ב-28 באוקטובר 2015 הוקרן הסרט "קשה להאמין" בפרלמנט של ניו סאות' וולס. בעקבות הקרנת הסרט נערך דיון בסוגיה של אחריות מוסרית. בדיון השתתפו עורכי-דין, אקדמאים, פרופסורים ממגוון אוניברסיטאות בסידני, רופאים ומומחים להשתלות.

סרט התעודה מציג את החקירה שנערכה בעקבות שגשוגו של עסק רווחי ומרושע שמנהל המשטר בסין. המפלגה הקומוניסטית הסינית השולטת במערכת המשפטית, בבתי הכלא, במתקני עבודה בכפייה, בבתי חולים צבאיים וברופאים – הקימה רשת  של סחר באיברים. האיברים נקצרים ממתרגלי פאלון גונג בעודם בחיים ונמכרים למטופלים הממתינים להשתלות. מדובר למעשה ב"רצח על-פי דרישה".

הארגון האוסטרלי "עורכי דין למען זכויות אדם" איפשר את הקרנת הסרט בפרלמנט האוסטרלי. לאחר ההקרנה התקיים דיון בהנחייתו של חבר הפרלמנט דיויד שוברידג' (David Shoebridge) ממפלגת הירוקים.

איתן גוטמן, סופר ועיתונאי חוקר השתתף בדיון באמצעות ועידת וידיאו.

חבר הפרלמנט של ניו סאות' וולס דיויד שוברידג'

פרופ' קתרינה בראמסטד (משמאל) מאוניברסיטת בונד, וגב' מריה פיאטארון סייט רופאה ופרופסורית באוניברסיטת סידני, בדיון שלאחר הקרנת הסרט

לדברי נשיא "עורכי דין למען זכויות אדם באוסטרליה" נתן קנדי (Nathan Kennedy), השגת איזון בין ביקוש להיצע של איברים באוסטרליה לא יפתור את ההפרות החמורות של זכויות אדם של אלפי אסירי מצפון בסין. הוא מאמין שעל העולם להתערב במעשי סין: "איננו יכולים פשוט להתעלם מכך", מפני [שקצירת איברים בכפייה] היא בעיה ממושכת שעלינו "לטפל בה", "לחקור", ו"לעצור".

ב- 1999 בעת שג'יאנג דזה-מין פתח במסע הרדיפה נגד הפאלון גונג, מר איתן גוטמן, סופר ועיתונאי חוקר, שימש ככתב בבייג'ינג. גוטמן היה עד לפופולריות של הפאלון גונג לפני הרדיפה ולאכזריות של השלטונות עם פרוץ הרדיפה.

ב- 2006 כשהחלו להגיע הידיעות הראשונות על קצירת איברים בכפייה בסין, פתח גוטמן בחקירה שנמשכה 5 שנים ושבמהלכה ביקר באתרים שונים וערך אין-ספור ראיונות עם המעורבים בפשע. בספרו "הטבח" ציין שקרוב ל-65,000 מתרגלי פאלון גונג נרצחו בעבור איבריהם והדגיש שהרצח וסחר האיברים עדיין נמשכים בסין.

מר שוברידג' חבר הפרלמנט של ניו סאות' וולס סיפר, שלפני כחודשיים איימה הקונסוליה הסינית על חברי פרלמנט והזהירה אותם שלא להשתתף בתדרוך על סחר בין-לאומי באיברים אנושיים שנערך בפרלמנט.

התדרוך נועד לעודד את חברי הפרלמנט לתקן את החוק הקיים, ולהביא לאיסור השתלות איברים לא אתיות בחו"ל.

יום לפני האירוע, קיבל מר דון הרווין (Don Harwin), נשיא המועצה המחוקקת של ניו סאות' וולס מכתב מהקונסול הסיני, בו נאמר שפגישה מסוג זה "תפגע בשיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות".

גב' קתרינה בראמסטד ( Katrina Bramstedt), פרופ' בעלת מוניטין לאתיקה של השתלות באוניברסיטת בונד, הסבירה את הניגוד בין השתלות וקצירת איברים בכפייה. היא אמרה שהשתלת איבר היא בבחינת נס רפואי המבוסס על תרומת איבר שהיא "מתנה של החיים" ולא איבר שנעקר מקורבן שנחרץ דינו למות ולא נתן את הסכמתו.

היא העירה שבכירים במשטר הסיני אינם מביעים אף פעם בושה או חרטה על קצירת איברים בכפייה, מפני שהקריטריונים של מערכת המוסר שלהם שונים משל אלה של שאר העולם.

פרופ' בראמסטד מודאגת מתסריט שבו פציינט מיואש יגיע להחלטה בלתי מוסרית, כדי להציל את  חייו. כמו כן הזהירה את עמיתיה הרופאים: "אסור לנו לגרום נזק".

גב' מריה פיאטארון סייט (Maria Fiatarone Singh), רופאה וחברה בוועדה הרפואית המייעצת של DAFOH (רופאים נגד קצירת איברים בכפייה), הוסיפה שאוסטרליה אחראית במידת מה למצב הנוכחי בסין, משום שמאות רופאים סינים שלמדו להשתיל איברים באוסטרליה, הקימו את המערכת כשחזרו לסין. היא האיצה בציבור לבקש צדק עבור "משפחות הקורבנות, מפני שאלה הם השכנים שלנו" ומחובתנו להגן עליהם כפי שהיינו מגינים על עצמנו".