התנסות שהוקראה בוועידת פאלון דאפא לשיתוף התנסויות בשנת 2015 בחוף המערבי

ברכות, מאסטר נכבד! ברכות, מתרגלים עמיתים!

הייתי הילדה הצעירה ביותר במשפחתי. היו לי ארבעה אחים גדולים והורי ואחיי אהבו אותי. נכנסתי לאוניברסיטה ב1978 כשסין התחילה שוב את מערכת הלימודים בקולג' לאחר "המהפכה התרבותית". כשסיימתי את לימודיי, הייתי התלמידה היחידה [ממין נקבה] במחלקה שלי שסיימה עם תואר כבוד. ב 1985 נשלחתי להכשרה בארה"ב. נסעתי לסינגפור ב1995 והשגתי עבודה טובה בחברת ביטוח אמריקנית.

לפני הטיפוח הייתי מלאה בגאווה ושביעות רצון עצמית. הייתי בטוחה במוניטין שלי ואהבתי להתרברב. ההחזקות האלו נחשפו לעיתים קרובות כשעבדתי בפרויקטים להבהרת האמת.

הסתכלות פנימה היא כלי קסם

עברו 17 שנה מאז שקיבלתי את הפא. מאז השתתפתי בפרויקטים רבים להבהרת האמת, כגון כתבת ב-NTD, אשת מכירות באפוק טיימס, וניגנתי בחליל ב"תזמורת הצועדת של הארץ השמימית". בסינגפור העליתי את המודעות על הפאלון דאפא באתרי תיירות, והעדתי בבית המשפט למען מתרגלים עמיתים. למעשה, הטיפוח שלי בסינגפור קשור בעיקר לסילוק הפחד שלי וחיזוק האמונה שלי בדאפא.

בגלל שהשגרירות הסינית בסינגפור סירבה להאריך את הדרכון הסיני שלי באוגוסט 2010, נאלצתי לעזוב את עבודתי בחברת הביטוח האמריקנית שם עבדתי במשך 12 שנים. עברתי לוונקובר, קנדה. במשך חמש שנות הטיפוח שלי בוונקובר, הבנתי בהדרגה מה הן דרישות הטיפוח ומדוע הסתכלות פנימה היא כלי קסם למטפחים. למדתי איך להסתכל פנימה.

לגלות את התועלת שבתקשורת פתוחה

קצת אחרי שהגעתי לוונקובר, הצטרפתי למתרגלת שמסיבות ביטחוניות אקרא לה גברת רויִי, הבעלים של מגזין לייף סטייל יוקרתי, שהשתמשה בהזדמנות העסקית הזאת להבהיר את האמת על הדאפא לזרם המרכזי בחברה.

גברת רויִי הייתה אדם יעיל מאוד עם עין חדה בשיווק. היא הייתה כנה מאוד ותמיד שיתפה את דעותיה בפתיחות. הערצתי את יכולתה ואת חריצותה. היא למעשה הייתה כמו המערביים. אך אני הייתי אדם מופנם ולא ממש עשיתי את הטרנספורמציה לחברה המערבית. לפעמים היו לנו רעיונות שונים על איך לעשות דברים.

הייתי מאופקת ולעיתים נדירות הבעתי את חוסר שביעות הרצון שלי. אך לא יכולתי יותר לשמור זאת בפנים ובלימוד פא קבוצתי שפכתי הכול החוצה. לא הייתה בי שום חמלה, והגברת הזו סירבה להקשיב.

ואז, היא הצביעה על הבעיות שלי. חשתי אי נוחות, אך הצד היודע שלי ידע שהיא צודקת. לאחר שנרגעתי הבנתי היכן טעיתי. זו הייתה הפעם הראשונה ששמתי לב כמה יעילה יכולה להיות תקשורת פתוחה טובה.

המאסטר אמר:

"כשאתם נתקלים בקונפליקט, זה לא משנה אם אתה צודק או טועה. עליך לשאול את עצמך: "מה אצלי לא נכון בסיטואציה הזאת? אולי באמת יש אצלי טעות?" כולכם צריכים לחשוב כך, והמחשבה הראשונה שלכם צריכה להיות לבחון את עצמכם ולנסות למצוא את הבעיה. מי שלא עושה כך אינו מטפח אמיתי של הדאפא." ("מהו תלמיד דאפא")

מאז, כשאני לא מסכימה עם מישהו, אני מנסה למצוא את הצד הטוב שבאדם האחר, ואת ההחסרות שלי. לבסוף, לצוות המגזין שלנו הייתה סביבת טיפוח טובה מאוד. תיאמנו טוב יותר והשתפרנו יחד.

החזקות מעכבות את מאמצי הבהרת אמת

עבודתי העיקרית היא שיווק ישיר לסינים מקומיים. נפגשתי בסוגים שונים של אנשים כשאני משתמשת במגזין כגשר, כולל מהגרים משקיעים, אנשי עסקים גדולים ואנשים מצליחים בתעשיות שונות. הם אהבו את המגזין שלנו ואת האירועים היוקרתיים שאנו מארגנים. לכן יכולנו להזמין אותם למופעי ה"שן יון" ולהבהיר להם את האמת פנים אל פנים.

למעשה, חשבתי שאני בעלת ניסיון כיוון שבסינגפור סיפרתי לאנשים על הדאפא מדלת לדלת ובאתרי תיירות. השתמשתי בשיטה הישנה שלי ולא שמתי לב אם הם יכלו לקבל זאת.

פעם יצרתי קשר עם סוכנת נדל'ן מצליחה מאוד לאחר שראיתי את הפרסום שלה במדיות שונות רבות. רציתי להכיר לה את המגזין החדש למדי שלנו. התקשרתי אליה והיא אמרה שאינה מעוניינת. אז השארתי אצל המזכירה שלה עותק של המגזין ומכתב. כמה ימים לאחר מכן היא התקשרה ואמרה שהיא אהבה מאוד את המגזין ושתשמח להיות בקשר. לאחר מכן היא הגיעה לאירוע שלנו וגם נהנתה ממנו. הרגשנו שזה הזמן לדבר איתה על הדאפא.

גברת רויי ואני הזמנו אותה לארוחה. כשהגענו לנושא הפאלון דאפא, השתמשתי בשיטה שהשתמשתי בה בסינגפור. אך זה לא התאים בייחוד בגלל שהיא גדלה בחברה מערבית. גברת רויי דיברה אתי על זה והבנתי שלא הסתכלתי פנימה בזהירות. חשבתי להשתמש בשיטות שונות כלפי אנשים שונים, אך אבוי, לא סילקתי את ההחזקה שלי.

להיות עם לב טהור כשמבהירים את האמת

לאחר שעסק של יהלומים נתן חסות לאחד האירועים שלנו, הלכתי לחנות שלהם וקניתי תכשיט. המנהלת, אישה מערבית, עזרה לי לבחור משהו. לאחר ששילמתי, חשבתי שכיוון שהוצאתי סכום כסף נכבד, אוכל לדבר איתה על הדאפא.

כמה ימים אחר כך, גברת רויי שאלה אותי מה אמרתי כשביקרתי בחנות. אמרתי שקניתי משהו ואז דיברתי על הדאפא. אבל התברר שהמנהלת חשבה זאת למוזר שדיברתי כל כך הרבה על הדאפא. הרגשתי כאילו שפכו עליי דלי מים קרים. למרות ההרגשה הרעה, ידעתי שעליי להסתכל פנימה.

אחרי שלמדתי את הפא ושיתפתי עם מתרגלים עמיתים, גיליתי את ההחזקה שלי לגאווה ולשביעות רצון עצמית, שמנעה ממני להתחשב ברגשותיהם של אחרים. הגעתי להבנה שלהסתכל פנימה זה לחפש אחר כל ההחזקות. החלטתי בלבי לסלק את ההחזקות שלי. לכן ביקשתי לעתים קרובות מהמאסטר לחזק אותי ולסלק את המחשבות הרעות שלי כששלחתי מחשבות נכונות.

מעתה והלאה, כשדיברתי על הדאפא תמצתתי את הדברים במחשבתי. הבנתי שעליי להתחשב ביכולתו של הצד השני להבין את מה שאמרתי, ושהבהרת האמת קשורה חזק למצב הטיפוח שלי. כשהלב שלי לא היה נקי, התוצאות לא היו כל כך טובות. כשהייתי חומלת ובאמת חשבתי על הצלת אנשים, השדה של החמלה המיס את האלמנטים של הרוע שמאחורי הצד השני. אז האדם היה יכול להבין בקלות ולקבל את דבריי.

החשיבות של להבהיר את האמת לעומק

לעתים קרובות הבאתי אתי את המגזין כשנכחתי באירועים חברתיים. אנשים רבים אהבו אותו כשראו אותו. חלק שמחו מאוד ואף הרגישו גאים בכך שיש בקנדה מגזין דו לשוני, אנגלי-סיני, המעוצב כל כך יפה. חלק מהם השתתפו באירועים שונים שהמגזין ארגן, ונהנו. אחרי כן דברנו איתם על הדאפא, והם הפכו לחובבי המגזין. לפעמים הם הביאו חברים לאירועים שלנו ואפילו התנדבו לעזור. הרבה פעמים שער המגזין הציג את אמני ה"שן יון". כשלא הבהרנו את האמת מספיק מהר, היו כאלה שאמרו שזה מגזין של דאפא, וחותכים את הקשר איתנו מתוך פחד.

כשרק התחלתי לעבוד במגזין, יצרתי קשר עם סוכנת נדל"ן מסחרי טייוואנית מצליחה, ובקשתי ממנה לפרסם במגזין שלנו. היא חתמה מיד על חוזה שנתי ושילמה 6 חודשים מראש. היא סיפרה לי אחר כך שהיא לא הייתה בטוחה שהמגזין יצליח, אך היא החליטה לתמוך בנו כי היושר שלנו נגע בלבה. היא תמכה בנו מאוד באחת מתערוכות עיצוב הפנים שלנו, ובעלה, אמה ושלושת ילדיה התנדבו לעזור לנו. טלוויזיית קנדה CTV דיווחה על תערוכה מוצלחת מאוד בחדשות הערב והסוכנת הופיעה במשדר הזה.

היא הזמינה את גברת רויי ואותי למסעדה יקרה. הבהרנו לה את האמת, אך לא לעומק, כי היא הייתה מטייוואן, לא מסין. מאוחר יותר היא ביקרה בסין מספר פעמים. כל לקוחותיה היו בעלי עסקים בסין. לאחר זמן מה, היא הפסיקה את הקשר איתנו. למדנו שזה חשוב ביותר להעריך במלואן את ההזדמנויות להבהרת אמת.

הפא מציב סטנדרט גבוה יותר

כשעבדתי במגזין למדתי בהדרגה להסתכל פנימה ולחפש אחר ההחזקות הנסתרות שלי, זה לא היה קל. לפעמים, החזקה שכבר סילקתי הופיעה שוב. לפעמים זה הכאיב כשקונפליקטים קרו, והסתכלתי על החסרותיהם של האחרים ושכחתי להסתכל פנימה. זה באמת לא היה קל להגיע למצב של הסתכלות פנימה ללא תנאי. המאסטר אמר לנו בבירור:

"כאשר אדם מרגיש פגוע, או כאשר הוא נתקל באסון, אז באמת קשה לו עדיין לבחון את עצמו ולראות אם הוא עשה משהו מוטעה. אם אדם יכול לעשות את זה, אז הייתי אומר שבנתיב הזה, בנתיב הזה של טיפוח, ובמשך כל נצח קיומו, שום דבר לא יוכל לעצור אותו." (הוראת הפא בוועידה בסינגפור)

בכל פעם שקיימת הרגשה של אי נוחות בלבי, אני יודעת שהפא הציב סטנדרט גבוה יותר מקודם בשבילי. שום דבר אינו מקרי, ועליי תמיד למצוא מה לא עשיתי כראוי.

לקחת צעד קדימה בחיים זה גם לקחת צעד קדימה בטיפוח

התחלנו את המגזין מאפס. הוא עבר ממגזין בסינית למגזין בשתי שפות. עכשיו כל מותגי האופנה העילית, תכשיטים, רהיטים, קוסמטיקה ופיתוח נדל"ן מפרסמים אצלנו. הרגשנו באמת שכל צעד קדימה עבור המגזין היה צעד קדימה בטיפוח שלנו. כשהעסק שלנו פורח, יותר אנשים יוקרתיים מוכנים לשתף איתנו פעולה. ברגע שהם רואים את טוב הלב הנובע מהמתרגלים, קל יותר להבהיר להם את האמת.

בחודש מאי השנה, המגזין שלנו קיים תצוגה של עיצוב ומוצרי מותרות לבית שנקראה "בית החלומות", במרכז הכנסים של וונקובר. יחד עם 15 מעצבים זוכי פרסים מוונקובר, הפכנו את אולם התצוגה הענק לבתים חלומיים.

בצוות שלנו היו פחות מ-10 אנשים. זה בלתי אפשרי לאנשים רגילים לקיים תערוכה גדולת ממדים שכזו עם צוות קטן כזה. אבל אנחנו מטפחים. כדי שהתצוגה תצליח, הטיפוח שלנו היה צריך להגיע לרמה מסוימת.

בשנה שעברה יוסדה אגודה סינית לבנייה בוונקובר. הכרתי את מנהל האגודה. הוא אהב את המגזין שלנו וידע שאני מתרגלת. קיוויתי שהאגודה תיתן לנו חסות. הוא ידע שפאלון דאפא הוא טוב ושהמפלגה הקומוניסטית הסינית רודפת אנשים סינים, והוא שנא את המק"ס.

אך הוא חשש שאם הוא ישתתף בתצוגה, השגרירות הסינית תגרום לו צרות. אמרתי לו שאדם יכול להיות נקי מצרות רק כשאלוהויות מגינות עליו, ונתתי לו דוגמאות רבות. הוא הסכים עם דבריי אך לא השתתף באירוע הפעם.

לא הושפעתי מכך והמשכתי להציג את האירוע לכמה עסקים סיניים מקומיים. שלושה מהם נתנו חסות לפרסומות ב"מדריך לבית החלומות" שהוצאנו. ביניהם הייתה גברת מעסקי האריחים שפגשתי בכינוס של איגוד הבנייה. כשהייתה מוכנה לחתום על חוזה היא שאלה אותי אם אני מתרגלת בדאפא. סיפרתי לה שהתחלתי לתרגל בסינגפור.

"אמת, חמלה, וסובלנות הם האמונה שלי", אמרתי. "המגזין הוא העבודה שלי. היות שאנו מטפחים אמת, חמלה וסובלנות, אנו מתייחסים לכל אחד ביושר ובטוב לב, וזו הסיבה שהעסק שלנו התפתח כל כך מהר". היא אמרה שתחתום על החוזה.

גברת אחרת מעסקי האבן ביקשה הנחה. אמרנו לה שאנו בונים מותג שאינו מציע הנחות. זוהי תערוכת עיצוב יוקרתית שתציג חדרי סלון, חדרי שינה, מטבחים וחדרי אמבטיה בעיצובם של מעצבים שונים. אף אחד בקנדה לא עשה זאת לפני כן. התיידדנו והיא חתמה על חוזה וגם מכרה כרטיסי כניסה רבים. בעלה זכה בפרס הגדול, אבן חן בסך 20,000 דולר. לאחר התצוגה, העסק שלהם המשיך להתרחב. היא סיפרה לחברותיה שהמגזין שלנו הביא לה מזל טוב.

כנות ויושר

חברה פיננסית סינית-קנדית מצליחה מאוד נתנה חסות לתצוגה שלנו. היו להם לקוחות בעלי השפעה רבים, כולל האדם העשיר ביותר בקנדה. לפני חתימת החוזה איתם, לא הייתי בטוחה אם עליי להבהיר להם את האמת.

בדרך כלל, קל לאנשים לקבל את הבהרת האמת שלנו לאחר שנכחו בכמה אירועים. אך התכווננו לתת להם מספר כרטיסים בכל מקרה כי הם נתנו חסות. אם לא היינו מבהירים את האמת ואורחיהם היו שואלים אותם אם זהו מגזין של דאפא, זה היה נראה מוזר ויכולנו לאבד את הקשר איתם. המחשבה שלנו הייתה שכל החיים באו בשביל הפא; הצד היודע שלהם יידע במה לבחור.

"אנחנו מתרגלים", אמרתי למזכירה של החברה. "כמה מהאורחים שלכם יגידו שזהו מגזין של דאפא. ברצוני ליידע אותך שהדאפא הוא האמונה שלנו, והמגזין הוא העסק שלנו". ואז סיפרתי לה את האמת על הפאלון דאפא. היא הייתה עצבנית ואמרה שזהו עניין גדול. היא סיפרה שהיה להם לקוח שהיה מתרגל ובגלל זה השגרירות הסינית הציקה להם. שלחתי מחשבות נכונות במשך 30 דקות. ואז המזכירה קראה לי כדי לאשר את השתתפותם. הבוס שלה אהב את התערוכות היפות וכך גם אנשים רבים שבאו לתערוכה.

המאסטר אמר:

"הטיפוח תלוי באדם עצמו –הגונג תלוי במאסטר." ("ג'ואן פאלון")

מגשימים את הנדרים שלנו

הכול נעשה על ידי המאסטר. במשך החודשיים שלפני התצוגה, הרגשנו שזה קשה מדי או בלתי אפשרי. שלושה שבועות לפני התצוגה, שתי תצוגות פרשו. לא יכולנו לאפשר למקום להיות ריק. אבל איך נוכל למצוא תערוכות ראויות בזמן כה קצר?

למדנו את הפא ואז שיתפנו על בסיס הפא. מתרגלת שיתפה שמסלול לימודיה העיקרי היה עיצוב אופנה ושהיא מעולם לא חשבה שזה יכול להיות קשור להצלת אנשים עד שהיא ראתה את המגזין. היא ידעה מיד שזהו הנתיב שהמאסטר תכנן בשבילה. כדי לבוא לוונקובר ולעבוד במגזין, היא ויתרה על הכול והתגברה על קשיים רבים.

אני שיתפתי שבכל פעם שאני נתקלת בקשיים גדולים, עולה בראשי הסצנה של האלוהויות היורדות מהשמים בפרק הראשון הפותח את מופע ה"שן יון" – "הולכים בעקבות הבורא כדי לחדש את כל הדברים". באנו בשביל הפא, ולהגשים את הנדרים שלנו זו המטרה של חיינו. אפילו האלוהויות בשמים מקנאות בנו. מתרגלת אחרת אמרה: "אנחנו חייבים להאמין במאסטר ולהאמין בפא. המאסטר שלנו יכול לעשות כל דבר".

בעל חברה: "האם אני כשיר עכשיו לתרגל בדאפא?"

לאחר ששיתפנו הבנו שחוסר אמון בתערוכה היה חוסר אמון בפא. הסתכלנו על תכנית העיצוב של התערוכה שהייתה מונחת על השולחן, כל ביתן הוא כמו יקום חדש. להצליח עם התצוגה זה כשלעצמו להבהיר את האמת ולהציל אנשים. היינו בטוחים שנצליח.

במשך החודש האחרון שלפני התצוגה כבר לא יכולתי לספור כמה פעמים נתקלנו בבעיות וכמה מכשולים פרצנו. הבעיות והקונפליקטים הופיעו לעתים תכופות יותר כל שהתקרבנו לתאריך התצוגה. פתרנו את הבעיה בבוקר ובעיה חדשה הופיעה בערב. מול הקשיים, הפתרון שלנו היה ללמוד את הפא ולהסתכל פנימה וכל אחד מאיתנו סילק החזקות אנושיות רבות.

כל יום תרגלנו את התרגילים ב 5:20 בבוקר. לאחר מכן למדנו את הפא ושלחנו מחשבות נכונות. ואז התחלנו את יום העבודה הקשה. לבסוף הבאנו בהצלחה 3,000 איש לתצוגה היפהפייה של "בית החלומות".

במשך התצוגה, 45 חברי איגוד הבנייה הסיני קנדי הגיעו. סגן הנשיא שלהם אמר לי שהוא יבוא שוב בפעם הבאה.

מנהל של חברת בנייני דיור יוקרתיים אהב מאוד את התצוגה. "האיכות של וונקובר תעלה הודות לכם", הוא אמר.

בראותו את האולם הריק בגודל 45,000 רגל מרובע הופך בשלושה ימים למקום עם בתים יפים, מנהל החברה שנשכר להקים את התערוכה היה מופתע ממש. פגשתי אותו ביום הסגירה. כשראה אותי, המשפט הראשון שאמר היה: "האם אני כשיר עכשיו לתרגל בדאפא?"

עכשיו מאגר המנויים של המגזין שלנו כבר צבר אלפי כניסות. אנשים רבים שלא יודעים את האמת עדיין מחכים לנו. אני חשה חזק את הדחיפות. על אף שהשתפרתי, עדיין יש לי החזקות אנושיות רבות. אני מאמינה שכל עוד אסתכל פנימה ללא תנאי אהפוך ליותר ויותר טהורה. רק כשאנו מטפחים את עצמנו היטב, אנו יכולים להציל ישויות חיות באופן יעיל יותר.

תודה לך מאסטר! תודה לכולכם!