כשמתרגל הפאלון גונג ליוּ דֶה-שִין, צעד החוצה משער הכלא אחרי 3 שנים שהיה כלוא ללא עילה חוקית, המתינו לו שוטרים עם אזיקים. הם הסיעו אותו במכונית משטרה כשידיו כבולות, ושכרו שכנים שלו שיעקבו אחריו ויפקחו עין שלא יצא מביתו.

הוריו ואחותו שחיכו לו בשער הכלא היו שבורי הלב.

מר ליו גר כיום בשנגחאי, זה ששללו ממנו את החופש לשלוש שנים ללא עילה חוקית היה רק קצה הקרחון. העינויים שעבר בכלא: מכות, חישמול באלות מחשמלות והלחץ הנפשי שסבל בכלא – היו מעבר לכל דמיון.

ב-26 בספטמבר 2015, הוא הגיש תלונה פלילית כנגד הדיקטטור הסיני לשעבר ג'יאנג דזה-מין, על שיזם והוביל את הרדיפה נגד הפאלון גונג. מאז מאי 2015, יותר מ-200,000 אזרחים הגישו מסמכים משפטיים כאלה לבית הדין העליון ולמשרד התביעה העליון בסין.

מבעל מזג רע וציונים נמוכים – לתלמיד מצטיין ובעל מזג טוב

משפחתו של מר ליו היא משפחה ענייה. הוריו עבדו קשה כל חייהם, אבל כמו רוב האיכרים בסין, הם בקושי חסכו למחייתם. ליו סבל ממחלות כרוניות במשך שנים ומזגו כילד היה רע. הוא הפך לכאב ראש רציני להוריו.

נקודת המפנה הגיעה ביולי 1995, כשרופאו של מר ליו סיפר לו על הפאלון גונג, שיטה רוחנית לשיפור גוף ונפש. מר לי קרא את הספרים ולמד את התרגילים של השיטה והחל לחיות על-פי העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות.

"זה שינה לחלוטין את חיי", נזכר מר ליו. מחלותיו נעלמו ומזגו השתפר. הציונים הרעים בבית הספר הפכו לנחלת העבר, והוא הפך לתלמיד מצטיין וישר, ונעשה למקור גאווה להוריו. הוא היה התלמיד הראשון באזור הכפרי שבו גר שסיים בית ספר תיכון והתקבל לאוניברסיטה.

תלמידים ומורים רבים הופתעו מהשינוי החיובי ושאלו אותו מה קרה. כשסיפר להם על הפאלון גונג חלקם החלו גם הם במהרה לתרגל את השיטה.

נעצר בשל אמונתו

ביולי 1999 הורה ג'יאנג דזה-מין על איסור כלל ארצי של תרגול שיטת הפאלון גונג בסין. ליו ביב זטודנט בקולג' באותה תקופה, ובאותו חודש הוא נעצר ונכלא למשך שבועיים, משום שהוא נסע לבייג'ינג למסור למשרד העתירות מכתב עתירה למען הפאלון גונג [זכות חוקית של כל אזרח בסין], בלשים בלבוש אזרחי החרימו את המכתב ועצרו אותו. הם כלאו אותו במרכז המעצרים וואן-באי-לין למשך שבועיים והכו אותו מדי יום.

כששוחרר וחזר לללימודים, שוטרי הביטחון בקולג' ניסו לגרש אותו מהקולג'. ליו לא וויתר וניסה לדבר עימם בהיגיון. הוריו הגיעו לבית הספר וגם הם ניסו להתחנן בפני הבכירים לאפשר לו להמשיך את לימודיו.

מר ליו נשאר ללמוד, אבל הבכירים בבית הספר התנכלו לו והטרידו אותו כשהם דורשים ממנו לוותר על אמונתו בפאלון גונג..

בחופשת החורף של 2000 הוא שוב נסע לבייג'ינג לעתור למען החופש לתרגל פאלון גונג. המשטרה עצרה אותו והחזיקה בו במרכז מעצרים קרוב לכיכר טיאננמן, ביחד עם מתרגלים מכל רחבי סין. "היו ביניהם גם אנשים בני תשעים והיו גם ילדים שגילם פחות מעשר", נזכר ליו.

מתרגלים רבים סירבו להזדהות בשמם ולמסור את כתובתם משום שידעו שהרשויות נוהגות להעניש גם את המשפחות ולנזוף בבכירים המקומיים. מאוחר יותר הם הועברו למחוז מי-יון ליד ביייג'ינג. מר ליו סיפר: "יכולנו לשמוע את צעקותיהם של מתרגלים המעונים בתאים הסמוכים לנו". שני שוטרים הכו וחשמלו את מר ליו באלות מחשמלות עד חצות הלילה. אחרי 6 ימים ששבת רעב הוא היה במצב קריטי ושוחרר.

אזיקי הידיים היו כל כך הדוקים שהותירו חתכים עמוקים בפרקי ידיו של מר ליו. הצלקות עדיין נראות גם כיום.

עינויים שכמעט גרמו למוות

בקיץ 2001 סיים ליו את לימודיו בקולג'. ביציאה מהקמפוס עצרו אותו השוטרים ולקחו אותו למשטרת הה-פינג-ביילו בטאי-יואן.

"הכו אותי חמורות וחשמלו אותי שם באלות מחשמלות במשך 21 ימים", סיפר מר ליו. כתוצאה מכך כל גופו היה חבול ופצוע, דם זרם מראשו ועל צווארו היו פציעות שהותירו צלקות. מכנסיו נקרעו לגזרים ורגליו חשופות לחישמול.

השוטרים חשמלו אותו באלות בכל גופו בתורנות, אבל הם כיוונו בעיקר לאזורים רגישים, כמו הפה, העפעפיים והחלקים הצנועים בגופו.

הדמיית עינויים – חשמול באלות מחשמלות

"הסוהרים ניסו לגרום לי לעשות שני דברים. אחד, לכתוב הצהרת וויתור על הפאלון גונג והדבר השני, לעזור להם ללכוד ולעצור סטודנט נוסף שסיים את הקולג'", סיפר ליו. הסטודנט הזה זכה במלגה מדי שנה על בסיס הישגיו האקדמאים, אך בכל זאת גורש כי תרגל פאלון גונג.

ליו סירב להיכנע, והסוהרים החריפו את העינויים כלפיו. אחד הסוהרים לקח אותו למקום המוכר סוגים שונים של מכשירי עינויים ושאל את הבעלים איזה מהמכשירים הוא האכזרי ביותר. בסופו של דבר הוא בחר באלה משמלת העבה ביותר בעלת העוצמה הגדולה ביותר. כשהוא מכוון את האלה כלפי מר ליו, הוא אמר: "את זאת קניתי עבורך ועבור מתרגלי פאלון גונג כמוך".

בתא, עינו אותו הסוהרים באלות מחשמלות, ובכלל זה באלה בעלת העוצמה הגבוהה ביותר. "לא שלטתי על הצרכים ולבסוף איבדתי את ההכרה" נזכר ליו. כשהסוהרים התעייפו, הם דחפו את מר ליו לרצפה ושמו עליו כיסא. אחד מהם ישב על הכיסא והמשיך לחשמל אותו. לאחר מכן הורה לאסירים לשפשף מלח על פצעיו.

בלילה היו הסוהרים כופתים את ידיו לצינור מתכת. הוא לא יכול היה לעמוד או לשבת בישיבה שפופה. אם היה זז האזיקים היו מתהדקים עד שידיו וזרועותיו היו נפוחים.

הדמיית עינויים – כפיתת ידיים לצינורות, כך שאי אפשר לעמוד או לשבת ישיבה שפופה

"כמעט מתתי במרכז המעצרים", כתב ליו. "זוהי מדיניות הרדיפה של ג'יאנג שהפכה את השוטרים לשדים המענים אנשים שלא עשו כל פשע".

גרוע יותר מהגרוע ביותר

מר ליו הועבר ממרכז המעצרים לכלא שאן-שי, ששימש לעבריינים מורשעים.

"שמו אותי בתא הקטן ביותר, עם דלי פלסטיק במקום שירותים, מיטה ו"שרפרף זעיר" (מכשיר עינויים). אסירים אחדים התחלפו בתורנות לפקח עליו מקרוב. אסור היה לדבר, לא היו פעילויות, הכריחו אותך לשבת על השרפרף במשך כל היום.

"זה נמשך כך יום אחר יום. זה עלול להוציא אדם מדעתו", ציין מר ליו. "אנשים גם כך אומרים שבית סוהר הוא המקום הגרוע ביותר. אבל האסירים מכנים אותו המקום הכי גרוע מכל מה שהכי גרוע".

שבועיים לאחר מכן כפו על מר ליו צפייה בסרטי ווידיאו המכפישים את הפאלון גונג. אסירים משתפי פעולה מנעו ממנו שינה בכוונה וניסו לכפות עליו לוותר על אמונתו. ככל שהזמן עבר, שטיפת המוח התעצמה. מדי יום כפו עליו לצפות בסרטי ווידיאו מכפישים. הסוהרים והאסירים עשו כל דבר שיכלו להעלות בדעתם כדי להרוס את רוחו וכוח רצונו.

"אין לי מושג כמה פעמים הכו אותי הסוהרים, או עינו אותי, זה היה יותר מדי". ליו לא היה היחיד שעונה. מתרגלי פאלון גונג החל מבני-עשרה ועד למבוגרים בני יותר מ-70 שנכלאו שם סבלו מהתעללות דומה.

"לפחות 2 מתרגלים בכלא הוכו עד מוות. האחד היה ליו ג'י-בין מהעיר שין-ג'ואו, והשני קאנג ג'י-גואו שאינני יודע מהיכן הוא", אמר ליו. "הרדיפה עדין ממשיכה וג'יאנג צריך להיחשב אחראי לכל זה".

טרגדיה דומה קרתה למתרגלת גב' ליו ג'י-מיי (Liu Zhimei), סטודנטית ממשפחה ענייה בפרובינציית שאן-דונג שהתקבלה לאוניברסיטת טסינג-הואה היוקרתית ב-1997. היא נעצרה ועונתה, ועברה שטיפת מוח ואונס. הזריקו לה חומרים לא ידועים שגרמו לה תופעות קשות. היא שוחררה לביתה לאחר שנים ארוכות של כליאה כשהיא שבר כלי, וכשהיא ממלמלת לעצמה כל הזמן: "אני חיה, אני עדיין חיה". היא מעולם לא חזרה לעצמה, ומתה ב-2015 בגיל 35.

ראה פרטים בכתבה: ▪ For Liu Zhimei, Time Stopped Years Ago at Age 21 (Photos)