממקום למקום וטוען שהוא במשימה מיוחדת, אומר שהוא יכול להשתמש בכוחות העל-טבעיים שלו כדי לסלק קארמה עבור מתרגלים ולעזור להם להתגבר על מבחנים קשים.

המאסטר: אז הוא הפך למרושע. זאת לבטח התנהגות של מישהו שנעשה מרושע. אבל איך זה שלמישהו כזה יש קהל? האם זה לא כך שתלמידי הדאפא באזור הזה נותנים לו במה? אז זה לא במקרה שהדבר הזה התרחש באזור הזה. זה אומר שיש לכם שם בעיות. נותנים לו במה רק משום שהבעיות האלה נפוצות למדי באזור שלכם, הלא כן? כמובן, האנשים שאין להם הבעיות האלה מסוגלים לראות את המצב בבירור, והם הבינו מה קורה. אבל אלה שיש להם בעיות כאלה או שיש להם החזקות כאלה, לא מסוגלים לראות את הבעיה.

תלמיד: אם כשתהליך תיקון הפא יסתיים מספר גדול של תלמידי דאפא לא ישיג את השלמות, אז מה יקרה לאותם תלמידי דאפא? האם הם יישארו כאן וימשיכו לטפח?

המאסטר: אני לא יכול לספר לך איך זה יהיה. זה יהיה שונה במקרים שונים. באופן כללי, זה יטופל בהתאם לנדרים שכל אדם נדר, ולא תהיה הזדמנות שנייה – בכלל לא.

תלמיד: האם אנחנו באמת צריכים להעסיק כל כך הרבה עובדים מנהליים במצב שבו הפעילות העסקית של החברה שלנו עדיין אינה רווחית מספיק? המשכורות שלהם אינן כאלה נמוכות, אך אף אחד לא יודע מה הם עושים, ולא ראינו כיצד הם עוזרים לכלִי התקשורת שלנו.

המאסטר: איזה כלִי תקשורת עושה זאת? יש מתרגלים שלפעמים הם פשוט לא צלולים.

תלמיד: אני עורך ב-NTD. ראיתי בעיה די בולטת, שבין הקולגות לבין עצמם ובין ההנהלה לבין העובדים אין הרבה תקשורת, וקשה להם לשתף זה את זה במידע או במחשבות שלהם. כל אדם עושה את העבודה של עצמו. הם מסתמכים על הודעות טקסט כדי לחלק לנו משימות, ורק לעתים נדירות מנהלים שיחות פנים אל פנים. למחלקת התוכן אין פגישות קבועות, והפגישות המחלקתיות שיש לנו הן מועטות ובתדירות נמוכה, כך שהעובדים לא יודעים מה הכיוון של התחנה, או מה מצב העניינים הכללי. ואלה שיש להם הלב לקחת על עצמם עוד עבודה, לא יודעים כיצד למצוא דרך לעזור.

המאסטר: מבלי לדעת את הפרטים אני לא יכול לומר הרבה. אבל נגעת בנושא: אנשים לא מתקשרים ישירות זה עם זה אפילו כשהם רואים זה את זה, ובמקום זאת שולחים הודעות טקסט. אני יכול לומר לכם שזה מה שחייזרים עושים. בני אדם אמורים לתקשר זה עם זה. במשך אלפי שנים של חברות אנושיות, כאשר התרבות הייתה תרבות מסורתית שניתנה על ידי אלוהויות, בני אדם אף פעם לא היו במצב שהם לא מתקשרים זה עם זה.

אז איזה סוגים של ישויות לא מתקשרות זו עם זו? כפי שאתם אולי יודעים, בכוכבי הלכת של החייזרים אין רגשות. אבל כמה מפחיד זה לחשוב שכדור הארץ היה הופך לכזה! אבל עבור מטפחים, רגשות הם החזקה. להשתחרר מהרגש הוא אתגר המוצב בפני מטפחים, והוא עוזר לכם לסלק קארמה ולסלק מחשבות אנושיות והחזקות בזמן שאתם מטפחים. קיום רגשות גם משרת את המטרה של לקיים את דרך החיים האנושית. לעומת זאת, חייזרים לא יכולים לטפח, ואין להם הסביבה המיוחדת הזאת שיש לבני האדם. אבל "חייזרים" זה כינוי שנתנו להם אנשים על כדור הארץ. הם פשוט יצורים מוזרים, ישויות מוזרות. למען הדיוק, האדם נוצר על ידי אלוהויות מעפר. אלוהויות מתייחסות לחלקיקים הבסיסיים של שלושת העולמות כאל אדמה או כאל אבק שבקוסמוס. כפי שאני רואה את זה, חייזרים טיפסו מתוך ערימת אשפה, משום שהם נמוכים מבני אדם.

אין להם רגשות, אז מה מחזיק את החֲבָרוֹת שלהם? טכנולוגיה. מי שהטכנולוגיה שלו טובה יותר, יש לו שם מעמד גבוה יותר. ומי שהטכנולוגיה שלו אפילו גבוהה יותר, הופך למנהיג. הם חיים בשביל הטכנולוגיה. בהתחלה הם היו פשוט צורת חיים נמוכה שהתקיימה בשביל לשרוד בלבד. כאשר הם בהדרגה הגיעו להשתמש בטכנולוגיה כדי לתחזק את הקיום שלהם, הטכנולוגיה הפכה לעדיפות העליונה שלהם. ככה הם. הם לא מבינים את החשיבה של המין האנושי, וכמובן שאתם גם כן לא הייתם מסוגלים להבין את החשיבה שלהם, משום שהיא שונה לחלוטין. היות שהטכנולוגיה שלהם היום מפותחת מאוד, הם יכולים לראות בבהירות מה אתה רוצה להביע. הם יודעים את זה. אז כך זה אצלם.

תלמיד: לא ברור לי באילו נסיבות עלינו לשאוף ליישב את הדברים בדרך טובה בזמן שאנחנו שולחים מחשבות נכונות…

המאסטר: אף פעם לא אמרתי לכם "ליישב דברים בדרך טובה" בזמן שאתם שולחים מחשבות נכונות. שליחת מחשבות נכונות נעשית כדי להשמיד ולסלק דברים, הלא כן? אם אתה מנסה "ליישב דברים בדרך טובה" בזמן שאתה שולח מחשבות נכונות, אז מדוע לטרוח לשלוח מחשבות נכונות? האם זה לא נעשה כדי להשמיד דברים רעים? מדוע שתרצה למצוא "יישוב בדרך טובה" עם הדברים הרעים האלה? אמרתי לך בעבר שרעל הוא רעיל, אם אתה רוצה להפוך אותו ללא-רעיל, האם אתה מסוגל לעשות את זה? אתה לא יכול, משום שהוא מטבעו רעיל. אם תנסה להפוך את הרעל הזה למשהו לא-רעיל באמצעות זה שתבהיר לו את העובדות, זה לא נראה אפשרי כל כך, נכון?

תלמיד: יש מתרגלים בסין שלא הצטרפו ליוזמה לתבוע את ג'יאנג.

המאסטר: זה משהו שדיברתי עליו קודם. אם יש אנשים שלא נעשים מעורבים ביוזמה לתבוע את ג'יאנג משום שיש להם השפעה טובה והם לא רוצים לחשוף את זהותם, אז לא הייתי מעודד אותם להצטרף לתביעה. אבל לא כולם נמצאים בקטגוריה הזאת. יש מתרגלים שבכלל לא לקחו את היוזמה הזאת ברצינות בגלל המקום שהם נמצאים בו בטיפוח. ויש אחרים שפשוט מפחדים, וגם זה מוכתב על ידי המקום שבו נמצא הטיפוח של האדם. אז זה המצב.

תלמיד: לאחרונה ראינו כמה שטרות של דולר אמריקני שכתוב עליהם בסינית ובאנגלית כתובות של אתרי אינטרנט של דאפא. האם זה הולם לעשות זאת בארה"ב?

המאסטר: לא, זה לא. אני חושב שזה בוודאי נעשה על ידי אנשים שהגיעו לא מזמן מסין. אתם לא צריכים לעשות את זה בארה"ב. הקהילה הבין-לאומית רואה במק"ס המרושעת מפלצת. אולי הם לא אומרים את זה, אבל הם יודעים את זה. אז אתם לא צריכים לספר להם את זה, או לעשות את הדברים האלה.

יש מתרגלים שבאו מסין שעושים דברים כאן עם סוג המנטליות שיש לאנשים שם [בסין], ולעתים קרובות הם עושים דברים בצורה מוזרה. אנשים בעולם [מחוץ סין] לא יבינו אותך. פרויקטים מסוימים לא יתנו לך להשתתף בהם, אבל זה לא תמיד יישאר כך. עליך להפוך את החשיבה שלך מפני שעכשיו אתה חי בחברה נורמלית. עליך להיפטר מההרגלים האלה שיצרת בזמן שחיית תחת תרבות המפלגה ובתוך היחסים הבין-אישיים שנעשו לא נורמליים. גם אני הייתי כך כשהגעתי לראשונה [לארה"ב] אבל מהר מאוד נעשיתי מודע לדברים. אתה נוטה ללכת לקיצוניות בדברים. לדוגמה, כשאתה כותב מאמר, בחירת המילים שלך קיצונית, וכשאתה כותב משהו אתה מבטא את הדברים בצורות ממש קיצוניות. הדברים האלה לא מתקבלים היטב בחברה הזאת, בה אנשים מייחסים חשיבות רבה לעובדות ולא מגזימים לגבי דברים.

תלמיד: מה עלינו לעשות עם ה"לון יו" הישן שהוחלף – לשמור אותו או לשרוף אותו?

המאסטר: שִרפו אותו, פשוט שִרפו אותו. אם אני אומר לכם לשרוף אותו, אז פשוט שִרפו אותו.

תלמיד: האם המאסטר יכול בבקשה להרחיב על החשיבות של התזמורת הסימפונית של ה"שן יון"? זאת השנה הראשונה שבה אנחנו מציגים אותה, והתקשינו לקדם אותה בצורה אפקטיבית; זה היה קשה יותר מאשר עם ה"שן יון".

המאסטר: ככל שהאיכות והכישורים הטכניים של ה"שן יון" השתפרו, כך ההשפעה של המופעים שלו נעשתה טובה יותר ויותר גם כן. הכישורים הטכניים השתפרו בשני היבטים. הראשון הוא זה של המופיעים, השיפור ברמת המיומנות של המופיעים שעל הבמה. השני הוא, היות שהרקדנים על הבמה מופיעים עם ליווי מוסיקלי, אז אם המוסיקה לא הייתה נשמעת טוב, זה היה מוריד מהרושם הכולל של המופע. ודבר נוסף הוא, שהצלילים שהם מפיקים משמשים בידי אלוהויות לנקות את גוף האנשים מדְברים רעים, והם יכולים לחדור לשכבות עמוקות יותר ולהיות בעלי השפעה חיובית אדירה. לכל דבר שהוא חלק מ"שן יון" יש תפקיד למלא בהצלת אנשים. אמנים מוכשרים יכולים לתת השראה לאנשים באמצעות המוסיקה שלהם, לקדם תרבות שהועברה מאלוהויות ולעזור לשקם את התרבות המסורתית. היות שהתזמורת אינה יכולה להציל אנשים ישירות, אז אני שולח אותם לסיור הופעות קצר שגורם לאנשים להיות מודעים לאיכות הגבוהה של המוסיקה שמציג ה"שן יון"; החוויה גם מחשלת את המוסיקאים עצמם. יש לנו מוסיקאים מצוינים, אז אני רוצה להציג בציבור את הרמה הגבוהה שלהם. לרקדנים שלנו יש הזדמנויות רבות להציג את הכישורים שלהם, בעוד שלמוסיקאים שלנו אין.

תזמורת מצוינת מעלה את הרמה הכוללת של ה"שן יון". [המתרגלים] באזורים מסוימים רואים את הרושם הגדול שהתזמורת משאירה על אנשים, ורוצים להציג אותם, בעוד שאזורים אחרים שמעו על זה ורוצים גם הם להציג את הקונצרטים, אבל אין להם התנאים לכך. ויש הרוצים להציג אותם אבל שינויים מסוימים בנסיבות מאתגרים אותם, כמו למשל מתרגלים שעזבו את האזור, ואז לא קל למכור את הכרטיסים. בכל מקרה, לכל אזור יש האתגרים שלו. אבל אני חושב שברוב המקרים שאתם לא מצליחים לפעול היטב זה פחות או יותר קשור לחלק שלכם בזה, כמו למשל שהחשיבה או המושגים של האנשים אינם נכונים.

תלמידי הדאפא שלי, אם אתם חושבים שעליכם לעשות משהו, אז עליכם ללכת ולעשות אותו היטב. כולם עסוקים כמובן, ואני רואה את זה. אני לא מבקר אתכם. אבל הייתי אומר שלא משנה באילו נסיבות אתה נמצא, אם אתה, כתלמיד דאפא, יכול לעשות היטב את הדברים שאתה עושה, אז אלוהויות באמת יוקירו אותך. אבל אם אינך משקיע את לבך בכלום, ואינך משקיע את תשומת לבך ומחשבתך בהצלת אנשים, ואינך מוכן לעבוד על הצלת אנשים, אז מה בעצם אתה עושה? אתה יודע שתלמידי דאפא אמורים לעשות את שלושת הדברים היטב, אבל לא משנה מה אתה עושה, אינך מתייחס אליו כל כך ברצינות. הזמן שעבר כבר לא ישוב יותר. אם אינך עושה שום דבר היטב ואף פעם לא מטפח היטב, אז מה יהיה איתך?

תלמיד: האתאיזם מושרש עמוק במחשבה של סינים רבים. איך נוכל להשתמש במחשבות נכונות כדי להשמיד אותו?

המאסטר: זה לא משהו שאתם מסוגלים להשמיד בזמן הנוכחי. פשוט עשו את מיטבכם לדבר עם אנשים על זה בזמן שאתם מנסים להציל אותם. כמובן, אפשר לומר שהאתאיזם שבני האדם תומכים בו, כל המערכת הזאת – כולל התרבות – תוכננה למלא תפקיד שלילי. בעבר כולם האמינו באלוהויות, ורק בזמנים האחרונים הדברים הפכו לאיך שהם היום. בעבר הקונפליקטים היו בין דתות שונות, כשכל צד טען למען האלוהות או האלוהויות שבהן הוא האמין. אבל עכשיו הקונפליקט הוא לגבי השאלה אם אלוהות בכלל קיימת. זה מעולם לא קרה בעבר. זוהי תופעה מודרנית בלבד. האם זה לא הונח גם בשבילכם, כדי להקשות על הצלת אנשים? אז זה אסון עבור אנשים. זה המכשול הגדול ביותר להצלת אנשים.

לגבי המק"ס המרושעת אפילו אם לא הייתם מבהירים את העובדות, אז בהדרגה אנשים היו מגיעים לראות אותה כדבר המרושע שהיא באמת. אבל לגבי אתאיזם, אלה שגדלו בתרבות הזאת לא יכולים לראות מהו באמת. זה ממש קשה להם לעשות את זה.

תלמיד: באזור שלנו ובכמה אזורים אחרים יש [בקרב המתרגלים] אנשים לא-רציונליים מעטים שצועקים בכל הכוח באתרי תיירות או בצ'יינה טאון ועושים דברים אחרים שהמשטרה או הרשויות המקומיות לא מסכימים להם.

המאסטר: אני יכול לומר לך שיש אנשים כאלה בכל אזור, ושיהיו כאלה כל עוד העניין הזה לא יסתיים. הכוחות הישנים גורמים להם להתפרע כך ולגרום להשפעה שלילית. הם חושבים שאחרת, אם כל תלמיד דאפא היה כה נהדר וחיובי, אז מהר מאוד כולם היו מבינים [את האמת] משום שלא היו שם בכלל אלמנטים שליליים. דבר נוסף הוא, שאחרת איך הם היו יכולים לבחון את המחשבה שלכם? לחלק מכם באמת יש החזקה לדברים שאומרים האנשים האלה שמתפרעים, והאם אין זאת דאגה שצריך לוותר עליה? זה מה שהכוחות הישנים חושבים. הם רואים בזה החסרה, ולכן הם גורמים לאנשים האלה להתפרע כדי לראות איך אתם מתמודדים עם זה, מה מצב המחשבה שלכם, והאם זה גורם לכם להפרעה. לכוחות הישנים לא אכפת איך הדברים האלה עלולים להשפיע על אנשים רגילים. אכפת להם רק להשלים את מה שהם רוצים שייעשה. האנשים האלה באו לכאן כדי להפריע, אף על פי שעל פני השטח הם מציגים עצמם כתלמידי דאפא. אני יכול לומר לכם שכולם באו כדי להפריע, והכוחות הישנים תכננו שהם יצטרפו לשורותיכם.

אבל המאסטר מציל את כולם. אפילו סוכנים חשאיים. ציינתי זאת בעבר, הלא כן? בזמנו, כשהיה לזה זמן ומקום, פניתי לאנשים האלה ואמרתי להם לעשות מאמץ כן לפעול היטב, ושקשה לפגוש בהזדמנות. אבל כיום אני כבר לא אומר דברים כאלה. אנשים מסוימים הנמצאים בקטגוריה הזאת שאלו אותי אם הם יוכלו להשיג את השלמות. עניתי שאם אתה לא יכול להשיג את השלמות, אז אתה לא יכול להשיג את השלמות. איך זה יכול בכלל לקרות? לאורך כל הדרך הם עשו דברים המערערים את הדאפא, ובכלל לא טיפחו, אז איך זה יכול להיות אפשרי שהם יגיעו לשלמות? הם אפילו גרועים יותר מאנשים רגילים, אז איך הם יוכלו להגיע לשלמות? נותרו עבורם הזדמנויות מעטות, ואפילו אם ינסו כמיטב יכולתם הם עדיין לא יצליחו להדביק את האחרים. אם הם באמת יוכלו לפעול היטב, אז הגעה לשלמות תהיה אפשרית. אך כעת נותרו הזדמנויות מעטות.

תלמיד: האנשים האלה נלהבים מאוד ללכת לאתרי התיירות, והם הולכים כל יום.

המאסטר: נכון, האנשים האלה ממש נלהבים.

תלמיד: כמה סינים ואנשים מהציבור הרחב מתרחקים מהם. אבל יש מתרגלים שעדיין תומכים בהם.

המאסטר: אכן, יש מתרגלים שחושבים שזה שהם באים לעזור זה דבר טוב, ושכמובן אנשים צריכים לתמוך בהם. המתרגלים האלה לא מסוגלים להבחין מי גורם להפרעה ומי לא. זה שהאנשים האלה מסוגלים לעשות זאת זה בדיוק משום שיש מתרגלים כאלה המספקים להם קהל ואת התנאים הנדרשים לעשות זאת , [יש אנשים שאולי חושבים שאנחנו צריכים להיות] סובלניים כלפיהם, אבל מדוע עליכם להיות סובלניים כלפיהם? האם עליכם להיות סובלניים כלפי זה שהם משפיעים על ההצלה שלכם את האנשים? נכון, גם אני בעבר חשבתי שעלינו להיות סובלניים כלפיהם עד כמה שאפשר. אבל כעת נראה שחלק מהאנשים האלה לעולם לא יתחרטו או ישתנו, אז בואו לא ניתן להם עוד הזדמנויות.

תלמיד: תלמידי דאפא משמונים ושמונה ארצות, אזורים וערים שולחים את ברכותיהם למאסטר.

המאסטר: תודה לכולכם (מחיאות כפיים). אני חושב שיש משהו נוסף שאני רוצה לדבר עליו (מחיאות כפיים).

יש לנו כיום [בארה"ב] שתי ועידות פא כל שנה, שזה הרבה פחות ממה שהיה לנו בעבר. אבל בכל מקרה, ההשפעה הנובעת מכך שאתם ביחד, משתפים ודנים, ומדרבנים זה את זה, היא באמת מצוינת. וזה מה שוועידות הפא שלנו נועדו לעשות – שתהיה להן השפעה חיובית על הטיפוח שלנו. ועידות הפא שלנו גם עזרו מאוד למתרגלים שלנו להתגבר על מצוקות במהלך השנים האלה. בכך שאתם מעודדים זה את זה בזמנים הקשים אתם יכולים לעזור זה לזה לצאת מזה, וזה בדיוק מה שוועידות הפא עוזרות לעשות. אז אני מקווה שנסיעתכם לכאן נשאה פרי. כפי שציינתי בהתחלה, אתם נסעתם לכאן ממרחקים גדולים, ובסך הכול, ההוצאות על נסיעה, אוכל ומגורים ורכישות אחרות היו פשוט עצומות. אז חיוני שכל הכסף הזה יוּצא באופן מועיל. זה לא יכול להיות רק בשביל להצטרף לפעילויות ולכיף. אחרי הוועידה, כשתהיה לכם הזדמנות תאמרו לאלה שלא מתקדמים במרץ: "הזמן שלכם עומד להיגמר. מה אתם עומדים לעשות?" תשאלו את אלה שעשו טעויות: "מה אתם עומדים לעשות לגבי הטעויות שלכם?" ותשאלו את אלה שלקחו לעצמם כסף של מתרגלים: "מה אתם עומדים לעשות?".

חלק מהמתרגלים שלנו מתמודדים עם הניסיון לעבור את מבחני קארמת המחלה. אל תחשבו שזה בהכרח משהו גדול [שגרם לזה]. אתה אולי חושב שלא עשית שום דבר גדול מוטעה, ושאתה מאוד נחוש באמונה שלך בפא. אבל אין עליך להתייחס לבעיות הקטנות שלך כאילו הן שום דבר. הרוע ינצל כל החסרה. מתרגלים רבים נפטרו בגלל דברים קטנים; זה באמת היה בגלל משהו מאוד שולי. זה משום שטיפוח הוא משהו רציני, ודורש שלא יהיו החסרות. אם במשך זמן רב לא התמודדת עם הדברים האלה באמצעות טיפוח, לא משנה כמה הם קטנים, אם לא לקחת אותם ברצינות במשך תקופת זמן ארוכה, אז זאת בעיה גדולה. אנשים רבים נפטרו בגלל דברים כאלה. הכוחות הישנים לא מעזים לרדוף ישירות תלמידי דאפא בזמן הנוכחי – אף אחת מהישויות הגדולות יותר שיש להן צורה לא תעז לעשות את זה. אז איזה סוגי דברים כן עושים את זה עכשיו? דברים כמו תולעים, חרקים, חיידקים, וכל מיני סוגים של דברים מגעילים כאלה. שליחת מחשבות נכונות היא אפקטיבית ביותר במקרים האלה! הם מושמדים בכמויות גדולות. אבל יש רבים מהם, משום שהקוסמוס הזה כה גדול; והקוסמוס מכיל שכבות רבות. אז אחרי שאתה משמיד את הדברים האלה, לאחר זמן קצר, תוך זמן לא רב, הם אולי יחזרו שוב ותצטרך להשמיד אותם שוב. אז אתה צריך להמשיך לשלוח מחשבות נכונות באופן הזה, ולהתמיד בכך במשך זמן מה לפני שתראה תוצאות ברורות. אל תאבד את הביטחון רק משום שאחרי שחשת טוב לאחר ששלחת מחשבות נכונות זמן מה, שוב נראה שהדברים לא הולכים כה טוב. אני יכול לומר לך שהם משתמשים בגישה הזאת כדי לשחוק אותך – כדי לשחוק את האמונה הפנימית החזקה שלך. אז עליך לשמור על ערנות מול הדברים האלה.

כל "שלושת הדברים" שאני מדבר עליהם הם חשובים. אני מקווה שתפעלו אפילו טוב יותר בשלב האחרון של המסע שלכם. אלה מכם שפעלו היטב חייבים לא להרפות. אתם חייבים. זה לא היה קל עבורכם להתמיד דרך כל השנים האלה. אני מוקיר אתכם ואני מודה לכם. תודה לכולכם! (התלמידים מוחאים כפיים ועומדים מתוך כבוד).