הפצת הפא בכפר-סבא ומה שהתרחש באותו זמן בממדים אחרים

בחג הפורים בכל מקום ניתן לפגוש הרבה אנשים. אנחנו, קבוצת מתרגלים, קבענו ללכת לקניון גדול. בדרך שלחנו מחשבות נכונות. כשהגענו למקום, הלכנו לבקש אישור, אך בגלל החגים משרדי ההנהלה היו סגורים. אז החלטנו שאם יש לנו מחשבות נכונות, אז לא יהיו הפרעות. הגענו לכיכר ליד המזרקה, בו היו בתי קפה רבים והרבה אנשים. היה ניתן גם לראות היטב את הכיכר ממרפסות הקניון. במקום זה הצבנו שלטים עם כיתוב "פאלון דאפא" באנגלית ובסינית, שמנו עלונים ודפי עצומה על מנת שכל מי שרוצה יוכל לעזור למתרגלים העצורים בצורה בלתי חוקית בסין באמצעות חתימתו.התחלנו לעשות תרגילים. אנשים הסתכלו עלינו בחביבות ובסקרנות, היו אלו שלקחו את העלונים ואלו שחתמו על העצומה.עברו לידינו גם שוטרים ושומרים של הקניון אשר עצרו, הסתכלו עלינו והמשיכו בדרכם. לאף אחד מהם לא עלה רעיון לבקש מאתנו את האישור. היו אף כאלה שהצטלמו איתנו. צלם מקצועי אחד הביא כל הזמן את הילדים להצטלם והעמיד אותם על רקע השלטים שלנו. הלב שלו אמר לו שלא ימצא מקום טוב יותר.באותו זמן בממד אחר התרחשו תמונות אחרות לגמרי. לא היו כיכר או בתי קפה ולא מזרקה. היו שם שדה, הרים ואנשים אשר ברגע שראו אותנו כולם כאחד ירדו על הברכיים וקדו. כולם היו בבגדים בהירים, ארוכים וחופשיים. אנשים, אשר ירדו מהרים, הלכו לכיווננו. כשירדו, הם נעמדו על ברך אחת וקדו, לאחר מכן הלכו דרך השדה אלינו ובהגיעם ירדו על שתי הברכיים נשקו את השטיחון עליו היו מונחים העלונים, ולאחר מכן הלכו למישור בו ירדו על שתי הברכיים בפנינו.
אנשים זרמו מהרים כל הזמן והמישור שלפנינו התמלא באנשים, אשר כולם עמדו על הברכיים וקדו (סגדו) לתלמידי פאלון דאפא.

בממדים אחרים הרוע הולך ופוחת

בזמן שליחת המחשבות הנכונות, אני רואה לפעמים בממד מסוים תחנת רכבת ובה הרבה מאד אנשים עם מזוודות גדולות רצים לפה ולשם, רוצים לברוח, אך אין לאן, הרכבות עומדות ואנשים מגיעים כל הזמן. הם רוצים לנסוע לאן שהוא, מקווים לברוח מתיקון הפא, הם עדיין לא יודעים שאין לאן לברוח. אני חושבת, שאלו החיים שלא קבלו את הפא, לא יכלו (לא הצליחו) להבין אותו. בזמן השמדת הרוע על ידי מחשבות נכונות ראיתי שאין יותר אנשים בתחנה ואפילו אין כבר את הרכבות. הרוע עדיין התחבא בפינות חשוכות אך היה מועט מאד.

אחר כך ראיתי אנשים שהולכים עם המזוודות לכיוון התחנה, הם עדיין לא ידעו ששם כבר אין שום דבר. והנה הם הבינו שאין להם לאן ללכת והם התיישבו על המזוודות. האדמה נפתחה. האנשים התחילו לרדת לאט אל מתחת לאדמה והם עזרו אחד לשני. הם ידעו שהם נידונים למוות ולא התנגדו.

את המקרה הזה ספרתי למתרגל אחד והוא המליץ לי לדבר איתם. בממד שלנו עבר כבר הרבה זמן, אך הזמן בממד שלנו שונה מהזמן בממדים אחרים.

כששלחתי מחשבות נכונות, התחלתי לחשוב על האנשים האלה וראיתי אותם כשהם יורדים מתחת לאדמה. התחלתי לספר להם על הפא, הם הקשיבו ופניהם התבהרו, הם התחילו לחייך ולחבק אחד את השני ואני בכיתי. אנשים אלו היו מוצלים.

כאשר בממד שלנו אנחנו מספרים את האמת על פאלון דאפא ועל הרדיפה, אז קורה אותו הדבר. לבן אדם נודע אמת והוא יוצל. הוא שמע אמת מבן אדם טוב ואז אפילו שישמע מידע לא טוב על פאלון דאפא הוא לא יאמין בו.
בועידת דאפא באטלנטה ב 2003 המורה אמר:

"תגובות אלו שהגיעו באמצעות הבהרת האמת מופצות מאדם לאדם, לב אל לב. הגורמים המרושעים מאבדים את אחיזתם. הדאפא והגורמים הנכונים מכסים ומעשירים הכל, ובאותו הזמן, במונחים של הרדיפה, זה יביא את השינויים בחברה ובכל חזית, וכך לאנשים המרושעים לא יהיה קהל כלל.."

פרחי הלוטוס

פרחי הלוטוס מנייר, שאנחנו עושים ומחלקים יחד עם העלונים, בממד אחר הם כולם פרחים חיים, הם פורחים וזוהרים מהאמצע. זה מה שראיתי בממד אחר. בפני העיניים שלי היה שדה שלם של פרחי הלוטוס והם היו יפים מאד, זוהרים ומעליהם הולכים אלינו אנשים, הרבה אנשים, הולכים ומחייכים.

מלאכים עוזרים לאסוף חתימות למען שחרורה של שיונג ווי

באחד הימים, בזמן שאספנו חתימות למען שחרורה של ווי בירושלים, תרגלנו את התרגילים. כל החומר על הבהרת אמת על הרדיפה היה מונח בצורה כזאת, שיהיה נוח לקחתו, על השולחן היו דפים לחתימות.

פתאום אני רואה שכל האזור מסביב לשולחן הפך להיות מואר באור ואת השולחן הקיפו הרבה הרבה מלאכים. הם התבוננו בעלונים, הסתכלו איך אנחנו עושים תרגילים ובכלל התנהגו בצורה חופשית.

אני הסתכלתי בסקרנות עליהם ואחר כך שאלתי על ידי מחשבה: מה אתם באמת קיימים?" הם שמעו אותי ועפו לקראתנו, מלאך אחד התקרב ממש קרוב והביט לי בעיניים ומלאך אחר התחיל לחזור אחרינו על התנועות של התרגילים שעשינו.

באותו זמן ראיתי שבחור צעיר לוקח לו עלון ומלאך אחד מושך אותו במעיל הצידה לכיוון השולחן עם החתימות והבחור הזה הלך בצייתנות אל השולחן. ניגש עוד גבר, ואני רואה שהמלאכים לא שמים לב אליו ואני אמרתי במחשבה: "קחו אותו אל השולחן עם החתימות. למה אתם לא עוזרים לו?" ופתאום אני רואה שמלאך קטן אחד מושך את הגבר במכנסיים הצידה לכיוון השולחן, ואני בהתחלה לא ראיתי אותו.

כל המקום מולנו היה מואר באור אשר זרם מהכנפיים של המלאכים.

היו מלאכים רבים והם נראו כמו ילדים בני שנה, יפים מאד וקצת שמנמנים, היו להם כנפיים לבנות שקופות והם נפנפו בהם מהר מאד, אפילו כאשר המלאכים היו יושבים ומעיינים בעלונים. אנשים היו עוברים ומעל ראשיהם עפו מלאכים

זה רק מה שראיתי ברמה שלי, אנא העירו על טעויות.