עלינו לתת את הדעת לנושא הבטיחות בשעה שאנו מבהירים את האמת. זה ימנע מאתנו רדיפה, ויאפשר לנו להמשיך להבהיר את האמת לאורך זמן. כיום הרבה מתרגלים לא נותנים דעתם מספיק לנושא הבטיחות. יש מתרגלים שבתחילה היו זהירים, אך בהדרגה הפכו להיות פחות ערנים כאשר עבר זמן ודבר לא קרה להם, או שהם חושבים שכל עוד יש להם מחשבות נכונות אין חשיבות לזהירות. מדוע הרבה מתרגלים מתעלמים מנושא הבטיחות? לאחר שיחות עם מתרגלים אחרים, אני מוצא שיש שלוש סיבות עיקריות:

הסיבה הראשונה היא עצלות. לוקח יותר זמן ואנרגיה לוודא בטיחות. כשאנו מתעצלים אין לנו חשק לעשות פעילות שתבטיח בטיחות. לדוגמה, רושמים מידע-תקשורתי של מתרגלים עמיתים בפנקס- הטלפון במקום לזכור אותו, כי לזכור לוקח זמן; או כשמוסרים מספר טלפון ביתי במקום סלולרי כי לא מעונינים להיכנס לתהליך מייגע של הזמנת קו נוסף. סידורים אלו יכולים להיחשב נוחים או מגבירי יעילות, אך למעשה הם משקפים את הטבע הדמוני של אי-פעילות ודריכה במקום.

הסיבה השניה היא שאנשים מנסים לסלק מה שהם מכנים "פחד", והם חושבים שאם הם נוקטים אמצעי זהירות הם כאילו מודים בפחד או מקבלים אותו. נתעלם רגע מהדיון אם באמת אפשר לסלק פחד בזה שאיננו זהירים – העובדה היא, שעשיית עבודת דאפא היטב היא חשובה יותר מלהראות שאין לך פחד! רק כשאנו מוודאים בטיחות נוכל לבצע עבודת דאפא באופן חלק ולאורך זמן, ונוכל להציל יותר אנשים. אין להתייחס להוכחת האי-פחד כלעדיפות עליונה. אם לא ניתן את הדעת לבטיחות, הרוע ינצל את חוסרינו האחרים ועדיין יוכל לרדוף אותנו. כמו כן, עצם אי-ההתייחסות לבטיחות ברצינות הוא בעצמו השמטה. זה להיות לא-אחראי כלפי הדאפא, כלפי מתרגלים אחרים, ולאנשים המצפים להצלה. המנטליות הזו יכולה להיות מנוצלת בקלות ע"י סוכני המשטר של ג'יאנג. כשהם מתכננים ללכוד אותנו, הם יכולים להשתמש בעניין של "להיפטר מהפחד" כדי לרפות את ערנותנו.

הסיבה השלישית היא שכמה מתרגלים חושבים שאמצעי הבטיחות הטובים ביותר הם לימוד טוב של הפא, שליחת מחשבות נכונות, התמדה, חוסר פחד ועזיבת החזקות. אז הם לא נותנים דעתם לבטיחות במובנה הרגיל. על פני השטח, חשיבה זו אינה מוטעית, אבל אנחנו עדיין מתרגלים שלא הגיעו להארה. אפילו אם אתה חושב שיש לך מחשבות נכונות ושנפטרת מכל ההחזקות, זו רק הרגשתך. מי יערוב לך שאין לך החזקות חבויות עמוק מאד שאינך מודע להן? כל עוד לא הגעת לשלמות המלאה, לא תוכל לערוב לכך שאין לך השמטות. אם אינך נותן דעתך לבטיחות, אז כאשר צצה סכנה, הכוחות הישנים יכולים להשתמש בהחזקותיך המוחבאות עמוק כדי לרדוף אותך. אפילו אם יצאת לחופשי יותר מאוחר במחשבות נכונות, כבר גרמת נזק בלתי-הפיך לדאפא, למתרגלים אחרים ולעצמך. על כן עלינו לא לקחת סיכון ולא למקם עצמנו במצב מסוכן. עלינו להיות אחראים לא רק לעצמנו, אלא יותר חשוב: לדאפא ולמתרגלים אחרים. עלינו לתת את הדעת לבטיחות בעולם הזה בשעה שאנו לומדים היטב את הפא ושומרים על מחשבות נכונות חזקות.

עמיתי המתרגלים, בואו נסתכל פנימה ונראה אם יש לנו משהו מהמנטליות המתוארת לעיל. מתן תוקף לדאפא הוא עניין מאד רציני. הרוע נעשה אחוז-טירוף יותר ויותר ככל שהוא מתקרב להשמדה. ע"י לקיחת נושא הבטיחות ברצינות נוכל לתת תוקף לדאפא באופן חלק ואפקטיבי. עמיתי המתרגלים, אנא הפנו את תשומת לבי לכל דבר שאינו נאות.