אני חוואי וימלאו לי 82 שנה השנה. סבלתי מסיבוכי לב-ריאה, מטרשת ומדלקת בקנה כשהייתי בן 76. הייתי בטיפול תרופתי במשך זמן רב לאחר מכן, אך בריאותי לא השתפרה.

במרס 2001 , התדרדרה בריאותי והייתי בהלם פעמים אחדות. אחר-כך לא נותר לי עוד כוח לדבר אפילו. לבסוף אושפזתי כדי לקבל טיפול. בבית-החולים שוב נכנסתי להלם. הרופאים רצו לעשות לי בדיקת דם, אבל הם לא יכלו לעשות זאת מכיוון שלא יכלו להוציא דם מהוורידים שלי. איבדתי שליטה על מעיי ועל שלפוחית השתן. ניסו להחיות אותי במשך שלושה ימים אבל הגוף שלי לא הגיב לטיפול. הרופאים אמרו לבסוף למשפחתי שעליהם להתכונן למותי. ילדיי לקחו אותי הביתה.

כשהכרתי הייתה מעורפלת, ילדיי נתנו לי להאזין לסדרת קלטות; הם אמרו לי שזה טוב בשבילי. להפתעתי, ככל שהקשבתי לקלטות, כך רציתי להאזין להן יותר. העקרונות שצוינו בקלטות היו באמת טובים. ילדיי אמרו לי שקוראים לזה חוק הבודהא של הפאלון. לא הייתה לי השכלה, ומעולם לא שמעתי משהו ברמה כה גבוה וכל-כך טוב. כיבדתי את חוק הבודהא בכל לבי. עוד בטרם סיימתי להאזין לקלטות, כבר התחילו לקרות לי נסים. התחלתי לשלשל והקאתי דברים רעים שהיו לי בבטן. זה נמשך שלושה ימים. ביום הרביעי השתפרה בריאותי. כוחותיי הלכו ושבו אלי והתחלתי לאכול; אחר-כך התחלתי גם ללכת. מאז ועד עתה מזה שנתיים לא לקחתי כדורים, ולא הוזרקו לי תרופות. החלמתי לגמרי. אני יכול לדאוג לעצמי עתה, ואין לי בעיה לצעוד מיילים אחדים. האנשים בכפר שאלו את עצמם איזה תרופה לקחתי שבריאותי שבה לאיתנה.

הנסים שפאלון דאפא חולל בגופי והמצבים שחוויתי, הם ממש כמו אלה המוזכרים בספר. בשנתיים האחרונות לא רק שבריאותי השתפרה, אבל גם טבע הלב שלי (האופי המוסרי) השתפר. קודם לכן היה לי מזג רע, אבל כעת אני יכול להיות סובלני כלפי אחרים. עכשיו, כשאני עושה דברים אני חושב תחילה על אחרים.

הדאפא הציל את חיי. אני מאמין בנחישות בדאפא. איש לא יכול לפגוע באמונתי הנחושה. קיבלתי את הפא ברגע המכריע שבו הייתי שרוי בין חיים למוות. אני באמת בר מזל. אני רוצה לייעץ לכל מי שעדיין לא שמע את הדאפא ושיש לו עדין מחשבות טובות: "אנא פנו לכם זמן וקראו את הספר היקר לאין ערוך ג'ואן פאלון."