על פי דיווחים רבים מאסירים, בכלא מס' 1 בשן-יאנג, כמו במתקני כליאה אחרים בסין, אסירים עובדים בעבודות כפייה, ומתרגלי פאלון גונג מעונים חמורות בשסירובם לוותר על אמונתם. בעת הנוכחית, מוחזקים במתקן הכליאה הזה בעיירה מָא-סָאן-ג'יאָה שבעיר שן-יאנג כ-3,750 אסירים.

הפקת רווחים מרביים מעבודת כפייה

בבית הכלא בשן-יאנג כופים על האסירים עבודת פרך: חלקם מכינים נעליים, ורובם מייצרים בגדים המיועדים לייצוא.

מותגים בין-לאומיים רבים כמו החברות היפניות Zhenyoumei ו-Baiye מיוצרים בבית הכלא הזה. החוזה עם המפיצים הבין-לאומיים של חברות בגדים סיניות מסתיר את העובדה שהמוצרים מיוצרים בכלא בעבודה בכפייה. החברות האלה בנו יחסי סחר ארוכי טווח עם רשויות הכלא כדי למקסם את רווחיהן.

המתקנים המודרניים בכלא יכולים לייצר את רוב המוצרים בדרך המהירה ביותר. מכלול קווי ייצור ממוחשבים מצוידים במכונות תפירה, מחוררים, לחצני כפתורים ושאר מנגנונים ממוחשבים.

היות שלכלא זה לא עולה דבר, קל לו להשיג שותפים עסקיים רבים. לדוגמה, תפירת מעיל כותנה תעלה למזמין רק 5 יואן (כ-77 סנט).

סביבה לא בריאה, לחץ בלתי נסבל

כדי להגדיל את ההכנסות, אסירים נאלצים לעבוד שעות נוספות ללא הרף. מכסת הייצור היא לפחות 600 מעילי כותנה לאדם מדי יום.

אסירים שאינם עומדים במכסת הייצור היומית, נענשים במכות מאלות מחשמלות, איומים מילוליים והתעללות, מניעת שיחות טלפון וביקורי משפחה, מניעת פריטי נוחות יומיומיים, ביקור בשיעורי משמעת, או עמידה למול קיר במשך שעות ארוכות.

יותר מכך, האסירים נאלצים לעבוד עם חומרים מסוכנים, ובכלל זה מגוון של צבעים ורעלנים.

עינויים ורצח של מתרגלי פאלון גונג

בית הכלא הזה משמש כאחד ממתקני הכליאה הרבים בהם כופה המשטר הקומוניסטי על מתרגלי פאלון גונג לוותר על אמונתם באמצעות עינויים. להלן כמה דוגמאות לכך.

מתרגל הפאלון גונג לי שאנג-סי: עונה עד מוות

מר לי עונה למוות ב-26 בנובמבר 2013, אחרי שהועבר ל"אגף המשמעת החמורה", שם אמור היה לעבור "שינוי" (חינוך מחדש) או לוותר על הפאלון גונג. באותה עת גם אשתו וגם בתו היו כלואות בכלא הנשים בליאו-נינג.

מתרגל הפאלון גונג ג'ו שנג-צ'יאן: בסכנת חיים

מר ג'ו הועבר על ידי סוהרים מהעיר דָא-ליאָן לאגף המשמעת החמורה באוקטובר 2015. הוא שבת רעב במשך 37 ימים, במחאה על הרדיפה. בזמן כתיבת המאמר מצבו קריטי.

מתרגל הפאלון גונג שו בינג: נחשף לעינוי "ספסל נמר"

מר שו בן 43 מדא-ליאן הוסמך בקולג' כמתכנת מחשבים. לאחר שנגזרו עליו (ללא עילה חוקית) 6 שנות מאסר, הוא הועבר לאגף המשמעת החמורה בכלא, שם עינוהו בכל שיטות העינויים הזמינות כדי לשנות אותו. מר שו עמד איתן ופתח בשביתת רעב.

לאחר מכן הועבר לאגף אחר בו נקשר ל"ספסל הנמר". כשפתח בשביתת רעב נוספת, נשלח לבית החולים של הכלא ל"האכלה בכפייה" (הנעשית בכוונה בברוטליות כנקמה, וגרמה למותם של מתרגלים רבים). זמן קצר לאחר מכן החזירו אותו לאגף המשמעת החמורה, אבל הסוהרים פחדו לענות אותו, שמא ייחשבו אחראים למותו.

הדגמת עינוי ספסל הנמר

מתרגל הפאלון גונג אן שיאנג-יו: מוכה וחבול

מר אן היה בן 28 כשגזרו עליו 5 שנים בכלא. הרשויות ניסו ל"שנות" אותו ואילצו אותו לעבוד בכפייה. אסיר פלילי שהורשע ברצח הכה אותו עד שכל גופו היה חבול.