לקדם את "שן יון" זו הזדמנות לטפח את עצמנו, ולא רק לקדם את המופע. לדוגמה, במשך תהליך קידום ה"שן יון", רבות מהמחשבות האנושיות וההחסרות שלי נחשפו.

השנה מכרתי בפעם הראשונה כרטיסים פנים אל פנים. כשהתבקשתי לעזור במכירת הכרטיסים, היו לי כל מיני תירוצים: אני צעיר מדי, אין לי ניסיון, האנגלית שלי גרועה וכו'. מאחורי תירוצים כאלו התחבאו ההחזקות שלי, כמו אנוכיות ורצון להימנע ממבוכה.

ההחזקות האנושיות האלו הפכו למחסום שמנע מאנשים לקנות ממני כרטיסים ל"שן יון".

לפרוץ את מצב המחשבה

בערב הראשון שהלכתי לקניון למכור כרטיסים, הגיעה גברת לדוכן שלנו. בירכתי אותה לשלום והתחלתי להציג בפניה את ה"שן יון", אך היא עצרה אותי כדי להסתכל בווידיאו של מצגת המופע, ומשוב הקהל שהוקרן על מסך טלוויזיה שבדוכן. הרגשתי מוזר וחשבתי שהיא לא תקנה כרטיס.

קצת אחר כך היא שאלה כמה שאלות הקשורות למופע, ואז התחילה להתעניין במיקום המושבים ומחירי הכרטיסים. חצי שעה לאחר מכן היא קנתה כרטיס בשווי 150 דולר. כשהלכה לדרכה הייתי נרגש למדי, כי זה היה הכרטיס הראשון שמכרתי בעצמי. הזכרתי לעצמי לא לשפוט אנשים לפי המראה שלהם או לחשוב עם דפוסי מחשבה אנושיים.ידעתי שהמאסטר עודד אותי.

בוקר אחד כשמתרגל עמית ואני היינו בקניון, הגיעו מעט מאוד אנשים לדוכן שלנו. הייתי מדוכא מאוד, ואפילו חשבתי שאולי אינני האדם הנכון למכור כרטיסים. אז החלטתי לשלוח מחשבות נכונות ולשנן את "הונג יין". ביקשתי בלבי מהמאסטר להביא אנשים עם קשר גורלי לדוכן שלנו. הבנתי שלא שחררתי לעומק את דפוס המחשבה האנושי שלי ושעדיין יש לי את ההחזקה של פחד מבושה, שכתוצאה מכך, מלכתחילה אינני פונה בעצמי לאנשים העוברים ליד.

על אף שלא הצלחתי להיות שליו לגמרי כששלחתי מחשבות נכונות, הרגשתי שהאווירה מסביב נעשתה נקייה יותר. אחר הצהריים כמה אנשים באו לשאול על המופע. אם ובתה קנו שני כרטיסים בשווי 180 דולר כל כרטיס. כך למדתי על החשיבות של שליחת מחשבות נכונות וסילוק דפוסי החשיבה האנושיים שלי.

אם הלב שלנו מוקדש להצלת אנשים, המושגים האנושיים שלנו לא יגבילו אותנו, ואלו הן השתקפויות של אמונה במאסטר ובדאפא. כל עוד אנו מאמינים בדאפא, המאסטר יחזק אותנו.

התוצאה של קורת רוח עצמית

מתרגל עמית ואני הקמנו דוכן לקידום ה"שן יון" בתערוכת רהיטים. הבוקר כולו חלף ועוד לא מכרנו אף כרטיס. נכנסתי לחרדה. על פני השטח דאגתי שישויות חיות לא יינצלו, אך הסיבה האמיתית לפחד שלי הייתה שפחדתי מהבושה מול המתרגל העמית מכיוון שלא הצלחתי למכור אפילו כרטיס אחד.

בצהריים, הגיע אדם לדוכן שלנו. לאחר שיחה קצרה עם המתרגל העמית הוא קנה שני כרטיסים של 180 דולר! התרגשתי באמת. מאוחר יותר מכרתי לבסוף שני כרטיסים. כשהתחלתי בתהליך הרכישה מהאתר, החיבור לאינטרנט נותק. נראה שההפרעה באה מקורת הרוח שלי. האדם הזה חיכה כחמש דקות, ואז אמר שהוא צריך ללכת.

הרגשתי רע. זמן מה לאחר מכן החיבור האינטרנטי חודש, אז הסתובבתי בתערוכה וחיפשתי את האדם הזה. דרך המקרה הזה, גיליתי שיש בי קורת רוח עצמית, החזקות להתפארות, ורצון להימנע ממבוכה. הרוע ניצל את ההחזקות שלי, מה שהוביל לכך שאותו אדם לא היה יכול לקנות את הכרטיסים. הוא ואין סוף החיים שמאחוריו אולי איבדו את ההזדמנות שלהם להינצל.

הבנתי שלשמור על מחשבות נכונות זה חשוב מאוד כשאנחנו מוכרים כרטיסים ל"שן יון".

חוויה בלתי נשכחת

באחת השבתות בקניון, אדם ממוצא היספני עמד ליד דוכן אחר שממולנו. כשהוא הסתובב והתחיל לצפות במצגת המקדימה של ה"שן יון", בירכתי אותו לשלום. הוא שאל, "האם ה'שן יון' זה על הפאלון גונג?"

הרגשתי קצת חסר ביטחון כיוון שאף אחד לא שאל אותי את השאלה הזאת לפני כן. השתמשתי בזה כנקודת פתיחה להציג לו בקצרה את ה"שן יון". אשתו הסינית הסתכלה בשקט באלבום התמונות של ה"שן יון".

לאחר שהקשיב לפתיח שלי, הוא הסיר את משקפי השמש שלו. ראיתי שהוא מעוניין. אמרתי לו שהופעות מפורסמות רבות בוימו ובוצעו על ידי נוצרים, אך העובדה הזו לא משפיעה על מחשבות האנשים לבוא ולצפות בהן. יותר מכך, כל שנה יותר ממיליון אנשים בקהל מלאי תדהמה מה"שן יון". הוספתי שהכרטיסים למופע ב"לינקולן סנטר" ו"בקנדי סנטר" נמכרו כולם, וההופעות היוצאות מן הכלל שלהם קצרו שבחים מקהל בעולם כולו. הוא הסכים איתי.

שיתפתי את החוויה האישית שלי מצפייה ב"שן יון" והראיתי לו בווידיאו תגובה של מנהל אמנותי של סרט מפורסם על המופע. למרות שהקניון היה רועש והווליום נמוך, הוא המשיך לצפות בווידיאו בתשומת לב. הוא הודה לי, אמר שיחשוב על זה והלך. לאחר שעזב, הרגשתי שהדיכאון שלי נעלם, וזה הרגיש כאילו רוע רב חוסל בממדים אחרים.

לאחר מכן הוא חזר וקנה שלושה כרטיסים. הוא אמר לי שהוא רוצה לראות אותי גם בשנה הבאה. חשבתי שבטח יש לו קשר גורלי חזק איתי. המאסטר הביא אותו אלי כדי ללמוד את האמת. שמחתי מאוד עבורו ועבור משפחתו.

כולנו נעשינו בשלים יותר במשך תהליך הטיפוח. קידום ה"שן יון" השנה היה חוויה יקרת ערך עבורי. הוארתי לכמה הבנות חשובות. לדוגמה, השאלה אם מישהו יכול למכור כרטיסים או לא, אינה תלויה כלל ביכולת שלו לדבר אנגלית, ביכולת לזכור איך להציג בפני אנשים את ה"שן יון", בגיל או בניסיון קודם. זה בעיקר תלוי ב דפוס המחשבה שלו.

כשהכוונות שלנו נכונות, אנשים עם קשרים גורליים יבואו אלינו והחוכמה שלנו תצוף אל פני השטח. אולי משהו שאמרנו בלי כוונה יגע במישהו, מה שיוביל אותם לקנות כרטיסים.

בעיקרו של דבר זה כמו הטיפוח: הכול סודר על ידי המאסטר – אנחנו פשוט צריכים לעשות את זה.