המחברת מספרת בחלק הראשון והשני איך שינתה את האווירה במחנה עבודה בכפייה, בעודה עצורה שם בשל אמונתה בפאלון גונג. היא התייחסה לכל הסובבים אותה בין אם אלו סוהרים או אסירות, בחמלה ובנדיבות בעשותה זאת, היא הייתה מסוגלת לטפח ממנה והלאה את הפחד ולעצור אחרים להזיק לעצמם בכך שיבצעו פשעים נגד הדאפא.

לחלק הראשון
לחלק השני

נחושה לשנות את האווירה

כשהגעתי לראשונה למחנה העבודה בכפייה המצב היה קשה, אבל הייתי נחושה לשנות את האווירה שם.

המאסטר אמר:

"כל עוד אתה, תלמיד דאפא, עושה דברים ישר, אתה תשנה את הסביבה מסביבך, ואתה תשנה אנשים." ("לימוד הפא בסן-פרנציסקו בשנת 2005")

המתרגלות נדרשו בעיקר למלא קופסאות בגפרורים והכמות היומית עמדה על אלפי קופסאות ביום. כשלא עמדנו במכסה הדרושה, היה עלינו לעבוד שעות נוספות בלילה.

כיצד יכולתי לאמת את הפא, לחשוף את הרדיפה ובו בזמן לסיים את העבודה שנכפתה עלינו?

לילה אחד, כשהיה עלי לעבוד משמרת נוספת, ראיתי לפתע את המילים: "פאלון דאפא הוא טוב" ו"אמת-חמלה-סובלנות הוא טוב" זוהרים בתוך קופסת גפרורים. המאסטר הציג בפניי את התשובה.

למחרת היום, ארגנתי יותר מתריסר מתרגלות לכתוב את המסרים האלה בתוך קופסאות הגפרורים. עשינו כך במשך יותר מעשרה ימים.

כשמנהל מפעל קופסאות הגפרורים הגיע לאסוף את הקופסאות, מישהו מצא מסרים של הפאלון דאפא בתוך קופסאות הגפרורים והמנהל נעצר.

רשויות מחנה העבודה הורו לבדוק את כתב ידן של המתרגלות. ידעתי שהכול נמצא בשליטתו של המאסטר, כך שאמרתי למתרגלות לא להחזיק בפחד, ולשלול את הרדיפה באמצעות מחשבות נכונות. הסוהרים חקרו במשך יומיים, אבל לא יכלו להצביע על המתרגלת האחראית לכך.

מנהל המפעל הודיע שלא יעשה עוד עסקים עם מחנה העבודה, אף על-פי שהרוויח כסף רב הודות למחנה העבודה. אחרי ששוחרר ממרכז המעצרים, הוא הסביר ללקוחות שלו על התקרית והתנצל. זה חשף לציבור כיצד מנצלים את המתרגלות במחנה העבודה לעבודה בכפייה.

מקלות אכילה, כלי נוסף למסרים של הפאלון דאפא

לאחר מכן הורו לנו במחנה העבודה לייצר עטיפות למקלות אכילה, כך שעל האסירות והמתרגלות היה להכין עטיפות נייר למקלות אכילה חד פעמיים. היה עלינו לעבוד יותר מ-10 שעות ביום ולא היה לנו אפילו זמן לרחוץ ידיים אחרי השירותים.

ידעתי מה צריך לעשות הפעם. אבל כל המתרגלות מלבדי, פחדו לאחר תקרית קופסאות הגפרורים וסירבו לעזור. כך שאני ומתרגלת נוספת כתבנו על אלפי עטיפות: "פאלון דאפא הוא טוב", "אמת-חמלה-סובלנות הוא טוב". ושמנו אותן בתיבות שונות.

אחרי זה מפעל מקלות האכילה לא שלח עוד הזמנות למחנה. הם הודיעו במהלך פגישה, שמישהו מחבל בחוזה של מקלות האכילה.

האסירות התרגשו לשמוע שאין יותר הזמנות למקלות אכילה. כשנודע להן שזה הודות למתרגלות, הן הסכימו שהדאפא הוא באמת נפלא.

שקיות תפוחים

חודשיים לאחר מכן מחנה העבודה קיבל הזמנה לייצר שקיות מיוחדות לתפוחים. היה עלינו לשים על השקיות חותמת של הסימניות הסיניות ל-"ברכות" ול"יום הולדת שמח". זו הייתה הזדמנות טובה עבורי לכתוב בצד השני של השקיות את המסרים של הדאפא ולחורר חורים קטנים רצופים על הקווים, כך שרצף החורים יצר את המילים.

מאחר שהמשגיחים עקבו אחר העבודה שלנו במצלמות, ביקשתי מהמאסטר לעטוף אותי סביב במגן, כדי שלא יראו אותי. וכך כצפוי, המשגיחים לא בדקו אחריי. הצלחתי לכתוב את המילים ולחורר ללא כל הפרעה. הכנתי כ-200 שקיות כאלה.

ערבבתי את השקיות האלה באחרות. שלחתי מחשבות נכונות שהשקיות האלה יעזבו את המחנה ושהתפוחים יגדלו יפה. מפקח הייצור בדק את השקיות ולא מצא כל בעיה.

מאוחר יותר, במהלך חגיגת יום אמצע הסתיו, אחד האיכרים מלווה בשוטר הגיעו למחנה העבודה לקבל הסבר. הם גילו את המילים בצידה השני של השקית. מחנה העבודה נאלץ להחזיר חלק מהכסף שקיבל.

הרשויות חקרו את התקרית, אבל הם לא יכלו למצוא מישהו שאחראי לכך, מפני שהמילים האלה נעשו באמצעות חורים ולא בכתב יד.

ייצור אצבעון למחשב זעיר נפסק

באביב הבא במחנה העבודה בכפייה, התקבלה הזמנה גדולה להכין "אצבעונים" לצ'יפים של מחשבים זעירים. ניצלתי את ההזדמנות הזאת לפנות ל-3 מתרגלות, לכתוב מסרים של הדאפא על האצבעונים  ולגלגל כל אחד מהם שייראה בדיוק כמו האחרים.

האצבעונים הופצו לפרובינציות שונות. שני אזורים החזירו את הסחורה לאחר שמצאו את המסרים.

רשויות המחנה השמידו את הסחורה שחזרה והורו לנו להכין אצבעונים חדשים. הפעם, הם יישמו שיטה חדשה: הם צִוותו אותנו בקבוצות של שלוש ומִספרו את הקבוצות. אם הסחורה הייתה מוחזרת, הם יבדקו את המספר ויידעו איזו קבוצה הכינה את הסחורה.

באותו לילה לא יכולתי לישון. לבסוף, חשבתי על דרך וביקשתי מתרגלות אחדות לעבוד שעות נוספות בלילה ולכתוב את המסרים של הדאפא על מאות אצבעונים. במהלך הפסקת הצהריים, שמתי אחדים בכל קרטון של כל קבוצה. המוצר המוגמר חולק בפרובינציות אחרות אבל הסחורה הוחזרה לאחר זמן קצר. הסוהרים בדקו את הקרטונים ומצאו בכל קרטון אצבעונים עם המסרים, כך שהם לא יכלו לגלות מי עשה זאת.

כדי לפצות על ההפסד הכספי, רשויות המחנה חתמו על חוזה להכין אצבעונים לייצוא לגרמניה. זו הייתה הזמנה קטנה, אבל נשאה בצידה רווח כספי גבוה. הפעם כתבתי את המסרים באנגלית. הסחורה עברה בדיקה לפני שעזבה את סין. למרות כל זאת הסחורה הוחזרה למחנה. זו הייתה הפעם האחרונה שהמחנה קיבל הזמנה לאצבעונים.

תפיסה של ספרי לימוד פירטיים

מחנה העבודה בכפייה קיבל הזמנה להכין ספרי לימוד פירטיים. זו הייתה הזמנה גדולה עם מחיר טוב. הסוהרים פחדו מדרמה כלשהי והחרימו את העטים שלנו. אבל מאחר שספרי הלימוד עמדו להיות מופצים בהיקף גדול, זו הייתה הזדמנות נהדרת לתת לאנשים לדעת שמתרגלי פאלון דאפא נתונים לעבודה בכפייה במחנה.

חתכתי נייר לחתיכות קטנות וכתבתי עליהן מסרים של הפאלון דאפא. ביקשתי מכמה מתרגלות להכניס אותם לתוך ספרי הלימוד.

שבועיים לאחר מכן, הגיעו למחנה שוטרי משרד המסחר והתעשייה ושמו קץ לספרי הלימוד הפיראטיים.

נותרו עדיין כמויות גדולות של ספרי לימוד במחנה. הפקחים הענישו את רשויות המחנה על הספרים הפירטיים, ורשויות המחנה לא הצליחו למצוא מי אחראי להגנבת המסרים. עדיין, הם לא מצאו אף אחד ואני שוחררתי תוך זמן קצר.

המאסטר אמר:

"וזה אפילו עוד יותר כך לגבי תלמידי הדאפא בסין. עבורם, בתוך הרדיפה הקשה עד מאוד, כל מחשבה ורעיון הם קריטיים. אם פעלת היטב או לא, אם היית מושפע מהרדיפה או לא, אם טיפלת בדברים באופן נכון או לא, ועד לאיזו דרגה נרדפת – יש לזה קשר ישיר לדרך שאתה עצמך הולך ולאופן שבו חשבת על עניינים." ("מהו תלמיד דאפא")

כשקראתי את הקטע הזה של הפא, הרגשתי מעודדת. בכל פעם שרציתי לעצור את הרדיפה ולא ידעתי מה לעשות – אבל הייתי נחושה מאי פעם לעשות זאת – המאסטר נתן לי רמזים תמיד והראה לי נתיב ללכת אחריו.