תלמידי דאפא אינם צריכים לאפשר לכוחות הישנים להוליך אותנו שולל להאמין שאנחנו יכולים להיות חולים. המאסטר טיהר את גופם ונשמתם של כל תלמידי הדאפא של תקופת תיקון הפא. זה אומר שכבר לא צריכה להיות לנו קארמת מחלה. כל מתרגל שיש לו תסמיני מחלה צריך לחזק את מחשבותיו, ללמוד את כתבי המאסטר ביתר חריצות, ולהשתמש במחשבות נכונות חזקות כדי לסלק את כל ההפרעות של הכוחות הישנים.

בשנים האחרונות מתרגלים נפטרו לעתים קרובות מדי, ולא הצליחו ללכת בנתיבים שהמאסטר תכנן עבורם. הסיבות למקרי המוות שלהם משתנות, אבל רובם נפלו לתוך המלכודות שהציבו הכוחות הישנים. לא רק שלא הצליחו להגשים את הנדרים שנדרו בתקופה פרהיסטורית, אלא שמותם גם השפיע על אנשים רגילים בדרך שלילית, ואנשים אלה החמיצו את ההזדמנות ללמוד את העובדות על הפאלון גונג ואת ההזדמנות להינצל.

המאסטר אמר בהרצאה שישית ב"ג'ואן פאלון":

"למשל, פעם היה אדם שקשרו אותו למיטה, לקחו את הזרוע שלו ואמרו שהם הולכים לחתוך אותה כך שידמם. לאחר מכן הם כיסו את עיניו ושרטו את פרק כף היד שלו (לא גרמו לו לדמם בכלל). הם פתחו ברז מים כך שיוכל לשמוע את צליל הטפטוף. כך הוא חשב שזה הדם שלו שנוטף. האיש מת זמן קצר לאחר מכן. למעשה לא גרמו לו לדמם בכלל – אלו היו המים שטפטפו. הגורם הפסיכולוגי הוביל למותו"

החלק הזה בהרצאת המאסטר עזר לי להשיג נקודת מבט חדשה על האופן שבו הכוחות הישנים משתמשים בקארמת מחלה כדי לרדוף מתרגלי דאפא.

אני מבין שהאדם לא מת מאיבוד דם רב, אלא מת כי גרמו לו להאמין שהוא איבד דם רב.

אלה שניהלו את הניסוי הזה יצרו מצב מלאכותי: ראשית, קשרו אותו כדי ליטול ממנו את החירות ואת היכולת שלו לברוח, מה שיצר את הרקע להצלחת הניסוי שלהם. לאחר מכן הם נתנו למושא הניסוי רמזים לא מילוליים שתומכים במסר שהם ינקזו את דמו, כדי לגרום לו להאמין שזה באמת יקרה. הצעד האחרון בניסוי היה הקריטי ביותר – לכסות את עיניו.

הוא לא ידע שזו מלכודת מתוכננת ותעתוע. גרמו לו להאמין שזה קורה באמת. לא עשו חתך בזרועו. כל שריד של תקווה לשרוד נהרס כששמע את קול המים המטפטפים מהברז. הוא נפל לגמרי במלכודת – הוא האמין שהעורק שלו נחתך, שהוא מדמם, ושהוא בוודאות ימות. הוא האמין שהוא מדמם בקצב של צליל טפטוף המים ושחייו פוחתים והולכים, ולכן הוא מת.

הכוחות הישנים משתמשים באותן תחבולות על מתרגלים. הם יוצרים אשליות, כדי לגרום למתרגלים להאמין שהם גוססים מאיזו מחלה. באשר לתלמידי הדאפא, במיוחד אלה שהשיגו את הפא לפני שהחלה הרדיפה ב-1999, המאסטר דחף אותנו קדימה. מאותו זמן ואילך הטיפוח שלנו נכנס לתקופת תיקון הפא והצלת ישויות חיות. המאסטר שומר עלינו ומוודא שאף קארמת מחלה חמורה לא תקרה לנו. תסמינים של מחלה קשה שיש למתרגלים הם אשליות הנוצרות על ידי הכוחות הישנים.

המאסטר אמר לנו:

"אנחנו שוללים אפילו את עצם הופעת הכוחות הישנים ואת כל מה שהם ארגנו. אנחנו אפילו לא מכירים בקיום שלהם. אנחנו שוללים באופן מוחלט את כל הדברים שלהם, וכל, ורק, הדברים שאתם עושים, תוך כדי שאתם שוללים אותם ונפטרים מהם, הם מוסריות אדירה. זה לא שאתם מטפחים בתוך הקשיים שהם יצרו. אלא, עליכם לפסוע בנתיב שלכם היטב תוך כדי שאינכם מכירים בהם, לא מכירים אפילו בסילוק הביטויים של המבחנים שלהם. (מחיאות כפיים) אז כשמסתכלים על זה מהזוית הזו, מה שעלינו לעשות הוא לשלול לחלוטין את הכוחות הישנים. גם תלמידי הדאפא וגם אני לא מכירים בביטויים של המאבקים שלהם כשהם גוססים." (ללמד את הפא בועידה בשיקאגו ב-2004" 23 במאי 2004)

זה אומר לנו שאין עלינו להכיר בשום אופן במשהו המתוכנן על ידי הכוחות הישנים. עלינו לשמור על מחשבה בהירה ולדעת שכל קארמת מחלה שהיא, לא משנה כמה היא איומה, היא מזויפת. חשוב מאוד להיות נחוש במחשבות הנכונות שלנו, ואנחנו חייבים לא להתמקד על אי הנוחות הגופנית שלנו. לא משנה כמה חמורים הם התסמינים, עלינו לומר לעצמנו שאנחנו בסדר, שאין לנו שום מחלות, ושכל תסמיני המחלה הם תעתוע.

אחרי שנסדיר את המחשבה שלנו, עלינו לפעול בצורה ישרה, כלומר, אסור לנו אף פעם לאפשר לכוחות הישנים "לרתק" אותנו למיטה.

"לרתק" מתרגל למיטה זהו הצעד הראשון בו משתמשים הכוחות הישנים לרדוף מתרגלי דאפא. ל"ריתוק" למיטה יש ביטויים שונים. הביטוי השטחי ביותר הוא שהתסמינים חמורים מאוד. למשל, ייתכן שיהיה קשה מאוד לעמוד, כך שאדם ישכב במיטה כדי להרגיש טוב יותר.

הוא שוכב במיטה ואפילו לא לומד את הפא או מתרגל. כשזה קורה, הוא אפילו מפסיק לצאת החוצה לספר לאנשים על הפאלון גונג. אם הוא אינו יכול לעשות את שלושת הדברים היטב, המתרגל הזה "מרותק למיטה" במידה מסוימת. הכוחות הישנים ימשיכו לנצל את הרגש האנושי כדי לתפעל את בני משפחתו של המתרגל לרדוף מתרגלים.

להיות "מרותק" לגמרי פירושו שהכוחות המרושעים "כיסו לנו את העיניים", יתעתעו בנו. יהיו כאלה שיאמרו שאף אחד לא מתעתע בהם ושהם לא ירשו לאף אחד לכסות להם את העיניים. העיניים שאני מדבר עליהן הן העיניים שיכולות לחדור את פני השטח, לראות את האמת, ולראות מבעד התחבולות של הכוחות הישנים. זוג העיניים האלה מלאות בחוכמה, ואפשר להשיג אותן רק באמצעות לימוד הפא.

אחרי שמרתקים מתרגל למיטה ומכסים את עיניו, המחשבות הנכונות שלו יתעממו וקארמת מחלה תהפוך תוקפנית יותר. כשהכאב הפיזי קשה מנשוא, הכוחות הישנים יציגו לו את תחושת "הדימום".

המאסטר אמר:

"הפא יכול לשבור את כל ההחזקות, הפא יכול להרוס את כל הרוע, הפא יכול להשמיד את כל השקרים, הפא יכול לחזק את המחשבות הנכונות." (יסודות להתקדמות במרץ II" "להסיר את ההפרעות" 5 ביולי 2000)

אותם מתרגלים צריכים לנסות כמיטבם להצטרף לקבוצת לימוד פא ולשתף עם מתרגלים אחרים. אם אינך יכול לעזוב את ביתך, אתה יכול להזמין לביתך מתרגלים עמיתים ולספר למשפחתך שמתרגלים יעזרו לך לפרוץ דרך מצוקות קשות וכך יצילו את חייך.

מתרגלים יכולים לעזור לך להשיג יותר אמונה במאסטר ובפא ולהשמיד את האלמנטים המרושעים שגורמים לנזק. כמו כן יכולים מתרגלים לעזור לך להסיר את כיסוי העיניים, להבין את האמת ולצאת מן המבוך.

המאסטר אמר:

"אבל תלמידי הדאפא היום שונים מהטיפוח-תרגול של כל תקופה בהיסטוריה. זה בגלל שאתם נושאים אחריות גדולה יותר מאשר ההגעה האישית שלכם לשלמות. הצלת יצורים חיים ואימות הפא, אלה הם דברים שהם הרבה מעבר לטיפוח-תרגול האישי שלכם, הם דברים אפילו גדולים יותר. זה מה שהכוחות הישנים לא יכולים לשקול היטב והם מפריעים לכם. הכחישו אותם והתייחסו לכל זה עם מחשבות נכונות!" ("הרצאת הפא בוועידת הפא במערב ארה"ב בחג הפנסים בשנת 2003" 15 בפברואר 2003)

למתרגלי דאפא יש כוחות אדירים ויכולות על-טבעיות המותקנים עבורנו כדי לסייע למאסטר. בהיותנו בתוך השכבות השונות של היקום הישן, אם המחשבות הנכונות של מתרגלי הדאפא הן חזקות, הכוחות הישנים אינם יכולים לגעת בנו, קל וחומר "לנקז את דמנו".

הכוחות הישנים יכולים להיות בוגדניים מאוד. כשמתרגלים לא מתפתים לתכסיסים שלהם, אז הם יוצרים סצנות מזויפות. הילדים של המתרגל עלולים להתחיל לדאוג למצבו הפיזי. הם יביעו דאגה לשלום ההורה, יבקרו אותו לעתים קרובות וידחקו בו לראות רופא ולקחת תרופות.

יהיו ילדים שאפילו יישארו עם המתרגל כדי למנוע ממנו ליצור קשר עם מתרגלים אחרים או לעשות פעילויות הקשורות לדאפא. יש כאלה האומרים למתרגל לטפל קודם כל במחלה שלו ולבצע את התרגילים אחרי שמצבו יוטב. כשמצבו של מתרגל מחמיר, בני המשפחה ייקחו אותו בכוח לבית חולים.

הכוחות הישנים יוצרים אז אשליות נוספות כשיגרמו למתרגל להיות מוקף ברופאים ואחיות שיעשו לו כל מיני בדיקות וצילומי רנטגן, ואז יתנו אבחנה וירשמו לו תרופות. אולי האחיות יאשימו את המתרגל ומשפחתו שלא באו לבית החולים מוקדם יותר.

בנקודה זאת על המתרגלים לחזור על מה שהמאסטר אומר:

"עם לב אחד יציב, ניתן לדחות עשרת אלפים הפרעות." ("יסודות להתקדמות במרץII ", "לסלק את ההחזקה האחרונה")

עלינו להיות נחושים באמונתנו במאסטר ולעשות את הדברים הבאים:

כשכל מה שעשו אינו צולח בידם, הכוחות הישנים יגרמו לכם להיזכר בהורים שלכם או בבני משפחה אחרים שמתו ממחלה דומה, או ייצרו תסריט שחולה באותה מחלקה בבית החולים חולה באותה מחלה בצורה קריטית או בדיוק מת מאותה מחלה.

לא משנה היכן אתה באותה נקודה, עליך לזכור שאינך אדם רגיל. אתה מתרגל דאפא שבא לעולם האנושי הזה עם משימה. עליך לומר לעצמך: "אין לי כל מחלה. הכול אשליה" ולהאמין בכך בכנות.

אין לך צורך לחשוש אפילו אם אתה בבידוד, מפני שהמאסטר אמר:

"כבר אמרתי לכם שמאחורי כל תלמיד נמצא הפא-שן שלי ולא רק אחד. לכן הפא-שן שלי יעשה את הדברים האלה." (ג'ואן פאלון", הרצאה שלישית)

למתרגלי דאפא יש כוח אדיר ויכולות. אפילו אם אנחנו מרותקים למיטה, אנחנו יכולים לעשות עדיין דברים מבלי להזיז את הידיים והרגליים שלנו.

זה בדיוק כפי שהמאסטר אומר:

"אם מה שמופיע הוא מחשבה נכונה ואתה מאמץ את העמדה שכל זה שקרי, שאלו הכוחות הישנים שמתערבים, ואתה מזכיר לעצמך שאתה מטפח כל כך הרבה זמן ושדבר כזה בכלל לא אפשרי, אם המחשבה הזו באמת מגיעה מבפנים, הבעיה תיעלם מיד." ("לימוד הפא בוועידת הפא של 2010 בניו יורק", 5 בספטמבר 2010 מנהטן)

לא משנה כמה חמורים הם תסמיני המחלה, עלינו לשמור בנחישות על האמונה שלנו במאסטר ולהאמין שאנחנו בסדר אפילו אם הרופאים מיצו את כל אפשרויות הטיפול והמשפחה שלנו איבדה כל תקווה. המטרה של הכוחות הישנים היא לגרום לנו "להרים ידיים" בעניין הבריאות והתקווה לחיות. ברגע שאדם מאבד תקווה לחייו, הכוחות הישנים יחטפו לו את החיים מיד.

מתרגלי דאפא חייבים להחזיק במחשבה שהם חייבים לחיות ולא למות. אז מטרתם של הכוחות הישנים לגרום לך לוותר על חייך לא תצלח.

המאסטר אמר:

"אם לתלמידים יש שפע של מחשבות נכונות,
למאסטר יש הכוח להפוך את הגאות"
("הקשר שבין המורה לתלמיד", "הונג יין II", תרגום זמני)

בנקודה הקריטית הזאת, אנחנו יכולים לומר: "עדיין לא הגשמתי את הנדרים שנדרתי. מאסטר, בבקשה חזק את מחשבותיי הנכונות". בה בעת עלינו לשלול לחלוטין את התכנונים של הכוחות הישנים ואת החוזים שחתמנו איתם בממדים אחרים כך שהם לא יוכלו להפריע לטיפוח שלנו.

כמו כן, עלינו להסתכל פנימה ולחפש היכן אנחנו צריכים להשתפר. הכוחות הישנים מגבירים ומעצימים את ההחסרות שלנו, כך שעלינו לגלות את ההחזקות שלנו ולתקן את עצמנו. עלינו לחזור חזרה לנתיב שהמאסטר תכנן עבורנו.

אם נוכל לשלול את הכוחות הישנים לגמרי כבר מהצעד הראשון ונהיה נחושים בדעתנו לתקן את עצמנו, התככנות שלהם תיהרס לחלוטין. מתרגלי דאפא צריכים לשמור על אמונה יציבה ואיתנה במאסטר ולא להתפתות להאמין לכל מצג שווא.