קבוצה של מתרגלים בעיר צ'אנג-צ'ון שידרה סרט דוקומנטרי על הפאלון גונג על-ידי חדירה לרשת הטלוויזיה המקומית בכבלים. הם עשו זאת כדי לספר לאנשים את העובדות על פאלון דאפא ולהסיר את המסוה מהשקרים בכל תכניות האינפורמציה במדיה שנשלטת על ידי הממשלה. ממשל ג'יאנג משתמש בתוכניות להפיץ תעמולה נגד הפאלון גונג וקבוצות אחרות שהוא רוצה להזיק להן ולרדוף אותן. המתרגלים רצו להגן על האנשים משקרים אלה של המשטר. מעשה אמיץ ומלא חמלה זה הבהיר את האמת על פאלון גונג למיליוני אנשים והכה בהלם את משטר ג'יאנג. בזעמו, ג'יאנג הורה למשטרה ו"למשרד ה-610" להרוג בלא חנינה את האחראים לשידור. אחד ממתרגלי הפאלון דאפא שהשתתפו בשידור היה ליו צ'נג-ג'ון. הוא נעצר ונשפט ל-19 שנים בכלא וסבל מכל מיני סוגים של עינויים בכלא ג'ילין במשך יותר משנה. מר ליו מת בצורה טראגית ב-26 לדצמבר 2002, רק בגלל אמונתו בעקרונות של אמת, חמלה וסובלנות.

הרדיפה הברוטלית של מתרגלי פאלון גונג עדיין ממשיכה בסין. זכויות האדם הבסיסיות נשללות מהם. הם יכולים לאבד את זכויותיהם למגורים, רכוש פרטי ועבודה בכל רגע. זה נכון לגבי הרבה ילדים שנשארו חסרי בית וללא השגחה וטיפול כי הוריהם, סבים וסבות וקרובים אחרים בכלא. רבים מן הקרובים והחברים מפחדים להכניס אליהם את ילדי המתרגלים מפחד שהם יהיו הבאים שיואשמו. לא המתרגלים ולא אף אחד מחברי משפחתם בטוחים. מדי יום, מתרגלי פאלון גונג מעונים למוות. רק בבית הסוהר של ג'ילין, שם ליו צ'נג-ג'ון הוחזק, חייהם של יותר ממאה מתרגלי פאלון גונג בסכנה חמורה.

העיר צ'נג-צ'ון בפרובינציית ג'ילין היא עיר הולדתו של המורה לי הונג-ג'י, שם הוא לימד אנשים לראשונה פאלון גונג. העקרונות של פאלון גונג הם אמת , חמלה וסובלנות. פאלון גונג עזר לאנשים רבים לחזור לאיתנם, העלה את רמת המוסריות שלהם, ועודד אותם לעזור לאחרים להיות אזרחים אחראים וטובים. המתרגלים שנשפטו או נכלאו מעולם לא ביצעו כל פשע. הם רק סירבו לוותר על היותם אנשים טובים שמנסים ליישם את העקרונות הללו בחיי היום-יום.

כלא ג'ילין, שידוע גם ככלא מספר שתיים, מחזיק מתרגלים גברים שנשפטו שם ליותר מעשר שנים. רשויות הכלא השתמשו בעינויים הכי לא אנושיים כדי לרדוף את המתרגלים. הדוגמאות הבאות הן של עינויים שהוטלו על מתרגלי פאלון גונג – לא על אסירים רגילים. האסירים הרגלים משוחדים ומופעל עליהם לחץ בכסף, זכויות יתר ובונוסים לענות את המתרגלים שיכתבו את "ארבע ההצהרות". שומרי הכלא משתמשים במכשירים ללחוץ את אשכי המתרגלים בכוח, תוקעים את אצבעותיהם בין הצלעות, מכים אותם בצינורות גומי מלאים במים ובועטים במתרגלים בכל גופם. העינוי הנורא ביותר הוא מה שנקרא "מיטת קיבוע" או "מיטת דין-מוות". זה מכשיר עינוי מיוחד בצורת מיטת מתיחה. שומרי הכלא כובלים את ארבעת הגפיים של המתרגל למיטה ואז מותחים אותם החוצה עד שהם תלויים באוויר. אז שומרי הכלא משתמשים בפטיש גומי קטן להכות על מפרקי הגוף, עד שהמפרקים מתנתקים.

לפי הדוח מה-26 לאוקטובר, 2003 ב- Clearwisdom.net, יותר ממאה מתרגלים בכלא ג'ילין פתחו בשביתת רעב למחות על העינויים הלא-אנושיים. פעולתם גרמה לדאגה בקהילה הבינלאומית. אבל, משטרו של ג'יאנג זמין מפקח וחוסם את החדשות על הרדיפה. כתוצאה מכך, לעולם החיצוני אין ידיעות על מצבם הנוכחי של מתרגלים אלו. אנו מבקשים מכל האנשים טובי-הלב והישרים בעולם להמשיך ולהשמיע את קולם כדי למנוע טרגדיות נוספות כמו מותו מעינויים של ליו צ'נג-ג'ון ומתרגלים אחרים.