במשך ההיסטוריה הסינית, לכל שושלת היה סגנון ייחודי של ארכיטקטורה, לבוש, תרבות ואמנות. המאמר הזה יתאר שלושה מבנים של קיסר מתקופת שושלת מינג.

הקיסר יוֹנְג-לֶה (1424-1360) שנולד בשם ג'וּ דִי, היה הקיסר השלישי של שושלת מינג (1368- 1644). בתקופת שלטונו' שנמשכה מ-1402 ועד 1424, הוא הורה לבנות את העיר האסורה היכן שהיום היא בייג'ינג, את המתחם הארכיטקטוני הטאואיסטי בהר ווּ-דאנג, ואת מגדל הפורצלן של נאן-ג'ינג. שלושתם בעלי אריחים מזוגגים מבהיקים, זוהרים וצבעוניים. זה הבדיל אותם מהבניינים המסורתיים בעלי הקירות הלבנים והאריחים הכהים.

היופי של זיגוג צבעוני – מגדל הפורצלן של נאן-ג'ינג

מגדל הפורצלן של נאן-ג'ינג, מתורגם מילולית מסינית כ"המקדש שנבנה כהכרת תודה". הוא עוצב ונבנה על פי הוראת הקיסר יוֹנְג-לֶה. הבניין כולו, לא רק הרעפים על הגג, הורכב מלבנים צבעוניות מזוגגות.

בתים העשויים מאבן או מעץ הם מראה שכיח, אך זה באמת נדיר שהבניין כולו מזוגג. למגדל הפורצלן המתומן בן תשע הקומות של יוֹנְג-לֶה בנאן-ג'ינג היה בסיס בקוטר של כ-30 מטר והמגדל התנשא לגובה של כ-80 מטר. הוא היה בנוי מבפנים ומבחוץ מלבני פורצלן צבעוניות מזוגגות. לא היה דבר עשוי עץ במבנה, מלבד עמוד תמיכה בקצהו. אבני פורצלן צבעוניות מזוגגות חוברו יחד ליצירת המבנה מבפנים ומבחוץ. זה היה מבנה נדיר של בנייה מזוגגת. פורצלן מזוגג נבחר כחומר הבנייה העיקרי בגלל הברק והזוהר שבו, שמבחינה אמנותית משקפים את התפארת שלו.

מגדל הפורצלן של נאן-ג'ינג, כפי שצויר על ידי אמנים מימי קדם, לפני שנהרס בשנות 1850 בזמן מרד טאי-פינג

אמנים ייצרו תחילה פְרֶסְקוֹת על לבני הפורצלן, שכללו דוגמאות כמו פרחי לוטוס, חיות שמימיות, וישויות שמימיות. הלבֵנים הושמו בטמפרטורה גבוהה להפקת הברק הצבעוני הייחודי לזיגוג. כל לבנה צופתה לא רק בצבע אחד, אלא בזיגוג רב צבעים כדי לתת את הצבעוניות. ואז שולבו הלבנים האלו יחד כדי ליצור את צורת המגדל.

יצירת פרסקות מזוגגות שונה מרישום על נייר או מציור בצבעי שמן על קנבס. לא היה חלל רחב כמו על תקרת הקַפֶּלָה הסיסטינית [בוותיקן]. מבחינה אמנותית זה דרש ליצור דמויות ומראות במרחב מצומצם של לבנה אחת. למרות האתגר, נוצרו מראות שובי לב. אמנם הכרנו באמנות המערבית מלאכים בעלי כנפיים וסוסים בעלי כנפיים. אך עדיין אין הרבה אנשים היודעים שדמויות אלו היו די שכיחות בלבנים המזוגגות של מגדל הפורצלן של יונג-לה. הן כללו יצורים שמימיים בעלי כנפיים, סוסים שמימיים מעופפים, חיות שמימיות שנראות כמו שור עם כנפיים, אריות שמימיים, פילים מבויתים ופרחי לוטוס ועלים. הדמויות היו מלאות חיים ועשויות היטב.

בזמנים העתיקים אנשים הדביקו נייר על חלונותיהם כדי לאפשר לאור להיכנס פנימה. משפחות עשירות השתמשו בבד. בחלונות של מגדל הפורצלן של יונג-לה השתמשו בקונכיות של צדפות שנטחנו דק דק כדי לסנן את האור. קראו להם "אריחים זוהרים", והם היו אמצעי התאורה הטוב ביותר עד להכרת הזכוכית מהמערב. בתקופת שושלות מינג וצ'ינג, המגדל בן 80 המטר הואר עד קצהו העליון במשך הלילה. אורות חלומיים הסתננו דרך הצדף השקוף, והפכו אותו לארמון מהאגדות. ראו אותו מכל פינה בנאן-ג'ינג, והרושם החזותי עורר את מודעות האנשים לתרבות הבודהיסטית.

דיפלומטים זרים הוקסמו אף יותר מהתרבות הסינית שהמגדל גילם. בתקופת שושלת צ'ינג (1644- 1912), מגדל הפורצלן של נאן-ג'ינג כבר היה ידוע מאוד בין אצולת אירופה, רבים מהם החשיבו זאת כחלום חיים לראות את תפארתו באופן אישי.

היופי של זיגוג כחול – המתחם הארכיטקטוני הטאואיסטי בהר וו-דאנג

אריחים מזוגגים בצבע כחול-טווס המהווים את גגות הארכיטקטורה בהר וו-דאנג

המתחם הארכיטקטוני הטאואיסטי נבנה על פי צו של הקיסר יונג-לה. בבנייתו השתמשו באריחים כחולים מזוגגים בהיקף נרחב. אריחי הגג בצבע כחול-טווס נותנים לבניינים טאואיסטיים אלו לבלוט על הרקע הנקי, השקט, של ההרים. הם מדגישים את ההוד הטאואיסטי. בניינים אלו גם מציגים מרזבים עשויים בשכבות ועמודים צבועים וקורות, המשלבים שלווה טבעית עם הוד מעודן. היקף המתחם הארכיטקטוני הטאואיסטי בהר וו-דאנג, משקף את הפופולריות של הטאואיזם בקרב אוכלוסיית שושלת מינג.

פסל של סוס מכונף נושף על בנין טאואיסטי בהר וו-דאנג

מה שמדהים הם הסוסים על גבות הבניינים הטאואיסטיים. הסוסים מכונפים ונושפים, מה שמושך מהמבקרים הערצה וכבוד כלפי העולמות השמימיים.

מלבד האריחים הכחולים המזוגגים, המתחם הארכיטקטוני גם מציג מרכיבים יצוקים מנחושת ומצופים זהב. הארמון המוזהב בהר וו-דאנג הוא המבנה הגדול ביותר אי פעם עד אותה תקופה, היצוק מנחושת ומצופה בזהב. על אף תנאי מזג האוויר של שמש וסערות במשך 500 שנה, הוא נשאר מזהיר כפי שהיה כשרק נבנה.

הארמון המוזהב הורכב בדיוק ובסולידיות מחלקים ממתכת שחוברו יחד. העיצוב ניתן להשוואה עם מגדל הפורצלן (שהורכב מחלקי פורצלן מזוגג שחוברו יחד). אי התאמה אחד של חלק קטנטן היה פוסל את בניית הבניין כולו. היום אנשים מתפעלים מחוכמת הקדמונים, שלמעשה, הייתה בהשראת ישויות שמימיות.

היופי של זיגוג צהוב זוהר – העיר האסורה של בייג'ינג

העיר האסורה של בייג'ינג שנבנתה בפקודתו של הקיסר יוֹנְג-לֶה, עשויה מאריחים צהובים זוהרים. האגדה מספרת שהארמונות השמימיים הם עולם עשיר ופורח של בניינים מפוארים ומבנים שונים כמו ביתנים, מגדלים ומרפסות. הארמונות, המעקים, המסדרונות והביתנים בארמון האסור נושאים את המאפיינים האלו של גני העדן השמימיים. ההדר של בנייניו, העמודים המצוירים והקורות, והאריחים הצבעוניים המזוגגים, כולם יחד מציגים תפארת קיסרית.

סיכום

הקיסר יוֹנְג-לֶה הקדיש יותר אנרגיה, זמן ומשאבים לבנייה של מגדל הפורצלן והמתחם הארכיטקטוני הטאואיסטי, מאשר לבניית העיר האסורה לעצמו. הוא הסתפק במועט, התנזר משתייה ולבש גלימות מטולאות, אך היה חרוץ בניהול המדינה. הוא דאג לאנשים מן השורה, והם שגשגו בתקופת שלטונו. הוא היה מוכן לבנות את מגדל הפורצלן הבודהיסטי של נאן-ג'ינג ואת המתחם הארכיטקטוני הטאואיסטי בהר וו-דאנג עם החומרים הטובים ביותר והעיצובים הטובים ביותר כדי להציג את גדולת הבודהות והאלים, שרק הם היו ראויים לארכיטקטורה המהודרת ביותר.